הצגת המקור של הדף "אביגדור ליברמן"

{{מנהיג
| מקום לידה = {{דגל|ברית המועצות (1955–1980)}} [[קישינב]], [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובית|מולדובה]], [[ברית המועצות]]
| תמונה = קובץ:Avigdor_Lieberman_MSC_2017_(cropped).jpg
| כיתוב = אביגדור ליברמן ב-2017
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| מפלגה = [[הליכוד]], [[ישראל ביתנו]], [[האיחוד הלאומי]]
| סיעה = [[ ישראל ביתנו]], [[האיחוד הלאומי]], [[האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו]], [[הליכוד - ישראל ביתנו]]
| תפקיד3 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[משרד האוצר|שר האוצר]]
|למניין=27
|התחלת כהונה=[[13 ביוני]] [[2021]]
|סיום כהונה= [[29 בדצמבר]] [[2022]]
|תואר סגן 1=שר נוסף
|סגן 1=[[חמד עמאר]]
|הקודם בתפקיד=[[ישראל כ"ץ (הליכוד)|ישראל כ"ץ]]
|הבא בתפקיד= [[בצלאל סמוטריץ']]
|פירוט=[[הממשלה ה-36|בממשלה ה-36]]
|שם תפקיד מעל=[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[נפתלי בנט]]{{ש}}[[יאיר לפיד]]}}
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[סגן ראש ממשלת ישראל]]
|למניין=
|התחלת כהונה=[[30 באוקטובר]] [[2006]]
|סיום כהונה=[[18 בינואר]] [[2008]]
|שם תפקיד מעל=[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[אהוד אולמרט]]}}
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=
|התחלת כהונה=[[31 במרץ]] [[2009]]
|סיום כהונה=[[18 בדצמבר]] [[2012]]
|שם תפקיד מעל=[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[בנימין נתניהו]]}}
| תפקיד4 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[משרד הביטחון|שר הביטחון]]
|למניין=18
|התחלת כהונה=[[30 במאי]] [[2016]]
|סיום כהונה=[[17 בנובמבר]] [[2018]]
|תואר סגן 1=סגן
|סגן 1=[[אלי בן דהן]]
|הקודם בתפקיד=[[משה יעלון]]
|הבא בתפקיד=[[בנימין נתניהו]]
|פירוט=[[הממשלה ה-34|בממשלה ה-34]]
|שם תפקיד מעל=[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[בנימין נתניהו]]}}
| תפקיד6 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[משרד החוץ|שר החוץ]]
|למניין=17
|התחלת כהונה=[[11 בנובמבר]] [[2013]]
|סיום כהונה=[[6 במאי]] [[2015]]
|תואר סגן 1=סגן
|סגן 1=[[זאב אלקין]], [[צחי הנגבי]]
|הקודם בתפקיד=[[בנימין נתניהו]]
|הבא בתפקיד=[[בנימין נתניהו]]
|פירוט=[[הממשלה ה-33|בממשלה ה-33]]
|שם תפקיד מעל=[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[בנימין נתניהו]]}}
{{תפקיד מנהיג
|התחלת כהונה=[[31 במרץ]] [[2009]]
|סיום כהונה=[[18 בדצמבר]] [[2012]]
|תואר סגן 1=סגן
|סגן 1=[[דני איילון]]
|הקודם בתפקיד=[[ציפי לבני]]
|הבא בתפקיד=[[בנימין נתניהו]]
|פירוט=[[הממשלה ה-32|בממשלה ה-32]]
|שם תפקיד מעל=[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[בנימין נתניהו]]}}
| תפקיד7 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[המשרד לנושאים אסטרטגיים|השר לנושאים אסטרטגיים]]
|למניין=1
|התחלת כהונה=[[30 באוקטובר]] [[2006]]
|סיום כהונה=[[16 בינואר]] [[2008]]
|הקודם בתפקיד=
|הבא בתפקיד=[[אהוד אולמרט]]
|פירוט=[[הממשלה ה-31|בממשלה ה-31]]
|שם תפקיד מעל=[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[אהוד אולמרט]]}}
| תפקיד8 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[משרד התחבורה והבטיחות בדרכים|שר התחבורה]]
|למניין=27
|התחלת כהונה=[[28 בפברואר]] [[2003]]
|סיום כהונה=[[6 ביוני]] [[2004]]
|הקודם בתפקיד=[[צחי הנגבי]]
|הבא בתפקיד=[[מאיר שטרית]]
|פירוט=[[הממשלה ה-30|בממשלה ה-30]]
|שם תפקיד מעל=[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[אריאל שרון]]}}
| תפקיד9 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[משרד התשתיות הלאומיות|שר התשתיות הלאומיות]]
|למניין=12
|התחלת כהונה=[[7 במרץ]] [[2001]]
|סיום כהונה=[[14 במרץ]] [[2002]]
|הקודם בתפקיד=[[אברהם בייגה שוחט]]
|הבא בתפקיד=[[אפי איתם]]
|פירוט=[[הממשלה ה-29|בממשלה ה-29]]
|שם תפקיד מעל=[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[אריאל שרון]]}}
| תפקיד10 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[חבר הכנסת]]
|התחלת כהונה=[[7 ביוני]] [[1999]]
|סיום כהונה=[[26 במרץ]] [[2003]]
}}{{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=<!--חבר הכנסת-->
|התחלת כהונה=[[17 באפריל]] [[2006]]
|סיום כהונה=[[1 ביוני]] [[2016]]
}}{{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=<!--חבר הכנסת-->
|התחלת כהונה=[[17 בנובמבר]] [[2018]]
|סיום כהונה=[[15 ביוני]] [[2021]]}}{{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=<!--חבר הכנסת-->
|התחלת כהונה=[[15 בנובמבר]] [[2022]]
|סיום כהונה=מכהן
|כנסות=[[הכנסת החמש עשרה|15]]–[[הכנסת השש עשרה|16]], [[הכנסת השבע עשרה|17]]–[[הכנסת העשרים|20]], ה־20–[[הכנסת העשרים וארבע|24]], [[הכנסת העשרים וחמש|25]]
}}
}}
'''אביגדור (איווט) ליברמן''' (ב[[רוסית]]: '''Эве́т Льво́вич Ли́берман'''; נולד ב-[[5 ביולי]] [[1958]]{{הערה|[https://beytenu.org.il/חברי-הסיעה/אביגדור-ליברמן/ אודות אביגדור ליברמן] באתר ישראל ביתנו: "נולד ב-5 ביולי 1958".}}{{הערה|אביגדור ליברמן, '''האמת שלי''', [[הד ארצי]], 2004, עמ' 126: "ב־5 ביולי 1958 נולד לי הבן".}}) הוא [[חבר הכנסת]] ויושב ראש מפלגת [[ישראל ביתנו]]. בעבר היה [[סגן ראש הממשלה]], [[שר האוצר]], [[שר הביטחון]], [[שר החוץ]], [[משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים|שר האנרגיה והתשתיות הלאומיות]], [[משרד התחבורה והבטיחות בדרכים|שר התחבורה]], יו"ר [[ועדת החוץ והביטחון]], מנכ"ל תנועת [[הליכוד]] ו[[מנכ"ל משרד ראש הממשלה]].

==ביוגרפיה==
אביגדור ליברמן נולד בשם '''איווט לבוביץ' ליברמן''', בן יחיד לאסתר פירה וללב ליברמן בעיר [[קישינב]] שב[[מולדובה]], שהייתה אז חלק מ[[ברית המועצות]]. אביו היה פעיל ב[[בית"ר]] ברומניה. משפחתו ברחה משם למולדובה כשהנאצים עלו לשלטון. שפתם העיקרית של הוריו כמו גם זו שלו עד גיל 3, הייתה רוסית ו[[יידיש]]. עד גיל 3 לא נשלח לגן ילדים, וגדל בבית עם הוריו{{הערה|שם=מעריב|{{מעריב אונליין|בן כספית|ליברמן: "לא אתפלא אם נתניהו ואנשיו מפעילים חוקרים פרטיים נגדי ונגד משפחתי"|elections2019/news/Article-723048|8 באוקטובר 2019}}}}. למד במכון לחקלאות של קישינב וכתב מחזה בשם "סטודנטים"{{הערה|לילי גלילי, [http://www.thefreelibrary.com/All+is+heaven+with+Avigdor+Lieberman.-a0172249529 All is heaven with Avigdor Lieberman], מגזין מומנט, פברואר 2007}}. ליברמן ומשפחתו [[העלייה מברית המועצות בשנות השבעים|עלו לישראל]] ב-18 ביוני 1978, ובהמשך שינה את שמו הפרטי ל"אביגדור". הוא למד ב[[אולפן עברית]]. [[שירות בצה"ל|שירת בצה"ל]] כמש"ק [[הגנה מרחבית]] ב[[הממשל הצבאי הישראלי בשטחים|ממשל הצבאי]] ב[[חברון]] במסגרת שירות מקוצר של שנה ("שלב ב'"){{הערה|{{פוסט פייסבוק|AvigdorLiberman|אביגדור ליברמן|1207894385890174||פוסט|2 ביוני 2016}}}}. ב[[מילואים|שירות המילואים]] עבר קורס תותחן ושירת כאיש צוות [[תומ"ת]] ב[[חיל התותחנים הישראלי|חיל התותחנים]]{{הערה|[http://www.israeldefense.co.il/he/content/ממספר-4-בתומת-למספר-1-בביטחון ממספר 4 בתומ"ת - למספר 1 בביטחון], [[ישראל דיפנס]], 2 ביוני 2016}}.

בתקופת לימודיו הכיר את אלה, שעלתה מ[[טשקנט]], והם נישאו בשנת [[1981]]. בתחילה התגוררו ב[[שכונת גילה]] שבירושלים, וליברמן מונה למזכיר הסניף הירושלמי של [[הסתדרות העובדים הלאומית]]. בשנת 1988 עברה המשפחה להתגורר ב[[התנחלות]] [[נוקדים]]. ליברמן הוא בעל [[תואר ראשון]] ב[[יחסים בין-לאומיים]] מטעם [[האוניברסיטה העברית בירושלים]]. בשנת 2004 הוציא ספר ושמו "האמת שלי".

== פעילות פוליטית ==
בעת לימודיו באוניברסיטה העברית, הצטרף לתא הליכוד, שבו היו אז חברים גם [[צחי הנגבי]] ו[[ישראל כ"ץ (הליכוד)|ישראל כ"ץ]]{{הערה|שם=מעריב}}.

