הצגת המקור של הדף "אסון ביילמר"

{{אסון תחבורה
| תמונה = El Al Boeing 747-258F-SCD JetPix.jpg
| כיתוב = המטוס שהיה מעורב בתאונה בעת נחיתה ב[[נמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס]], כשישה שבועות לפני האסון
| מיקום = {{דגל|הולנד}} [[אמסטרדם]], [[הולנד]]
| גורם = כשל מבני, [[עייפות החומר]]
| הרוגים = 43 (מתוכם 39 על הקרקע)
| מעורב1 = {{מעורב באסון תחבורה
| שם = כלי טיס
| תיאור סוג = [[כלי טיס]]
| סוג = [[בואינג 747|בואינג 747-258f]]
| תיאור זיהוי = [[רישום כלי טיס|מספר זנב]]
| זיהוי = 4X-AXG
| מוצא = {{דגל|ארצות הברית}}[[נמל התעופה ג'ון פ. קנדי]], [[ניו יורק]]
| יעד = {{דגל|ישראל}}[[נמל התעופה בן-גוריון]], [[תל אביב]]
| חניות ביניים = {{דגל|הולנד}}[[נמל התעופה סכיפהול]], [[אמסטרדם]]
| תפקיד מפעיל = מפעיל
| מפעיל = [[אל על]]
| נוסעים = 1
| אנשי צוות = 3
}}
| מפה = {{מממו|הולנד|צפון הולנד|שם=מיקום ההתרסקות|סוג=אסון תעופה|כיוון כתב=ימינה}}
}}
'''אסון בֵּיילְמֶר''' (ב[[הולנדית]]: '''Bijlmerramp''') היה [[אסון תעופה]] שהתרחש ב-[[4 באוקטובר]] [[1992]]. מטוס [[בואינג 747|בואינג 747-258f]] בתצורת [[מטוס מטען|מטען]] של חברת [[אל על]], בטיסה מספר 1862, התרסק על שני בנייני מגורים בשכונת ביילמר בדרום-מזרח [[אמסטרדם]] שב[[הולנד]]. באסון נהרגו 43 אנשים, בהם צוות הטיסה, שמנה שלושה אנשי צוות [[ישראל]]ים ונוסעת ישראלית אחת. אסון זה הוא ה[[תאונה אווירית|תאונה האווירית]] הקטלנית היחידה של "אל על" שקרתה כתוצאה מתקלה במטוסה, והתאונה האווירית הקטלנית ביותר שקרתה על אדמת הולנד.

==הטיסה==
===הטיסה מניו יורק לאמסטרדם===
המטוס שהיה מעורב בתאונה היה מטוס בואינג 747-258F, בעל קוד הרישום 4X-AXG. המטוס המריא בטיסה מספר 1862 מ[[נמל התעופה ג'ון פ. קנדי]] ב[[ניו יורק]] ל[[נמל התעופה בן-גוריון]], [[תל אביב-יפו|תל אביב]], עם עצירה מתוכננת ב[[נמל התעופה סכיפהול]] שב[[אמסטרדם]]. במהלך הטיסה מניו יורק לאמסטרדם התגלו שלוש תקלות: תנודות בבורר המהירות של הטייס האוטומטי, תנודות בזרם החשמלי של [[גנרטור חשמלי|גנרטור]] מספר 3 ותקלה באמצעי תקשורת.

המטוס נחת בשעה 14:31 בסכיפהול לצורך תדלוק, העמסת מטען והחלפת [[צוות אוויר|צוות המטוס]]. צוות ה[[שדה תעופה|שדה]] תידלק את המטוס, ולקראת ההמראה נשא המטוס 72 טון דלק.{{הערה|שם=עובדות|[https://web.archive.org/web/20080626181929/http://verkeerenwaterstaat.nl/kennisplein/uploaded/MIN/2005-07/39448/ElAl_flight_1862.pdf AIRCRAFT ACCIDENT REPORT, 92-1], דו"ח התאונה מאת מועצת הבטיחות האווירית של הולנד, עמ' 7. מאוחזר באתר Wayback Machine.}} על המטוס הוטען ציוד במשקל 114.7 טון בסך הכל, ועם הדלק הגיע משקלו הכולל של המטוס ל-338 טון בערך, 21 טון פחות ממשקל ההמראה הכולל המותר.{{הערה|שם=מרקיע|[https://sky-high.co.il/2021/01/16/%d7%aa%d7%90%d7%95%d7%a0%d7%aa-%d7%92%d7%9e%d7%91%d7%95-4x-axg-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%93%d7%9d/ 4.10.92-התרסקות בואינג 747 של אל על באמסטרדם], באתר [[מרקיע שחקים]].|כיוון=ימין}} צוות הקרקע טיפל בתקלות הטכניות לקראת ההמראה שהייתה מתוכננת ל-16:40, אך נדחתה ל-18:20. צוות המטוס הוחלף בצוות אחר שהגיע לאמסטרדם כ-20 שעות לפני כן,{{הערה|שם=עובדות}} וכלל את ה[[קברניט (תעופה)|קברניט]] יצחק פוקס, את טייס המשנה אוהד ארנון ואת [[מהנדס טיסה|מהנדס הטיסה]] גדליה סופר. לטיסה נלוותה גם ענת סולומון, בת-זוגו של קצין הביטחון של אל על באמסטרדם.{{הערה|שם=מרקיע}}

