הצגת המקור של הדף "אונסק"ו"

{{ארגון
| מפה = {{מממו|פריז|שם=מיקום המטה}}
}}
[[קובץ:UNESCO Brasília Office.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משרדי אונסק"ו ב[[ברזיליה]]]]
'''אוּנֶסְק"וֹ''' (ב[[אנגלית]]: '''United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization – UNESCO''') הוא ארגון ה[[חינוך]], ה[[מדע]] וה[[תרבות]] של [[האומות המאוחדות]], שבו חברות 195 [[מדינה|מדינות]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.unesco.org/new/en/member-states/countries/|כותרת=Countries {{!}} United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization|אתר=www.unesco.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2017-12-24}}}}. אונסק"ו נוסד ב-[[16 בנובמבר]] [[1945]], ומטרתו המוצהרת היא לתרום לשלום ולביטחון על ידי קידום של שיתוף פעולה בין-לאומי בתחומים של חינוך, מדע ותרבות, מתוך שאיפה להנחיל ברחבי העולם רגש של כבוד כלפי ערכי הצדק, [[שלטון החוק]], זכויות האדם והחירויות הבסיסיות שהוכרזו בהצהרת [[האו"ם]].

משרדי הארגון הראשיים מצויים ב[[פריז]], ולצידם למעלה מ-50 נציגויות שטח, מוסדות ומשרדים ברחבי העולם. רוב נציגויות השטח הן משרדים שמטפלים בענייניהן של שתיים או שלוש מדינות, ובנוסף, קיימים משרדים לאומיים ואזוריים.

אונסק"ו פועל באמצעות חמש תוכניות עיקריות, בתחומים של [[חינוך]], [[מדעי הטבע]], [[מדעי החברה]], [[תרבות]], [[תקשורת]] ו[[מידע]]. מיזמים הממומנים על ידי אונסק"ו כוללים: לימוד קרוא וכתוב, לימודים טכניים, תוכניות להכשרת מורים, תוכניות מדע בין-לאומיות, קידום תקשורת עצמאית ו[[חופש העיתונות]], מיזמי [[היסטוריה]] תרבותית ואזורית, קידום ההכרה במגוון תרבויות, הסכמי שיתוף פעולה בין-לאומיים כדי להבטיח את המורשת התרבותית והטבעית של העולם, שמירה על [[זכויות אדם]] וניסיונות לגשר על [[הפער הדיגיטלי]] בעולם.

==מבנה==
המבנה הארגוני של אונס"קו כולל שלושה גופים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://en.unesco.org/about-us/unescos-governing-bodies|כותרת=Governing Bodies|אתר=UNESCO|שפה=en|תאריך_וידוא=2017-12-24}}}}:
*'''הוועידה הכללית''' – אספה של המדינות החברות בארגון וחברים שותפים, שבה לכל מדינה יש קול אחד. הוועידה מתכנסת מדי שנתיים, קובעת מדיניות כללית ומגדירה מהם הקווים המנחים את הארגון.
*'''הוועד המנהל''' – הוועד המנהל מונה 58 חברים שנבחרים על ידי הוועידה הכללית לתקופות של 4 שנים. הוועד המנהל אחראי להתכנסות הוועידה הכללית ולכך שהוראותיה יוצאות לפועל. מעבר לכך ישנן סמכויות נוספות בתחום אחריותו, שמוקצות לו על ידי הוועידה הכללית.
*'''המזכירות''' – המזכירות מורכבת מהמזכיר הכללי וצוותו והיא אחראית לניהול היומיומי של הארגון. המזכיר הכללי, שמהווה את הפנים הציבוריות של הארגון, נבחר לתקופה (הניתנת לחידוש) של ארבע שנים על ידי הוועידה הכללית. הצוות הנוכחי מונה כ-2,100 אנשים ונשים, כשני שלישים מהם יושבים בפריז, והשליש הנותר מפוזר ברחבי העולם, בין 58 נציגויות השטח של הארגון. המזכירות מחולקת למספר משרדים מנהליים ולחמישה חלקים המשקפים את חמשת תחומי הפעילות העיקריים של הארגון.