בשנת [[1986]], החל להיות פעיל ב[[תנועת החרות]], ומקורב לשר התעשייה והמסחר, [[אריאל שרון]]. בהמלצת שרון מונה לחבר ה[[דירקטוריון]] של [[כלכלית ירושלים|החברה הכלכלית לירושלים]], שהייתה אז [[חברה ממשלתית]] האחראית על פיתוח התעשייה והמסחר בירושלים{{הערה|{{חדשות|רן לוי, צחי נגה|שרון דואג למקורביו|19860810|114}}}}. בשנים 1986–[[1987]] שימש כמוציא לאור של שבועון ברוסית בשם יומן ירושלמי, שבו התפרסמו גם מאמריו.

ב-[[1988]] יצר קשר עם [[בנימין נתניהו]], ששב אז לישראל מכהונתו כ[[שגריר ישראל באו"ם]] והתמודד על מקום ברשימת [[הליכוד]] ל[[הכנסת השתים עשרה|כנסת]]. הוא ליווה את נתניהו בעשר השנים הבאות. ב-[[1990]] מונה כ[[עוזר פרלמנטרי]] של נתניהו{{הערה|{{חדשות|חנה קים|סוד הקסם האוטומטי|19911122|161}}}}, ולאחר בחירתו של נתניהו ליושב ראש הליכוד ב[[בחירות מקדימות|בחירות המקדימות]], במאי [[1993]], מונה ליברמן למנכ"ל תנועת הליכוד{{הערה|{{חדשות|חנה קים|שובם של החישוקאים|1993/05/18|36}}}}. בשנת [[1996]], לאחר [[הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה|בחירתו]] של נתניהו כ[[ראש ממשלת ישראל]], מונה ליברמן למנכ"ל [[משרד ראש הממשלה]]. בנובמבר [[1997]] התפטר ליברמן מתפקידו{{הערה|{{גלובס|מאת אורה קורן|ליברמן: "ההתארגנות נגד נתניהו תרגיל מסריח, חתרנות ונסיון קשר"|129738|25 בנובמבר 1997}}}}. יש שתלו זאת בפתיחת תיק חקירה נגדו ב[[משטרת ישראל|משטרה]], תיק שנסגר לבסוף{{הערה|{{הארץ|ליאור דטל|דרכו של ליברמן: הריבים, החקירות והקשרים עם נתניהו|1.1245878|15 בפברואר 2009}}}}.

ליברמן פנה לעסקים פרטיים וייסד בינואר [[1998]] [[חברה (תאגיד)|חברת]] סחר וייעוץ בשם "נתיב אל המזרח", שעסקה ברכישת [[חומר גלם|חומרי גלם]] בארצות המזרח ומכירתם ב[[ארצות המערב]] ובפעולות פיננסיות ב[[שוק ההון]] ה[[רוסיה|רוסי]].

=== ישראל ביתנו ===
ב-3 בינואר [[1999]] הכריז ליברמן על הקמתה של [[מפלגה|מפלגת]] [[ישראל ביתנו]]. על הרקע להקמת המפלגה טען לימים כי קודם לכן נדחה מקבלת תפקיד במטה הליכוד ונאמר לו שנתניהו רואה בו נטל אלקטורלי{{הערה|שם=מעריב}}. בתגובה, הקים את המפלגה, והיא זכתה ב[[הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה|בחירות]] באותה שנה ב-4 מנדטים. בשנת [[2000]] התמזגה הסיעה בכנסת עם שתי סיעות ימין נוספות, [[מפלגת מולדת|מולדת]] ו[[מפלגת תקומה|תקומה]], אשר קודם לכן הרכיבו יחד עם [[חרות - התנועה הלאומית|חרות]] את סיעת [[האיחוד הלאומי]], לסיעת [[איחוד לאומי-ישראל ביתנו]].

=== שר התשתיות הלאומיות ===
ב-7 במרץ [[2001]] מונה ליברמן לשר ה[[משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים|תשתיות הלאומיות]], וכיהן בתפקיד זה עד 14 במרץ 2002, מועד פרישת "איחוד לאומי - ישראל ביתנו" מ[[ממשלת ישראל העשרים ותשע|ממשלת שרון הראשונה]]. ב-[[15 באוקטובר]] 2001 החליטו ליברמן וחברו לסיעה, [[רחבעם זאבי]], לפרוש מממשלתו של [[אריאל שרון]] במחאה על מסירת השכונה אבו סנינה ב[[חברון]] לידי ה[[פלסטינים]], דבר שלטענתם חשף את יהודי חברון לאיומים של ירי [[צלף (ירי)|צלפים]] מצד [[טרור פלסטיני|ארגוני הטרור הפלסטיניים]]. שעות ספורות לפני כניסת מכתבי ה[[התפטרות]] לתוקף [[רצח רחבעם זאבי|נרצח זאבי]] בידי מתנקש פלסטיני{{הערה|{{גלובס||השר רחבעם זאבי נרצח על-ידי מתנקשים במלון הייאט בירושלים; ארגון "החזית העממית" של ג'ורג' חבש נטל אחריות לרצח|528143|17 באוקטובר 2001}}}}. לבקשת ראש הממשלה, אריאל שרון, לא התפטרו ליברמן והשר החדש [[בנימין אלון|בני אלון]]. חרף מאמצי שרון, השניים התפטרו בסופו של דבר ב-14 במרץ 2002{{הערה|{{ynet|סמדר שמואלי|התפטרותם של אלון וליברמן נכנסה לתוקף|1763528|14 במרץ 2002}}}}.

=== שר התחבורה ===
במהלך מערכת [[הבחירות לכנסת השש עשרה]], שהתנהלה בעיצומה של [[האינתיפאדה השנייה]], אימצה הסיעה המשותפת, שרצה בשם "[[האיחוד הלאומי]]", בראשות ליברמן, את רעיון ה[[טרנספר]] כמצעה לפתרון הסכסוך. האיחוד הלאומי זכה ב-7 מנדטים בבחירות אלה, 3 מהם מטעם "ישראל ביתנו". לאחר הבחירות מונה ליברמן ל[[שר התחבורה]] ב[[ממשלת ישראל השלושים|ממשלת שרון השנייה]] (הממשלה ה-30). עם תחילת כהונתה של [[הכנסת ה-16]] התפטר ליברמן מ[[הכנסת]], כדי לאפשר לחברו לרשימה ולמפלגה, [[אליעזר כהן|אליעזר (צ'יטה) כהן]], להיכנס במקומו. ב-4 ביוני 2004, עקב כוונתו להצביע נגד [[תוכנית ההתנתקות]], פוטר ליברמן מהממשלה (יחד עם [[בני אלון]]) על ידי ראש הממשלה שרון, במטרה להשיג רוב לתוכנית בקרב השרים בהצבעה שאמורה הייתה להתקיים כעבור יומיים{{הערה|{{ynet|דיאנה בחור-ניר ואילן מרסיאנו|הסוף לקואליציה: ראש הממשלה פיטר את שרי האיחוד הלאומי|2926525|4 ביוני 2004}}}}.

=== השר לעניינים אסטרטגיים וסגן ראש הממשלה ===
בסוף שנת [[2004]] פרשה "ישראל ביתנו" מ"האיחוד הלאומי" והתמודדה כרשימה עצמאית ב[[הבחירות לכנסת ה-17|בחירות לכנסת ה-17]]. הפעם הציג ליברמן במצע מפלגתו את [[תוכנית חילופי השטחים]]. בבחירות אלה הגדילה "ישראל ביתנו" את כוחה ל-11 מנדטים, כשהיא זוכה לאחוזי תמיכה גבוהים בקרב [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים|העולים מברית המועצות לשעבר]].

ב-30 באוקטובר 2006 הוביל ליברמן את מפלגתו להצטרפות לקואליציה בראשות ראש הממשלה [[אהוד אולמרט]] ומונה ל[[סגן ראש הממשלה]] ול[[השר לעניינים אסטרטגיים|שר לעניינים אסטרטגיים]] ב[[הממשלה ה-31|ממשלה ה-31]]{{הערה|{{גלובס||הממשלה אישרה מינויו של ליברמן לסגן ראש הממשלה ולממונה על איומים אסטרטגיים|1000147198|30 באוקטובר 2006}}}}. הצטרפות "ישראל ביתנו" לממשלה גררה התנגדות מצד חברים ב[[מפלגת העבודה]]{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי|פרץ למרכז: תנו להישאר למען נושאים חברתיים|3320561|29 באוקטובר 2006}}}}, החברה בקואליציה, אך בהצבעה במרכז המפלגה הוחלט על הישארות בממשלה. כניסתו של ליברמן לממשלה הובילה להתפטרותו מהממשלה של השר [[אופיר פינס-פז|אופיר פינס]]{{הערה|{{וואלה|פנחס וולף|ח"כ פינס התפטר: "העבודה איבדה את דרכה"|1629748|7 בינואר 2010}}}}. ב-16 בינואר 2008 פרש ליברמן עם מפלגתו מהממשלה בשל [[משא ומתן]] שקיימה הממשלה עם [[הרשות הפלסטינית]] בסוגיות הליבה{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי|ליברמן פרש מהממשלה: "טיבי מסוכן מנסראללה"|3494851|16 בינואר 2008}}}}.

=== שר החוץ ===
[[קובץ:Secretary Kerry Meets With Israeli Foreign Minister Lieberman (11728584594).jpg|ממוזער|שמאל|שר החוץ אביגדור ליברמן עם מזכיר המדינה האמריקאי, [[ג'ון קרי]]. 3 בינואר 2014]]
ב[[הבחירות לכנסת השמונה עשרה|בחירות לכנסת השמונה עשרה]] בשנת [[2009]] זכתה מפלגת "ישראל ביתנו" ב-15 מנדטים והייתה למפלגה השלישית בגודלה. במרץ 2009, עם הקמתה של [[ממשלת ישראל ה-32]] בראשות [[בנימין נתניהו]], מונה ליברמן ל[[סגן ראש הממשלה]] ול[[שר החוץ]] וכן לחבר [[הקבינט המדיני-ביטחוני]] ו[[המטבחון]].

בשנת [[2009]] נכלל ברשימת [[טיים 100|100 המשפיעים של טיים מגזין]]{{הערה|Benny Morris, [http://www.time.com/time/specials/packages/article/0,28804,1894410_1893847_1894204,00.html The 2009 TIME 100 - Avigdor Lieberman]|כיוון=שמאל}}.

ב-25 באוקטובר 2012 הודיע, יחד עם בנימין נתניהו, על הליכה משותפת של "ישראל ביתנו" עם "הליכוד" ב[[הבחירות לכנסת התשע עשרה|בחירות לכנסת התשע עשרה]], ברשימה שכונתה "[[הליכוד - ישראל ביתנו]]"{{הערה|{{ynet|יובל קרני|נתניהו וליברמן יתמודדו ביחד בבחירות|4297093|25 באוקטובר 2012}}}}.