מספר חובבי תעופה שצילמו מטוסים באזור, טענו כי ראו בשלב זה את אחד המנועים נטוי קמעה, וניתן היה לראות זאת גם בתמונת הנחיתה של המטוס בסכיפהול.

===ההמראה מסכיפהול===
ההמראה לתל אביב יועדה לשעה 17:30, אך נדחתה ל-18:20. בשעה 18:22 עזבה טיסה 1862 את סכיפהול, בהמראה לכיוון [[צפון]]. על פי נוהלי היציאה מהשדה, המטוס אמור לפנות ימינה לכיוון [[דורטמונד]], בדרך העוברת מעל הערים [[מוידן]] ו[[נייקרק]]. הבעיות החלו לאחר פניה זו.

[[קובץ:FatalevluchtBijlmer.JPG|ממוזער|250px|שמאל|מסלול הטיסה.{{ש}} (1) מנועים מספר 3 ו-4 מתפרקים. {{ש}} (2) המנועים נופלים. {{ש}} (3) הטייסים קוראים קריאת מצוקה (מיידיי) {{ש}} (4) הטייסים מדווחים על אש במנועים {{ש}} (5) הטייסים מדווחים על בעיות בשליטת המטוס{{ש}} (6) הטייסים מאבדים שליטה{{ש}} (7) המטוס מתרסק]]

===מעל החוימיר===
כאשר המטוס עבר מעל אגם [[חוימיר]], נשמע באזור רעש חזק. שני [[פין גזירה|פיני הגזירה]] שהיו אמורים להדק את [[מנוע]] מספר 3 ל[[כנף (תעופה)|כנף]], התפרקו. המנוע, שהיה בשיא תאוצה, ניתק מהמטוס והמשיך קדימה, לאחר מכן פגע ב[[מדף (תעופה)|מדפים]] וגרם לניתוק של החלק הקדמי של הכנף, ובמנוע מספר 4, וגרם לנפילתו. שני [[ספן|ספנים]] ששייטו באגם באותו זמן נבהלו מהרעש החזק ודיווחו למשמר המפרץ על שני עצמים שנופלים מהשמיים. בשעה 18:27 התקבלה [[מיידיי|קריאת מצוקה]] מצד הטייסים, שביקשו לחזור מיידית לסכיפהול. דקה לאחר מכן הם דיווחו בקשר: "אל על 1862, איבדנו את מנועים 3 ו-4".

השימוש במונח "איבוד מנוע" מקובל בתעופה במקרים של איבוד יכולת המנוע לפעול – במקרים של [[שרפה]], לדוגמה – והוא אינו מצביע על כך שהטייסים ידעו שאיבדו ממש, פשוטו כמשמעו, את שני המנועים. בחקירה שבוצעה לאחר מכן, הסיקו כי הטייסים לא ידעו זאת; הן מפני שהיו עסוקים בפעילויות חירום ותקשורת רבות, והן משום שמתוך [[תא הטייס]] של מטוס ה-747 קשה לראות את הכנף. ה[[פקח טיסה|פקחים]] בסכיפהול שקיבלו מידע זה לא יכלו להעריך נכונה את חומרת המצב.