=== תקציב ===
תקציב אונס"קו, מורכב מתמיכות של המדינות החברות בו. אחוז התמיכה של המדינות נקבע, בכל 22 ארגוני האו"ם, על בסיס [[תוצר לאומי גולמי|התל"ג]] העולמי כאשר הסכום המחושב לכל מדינה מתחשב ב[[הכנסה לנפש]] בכל מדינה ובחוב החיצוני של המדינה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globalpolicy.org/un-finance/tables-and-charts-on-un-finance/27506-top-ten-providers-to-the-un-budgets.html|הכותב=Administrator|כותרת=Top Ten Providers of Assessed Contributions to UN Budgets|אתר=www.globalpolicy.org|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2017-12-25}}{{קישור שבור|27.1.2024}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20171225183716:0|{{Cite news|url=https://factly.in/united-nations-budget-contributions-by-member-countries/|title=How much do various countries contribute to the UN Budget?|date=2016-12-13|newspaper=FACTLY|language=en-US|access-date=2017-12-25}}}}. בשנים שארצות הברית תמכה בארגון, תמיכתה היוותה 22% מהתקציב (האחוז הגבוהה ביותר שמדינה תורמת לארגוני האו"ם{{הערה|שם=הערה מספר 20171225183716:0}}){{הערה|שם=גרדיאן|1={{Cite news|url=http://www.theguardian.com/world/2013/nov/08/us-unesco-voting-funds-palestine-decision|title=US loses Unesco voting rights after stopping funds over Palestine decision|last=Press|first=Associated|date=2013-11-08|newspaper=The Guardian|language=en-GB|issn=0261-3077|access-date=2017-12-25}}}}.

באוקטובר 2011 אונס"קו קיבלה את פלסטין כחברה בארגון. כתוצאה מהחלטה זו, ארצות הברית הודיעה על הפסקת תמיכה בארגון{{הערה|{{Cite news|url=https://www.washingtonpost.com/world/national-security/unesco-votes-to-admit-palestine-over-us-objections/2011/10/31/gIQAMleYZM_story.html|title=UNESCO votes to admit Palestine; U.S. cuts off funding|last=Lynch|first=Colum|date=2011-10-31|newspaper=Washington Post|language=en-US|issn=0190-8286|access-date=2017-12-25}}}}. כתוצאה מהפסקת התמיכה בארגון, ארצות הברית איבדה את זכות ה[[הצבעה]] שלה בוועידה הכללית ובוועד המנהל של הארגון{{הערה|שם=גרדיאן}}.

==פעילויות==
*ביצוע מיזמים והכרזה על מקומות בעלי ערך תרבותי ומדעי מיוחד, למשל:
**התוכנית "אדם וביוספרה" שקמה ב-1971 ובעקבותיה הוקמו [[שמורה ביוספרית|השמורות הביוספריות]] לשימור יחידות טבע ייחודיות.
**[[עיר הספרות]].
**[[שפה בסכנת הכחדה|שפות בסכנת הכחדה]] ומיזמים אחרים לתמיכה בריבוי שפות.
**המיזם "יצירות מופת שאינן מוחשיות", שעוסק בשימור תרבויות.
**התוכנית "זיכרון העולם", שעוסקת בשימור היסטורי.
**התוכנית [[הידרולוגיה|ההידרולוגית]] הבין-לאומית, העוסקת בניהול משאבי מים מאז 1965.
**[[אתר מורשת עולמית|אתרי מורשת עולמית]].
*עידוד מידע מגוון והנגשתו:
**קידום [[חופש הביטוי]], [[חופש העיתונות]] ו[[חופש המידע]].
**קידום הנגישות ל[[טכנולוגיית המידע]].
**קידום [[פלורליזם]] וריבוי תרבויות בתקשורת.
*קידום אירועים, כדוגמת:
**"העשור הבין-לאומי לקידום תרבות של שלום ואי-אלימות כלפי ילדים ברחבי העולם" עליו הכריז האו"ם ב-[[1998]], והוא העשור הראשון של [[המאה ה-21]].
**[[יום חופש העיתונות העולמי]], החל ב-[[3 במאי]] מדי שנה, ונועד לקדם את חופש הביטוי וחופש העיתונות כ[[זכויות האדם|זכות אדם]] בסיסית ומאפיין הכרחי של כל חברה [[דמוקרטיה|דמוקרטית]], חופשית ובריאה.
*ייסוד ותמיכה מיזמים:
**המרכז [[אירופה|האירופי]] להשכלה גבוהה (UNESCO-CEPES), נוסד בשנת [[1972]] ב[[בוקרשט]], [[רומניה]], כמשרד לקידום שיתוף פעולה בין-לאומי בתחום ההשכלה הגבוהה באירופה, [[קנדה]], [[ארצות הברית]] ו[[ישראל]]. לארגון יש כתב עת בשם "השכלה גבוהה באירופה".
**[[הספרייה הדיגיטלית העולמית]].
**ספריית התוכנה החופשית – מאז [[1998]] מממנים יחד אונסק"ו ו[[המוסד לתוכנה חופשית]] מיזם ל[[קטלוג|קיטלוג]] תוכנה חופשית.
**[[המועצה הבין-לאומית למדע]] (ICSU).
**"שגרירים של רצון טוב".