באותה עת סייע ל[[ראש המוסד]] [[מאיר דגן]] לקבל [[תרומת איברים|תרומת]] [[השתלת כבד|כבד להשתלה]] בבלארוס, בזכות קשריו האישיים עם נשיא המדינה, [[אלכסנדר לוקשנקו]]{{הערה|{{מעריב אונליין|יוסי מלמן|כך הפכה ישראל לעיניים והאוזניים של המערב בכל הנעשה בסוריה|journalists/Article-661162|14 בספטמבר 2018}}}}{{הערה|{{ynet|ד"ר איתי גל|מאיר דגן נאבק בסרטן: "ראיתי את המוות ואז באה ההשתלה"|4637749|17 במרץ 2015}}}}.
ב-16 בדצמבר 2012 הודיע על התפטרותו מתפקיד [[שר החוץ]], בעקבות החלטת [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[יהודה ויינשטיין]], להעמידו לדין בפרשת השגריר ב[[בלארוס]]{{הערה|{{ערוץ עשר|עמרי נחמיאס|ליברמן הודיע על התפטרות מהממשלה: "רוצה לנקות את שמי"|16705|14 בדצמבר 2012}}}}. בנובמבר [[2013]] שב ליברמן לכהן כשר החוץ, לאחר שזוכה בבית משפט השלום בירושלים מהעבירות שבהן הואשם{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|ליברמן שוב שר החוץ: "מטען חבלה לשלום"|4452117|11 בנובמבר 2013}}}}.

ב-7 ביולי 2014, יום לפני תחילת [[מבצע צוק איתן]], הודיע על פירוק האיחוד ה[[סיעה|סיעתי]] עם מפלגת [[הליכוד]], בשל חילוקי דעות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, בפרט בנוגע להתנהלות ממשלת ישראל בלחימה ב[[עזה]] עם ה[[חמאס]]{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|ליברמן מפרק את האיחוד עם הליכוד: "למה מחכים מול חמאס?"|4538895|7 ביולי 2014}}}}. ב-[[21 ביולי]] 2014, בעת מבצע צוק איתן, פרסם סטטוס ב[[פייסבוק]] שקורא לאזרחי המדינה להחרים עסקים ערבים שנענו לקריאת [[ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל|ועדת המעקב של הציבור הערבי]] לשבות במחאה על "הטבח בשכונת שג'אעייה" ([[קרב שג'אעייה (2014)|קרב שג'אעייה]]){{הערה|{{ערוץ7|חזקי ברוך|ליברמן: להחרים עסקים שמזדהים עם עזה|280480|21 ביולי 2014}}}}. באותה עת נחשפה חוליית חמאס מהכפר חרמלה שהתכוונה לבצע התנקשות בליברמן באמצעות ירי רקטת [[RPG-7|RPG]] לעבר רכבו, בכדי לגרום לישראל לעצור את המבצע בעזה{{הערה|{{nrg|יוחאי עופר|סוכל ניסיון התנקשות בשר ליברמן במהלך צוק איתן|648/344|20 בנובמבר 2014|1|2}}}}.

[[קובץ:Reuven Rivlin opened the consultations after the 2015 elections with Yisrael Beiteinu (2).jpg|ממוזער|אביגדור ליברמן מתייעץ עם [[נשיא מדינת ישראל]] [[ראובן ריבלין]] אחרי [[הבחירות לכנסת העשרים]].]]

=== באופוזיציה ===
ב-[[4 במאי]] 2015, יומיים לפני המועד האחרון להצגת ההסכמים הקואליציוניים להקמת [[ממשלת ישראל השלושים וארבע]], הודיע ליברמן כי ילך ל[[אופוזיציה]], בשל אי רצונו להצטרף ל"ממשלה שהיא התגלמות האופורטוניזם"{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|ליברמן: לא נצטרף לקואליציה - בחרנו בעקרונות ולא בכיסאות|4653614|4 במאי 2015}}}}. עקב כך נותרה ל[[בנימין נתניהו]] קואליציה צרה של 61 חברי כנסת. לאחר ההודעה התפטר מתפקידו כשר החוץ. במהלך שהותו באופוזיציה תקף ליברמן קשות את נתניהו וממשלתו, ובין היתר כינה את ראש הממשלה "שקרן רמאי נוכל"{{הערה|{{גל"צ||ליברמן במתקפה על רה"מ: "הוא שקרן רמאי נוכל"|1064-79322|28 במרץ 2016}}}}.

לקראת סוף חודש מאי [[2016]] ניהל ליברמן משא ומתן קואליציוני עם הליכוד והגיע להסכמה על הצטרפות סיעתו לקואליציה ומינויו ל[[שר הביטחון]]. בתגובה לכך, פרשה [[אורלי לוי-אבקסיס]] מ"ישראל ביתנו"{{הערה|{{כלכליסט|רוני זינגר|אורלי לוי אבקסיס פורשת מישראל ביתנו|3688585|19 במאי 2016}}}}, שר הביטחון הקודם, [[משה יעלון]] פרש מהממשלה ומהכנסת{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס|שר הביטחון משה יעלון התפטר מהממשלה ומהכנסת|1.2949716|20 במאי 2016|מנויים=לא}}}}, ו[[השר לאיכות הסביבה]], [[אבי גבאי]], פרש מהממשלה{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס|השר אבי גבאי התפטר בעקבות מינוי ליברמן: "מעשה חמור שיגרום להקצנה בעם"|1.2957104|27 במאי 2016|מנויים=לא}}}}.

=== שר הביטחון ===
[[קובץ:Secretary Tillerson Meets With Israeli Defense Minister Lieberman in Washington.jpg|ממוזער|שמאל|שר הביטחון אביגדור ליברמן עם מזכיר המדינה האמריקאי, [[רקס טילרסון]]. 8 במרץ 2017]]
במהלך חודש מאי [[2016]] לאחר משא ומתן קואליציוני הצטרף ליברמן עם מפלגתו לקואליציה. ליברמן מונה ל[[שר הביטחון]] וחברת הכנסת [[סופה לנדבר]] ל[[שרת העלייה והקליטה]]{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|הממשלה אישרה מינוי ליברמן לשר הביטחון|4809542|30 במאי 2016}}}}. עוד התקבלה במסגרת ההסכם הקואליציוני דרישת המפלגה בעניין תוספת לקצבת ה[[פנסיה]] ושאירים. ליברמן הושבע לתפקיד ב-[[30 במאי]] 2016. במקביל הגיש ל[[יושב ראש הכנסת]] כתב הפסקת חברות לפי סעיף 42ג לחוק יסוד הכנסת ("[[החוק הנורווגי הקטן|החוק הנורווגי]]"){{הערה|{{ynet||ליברמן התפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורבגי|4809901|30 במאי 2016}}}}.

בתור שר הביטחון ליברמן הורה לכבד את החלטת בג"ץ בעניין פינוי [[עמונה]]{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|ליברמן: "מאחז עמונה לא יוכל להישאר במקומו"|4853756|12 בספטמבר 2016}}}} והציג מתווה שכונה "[[שיטת המקל והגזר|המקל והגזר]]" המכוון לערביי ישראל ובמהלכו בעת טרור העונשים יוקשחו ובעתות רגיעה תהיה הסכמה לבנייה ערבית ולתוכנית חילופי השטחים. המתווה ספג ביקורת הן משמאל והן מימין.
[[קובץ:Lieberman Pentagon Visit April 2018.jpg|ממוזער|שר הביטחון ליברמן בפגישה ב[[הפנטגון|פנטגון]]. 26 באפריל 2018.]]
לפני שהתמנה לשר הביטחון, קרא ליברמן לשחרר את [[אלאור אזריה]] מהמשפט שלו, ולאחר שנכנס אמר שיצטרכו לשחרר את אלאור גם אם יורשע{{הערה|{{גלובס|טל שניידר|שר הביטחון ליברמן: לשחרר את אלאור אזריה לאלתר|1001208783|23 באוקטובר 2017}}}}. למרות זאת, לאחר הרשעתו במשפט קרא לכבד את פסק הדין{{הערה|{{מעריב אונליין|אריק בנדר|ליברמן: "לא מסכים עם פסק הדין של אזריה, אך מוכרחים לכבד אותו"|news/politics/Article-579143|26 במרץ 2017}}}}.

בדצמבר 2016 ליברמן הגיש מסמך שמיועד לראש הממשלה נתניהו, לרמטכ"ל [[גדי איזנקוט]] ולראש אמ"ן [[הרצי הלוי]], בו נכתב כי "בכוונת חמאס להעביר את העימות הבא לשטח ישראל תוך כיבוש יישובים ולקיחת בני ערובה", ודרישה ל[[מכת מנע]] נגד חמאס עד סוף שנת 2017. ליברמן ביקש לקיים דיון על כך בקבינט אך נשאר בדעת מיעוט והתוכנית לא התקבלה{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|מסמך האזהרה שנמסר לידיו של נתניהו לפני 7 שנים, שחזה את המתקפה {{!}} חשיפה|news/article/hkafb8hma|30 באוקטובר 2023}}}}.

בסוף שנת 2017 אמר ליברמן בעקבות ירי פצצות מרגמה לעוטף עזה ש"חמאס מורתע ולא רוצה הידרדרות. הבעיה היא שחמאס מאבד [[הרתעה (אסטרטגיה)|הרתעה]] מול גורמים סלפים קיצונים שנתמכים בידי אירן - הם מקבלים כסף, תמיכה ואידאולוגיה מגורמי ג'יהאד עולמי ואירן"{{הערה|{{mako|חדשות 2|צה"ל תקף בעזה: עמדת חמאס הופצצה|24174a43049a061004|news-military|30 בדצמבר 2017}}}}.

בשנת 2018 הורה על הקמת מערך תקיפה של [[טיל קרקע-קרקע|טילי קרקע-קרקע]] מדויקים לטווח קצר (המכונה "חיל הטילים") בעלות ראשונית של כחצי מיליארד דולר{{הערה|{{הארץ||ליברמן החליט: צה"ל יקים מערך טילי קרקע-קרקע לטווח של 300 ק"מ|0000017f-db4a-d3ff-a7ff-fbea83610000|2 בפברואר 2018}}}}. הפרויקט עורר התנגדות בקרב בכירים בצה"ל וקידומו הופסק לאחר שליברמן חדל לכהן כשר הביטחון{{הערה|{{מעריב אונליין|חיים פרנקל|חיל הטילים הישראלי, שעדיין לא קם, עשוי לנצח את המלחמה הבאה|news/israel/Article-673684|3 בדצמבר 2018}}}}{{הערה|{{מידה|כותב=יצחק בריק|כותרת=לא להסתפק בחיל האוויר: צריך להקים חיל טילי קרקע-קרקע|מספר כתבה=73843|תאריך=18 בינואר 2021}}}}.