===בקשה לנחיתה===
באותו היום, המסלול שהיה בשימוש לנחיתה היה מספר 6 (ה"קאגבאן"). עם זאת, טייסי אל על ביקשו לנחות במסלול 27 (ה"בויטנוולדרטבאן"). ה[[רוח]]ות באותו הזמן הגיעו מכיוון צפון-מזרח, ומכיוון שמסלול זה פונה מערבה, נחיתה בו תהיה מושפעת מ[[רוח זנב]] משמעותית. סיבה אפשרית לבחירה זו היא שמסלול זה הוא הארוך ביותר בשדה. סיבה אחרת היא שזהו המסלול היחיד שיכלו הטייסים לראות בעיניהם באותו הרגע. אך ישנה גם תאוריה אחרת, לפיה הטייסים האמינו שהמטוס הותקף על ידי [[טיל כתף]]. דרך הגישה למסלול 27 עוברת מעל ערים, שם הסיכויים להיפגע שוב מטיל שכזה נמוכים יותר מאשר מעל [[שדה (חקלאות)|שדות]]. ה[[קופסה שחורה (תעופה)|קופסה השחורה]] של המטוס, אשר שומרת את ההקלטות של השיחות בין הטייסים בשלבים אלו נמצאה, אך הסליל עם המידע מהדקות האחרונות היה מקולקל, ולכן לא ניתן לדעת בוודאות מה היו מניעיהם בבחירה זו.

לאחר שתי הקפות פנה המטוס בחזרה לשדה התעופה בניסיון [[נחיתה|לנחות]]. במהלך הגישה לנחיתה הורה [[קברניט (תעופה)|קברניט]] המטוס לקצין הראשון לשלוף מדפים. המדפים בכנף השמאלית נפרסו כנדרש, אך הנזק בכנף הימנית מנע מהמדפים בכנף הימנית להיפרס. כתוצאה מכך, המטוס נטה ימינה. בשלב זה דיווחו הטייסים לפקחי הגישה על בעיות בשליטה. כאמור, הטייסים לא ידעו מה קרה בכנפיים. בשדה התעופה, קראו הפקחים לכלי [[כיבוי אש]] והצלה לקראת [[נחיתת חירום]].

===ההתרסקות===
[[קובץ:Bijlmer crash impact model.TIF|שמאל|250px|ממוזער|הדמיית זווית פגיעת המטוס בבניין]]
[[קובץ:Pylon 747-HE.JPG|שמאל|250px|ממוזער|פיני הגזירה במטוס בואינג 747, המטוס שהיה מעורב באסון]]
מחקירת האירוע עולה שהקברניט השתלט על המטוס למרות איבוד שני המנועים וחזית הכנף, ולמרות בעיית השליטה במדפים בשתי הכנפיים, על ידי הגברת המהירות ושימוש בכל אמצעי השליטה האחרים. אך כאשר המטוס הנמיך לגובה של 1500 רגל לקראת נחיתה, הוא האט, והשליטה במטוס אבדה כליל. המטוס פנה בחדות ימינה. ברדיו ניתן היה לשמוע את הקברניט צועק בעברית לטייס המשנה להרים בחזרה את כל המדפים, ולהוריד את [[כן נסע|כן הנסע]]. מיד לאחר מכן הודיע לפקחים כי הם מתרסקים. מילותיו האחרונות היו "מתרסקים, מתרסקים, [[שמע ישראל]]".{{הערה|{{אקדמיה|מאיר הלוי גובר|אירועים-מכוננים בחיל-האוויר 1948-2021|66942538||2022}}, עמ' 901}} בשעה 18:35 התרסק המטוס העמוס אל תוך שורת רבי קומות בשם חְרוּנֶפֵן (''Groeneveen''). הבניין עלה באש וקרס בחלקו, עשרות דירות נהרסו.

מספר האבדות היה נמוך יחסית (לעומת האומדן הראשוני של 200 הרוגים), שכן המטוס היה מטוס מטען ללא נוסעים ורוב דיירי הבניין לא היו בבתיהם באותה שעה. ישנן השערות שמספר הנספים היה גבוה יותר מהספירה הרשמית - 43 הרוגים, זאת מאחר שבשני הבניינים שנפגעו בהתרסקות גרו משפחות של מהגרים, יש החוששים שהיו שם גם מהגרים לא חוקיים שלא היו רשומים.