==מזכירים כלליים==

{| cellspacing="0" class="wikitable"
!rowspan="2"| #
!rowspan="2"| שם
!rowspan="2"| מדינה
!colspan="2"| תקופת כהונה
!rowspan="2"| הערות
|-
! התחלה
! סיום
|-
| 1
| '''[[ג'וליאן הוקסלי]]'''
| {{דגל|הממלכה המאוחדת||+}}
| 1946
| 1948
|
|-
| 2
| '''[[חיימה טורס בודט]]'''
| {{דגל|מקסיקו (1934-1968)}} [[מקסיקו]]
| 1948
| 1952
|
|-
| 3
| '''[[ג'ון ווילקינסון טיילור]]'''
| {{דגל|ארצות הברית||+}}
| 1952
| 1953
|
|-
| 4
| '''[[לותר אוונס]]'''
| {{דגל|ארצות הברית||+}}
| 1953
| 1958
|
|-
| 5
| '''[[ויטורינו ורונזה]]'''
| {{דגל|איטליה||+}}
| 1958
| 1961
| התפטר מתפקידו עקב סיבות רפואיות
|-
| 6
| '''[[רנה מיו]]'''
| {{דגל|צרפת||+}}
| 1961
| 1974
| כיהן 2 כהונות בתפקיד
|-
| 7
| '''[[אמאדו-מאהטר אמ'באו]]'''
| {{דגל|סנגל||+}}
| 1974
| 1987
|
|-
| 8
| '''[[פדריקו מאיור סראגוס]]'''
| {{דגל|ספרד||+}}
| 1987
| 1999
| כיהן 2 כהונות בתפקיד
|-
| 9
| '''[[קוהישירו מאטסואורה]]'''
| {{דגל|יפן||+}}
| 1999
| 2009
| כיהן 2 כהונות בתפקיד
|-
| 10
| '''[[אירינה בוקובה]]'''
| {{דגל|בולגריה||+}}
| 2009
| 2017
|
|-
| 11
| '''[[אודרי אזולאי]]'''
| {{דגל|צרפת||+}}
| 2017
| מכהנת
|
|}

==אונסק"ו וישראל==
[[ישראל]] הצטרפה לארגון בשנת [[1949]].
בנובמבר [[1974]] החליט הארגון לקבל אליו את [[אש"ף]] ולהשעות את הסיוע שלו לישראל. החלטה נוספת גינתה את ישראל על פגיעתה ב"ייחודה ההיסטורי של ירושלים" על ידי "ביצוע חפירות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]]" בעיר. החלטה אחרת מנעה את קבלת ישראל לסניף האירופי של הארגון{{הערה|שם=מנור|[[אודי מנור]], '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 372–373.}}. ישראל הוצאה ממנו ב-1974 בעקבות חפירות ארכאולוגיות שביצעה בשטחי [[הר הבית]] שלא התקבלו על דעת הארגון.

במאי 1976 הסכים שר החוץ [[יגאל אלון]] לאפשר למשלחת הארגון לבחון בעצמה את הנעשה בשטחים המוחזקים. המשלחת הציגה דו"ח חיובי כלפי ישראל{{הערה|שם=מנור}}.
בשנת [[1979]] הצטרפה ישראל שוב לאונסק"ו לאחר איום של [[ארצות הברית]] לחדול מהעברת הכספים למימון פעילות הארגון.