במהלך 2018 התגברו [[העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה (2018)|העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה]] עקב התקרבות של אלפי פלסטינים אל גדר הגבול תוך איום לפרוץ אותה. בעימותים אלה נהרגו למעלה מ-200 פלסטינים מאש צה"ל, רבים מהם מחבלים או מזוהים עם ארגוני טרור, ונפצעו אלפים. ישראל נקטה במדיניות של הכלה ותגובה מאופקת ל[[טרור פלסטיני|טרור הפלסטיני]] מ[[רצועת עזה]]. אחרי מספר סבבים של הסלמה, שכללו [[התקפות רקטות פלסטיניות על ישראל|ירי של מאות רקטות ופצצות מרגמה]], באה [[ההסלמה בדרום (נובמבר 2018)]]. ב-[[13 בנובמבר]] החליט [[הקבינט המדיני-ביטחוני]] על קבלה של [[הפסקת אש]]. למחרת הודיע ליברמן על התפטרותו מתפקידו כשר הביטחון, ועל פרישת סיעת ישראל ביתנו מהקואליציה{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|ליברמן התפטר וקרא לבחירות: "נכנענו לטרור"|article/5401728|14 בנובמבר 2018}}}}. הוא אמר שהחלטת הקבינט היא כניעה לטרור ודרש לערוך בחירות כלליות בהקדם{{הערה|{{ציוץ|news10|חדשות 10|1062662035106881536|14 בנובמבר 2018}}}}.

===הכנסת העשרים ואחת עד העשרים וארבע===
ב[[הבחירות לכנסת העשרים ואחת|בחירות לכנסת העשרים ואחת]], שנערכו ב-9 באפריל 2019, זכתה ישראל ביתנו ב-5 מנדטים והמליצה בפני נשיא המדינה [[ראובן ריבלין]] להטיל על [[בנימין נתניהו]] את מלאכת הרכבת הממשלה{{הערה|{{Ynet|ירון דרוקמן|תוצאות אמת: יתרון גדול לגוש הימין, דרמה סביב אחוז החסימה|5492012|10 באפריל 2019}}}}{{הערה|{{Ynet|יעל פרידסון|נציגי ישראל ביתנו המליצו להטיל את הרכבת הממשלה על רה"מ נתניהו|5495298|16 באפריל 2019}}}}. נתניהו הצליח להגיע להבנות עם המפלגות שהמליצו עליו, מלבד ישראל ביתנו. סלע המחלוקת היה דרישתו של ליברמן להכניס להסכמים הקואליציוניים את העברתו בקריאה שלישית של החוק להסדרת [[גיוס בני ישיבות לצה"ל]]{{הערה|[https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2072953 הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ח-2018], באתר הכנסת}} במתכונת המדויקת שבו כבר עבר בקריאה טרומית. המפלגות החרדיות התנגדו לכך. ליברמן דחה הצעות פשרה, כולל אישור החוק כלשונו למעט מכסות המתגייסים, שיעוגנו בהחלטת ממשלה שתגובה בהסכמים הקואליציוניים. כתוצאה מכך נכשלה הקמת הקואליציה, ו[[הכנסת העשרים ואחת]] החליטה על פיזורה, בתמיכת ליברמן{{הערה|{{ynet|שחר חי, יובל קרני וקובי נחשוני|הכנסת פוזרה סופית: בחירות ב-17 בספטמבר|5517559|30 במאי 2019}}}}. נתניהו האשים את ליברמן ב"הפלה סדרתית" של ממשלות ימין. ליברמן הגיב בטענה שנתניהו נכנע לחרדים ומוביל למדינת הלכה. על פי ידיעות בתקשורת ליברמן אמר למקורביו כי הוא מסרב להצטרף לממשלה בראשות נתניהו משום שלדבריו נתניהו יזם פרסומים כי ליברמן ושני בניו מעורבים בתיקים פליליים, וכן דרישה מ[[פרקליטות המדינה]] לחקור את ליברמן ב[[פרשת ישראל ביתנו]]{{הערה|{{JDN|בנימין ברגר|ליברמן בשיחות סגורות: "נתניהו עומד מאחורי תלונות המשטרה נגדי"|1292242|7 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{JDN|ברוך שפירא|הליכוד ליועמ"ש: לחקור את ליברמן על מעורבותו ב"פרשת ישראל ביתנו"|1291674|5 במרץ 2020}}}}.

בבחירות ל[[הכנסת העשרים ושתיים|כנסת העשרים ושתיים]] זכתה ישראל ביתנו ל-8 מנדטים. ליברמן לא המליץ לנשיא על איש משני המועמדים, [[בני גנץ]] או [[בנימין נתניהו]], והודיע כי הוא יתמוך רק בממשלה המורכבת מסיעות הליכוד, כחול לבן וישראל ביתנו בלבד{{הערה|{{וואלה|טל שלו, יקי אדמקר|לא על גנץ ולא על נתניהו: ישראל ביתנו לא תמליץ על איש לנשיא|3314222|22 בספטמבר 2019}}}}. שני המועמדים לא הצליחו להקים ממשלה. בבחירות ל[[הכנסת העשרים ושלוש|כנסת העשרים ושלוש]] זכתה ישראל ביתנו ל-7 מנדטים. ליברמן המליץ לנשיא להטיל את הקמת הממשלה על בני גנץ{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|מסתמן: ישראל ביתנו תמליץ על בני גנץ לראשות הממשלה|5689483|5 במרץ 2020}}}}. גנץ הקים [[ממשלת חילופים]] עם נתניהו וליברמן נשאר באופוזיציה.

=== שר האוצר ===
ביוני 2021 ועם השבעת [[ממשלת ישראל השלושים ושש]] מונה ליברמן לתפקיד [[שר האוצר]]. יום לאחר השבעתו, הכריז ליברמן כי ימנה את [[רם בלינקוב]] למנכ"ל משרדו{{הערה|{{אייס|מערכת ice|ליברמן הכריע: זה מנכ"ל משרד האוצר החדש|822814|13 ביוני 2021}}}}. בסוף יוני, הכריז כי מדינת ישראל מאשרת עקרונית את הצטרפותה למתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטלית של ה-[[OECD]] בשיתוף פורום ה-[[G-20]]{{הערה|{{mako|[[חדשות 12]]|ישראל אישרה את הצטרפותה למתווה מיסוי ענקיות הטכנולוגיה של ה-OECD|a74c1bc1fe23a71027|news-money/2021_q2|22 ביוני 2021}}}}.

כחלק מההתמודדות עם [[השפעת מגפת הקורונה על הכלכלה]], הציג מודל ליציאה הדרגתית ממודל ה[[חל"ת]] שסיפק מענקים למי שיצא ל[[חופשה ללא תשלום]] החל מ-1 ביולי 2021{{הערה|{{וואלה|סוניה גורודיסקי|סופית: מעוד שבוע אין יותר חל"ת|3443598|22 ביוני 2021}}}}{{הערה|{{גלובס|אלה לוי-וינריב|שר האוצר ליברמן הציג את התוכנית ליום שאחרי החל"ת|1001375504|22 ביוני 2021}}}}.
[[קובץ:James Mattis meeting with Avigdor Lieberman (33310578385).jpg|ממוזער|מפגש אביגדור ליברמן עם [[ג'יימס מאטיס]]]]
באוגוסט 2021 חתם ליברמן, בשיתוף פעולה עם [[השרה להגנת הסביבה]], [[תמר זנדברג]], על [[מס קנייה]] על [[כלי חד-פעמי|כלי פלסטיק חד-פעמיים]]{{הערה|{{וואלה||ליברמן, זנדברג ומס הקנייה שיצית את העימות הבא|3449082|19 ביולי 2021}}}}{{הערה|{{וואלה|סוניה גורודיסקי|המס על כלים חד פעמיים אושר סופית בוועדת הכספים|3474202|30 בנובמבר 2021}}}}. הצעד ספג ביקורת רבה, בעיקר בציבור החרדי{{הערה|{{כיכר השבת|משה מנס|מס ה'חד פעמי' לא יפתור את הבעיה // דעה|404170|28 באוקטובר 2021}}}}{{הערה|{{אייס|יריב אופנהיימר|מס הסוכר והכלים החד פעמיים: התנשאות אלימה על החרדים {{!}} יריב אופנהיימר|923655|3 בינואר 2023}}}}, ובוטל על ידי שר האוצר הבא, [[בצלאל סמוטריץ']] בינואר 2023{{הערה|{{מעריב אונליין|אנה ברסקי|בוטל המס על כלים חד פעמיים - הממשלה תגבש חלופה לצמצום הצריכה|news/politics/Article-976205|29 בינואר 2023}}}}{{הערה|{{סרוגים|אברהם בלוך|הממשלה אישרה: המס על החד פעמי בוטל|758888-הממשלה-אישרה-המס-על-החד-פעמי-בוטל|29 בינואר 2023}}}}.

עם אישור [[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב המדינה]] לשנים 2021–2022 אושר גם "[[חוק ההסדרים]]" לשנים אלה{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_ls2_610165.pdf חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021]}}. חוק הסדרים זה היה רחב יחסית לחוקי הסדרים קודמים, וכלל רפורמות רבות, בהן רפורמה לייבוא מקביל של מוצרים ובהם מוצרי מזון, הורדת [[מכס]]ים על מוצרים חקלאיים, העלאת [[גיל פרישה|גיל הפרישה]] לנשים ל-65, חקיקת [[חוק עקרונות האסדרה]] והקמת [[רשות האסדרה]], רפורמה ב[[רישוי עסקים]], רפורמה ב[[אסדרה]] של מערך הכבאות והתאמתו למקובל באירופה, הטלת [[אגרת גודש]] ב[[גוש דן]], רפורמה בתעריפי החניה בכחול לבן בערים, [[חוק שירות מידע פיננסי]] המהווה רפורמה בבעלות על מידע פיננסי ופתיחתו לחברות [[פינטק]] (בנקאות פתוחה), הקמת [[רשות המטרו]] אשר תהיה אחראית לקידום פרויקט המטרו בגוש דן, רפורמה בשיטת ההתחשבנות שבין [[קופת חולים|קופות החולים]] לבתי החולים, ביטול [[איגרת חוב|איגרות החוב]] המיועדות והפיכתן לרשת ביטחון ל[[חיסכון פנסיוני|חוסכים לפנסיה]], ועוד.

ביוני 2022 סיכם עם שרת החינוך [[יפעת שאשא-ביטון]] על תוכנית שבמסגרתה מוסדות חינוך חרדיים יסודיים לא יצטרפו לרשתות החינוך החרדיות אך ילמדו את מקצועות הליבה העיקריים (מתמטיקה, אנגלית ומדעים) אז תקציבם יוגדל ל-100% מהתקציב הבסיסי לבית ספר ממלכתי רגיל{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן|ליברמן ושאשא ביטון סיכמו: התוכנית ללימודי ליבה לבנים חרדים יוצאת לדרך|local_news/article/bytnfrl9c|27 ביוני 2022}}}}.