בין ההרוגים היו כל יושבי המטוס: הקברניט יצחק פוקס, הקצין הראשון ארנון אוהד, מהנדס הטיסה גדליה סופר והנוסעת ענת סולומון, בת-זוגו של [[קב"ט]] אל על באמסטרדם.
[[קובץ:Bijlmerrampwiers2.jpg|מרכז|250px|ממוזער|אתר ההתרסקות]]

===חקירת האסון===
מנהל התעופה ההולנדי החל מיד בחקירת האסון. המטוס התפרק לחלקים רבים וסביר היה להניח שהקופסה השחורה קבורה עמוק מתחת להריסות הבניין בן 9 הקומות. דיווח של צמד דייגים שעלו לסיפון אחרי ששמעו פיצוץ וראו שני מנועים עפים כלפי מטה, הוביל את החוקרים לחיפוש המנועים באגם או בקרבתו. קול הפיצוץ, ועצם התנתקותם של שני מנועים בבת אחת גרם לחשד בחבלה על ידי [[חומר נפץ]] שהוסתר בכנף או פגיעת טיל. ביום השני לחקירה צוללנים מצאו את מנוע מספר 4 (הרחוק במקור מגוף המטוס) ועליו שרידי צבע ופגיעה חיצונית, וכן מצאו חלק ניכר מחזית הכנף בחוף הסמוך. בדיקות כימיות שללו את אפשרות של חומר נפץ, והורו לכיוון של כשל של חוזק חומרים.

לאחר שלושה ימים נמצאה הקופסה השחורה בהריסות, אך הסליל עם המידע מהדקות האחרונות היה מקולקל. יום למחרת נמצא גם מנוע מספר 3, שבמקור היה קרוב לגוף המטוס. המנוע נמצא קבור בבוץ שבאגם, ובו חלק מהמתלה הכולל יתד גזירה שבור, רכיב שנועד לנתק את המנוע באופן יזום, במקרה של טלטול או לחצים גבוהים מדי.

אחד החוקרים בנה [[הדמיה ממוחשבת]], ולפיה מנוע מספר 3, שהיה במלוא התפוקה תוך כדי המראת המטוס לגובה, ניתק בשלב ראשון רק חלקית, מה שהפנה אותו כלפי המנוע השני. הוא נקרע מהכנף ועף קדימה ולצד, תוך פגיעה במנוע השני שהתנתק גם הוא. חוקרים של מנהל התעופה מצאו בתוך הריסות המבנה, תוך ימים ספורים, את מתלה המנוע הפנימי, ובתוכו עדיין החלק מהיתד שלא נגזר כראוי. בבדיקה מיקרוסקופית נמצא שביתד היה סדק שגרם לו להיקרע מצד אחד בלבד ולא להתנתק לחלוטין. נמצא גם שהצבע על קדמת מנוע מספר 4 הוא שריד של צבע מהמדחף של מנוע מספר 3, המאשש את ההנחה של החוקרים על פי ההדמיה.

במעבדה בארצות הברית הצליחו לשחזר את המידע בסרט הפגוע, וזיהו את כישלון השליטה במטוס בעקבות הורדת המהירות לקראת נחיתה. הנתונים יחד עם הדמיה נוספת הוכיחו שעם חזית הכנף ההרוסה וללא שני המנועים, אי אפשר היה להחזיר את העילוי והשליטה במטוס.

====הסיבה להתפרקות המנועים====
כאמור, אחד מפיני הגזירה (Fuse Pin) המחזיקים את המנוע התפרק, וגרם לטלטול חד של מנוע מספר 3. ועדת החקירה שהוקמה לאחר האסון קבעה כי הפין לא פעל כראוי:

תפקיד פין הגזירה הוא לחבר בין המנוע לנושא המנוע, אך במקרה שייווצר לחץ רב מדי על המנוע, אמור הפין להגזר - ביחד עם שאר הפינים המחזיקים את המנוע במקומו. [[בדיקות לא הורסות]] שנקבעו בספרות היצרן לצורך אימות מצב הפינים לא היו מדויקות, וכך לא התגלתה פגיעת [[שיתוך]] חמורה בתוך הפין (הפין חלול, על מנת לאפשר את פעולת הגזירה). השיתוך גרם לאיכול המתכת הפנימית של אחד הפינים בלבד, וכך נוצר מצב שבו פין אחד בלבד התפרק, במקום כל קבוצת הפינים. המנוע, שבמצב רגיל היה פשוט צונח למטה, הטלטל, ופגע במנוע הרביעי ובמכלולי הכנף.{{הערה|[http://www.corrosion-doctors.org/Aircraft/el-al.htm EL AL Boeing 747 Crash], באתר Corrosion Doctors}}

לאחר האסון שינתה חברת בואינג את מכלול חיבור המנוע לכנף, על מנת למנוע הישנות מקרים כאלו בעתיד, וקבעה בדיקות לא הורסות תואמות.