נשיא הוועד הלאומי לאונסק"ו ב[[ישראל]] הוא [[משרד החינוך|שר החינוך]]. המזכירה הכללית של [[הוועד הישראלי לאונסק"ו]] היא ד"ר דלית אטרקצ'י ויושב ראש ועדת המורשת העולמית של ישראל הוא ה[[אדריכל]] [[אריה רחמימוב]]{{הערה|[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Unesco/MoreshetOlamit/VaadatMoreshetTarbutVeteva.htm הוועדה הישראלית למורשת עולמית (IWHC)] באתר משרד החינוך}}.

הקשרים המקצועיים עם אונסק"ו בנושאים המקצועיים הרבים שבהם עוסק גוף זה רוכזו כולם על ידי הוועד הישראלי לאונסק"ו. הקשרים המדיניים עם ארגון זה נוהלו על ידי [[משרד החוץ]] בעזרת [[שגריר]] ישראל לאונסק"ו, שמקום מושבו היה ב[[שגרירות ישראל]] ב[[פריז]]. בישראל הוכרזו על ידי אונסק"ו שישה [[אתר מורשת עולמית#אתרי המורשת בישראל|אתרי מורשת עולמית]].

באוקטובר [[2011]] החליט ארגון אונסק"ו לצרף את [[הרשות הפלסטינית]] כ[[מדינה]] חברה, אף על פי שהמהלך מנוגד לחוקת [[האומות המאוחדות]], לפיה רק מדינה החברה באו"ם יכולה להצטרף לאונסק"ו{{הערה|{{ynet|יצחק בן-חורין ואליאור לוי|ארה"ב: מפסיקים מיד את הסיוע הכספי לאונסק"ו|4142122|31 באוקטובר 2011}}}}. [[ארצות הברית]], [[קנדה]] ו[[ישראל]] החליטו בתגובה על הפסקת העברת כספים לארגון אשר כרבע מתקציבו ממומן על ידי ארצות הברית{{הערה|{{ynet||קנדה: נפסיק להעביר סיוע כספי לאונסק"ו בגלל קבלת הפלסטינים|4142737|1 בנובמבר 2011}}}}. בעקבות אי העברת הכספים ב[[נובמבר]] [[2013]] הושעתה זכות ההצבעה של ישראל ושל ארצות הברית בארגון{{הערה|{{הארץ||עקב הפסקת המימון: אונסק"ו השעתה את זכות ההצבעה של ישראל|1.2161039|9 בנובמבר 2013|מנויים=לא}}}}.

בדצמבר [[2012]] נחנכה [[כיכר אונסק"ו|כיכר אונסק"ו לסובלנות ולשלום]] ב[[חיפה]].

בספטמבר [[2017]] מסרה ישראל לאונסק"ו בטקס חגיגי [[העתק (הכפלה)|העתק]] חלקי מ[[שער טיטוס]], כהוכחה היסטורית שנועדה לסתור את הטענה שישראל והיהודים כובשים ב[[הר הבית]]. הרעיון נולד בעקבות [[פרשת החלטת אונסק"ו בעניין הר הבית והכותל|החלטת אונסק"ו שישראל היא "כובשת בירושלים"]]. [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]] החליט שמעשה זה יהיה "דרישת שלום" מהאמת ההיסטורית על קיומו של [[בית המקדש השני]] שנחרב, ולא ננטש מרצון. הענקת הרפליקה בוצעה כחלק מההבנות על הצטרפות ישראל מחדש לארגון{{הערה|{{mako|עמית ולדמן|השי העוקצני של ישראל לאונסק"ו|f278d40877ebe51004|news-military/israel-q3_2017|26 בספטמבר 2017}}}}.

באוקטובר [[2017]] הודיעה [[ארצות הברית]] על פרישתה מאונסק"ו, בשל ההטיה המתמשכת נגד ישראל{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|ארה"ב תפרוש מאונסק"ו: "מוטה נגד ישראל"|5027611|12 באוקטובר 2017}}.}}. לאחר פרישת ארצות הברית, הנחה [[שר החוץ]] ו[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]] את [[משרד החוץ]] להתכונן לפרישה מאונסק"ו.
ב-22 בדצמבר 2017 הודיעה ישראל על פרישתה מאונסק"ו. פרישת ישראל נכנסה לתוקף ב-31 בדצמבר 2018{{הערה|{{וואלה|טל שלו|אונסק"ו: קיבלנו רשמית את בקשת ישראל לפרוש מהארגון|3123175|29 בדצמבר 2017}}}}.