בתקופתו של ליברמן ולראשונה מאז [[2008]] הגירעון השנתי התכווץ לקרוב לאפס (כ-0.04%) בחודש מאי 2022, השיעור הנמוך ביותר מאז ינואר 2008{{הערה|{{כלכליסט|שלמה טייטלבאום|לראשונה מאז 2008: הגירעון התכווץ לאפס בחודש מאי|local_news/article/hjbchhyf9|9 ביוני 2022}}}}.

=== הכנסת העשרים וחמש ומלחמת חרבות ברזל ===
בבחירות לכנסת העשרים וחמש שנערכו בנובמבר 2022 השיגה סיעת ישראל ביתנו 6 מנדטים ועברה לאופוזיציה לאחר שבנימין נתניהו הקים את הממשלה החדשה. ליברמן התנגד נחרצות ל[[רפורמת לוין]], היה פעיל ב[[המחאה נגד הרפורמה המשפטית|מחאה נגד הרפורמה המשפטית]] והיה ספקן לגבי קיום משא ומתן לפשרה בחקיקה עם הקואליציה.

מאז [[טבח שבעה באוקטובר|אירועי 7 באוקטובר]] 2023 ופרוץ [[מלחמת חרבות ברזל]], הצהיר ליברמן על תמיכתו בפעולות הממשלה במלחמה וקרא להשמדת החמאס ברצועת עזה.

==עמדותיו הפוליטיות==
===הסכסוך הישראלי–פלסטיני===
בשונה מחלק גדול מאנשי ה[[ימין פוליטי בישראל|ימין]], ליברמן הצהיר כי יהיה מוכן להכיר ב[[מדינה פלסטינית]] בתנאים מגבילים, ואף הביע תמיכה בתנאים הכללים של הפשרה הטריטוריאלית שהציע [[אהוד ברק]] ל[[יאסר ערפאת|יאסר עראפת]] במהלך המשא ומתן ב[[קמפ דייוויד]].<ref>{{צ-ספר|שם=Innocent Abroad: An Intimate Account of American Peace Diplomacy in the Middle East|קישור=https://books.google.co.il/books?id=n9whYyISxzkC&lpg=PR4&pg=PA375#v=onepage&q&f=false|מו"ל=Simon and Schuster|שנת הוצאה=2009-01-06|ISBN=978-1-4165-9725-4|מחבר=Martin Indyk|שפה=en|עמ=375}}</ref>{{הערה|{{וואלה|פנחס וולף|ליברמן: "תומך בהקמת מדינה פלסטינית"|1442919|26 בפברואר 2009}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/news/186102|הכותב=בני משה|כותרת=ליברמן: תומך בהקמת מדינה פלשתינית|אתר=ערוץ 7|תאריך=26.02.09|תאריך_וידוא=2025-02-09}}</ref> תחילה תמך ב[[טרנספר]] כפתרון ל[[הסכסוך הישראלי-ערבי|סכסוך הישראלי-ערבי]], אך לקראת הבחירות לכנסת בשנת [[2006]] הציע מתווה של הסדר שהדגש המרכזי בו הוא [[תוכנית חילופי השטחים]] הכולל [[חילופי שטחים]] מאוכלסים, כדי להבטיח רוב יהודי במדינת ישראל.{{הערה|{{ערוץ7|עוזי ברוך|ליברמן: הסכמה שבשתיקה לחילופי שטחים|158372|12 בינואר 2007}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gaditaub.com/hblog/?p=38|כותרת=גדי טאוב  « ארכיון   » תוכנית ליברמן – כמה עובדות שכדאי לדעת|אתר=www.gaditaub.com|תאריך_וידוא=2025-02-12}}</ref>

בכמה מקרים התבטא בחריפות נגד [[שמאל פוליטי בישראל|השמאל הישראלי]] (כך למשל בריאיון ב[[גלי צה"ל]] באוקטובר 2007 האשים חלק מאנשי השמאל "בכל הקורבנות והצרות" של מדינת ישראל{{הערה|{{ynet|אמנון מרנדה|ליברמן: כל הקורבנות והצרות - בגלל השמאל|3455600|2 באוקטובר 2007}}}}, ובריאיון ב"[[מבט|מבט לחדשות]] השווה את אנשי "[[יש גבול]]" ל[[קאפו]] במחנות הריכוז הנאצים".{{הערה|{{ynet|אמנון מרנדה|"הבעיה בברק ואולמרט, לא ב'קאפו' של ליברמן"|3456953|7 באוקטובר 2007}}}}) ביום השבעת [[הממשלה ה-31]] דרש ליברמן לשפוט את [[חבר הכנסת|חברי הכנסת]] הערבים הנפגשים עם ראשי [[חמאס]] בתור משתפי פעולה, כמו ב[[משפטי נירנברג]], ותבע שגורלם יהיה זהה{{הערה|{{ynet|אילן מרסיאנו|ליברמן: לשפוט ח"כים ערבים כמו בנירנברג|3247020|4 במאי 2006}}}}. נגד הקריאה יצאו אישים שונים, בין היתר בטענה שהתבטאויות ליברמן גורמות ל[[זילות השואה]].{{הערה|{{ynet|רועי נחמיאס ו-ynet|"התבטאויות ליברמן גורמות לזילות השואה"|3247269|5 במאי 2006}}}}

בשנת 2011, בהיותו שר החוץ, האשים את "[[בצלם]]" וארגוני שמאל אחרים בהפצת שקרים והכפשת ישראל, ואף טען שהתנהגות זו הופכת אותם ל"סייעני טרור נטו, שכל מטרתם להחליש את צה"ל."{{הערה|{{nrg|[[אריק בנדר]]|הוועדה הפרלמנטרית תחקור את בצלם, עדאלה ופרופיל חדש|198/881|10 בינואר 2011|1|2}}}}

בשנת 2015 הביע ליברמן תמיכה בחוק [[עונש מוות]] למחבלים{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|ליברמן: "נגיש חוק עונש מוות למחבלים"|4627528|17 בפברואר 2015}}}}, ובתחילת [[2018]] ניסה להוביל מחדש את חקיקתו.{{הערה|{{דבר ראשון|שי ניר|המחלוקת הבאה|100129|18 בדצמבר 2017}}}}{{הערה|{{וואלה|טל שלו, יקי אדמקר|דיון סוער על עונש מוות למחבלים בממשלה; ליברמן תקף ועזב בזעם|3124172|3 בינואר 2018}}}}

====תוכנית חילופי השטחים====
{{ערך מורחב|ערך=[[תוכנית חילופי השטחים]]}}
תוכנית [[חילופי שטחים|חילופי השטחים]] היא אחד המרכיבים במסגרת תוכניתו הכוללת לפתרון ה[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|סכסוך הישראלי-פלסטיני]]. בין היתר, מתבסס ליברמן על הטענות:
* חלק מ[[ערביי ישראל]] מזדהים עם אויבי מדינת ישראל ומהווים בעיה [[דמוגרפיה|דמוגרפית]] המסכנת את עתידה של ישראל כמדינה [[יהודים|יהודית]]
* האינטרס של ישראל הוא להפחית ככל האפשר את אחוז השוללים את ערכי המדינה בקרב אזרחיה ואף בקרב תושביה
* במקום בו יש שני [[לאום|לאומים]] – יש בעיות, לכן, כדי להבטיח את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, יש להבטיח כי תהיה מדינה הומוגנית עם רוב יהודי בטוח לנצח
* הפלסטינים דורשים מדינה ערבית ללא תושבים יהודים

עיקרה של תוכנית חילופי השטחים, שאותה מציע ליברמן כפתרון לבעיות אלה, הוא סיפוח גושי [[התנחלויות]] לישראל, ובמקביל [[מסירת שטחים|העברת שטחים ישראליים]] המאוכלסים בערבים, כגון [[אום אל-פחם]] וסביבתה, לידי המדינה הפלסטינית לכשתוקם.{{הערה|{{mako|יוסי זילברמן|ליברמן: "חילופי שטחים - תנאי לכל הסכם"|383bccbfb316341004|news-military/israel|5 בינואר 2014}}}}

=== נאמנות למדינת ישראל ===
[[קובץ:אביגדור ליברמן - כנס שדרות לחברה במכללה האקדמית ספיר-2.JPG|ממוזער|אביגדור ליברמן ב[[כנס ישראל-שדרות לחברה|כנס שדרות לחברה]], 2015]]
ליברמן סבור כי יש להכניס תיקונים ב[[חוק האזרחות (ישראל)|חוק האזרחות]] של ישראל, לפיהם יחויב כל אזרח במדינה לחתום על [[הצהרת נאמנות]] למדינת ישראל כ[[מדינה יהודית ודמוקרטית]], לעקרונותיה ולחוקיה{{הערה|{{ynet|יובל קרני "ידיעות אחרונות"|תוכנית ליברמן: "שלמות העם חשובה משלמות הארץ"|4597274|28 בנובמבר 2014}}}}. מי שיסרב לעשות כן, יאבד את זכותו לבחור ולהיבחר ואף עשוי לא לקבל [[תעודת זהות]]. ליברמן סבור שיש לחייב בהצהרה זו כל אזרח ישראלי שמגיע לגיל 16{{הערה|{{גלובס|אתר חדשות ערוץ 2|השלב הבא של ליברמן: הצהרת נאמנות למדינה - מגיל 16|1000593098|11 באוקטובר 2010}}}}.

עוד סבור ליברמן שיש להתנות אזרחות בשירות צבאי או לאומי חלופי{{הערה|{{ערוץ7|עוזי ברוך|ליברמן: הסכמה שבשתיקה לחילופי שטחים|158372|12 בינואר 2007}}{{ש}}{{ערוץ7|בן שאול|ליברמן: אין "שטחים תמורת שלום"|166449|6 בספטמבר 2007}}}}, שכל צעיר בן 18 צריך להתגייס לצה"ל או ל[[שירות לאומי]], כולל חרדים וערבים{{הערה|{{ישראל היום|מתי טוכפלד|"כל בן 18 צריך להתגייס - יהודים, מוסלמים ונוצרים"|503905|12 בספטמבר 2017}}}} ושיש להגדיר קשר הדוק יותר בין השירות ב[[צה"ל]] או השירות הלאומי לבין הזכויות הניתנות מ[[ביטוח לאומי]], כך שמי שנאמן יקבל יותר{{הערה|אביגדור ליברמן, [http://cafe.themarker.com/topic/821376/ "בלי נאמנות - אין אזרחות"], אתר הבלוגים של TheMarker, {{כ}}7 בינואר 2009.}}.