==מטען המטוס==
מטען המטוס כלל, בין השאר, [[קליע]]ים, [[חלקי חילוף]] לטילי [[סיידווינדר]], חלקי חילוף לטילי [[פטריוט (טיל)|פטריוט]], ו-189 ליטר של [[דימתיל מתילפוספונט]] (DMMP), שהוא [[כימיקל]] המשמש גם להכנת [[גז עצבים|גז העצבים]] [[סארין]], שיועד ל[[המכון למחקר ביולוגי בישראל|מכון הביולוגי בנס ציונה]].{{הערה|1=
Joel Greenberg, [http://www.nytimes.com/1998/10/02/world/nerve-gas-element-was-in-el-al-plane-lost-in-1992-crash.html Nerve-Gas Element Was in El Al Plane Lost in 1992 Crash], New York Times, 2.10.1998}}
לאחר האסון היו שמועות שהשירותים החשאיים הישראליים ניסו לחלץ חלק מהמטען. הסיפור על ניסיון החילוץ נחשף בתחקיר של [[ידיעות אחרונות]] על ידי העיתונאי [[שלמה אברמוביץ]]. התחקיר פירט עדויות של תושבי השכונה, על לובשי [[סרבל]]ים לבנים, שהגיעו לאתר האסון וחיפשו בין ההריסות והשברים. המטוס, כמו כל מטוסי בואינג 747 מאותו הדגם, נשא גם 400 ק"ג של [[אורניום מדולדל]] כמשקל-נגד בזנבו, אך עובדה זו לא התפרסמה במהלך מאמצי החילוץ.

רשימת הפריטים שהיו במטען המטוס נחשפה בתחקיר ידיעות אחרונות, שעסק בין היתר בתופעות לוואי רפואיות, שתושבי שכונת ביילמר התלוננו עליהן לאחר האסון. בעקבות התחקיר התקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת דיון מיוחד, בראשות יו"ר הוועדה, ח"כ [[אלי גולדשמידט]]. לדיון זומנו נציגים בכירים מטעם יצרנית המטוסים האמריקנית [[בואינג]], ביניהם מהנדס החברה. כן השתתפו בדיון נציגים של יצרנית המטוסים האמריקנית מקדונל-דגלאס, היושבים בישראל. הדיון בוועדה התמקד בשימוש בלוחות אורניום לייצוב המטוסים, והסכנה הסביבתית הנובעת מכך. יו"ר [[ועדת הכלכלה]], ח"כ גולדשמיט, החליט לקיים את הדיון בעקבות טענות בתחקיר, לפיהן קיימת אפשרות שמחלות ממאירות שהתגלו אצל תושבי ביילמר בשטח ההתרסקות נגרמו כתוצאה מהתכת האורניום שהיה במטוס.

במהלך הדיון הציג העיתונאי [[שלמה אברמוביץ']] מסמכים ועדויות על האורניום המדולדל ועל הסכנות עקב שריפתו לאחר ההתרסקות.

בעקבות ההתרסקות נפוצו שמועות על חבלה מכוונת אשר גרמה להתרסקות המטוס. [[ועדת חקירה פרלמנטרית]] של ממשלת הולנד הפריכה את רוב הטענות, אך שמועות בנושא עדיין קיימות.

==תמצית התשדורת בין צוות המטוס לבין מגדל הפיקוח==
{{ציטוט|תוכן='''אל על 1862''': אל על 1862, [[מיידיי]]! [[מיידיי]]! יש לנו מצב חירום.

'''מגדל פיקוח''': אל על 1862, קיבלתי.

'''מגדל פיקוח''': 1862, האם אתה רוצה לחזור לסכיפהול?

'''אל על 1862''': חיובי, מיידיי! מיידיי! מיידיי!

'''מגדל פיקוח''': פנה ימינה לכיוון 260, מרחק 18 מייל.

'''אל על 1862''': קיבלתי, יש לנו אש במנוע מספר שלוש, יש לנו אש במנוע מספר שלוש.

'''אל על 1862''': אל על 1862, איבדנו את מנוע מספר שלוש וארבע, מנוע מספר שלוש ומספר ארבע.