===ירושלים===
{{ערך מורחב|פרשת החלטת אונסק"ו בעניין הר הבית והכותל}}
ב-[[16 באפריל]] וב-[[13 באוקטובר]] [[2016]] הצביע הוועד הפועל של אונסק"ו בעד החלטות שבין השאר מגנות את ישראל על התנהגותה בנושאים שונים הקשורים ל[[הר הבית]]. בהחלטות נקראים הר הבית ו[[הכותל המערבי]] בשמותיהם המוסלמים (אל אקסה/אל-חראם א-שריף, ואל-בוראק){{הערה|[http://unesdoc.unesco.org/images/0024/002443/244378e.pdf המסמך הרשמי של אונסק"ו מאפריל]}}{{הערה|[http://unesdoc.unesco.org/images/0024/002462/246215e.pdf המסמך הרשמי של אונסק"ו מאוקטובר]}}.
יש הרואים בהחלטות שלילת הזיקה בין ה[[יהודים]] להר הבית והכותל{{הערה|{{ערוץ7|ניצן קידר|אונסק"ו: גם הכותל לא קשור ליהודים|331778|13 באוקטובר 2016}},{{ש}}{{נענע10|[[מואב ורדי]]|אונסק"ו קבעה: אין זיקה בין ישראל להר הבית|1214026|13 באוקטובר 2016||news}}.}}. ההחלטות זכו לגינויים חריפים ב[[ישראל]], מימין ומשמאל{{הערה|{{ערוץ7|חזקי ברוך|ההחלטה הצפויה באונסק"ו – אנטישמית|331853|13 באוקטובר 2016}},{{ש}}{{ynet|איתמר אייכנר ומורן אזולאי|אונסק"ו מטיל ספק בזיקה בין היהודים לאתרים הקדושים בירושלים|4866179|13 באוקטובר 2016}}.}}. בארצות הברית, חלק מחברי [[הקונגרס של ארצות הברית|הקונגרס]]{{הערה|{{nrg|אריאל כהנא|חברי קונגרס לאונסקו: "אל תכחישו את הקשר היהודי לירושלים"|839/991||1|2}}.}} וכן [[נשיא ארצות הברית]], [[דונלד טראמפ]]{{הערה|{{ynet|ynet ומורן אזולאי|טראמפ על החלטת אונסק"ו: "התעלמות מקשר בן 3,000 שנה"|4866377|14 באוקטובר 2016}}}}, הביעו גינויים גם כן.

אחרי ההחלטה באוקטובר הצהירה מזכ"לית הארגון, אירנה בוקובה, כי "הר הבית קדוש גם ליהודים" והוסיפה כי "להכחיש או למחוק היסטוריה שלמה ליהודים, ל[[נוצרים]] או למוסלמים, חותרת תחת האמינות של המקום ויוצאת נגד מה שמייצגת המורשת העולמית של ארגון אונסק"ו"{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|מזכ"לית אונסק"ו: "הר הבית קדוש גם ליהודים"|4866456|14 באוקטובר 2016}}{{ש}}[http://www.unesco.org/new/en/media-services/single-view/news/statement_by_the_director_general_of_unesco_on_the_old_city-1/#.WAZVr-grLcs Statement by the Director-General of UNESCO on the Old City of Jerusalem and its Walls, a UNESCO World Heritage site], UNESCO, 14.10.2016}}.

כתגובה להחלטה, הורה [[שר החינוך]] [[נפתלי בנט]] להשעות כל פעילות עם אונסק"ו{{הערה|{{mako|דפנה ליאל ומיכל פעילן|לאחר ההחלטה החריגה: בנט הורה להשעות כל פעילות עם אונסק"ו|a495474e8b1c751004|news-military/israel-q4_2016|14 באוקטובר 2016}}}} למרות הסתייגותה של בוקובה{{הערה|{{מעריב אונליין|[[דנה סומברג]], עפר לבנת|מנכ"לית אונסק"ו: "אל-אקצא נמצא על הר הבית שקדוש גם ליהודים"|news/politics/Article-560262|14 באוקטובר 2016}}}}.