===דת ומדינה===
ליברמן הכניס במצע מפלגתו את העקרונות הבאים:
# "גיוס חובה לצבא או לשירות לאומי ללא שחרורים מהדלת האחורית וללא קריצות עין למפלגות החרדיות"{{הערה|שם=אני מאמין}}. בשנת 2018, בעקבות הפסילה בידי [[בג"ץ]] של הסעיפים ב[[חוק שירות ביטחון]] המתייחסים ל[[גיוס בני ישיבות לצה"ל]], ליברמן עמד על כך שסעיפים אלו ינוסחו מחדש על ידי נציגי ועדה שמינה, שכללה את נציגי משרד הביטחון וצה"ל בלבד. הצעת החוק כללה את התנייתו בעמידה ביעדי גיוס, שמשמעותם שלאחר עשור רוב הגברים החרדים ישולבו בשירות צבאי או לאומי, או שהסדרי דחיית השירות יפקעו ביחס לכולם{{הערה|{{גלובס|יובל אזולאי|משרד הביטחון וצה"ל: רוב החרדים יגויסו בתוך עשור|1001240932|11 ביוני 2018}}}}. לאחר [[הבחירות לכנסת העשרים ואחת]] נמנעה הקמת ממשלה על רקע המחלוקת בין ליברמן למפלגות החרדיות בנושא זה.
# החזרת השליטה בענייני דת ב[[הרבנות הראשית לישראל|רבנות הראשית]] לידי נציגי [[דתיים לאומיים|המגזר הדתי הלאומי]].{{מקור|נושא=אישים|נושא2=ישראל}} באופן זה תבוטל השליטה החרדית במוסדות הממלכתיים.
# הסמכת כל [[רב עיר]] ל[[גיור|גייר]]{{הערה|שם=אני מאמין|[https://beytenu.org.il/אני-מאמין/ דף ה"אני מאמין" באתר ישראל ביתנו]}}.
# הנהגת "[[ברית זוגיות]]", אשר תאפשר רישום זוגיות כדין בישראל גם לאלה שאינם רשאים להתחתן בנישואים דתיים. למרות זאת, בשל ה[[משמעת קואליציונית|משמעת הקואליציונית]], התנגדה סיעת "ישראל ביתנו" להצעת חוק פרטית בנושא{{הערה|{{nrg|[[אריק בנדר]]|הכנסת דחתה את הצעת חוק ברית הזוגיות|901/915|10 ביוני 2009|1|1}}.}}.

ב-19 בינואר 2018, בעקבות אישור [[חוק המרכולים]] בכנסת, ערך ליברמן קניות בפומבי בחנות הפתוחה בשבת בניגוד לחוק בעיר [[אשדוד]] והתראיין בעניין לעיתונאים שליוו אותו.

לקראת ה[[הבחירות לכנסת העשרים ושתיים|בחירות לכנסת ה-22]] וכן לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים ושלוש]] ו[[הבחירות לכנסת העשרים וארבע]] שהוקדמו ב-4 שנים ממועדן המקורי, עמדה ביקורתו נגד המפלגות החרדיות והדתיות לאומיות במרכז קמפיין הבחירות שלו.

===יחסי חוץ===
[[קובץ:090416 nmitchell-lieberman 600 1.jpg|ממוזער|[[שר החוץ]] אביגדור ליברמן ו[[ג'ורג' מיטשל]] בעת ביקורו של מיטשל בירושלים]]
ליברמן תופס את [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]] כחלק מעימות רחב יותר בין [[העולם המערבי|המערב]] ל[[אסלאם]]. לדעתו, היעד המדיני והביטחוני של מדינת ישראל צריך להיות הצטרפות ל[[ברית נאט"ו]] ול[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]]{{הערה|{{הארץ|הארץ,שירות ""|ליברמן: על ישראל להצטרף לאיחוד האירופי ולנאט"ו|1.1375161|31 בדצמבר 2006}}}}.

עם היכנסו לתפקיד שר החוץ, הצהיר ליברמן כי הוא אינו מחויב ל[[ועידת אנאפוליס|מתווה אנאפוליס]], וכי [[שתי מדינות לשני עמים|חזון שתי המדינות]] הוא רעיון יפה אבל לא ישים{{הערה|{{וואלה||ליברמן: "תהליך השלום הגיע למבוי סתום"|1465729|7 באפריל 2009}}}}. בכך שינה ליברמן את הקו המנחה של הממשלה הקודמת, בראשות [[אהוד אולמרט]].

ליברמן תמך ב[[יחסי ישראל–רוסיה|חיזוק הקשר]] עם [[רוסיה]] מתוך אמונה שקשר כזה חיוני לאינטרסים של ישראל, ואף מונה ל"ממונה על הדיאלוג האסטרטגי מול [[הקרמלין]]" מטעם הממשלה, דיאלוג שעליו סוכם בעת ביקור שלו במוסקבה ביוני 2009{{הערה|{{ynet|רוני סופר|ארה"ב מתרחקת? ליברמן יוביל התקרבות לרוסיה|3726769|5 ביוני 2009}}}}.

בחודש יולי [[2009]] ביקש להנהיג רפורמה ב[[יחסי החוץ של ישראל]], שבה יעבור הדגש מעיסוק ב[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|סכסוך הישראלי-פלסטיני]] לעיסוק ב[[דיפלומטיה ציבורית]] ושיקום מעמד ישראל בעולם. במסגרת מימוש הרפורמה נסע לביקור במדינות [[אמריקה הלטינית]], על מנת להדגיש את החשיבות הגבוהה שמייחס משרד החוץ לאזור זה{{הערה|{{ynet|[[סוכנות הידיעות הצרפתית|AFP]]|ישראל: ונצואלה סייעה לאיראנים בדרום אמריקה|3751777|25 ביולי 2009}}}}{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|מחר: שר החוץ אביגדור ליברמן ייצא לביקור בן 10 ימים בדרום אמריקה|1.1271823|19 ביולי 2009}}}}.

את ביקורו של נשיא [[ברזיל]], [[לואיז אינסיו דה סילבה]], החרים ליברמן כאות מחאה על שזה סירב להניח פרחים על קברו של [[בנימין זאב הרצל]], אולם הניח פרחים על קברו של [[יאסר ערפאת]]{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|שר החוץ אביגדור ליברמן מחרים את ביקורו של נשיא ברזיל דה סילבה|1.1559330|15 במרץ 2010}}}}.

ראש [[המודיעין המצרי]], [[עומר סולימאן]], הגיע ב-[[2009]] לפגישה עם ליברמן{{הערה|{{ynet|רוני סופר|למרות האיומים: סולימאן נפגש בחשאי עם ליברמן|3705246|22 באפריל 2009}}}}, ועל פי פרסומים בעיתונות, אף הזמין אותו לביקור במצרים. [[חוסני מובארכ]] הכחיש את העניין לאחר ימים אחדים. פגישה זו נערכה אף על פי שעם כניסתו של ליברמן לתפקיד שר החוץ, הודיעה מצרים כי נציגיה לא ייפגשו עמו עד שיחזור בו מדברים שאמר מספר שנים קודם לכן על [[סכר אסואן]] – במהלך הבחירות בשנת [[2001]], על רקע חריקות ביחסי השלום בין [[ישראל]] ל[[מצרים]], בפגישה עם שגרירים מ[[חבר המדינות]], העלה ליברמן את האפשרות שבמקרה של מלחמה עם מצרים יופצץ סכר אסואן, והאזור הסמוך לו יוטבע במימי [[אגם נאצר]].

במסגרת מדיניותו כשר החוץ, הורה ליברמן לשגרירי ישראל "שלא יתרפסו בפני העולם" משום ש"למושגים כמו כבוד לאומי, יש חשיבות רבה בהשפעה על מעמד ישראל בעולם"{{הערה|{{nrg|אלי ברדנשטיין|ליברמן נזף בשגרירים: הפסיקו להתרפס|019/840|2 בינואר 2010|1|2}}.}}. במסגרת מדיניות זו, בעקבות דברי [[ראש ממשלת טורקיה]], [[רג'פ טאיפ ארדואן]], נגד ישראל, השפיל סגנו של ליברמן, [[דני אילון]], את שגריר טורקיה בישראל בכך שהורה לו לשבת על ספה נמוכה לעיני המצלמות. ליברמן לא גינה את אילון, והצדיק את הצורך להגיב בתקיפות, גם אם לא את צורת התגובה{{הערה|[http://reshet.tv/חדשות/News/Politics/StatePolicy/Article,35415.aspx איילון על השפלת השגריר הטורקי: "תם עידן ההתרפסות"], חדשות ערוץ 2}}. לאחר הודעת הבהרה שלא נתקבלה, איומים מצד טורקיה, ובהתערבות [[שמעון פרס|פרס]], הבהיר אילון לשגריר כי לא היה בכוונתו להשפילו אישית, וכי הוא מתנצל בפניו על הדרך שבה האירוע נוהל והאופן שבו התפרש{{הערה|{{הארץ|ברק רביד ויהונתן ליס|סגן שר החוץ, דני איילון, שיגר מכתב התנצלות נוסף לשגריר טורקיה בישראל|1.1559321|13 בינואר 2010}}}}

בתקופת כהונתו של ליברמן כשר החוץ נמשכה החרפת הבעיות בשני תחומים בולטים ביחסי החוץ של ישראל:
* החרפת [[יחסי טורקיה–ישראל|המשבר ביחסים]] עם [[טורקיה]] שהחל עוד בתקופת אולמרט; הקרנת סדרת טלוויזיה [[אנטישמיות|אנטישמית]] בטורקיה שבה נראה הרצל מנסה מדינה בין [[הנילוס]] ל[[פרת]] ולאחר מכן מוצגות תמונות של מתנקש שלובש מגן דוד יורה בסולטן{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|סדרה אנטישמית בטורקיה: יהודים ניסו לחסל את הסולטן|4938887|22 במרץ 2017}}}} ובעקבותיה השפלת שגריר טורקיה בישראל על ידי סגן שר החוץ, [[דני אילון]], ולאחר מכן השתתפות גורמים טורקיים ב[[המשט לעזה (2010)|משט לעזה]], שהרג תשעה מנוסעיו גרם להחרפה ניכרת ביחסים.
* המשך תהליך ההכרה הבין-לאומית ב[[מדינה פלסטינית]] בגבולות 1967, חרף התנגדותה של ישראל: ב-29 בנובמבר 2012 [[החלטה 67/19 של העצרת הכללית של האו"ם|החליטה]] [[העצרת הכללית של האומות המאוחדות]] ברוב גדול להכיר בפלסטין כ[[משקיפים בעצרת הכללית של האומות המאוחדות|מדינה משקיפה]] שאינה חברה מלאה{{הערה|{{ynet|יצחק בן-חורין|האו"ם אישר ברוב עצום: פלסטין - מדינה משקיפה|4313607|30 בנובמבר 2012}}}}, ועוד לפני כן על ידי חלק ממדינות [[דרום אמריקה]].
===שינוי שיטת הממשל בישראל===
ליברמן תומך בשיטת ה[[דמוקרטיה נשיאותית|דמוקרטיה הנשיאותית]]{{הערה|{{ynet|אביגדור ליברמן|חייבים משטר נשיאותי|3300854|7 בספטמבר 2006}}}}, ו[[הצעות לשינוי שיטת הממשל בישראל|שינוי שיטת הממשל]] הוא אף חלק ממצע מפלגתו. הוא תומך בשינוי שיטת הבחירות לכנסת מ[[בחירות ארציות]] ל[[בחירות אזוריות]]{{מקור}}.

עם כניסתו ל[[הממשלה ה-31|ממשלה ה-31]], החלו מגעים עם [[אהוד אולמרט]] לשינוי שיטת הממשל. כאשר ניסה להעביר את ההצעה לשינוי שיטת הממשל לדמוקרטיה נשיאותית ב[[קריאה טרומית]]{{הערה|{{ynet||אולמרט וליברמן סיכמו על קידום הצעת החוק לשינוי שיטת הממשל|3442478|27 באוגוסט 2007}}}}{{הערה|{{וואלה||אולמרט, ליברמן ורפי איתן גיבשו הצעה לשינוי הממשל|1006063|10 בנובמבר 2006}}}}, הוא נתקל בהתנגדות הכנסת וההצעה נפלה.

ב[[ממשלת ישראל השלושים ושש|ממשלה ה-36]] ביקש ליברמן לקדם הצעת חוק לפיה הפלת ממשלה בשנתיים הראשונות לכהונתה תתבצע רק ברוב של 90 ח"כים{{הערה|{{ynet|סיון חילאי|ליברמן בהשקת קמפיין הבחירות: "נקדם חוק שידרוש 90 קולות כדי להפיל ממשלה"|news/article/byhs58lrc|14 באוגוסט 2022}}{{ש}}{{ישראל היום|אמיר אטינגר|התוכנית של ליברמן: רוב של 90 ח"כים להפלת ממשלה|news/politics/article/12895833|14 באוגוסט 2022}}}}.

=== מערכת המשפט ===
ליברמן מתח פעמים רבות ביקורת על [[מערכת המשפט בישראל]], וטען כי "ההתערבות של הרשות השופטת במחוקקת עוברת כל גבול"{{הערה|{{גלובס|לילך ויסמן|ליברמן: "אם אהרון ברק חלה בחיידק הפוליטי - שיקים מפלגה ויתמודד לכנסת"|1000430864|3 במרץ 2009}}}}. בשנת 2002 קרא להדיח את [[נשיא בית המשפט העליון]], [[אהרן ברק]], בגין צו שהוציא להפסקת פינוי הגופות מ[[מחנה הפליטים ג'נין]]{{הערה|{{וואלה||ליברמן: להדיח את השופט ברק|208519|14 באפריל 2002}}}}. בשנת 2017 קרא לבחון מחדש את [[חוק יסוד|חוקי היסוד]]{{הערה|{{nrg|שירית אביטן כהן|בגץ נכנס לתחומים לא לו. הגענו לאבסורד|894/777|13 בספטמבר 2017|1|2}}}}.

==פלילים==
ביוני 1997, בהיותו מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בעקבות תחקיר עיתונאי נפתחה נגד ליברמן חקירה ביחס לשלושה חשדות בדבר [[טוהר המידות]] בעמותת "גשר עלייה": קבלת תפקיד פיקטיבי, אי החזרת הלוואה ומכירה ביוקר של רכב לעמותה. ליברמן נחקר באזהרה ביולי 1997 ותיק החקירה נגדו נסגר במרץ 1999 בשלושת הסעיפים בעילות של [[חוסר ראיות|חוסר ראיות מספיקות]] ו[[חוסר עניין לציבור]]{{הערה|{{גלובס|מעריב|המשטרה פתחה בחקירה נגד אביגדור ליברמן|65234|18 ביוני 1997}}{{ש}}{{גלובס|ידיעות אחרונות|כספי ההלוואה שהחזיר ליברמן 'הופקדו' מתחת למזרון"|66063|6 באוגוסט 1997}}{{ש}}{{גלובס|הארץ|המשטרה עומדת להמליץ על סגירת תיק עמותת "גשר העלייה" נגד ליברמן|65232|9 באוקטובר 1997}}{{ש}}{{גלובס|הדס מגן|הפרקליטות סגרה את תיק החקירה נגד ליברמן בעניין עמותת "גשר העלייה"|80724|9 במרץ 1999}}{{הארץ|ליאור דטל|דרכו של ליברמן: הריבים, החקירות והקשרים עם נתניהו|1.1245878|15 בפברואר 2009}}}}.

באפריל 1997 המליצה המשטרה להעמיד לדין את ליברמן ב[[פרשת בר-און חברון]], אך הפרקליטות החליטה לא להגיש כתבי אישום כנגד איש מהמעורבים בפרשה{{הערה|{{גלובס|יואב יצחק, הדס מגן ונתן רועי|המשטרה: להעמיד לדין את הנגבי, דרעי וליברמן. הפרקליטות: לא להעמיד איש לדין|65238|16 באפריל 1997}}}}.

בסוף 1999 הוגש [[כתב אישום]] נגד ליברמן באשמת תקיפה, תקיפת קטין ואיומים. התקיפה ארעה לאחר שבנו בן ה-12 של ליברמן סיפר לו כי שלושה ילדים הכו אותו. לפי כתב האישום, הכה ליברמן את אחד הילדים האלה בפניו, וכתוצאה מכך נפל הילד וראשו נחבט בקיר, ולאחר מכן גרר ליברמן בכוח את הילד לרכבו ואיים עליו כי יכה אותו בשנית אם יחזור ליישוב [[נוקדים]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/psika_html/shalom/s01002000-64.htm|כותרת=פ (י-ם) 2000/01 מדינת ישראל נגד אביגדור ליברמן, ניתן ב-25 בספטמבר 2001}}</ref>{{הערה|{{הארץ|משה ריינפלד|השר ליברמן הורשע בתקיפת ילד במסגרת עסקת טיעון|0000017f-e1f0-d7b2-a77f-e3f737180000|24 בספטמבר 2001}}}}. בספטמבר [[2001]] הורשע ליברמן, במסגרת [[עסקת טיעון]], בתקיפת קטין ובאיומים, והוטל עליו לשלם 10,000 ש"ח [[פיצוי]] לקורבן ועוד 7,500 ש"ח [[קנס]]{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_html/shalom/s01002000-64.htm פ (י-ם) 2000/01 מדינת ישראל נגד אביגדור ליברמן], ניתן ב-25 בספטמבר 2001}}.

ליברמן [[חקירת משטרה|נחקר]] בחשד כי קיבל מיליוני שקלים בזמן שכיהן כחבר הכנסת. לפי החשדות, הכספים עברו דרך חברה בבעלותו בשם "נתיב אל המזרח", שקיבלה מהשנים 1999 עד 2006 סכומי כסף גדולים שהיו אמורים להגיע לכאורה לכיסו של ליברמן, כ[[שוחד]] מאת [[מיכאל צ'רנוי]] ואחרים. הוא נחשד גם בהחזקת חברות נוספות ב[[קפריסין]], ששימשו להעברת כספי שוחד באמצעות "[[איש קש]]". חשדות אחרים נוגעים לחברה ל"ייעוץ עסקי" בשם "מ. ל. 1", אותה הקימה ביולי 2004 בתו, מיכל ליברמן, כשהייתה בת 21. לחברה הוזרמו תוך שלוש שנים מאז הוקמה כ-7 מיליון ש"ח מחוץ לארץ{{הערה|{{הארץ|אורי בלאו|מאיפה הגיעו 7 מיליון שקל לחברה שהקימה בתו של אביגדור ליברמן בגיל 21?|0000017f-df01-df7c-a5ff-df7b54150000|4 באפריל 2007}}}}. החברה שילמה משכורות גבוהות לליברמן האב ולבתו{{הערה|{{הארץ|אורי בלאו|הבוסית|1.1559148|6 באפריל 2007}}}}{{הערה|{{TheMarker|גיא רולניק|המינוי שצריך לעורר חלחלה|1.2949235|21 במאי 2016}}}}.

במרץ 2010 חקרה המשטרה את ליברמן בחשד כי קיבל משגריר ישראל ב[[בלארוס]], [[זאב בן אריה (שגריר)|זאב בן אריה]], פרטים על אודות בקשה חסויה ל[[סיוע משפטי]] שהגישה משטרת ישראל ל[[ממשלת בלארוס]] בעניין החקירה נגדו{{הערה|{{הארץ|אמיר אורן|שר החוץ ממשיך להסתבך: חשוד שקיבל מהשגריר בבלארוס את חומרי החקירה נגדו|1.1191608|3 במרץ 2010}}}}. החקירה נסובה גם סביב מעורבותו של השר ליברמן במינויו של בן אריה ליועץ במטה המדיני של משרד החוץ ולשגריר ב[[לטביה]]{{הערה|{{כלכליסט|איתי הר אור|ליברמן נחקר בחשד לביצוע עבירות של שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים|3394212|2 במרץ 2010}}}}. בן אריה עצמו הורשע במסירת מידע לאדם שאינו מוסמך, בגילוי הפרת חובה ובשיבוש הליכי משפט, ובאוקטובר 2012 נגזרו עליו 4 חודשי [[עבודות שירות]]{{הערה|{{ynet|אביאל מגנזי|4 חודשי עבודות שירות לשגריר של ליברמן|4297682|28 באוקטובר 2012}}}}.

בדצמבר 2012 הודיע [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[יהודה וינשטיין]], על ההחלטה לסגור את התיק העיקרי נגד ליברמן, בגלל היחלשות הראיות במהלך הזמן (בהמשך לכך נסגרו גם תיקי החקירה נגד יתר החשודים בפרשה){{הערה|{{כלכליסט|תומר גנון וזוהר שחר לוי|נסגר תיק החקירה נגד בתו של אביגדור ליברמן|3609908|12 באוגוסט 2013}}}} ולהגיש [[כתב אישום]] בפרשת השגריר. בעקבות זאת התפטר ליברמן מתפקיד שר החוץ והודיע על הסרת [[חסינות חברי הכנסת|חסינותו]]{{הערה|{{ynet|[[אטילה שומפלבי]] ויובל קרני|בגלל האישום: ליברמן התפטר מתפקיד שר החוץ|4319913|14 בדצמבר 2012}}}}. סגירת התיקים הייתה בניגוד לדעתם של בכירי הפרקליטות שהיו מעורבים בתיק<ref>{{צ-ספר|מחבר=אביה אלף|שם=תיק ליברמן: כתב האישום שלא הוגש|מקום הוצאה=אור יהודה|מו"ל=כנרת, זמורה ביתן, דביר - מוציאים לאור|שנת הוצאה=תשע"ו 2015}}</ref>.