ב-[[26 באוקטובר]] [[2016]] אישרה אונסק"ו עוד החלטה המציגה את הר הבית כאתר פולחן [[אסלאם|מוסלמי]] בלבד. גם החלטה זו גונתה בחריפות על ידי ישראל{{הערה|{{ישראל היום|שלמה צזנה|אונסק"ו בהצבעה הזויה נוספת נגד ישראל|422281|26 באוקטובר 2016}}.}}.

ב-[[2 במאי]] [[2017]] אישר הארגון החלטה הקובעת שישראל היא כוח כובש בירושלים{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|רוב באונסק"ו: לשלול ריבונות ישראל בכל ירושלים|4956448|2 במאי 2017}}}}. ב-[[4 ביולי]] של אותה שנה גינה גם את החפירות בעיר העתיקה והכריז שישראל אינה הריבון בירושלים{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|אונסק"ו: ישראל היא לא הריבון בירושלים|4984755|4 ביולי 2017}}}}.

ב-[[7 ביולי]] [[2017]] החליטה אונסק"ו כי [[מערת המכפלה]] והעיר העתיקה ב[[חברון]] הם אתר מורשת עולמי. מבחינת אונסק"ו הריבון במקום היא הרשות הפלסטינית ולכן חברון ומערת המכפלה יירשמו ככאלה ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו{{הערה|Hebron / Al Khalil Old town, Palestine|כיוון=שמאל}}. החלטה זו גונתה בחריפות על ידי ישראל{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|נתניהו: "החלטת אונסק"ו הזויה, אומרים "|4986121|7 ביולי 2017}}}}. בעקבות ההחלטה, סיכמה ממשלת ישראל כי יקוצצו מיליון דולר מהכספים שישראל מעבירה לאו"ם. הכספים יועברו להקמת "[[מוזיאון]] למורשת העם היהודי בקריית ארבע ובחברון", ולפרויקטים נוספים בתחום המורשת הקשורים בחברון{{הערה|{{ערוץ7|עוזי|ישראל מענישה את האו"ם|350316|7 ביולי 2017}}}}.

== ראו גם ==
* [[ארגון האוניברסיטאות העולמי]]
* [[המועצה הבין-לאומית למוזיאונים]]
* [[המועצה הבין-לאומית לארכיונאות]]
* [[הוועדה הבין-לאומית למונומנטים ולאתרים]]
* [[הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני ספריות ומוסדות]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007269267205171|האומות המאוחדות, אונסקו}}
{{רשתות חברתיות}}
* [http://www.unesco.org אתר אונסק"ו]
* [http://portal.unesco.org/geography/en/ev.php-URL_ID=2458&URL_DO=DO_TOPIC&URL_SECTION=201.html ישראל באתר אונסק"ו]
* [http://whc.unesco.org/en/statesparties/il אתר אונסק"ו מציג את ישראל ואתרי המורשת העולמית שבה]
* [http://cms.education.gov.il/educationcms/units/unesco אתר הוועד הישראלי לאונסק"ו]
* [http://medlaw.haifa.ac.il אתר הקתדרה של אונסק"ו לביואתיקה הפועלת בתוך המרכז הבין-לאומי לבריאות, משפט ואתיקה, אוניברסיטת חיפה]
* [https://cityofliterature.com/ אתר עיר הספרות]
* [https://web.archive.org/web/20070205025136/http://www.cepes.ro/publications/hee_eng.htm כתב העת "השכלה גבוהה באירופה"]
* [https://web.archive.org/web/20111001202644/http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?FID=622&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=23379 מדוע לא נבחר שר התרבות המצרי למנכ"ל אונסק"ו?]
* {{דבר|ז'אק מוריס|חצי יובל לאונסק"ו|19711226|165}}
* {{הארץ|אדר פרימור|האם איבד אונסק"ו את חוש ההומור? ריאיון עם המנכ"לית|1.1569348|18 בנובמבר 2011}}
* [http://www.ansamed.info/ansamed/en/news/sections/politics/2014/01/24/Mideast-Unesco-boycott-show-Israel-sparks-controversy_9954749.html Mideast: Unesco boycott of show on Israel sparks controversy]{{קישור שבור|27.1.2024}}
* {{בריטניקה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ארגונים מתמחים של האו"ם}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:אונסק"ו|*]]
[[קטגוריה:ארגונים המסונפים לאו"ם]]
[[קטגוריה:ארגוני תרבות]]
[[קטגוריה:ארגוני חינוך]]