ב-30 בדצמבר 2012 הגישה [[פרקליטות המדינה]] [[כתב אישום]] נגד ליברמן המייחס לו עבירות של [[מרמה והפרת אמונים]] בפרשת השגריר{{הערה|{{ynet|אביאל מגזני|הוגש כתב אישום נגד ליברמן|4325972|30 בדצמבר 2012}}}}. ב-6 בנובמבר 2013 הוא זוּכה פה אחד{{הערה|{{mako|1=חדשות 2|4=news-law|3=492aaec56bb2241004|2=השופטים קבעו פה אחד: ליברמן זכאי|5=6 בנובמבר 2013}}{{ש}}[http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/4479114.pdf ת"פ 62975-27-27 מדינת ישראל נ' אביגדור ליברמן], ניתן ביום 6 בנובמבר 2013}}.

ב-31 באוגוסט 2022, עוזרו לשעבר של ליברמן יוסי כמיסה, פרסם פוסט ארוך ב[[פייסבוק]] ובו רשימה ארוכה של טענות למעשים פליליים חמורים מצידו של ליברמן<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/share/p/8zThTMsE4BP1hVtC/?mibextid=xfxF2i|הכותב=הפוסט של יוסי כמיסה|כותרת=מי אתה אדון ליברמן?|אתר=פייסבוק|תאריך=31 באוגוסט 2022}}</ref>. בין השאר טען שליברמן הציע לו 100 אלף דולר כדי לרצוח [[ניצב (דרגה)|ניצב]] במשטרה. הוא גם האשים את [[היועצת המשפטית לממשלה]] [[גלי בהרב-מיארה]] שאף על פי שהגיש [[תלונה]] ל[[מח"ש]] חודש קודם לכן{{הערה|{{החדשות 13|אילה חסון|חשיפה: המידע המודיעיני נגד בכיר במערכת הפוליטית|item/news/domestic/crime-and-justice/police-officer-903173266|15 ביולי 2022}}}} לא עשתה דבר בנושא. ב-1 בספטמבר פרסם ליברמן פוסט תגובה תחת הכותרת "נתניהו בפאניקה" ובו דחה את כל הטענות של כמיסה נגדו{{הערה|{{ישראל היום|אמיר אטינגר|ליברמן: "הטענה שהזמנתי חיסול ניצב היא מופרכת, אתבע דיבה"|news/politics/article/13025366|1 בספטמבר 2022}}}}. מאוחר יותר האשים ליברמן את [[בנימין נתניהו|נתניהו]] בפרסום הפרשה בתקופת [[הבחירות לכנסת העשרים וחמש|הבחירות]] ואמר עליו "האיש פשוט חלאת המין האנושי – אין לו קווים אדומים"{{הערה|{{עכשיו 14|דיגיטל 14|ליברמן תקף: "נתניהו חלאת המין האנושי"; הליכוד: "נקווה שלא יחוסל"|ליברמן-מאבד-כל-רסן-נתניהו-חלאת-המין-הא|4 בספטמבר 2022}}}}. ב-[[4 בספטמבר]] הורתה היועמ"שית לפתוח בבדיקות ראשונות באשר לטענות{{הערה|{{החדשות 13|אלי סניור|בתום התייעצות: בפרקליטות הוחלט על בדיקות ראשוניות לטענות נגד ליברמן|item/news/domestic/crime-and-justice/liberman-kmisa-903252592|4 בספטמבר 2022}}}}{{הערה|{{ynet|טובה צימוקי, ליאור אל-חי|היועמ"שית הורתה: בדיקה ראשונית של הטענות נגד ליברמן. הערכה: לא תיפתח חקירה|news/article/rjkm78mls|4 בספטמבר 2022}}}}. ב-[[5 בספטמבר]] 2022 הגיש ליברמן קובלנה פלילית כנגד יוסי כמיסה{{הערה|{{ישראל היום|סוניה גורודיסקי|ליברמן הגיש קובלנה פלילית נגד יוסי כמיסה|news/politics/article/13034762|5 בספטמבר 2022}}}}. ב-[[8 באפריל]] 2024 החלו בבית משפט השלום בפתח-תקווה דיונים בקובלנה פלילית זו{{הערה|{{ynet|רועי רובינשטיין|ליברמן מעיד נגד הפעיל שטען שהזמין רצח ניצב: "עלילת דם. הצעתי לו 100 אלף? הוא היה חוטף אותם"|news/article/rjljq11zxc|8 באפריל 2024}}}}.

== חיים אישיים ==
ליברמן נשוי לאלה (לבית ציפקין), עולה מ[[אוזבקיסטן]] (במקור מ[[מולדובה]]), לשעבר גננת, עובדת [[מוסד ביאליק]] ופעילה ב[[ג'וינט]], ולהם בת ושני בנים. אלה [[מסורתיים|שומרת מסורת]] ובתם מיכל [[חזרה בתשובה]]. ליברמן מתגורר בהתנחלות [[נוקדים]]{{הערה|{{mako|יעל גרינשטיין|האישה שאיתו: אלה ואביגדור ליברמן|e0624493230a121004|news-special/my-wife|2 ביוני 2009}}}}.

==לקריאה נוספת==
* אביגדור ליברמן, '''האמת שלי''', [[הד ארצי]], 2004. {{ULI|006622122}}
* [[אביה אלף]], '''תיק ליברמן: כתב האישום שלא הוגש''', [[כנרת, זמורה-ביתן]], 2015. {{ULI|013627850}}

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיציטוט=אביגדור ליברמן|ויקישיתוף=Category:Avigdor Lieberman}}
* {{אתר רשמי|https://liberman.org.il}}
{{קישורי ח"כ|214}}
* {{בריטניקה}}
* {{הווידאופדיה|oKGIpn01o-o}}
* {{הארץ|ליאור דטל|דרכו של ליברמן: הריבים, החקירות והקשרים עם נתניהו|1.1245878|15 בפברואר 2009}}
* [[רונית ורדי]], [http://theliberal.co.il/אלף-הזהויות-של-אביגדור-ליברמן-פרופיל/ אלף הזהויות של אביגדור ליברמן], באתר [[ליברל (מגזין)|ליברל]], 8 במאי 2014
* {{הנבחרים|TdrXtWMY8mA|אביגדור ליברמן|6 במרץ 2015}}
* {{TheMarker|שוקי שדה|תאונה מבצעית: כך השתלט האדם הכי הפכפך ולא דמוקרטי בפוליטיקה על מערכת הביטחון|1.3171152|29 בדצמבר 2016}}
* {{וואלה|[[יעקב אילון]]|"נלך עד הסוף": אביגדור ליברמן לא רוצה עוד "צוק איתן"|3059886|27 באפריל 2017}} {{סרטונים}}
* שרה ליבוביץ-דר, [http://theliberal.co.il/כך-נראתה-השנה-של-ליברמן-כשר-ביטחון-שרה/ כך נראתה השנה של ליברמן כשר ביטחון], באתר ליברל, 9 ביולי 2017
* {{הנבחרים|m1Z8usydyh8|אביגדור ליברמן|8 בספטמבר 2017}}
* שרה ליבוביץ-דר, [https://theliberal.co.il/המחסל-מאת-שרה-ליבוביץ-דר/ המחסל], באתר [[ליברל (מגזין)|ליברל]], 9 ביולי 2019
* {{מקור ראשון|[[חגי סגל]]|גרסת הבמאי: אביגדור ליברמן מדבר בחירות|elections-2/162153|8 באוגוסט 2019}}
* {{וואלה|[[בן כספית]]|הכול היה ידוע מראש: זו ההתרעה המפורטת שנתניהו קיבל כבר ב-2016. לקרוא ולא להאמין|3619325|30 באוקטובר 2023}}
* {{מעריב אונליין|יהודה שרוני|ליברמן: "נתניהו איבד שליטה על חברי מפלגתו"|journalists/article-1146310|8 בנובמבר 2024}}
* [https://www.knesset.tv/knesset-members/avigdor-liberman/ אביגדור ליברמן], באתר [[ערוץ כנסת]]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ניווטים
|רוחב=100%
|יישור=ימין
|רקע=
|צבע=black
|כותרת=אביגדור ליברמן - תבניות ניווט
|יישור טקסט=ימין
|תוכן=
{{חברי הכנסת}}
{{שרי האוצר|רוחב=100%}}
{{שרי הביטחון|רוחב=100%}}
{{שרי החוץ|רוחב=100%}}
{{השרים לנושאים אסטרטגיים|רוחב=100%}}
{{שרי האנרגיה|רוחב=100%}}
{{שרי התחבורה והבטיחות בדרכים|רוחב=100%}}
{{יושבי ראש ועדת החוץ והביטחון|רוחב=100%}}
{{מנכ"לי משרד ראש הממשלה}}
}}

{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:ליברמן, אביגדור}}
[[קטגוריה:בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים]]
[[קטגוריה:גוש עציון: חברי הכנסת]]
[[קטגוריה:נוקדים: אישים]]
[[קטגוריה:דירקטורים ישראלים]]
[[קטגוריה:השרים לנושאים אסטרטגיים]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת החמש עשרה]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת השש עשרה]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת השבע עשרה]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת השמונה עשרה]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת התשע עשרה]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת העשרים]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת העשרים ואחת]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת העשרים ושתיים]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת העשרים ושלוש]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת העשרים וארבע]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת העשרים וחמש]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם איחוד לאומי-ישראל ביתנו]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם האיחוד הלאומי]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם הליכוד-ישראל ביתנו]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם ישראל ביתנו]]
[[קטגוריה:חברי הקבינט המדיני-ביטחוני]]
[[קטגוריה:חברי כנסת מתנחלים]]
[[קטגוריה:יושבי ראש ועדת החוץ והביטחון]]
[[קטגוריה:יקירי ערד]]
[[קטגוריה:ישראל: ראשי מפלגות]]
[[קטגוריה:ישראלים ילידי מולדובה]]
[[קטגוריה:ישראלים שהופיעו ברשימת טיים 100]]
[[קטגוריה:מנכ"לי משרד ראש הממשלה]]
[[קטגוריה:סגני ראש ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:עולים בשנות ה-1970]]
[[קטגוריה:פעילי הליכוד]]
[[קטגוריה:מורשעים בתקיפה בישראל]]
[[קטגוריה:שרי האוצר בממשלות ישראל]]
[[קטגוריה:שרי ממשלות ישראל שהורשעו בדין]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל השלושים וארבע]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל השלושים ושש]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1958]]
<!--
לדף זה ניתן להוסיף את התבנית:
{{יוזמות חקיקה|427|1}}
-->