'''מגדל פיקוח''': קיבלתי.

'''מגדל פיקוח''': אל על 1862, המשך ירידה לאלף וחמש מאות (רגל).

'''אל על 1862''': אלף חמש מאות, ויש לנו בעיות שליטה.

'''מגדל פיקוח''': יש לך בעיות שליטה גם כן, קיבלתי.

'''מגדל פיקוח''': (תשדורת פנימית לבקרית, בהולנדית) - יש לו בעיות רציניות, עכשיו גם עם השליטה.

'''בקרית''': (תשדורת פנימית, בהולנדית) - גם בעיות בשליטה. קיבלתי.

'''אל על 1862''': (ברקע, בעברית, צועק) - תרים את כל ה"פלֶפּס" (המדפים). את כל ה"פלפס" תרים!

'''אל על 1862''': (ברקע, בעברית) - הווווו!

'''אל על 1862''': (ברקע, בעברית) - תוריד ת'גיר! (הורד כן נחיתה).

'''אל על 1862''': צוללים, אחד שמונה שש שתיים, צוללים, צוללים, (ברקע: הופ!) צוללים.

'''בקרית''': מה קרה?

'''מגדל פיקוח''': 1862, קריאת הכיוון שלך?

'''בקרית''': (תשדורת פנימית, בהולנדית) - שכח מזה, הוא התרסק, הנק (שם הבקר)

'''מגדל פיקוח''': (בהולנדית) - ראית את זה?

'''בקרית''': (בהולנדית) - ענן עשן עצום מעל לעיר{{הערה|[http://www.planecrashinfo.com/cvr921094.htm תעתיק הקלטת תקשורת בקרת תנועה באמסטרדם, 4.10.1992] באתר planecrashinfo.com|כיוון=ימין}}.}}


== לאחר האסון ==
[[קובץ:De boom die alles zag.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האנדרטה לזכר הנספים באסון, סמוך למקום ההתרסקות]]
* ליד מקום ההתרסקות הוקמה אנדרטה לזכר הנספים באסון. האנדרטה כוללת 43 ריבועי פסיפס שעיצבו חברי ומשפחות הנספים, עץ שהיה ליד מקום הפגיעה בבניין ושרד, המכונה "העץ שראה הכל", ושמות 43 הנספים כתובים על קיר.
* אסון גורד השחקים - פרק 7 בעונה 14 של הסדרה [[תעופה בחקירה]] הופק על האסון.
* Amsterdam Air Crash - פרק 15 בעונה 2 של הסדרה [[שניות מאסון]] הופק על האסון.
* Rampvlucht (2022) ("טיסת האסון") - סדרת דרמה בת חמישה פרקים אודות האסון הופקה.
* שמיים אפלים (2022) - סרט אודות התאונה שהופק ושודר בערוץ [[HOT|HOT8]].

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:El Al Flight 1862}}
* {{YouTube|E2I-HJPazMc|שם=הדמיה של הטיסה|סוג=סרטון הדמיה}}
* {{YouTube|u4ugoyyxTWI|שם=הקלטת התקשורת בין הטייסים לפיקוח|}}
* {{מרקיע שחקים|אבינעם מיסניקוב|תאונת ג’מבו 4X-AXG באמסטרדם|2021/01/16/תאונת-גמבו-4x-axg-באמסטרדם/|16 בינואר, 2021}}
* [https://web.archive.org/web/20100714142706/http://www.merchav-aviri.org/pages/images/stories/elal/image005.jpg המטוס כפי שצולם באמסטרדם לפני ההמראה] (אתר 'מרחב אווירי')
* {{הארץ|יעל גרינפטר|היום לפני 18 שנה: התרסקות מטוס אל על באמסטרדם|1.1223618|4 באוקטובר 2010}}
* {{הארץ|ראג'אא נאטור|התרסקות מטוס אל-על באמסטרדם לפני 30 שנה היא עדיין תעלומה|00000184-139d-d192-a5df-5bbd22160000|27 באוקטובר 2022}}
* {{מעריב אונליין|[[מאיה בואנוס]]|"רק אחרי שבועות חיות באזור מתו": מה היה במטען מטוס אל-על שהתרסק באמסטרדם?|news/world/Article-966842|24 בדצמבר 2022}}
* [http://www.youtube.com/watch?v=RdSopVRYbDk&feature=related החדשות בהולנדית] מיד לאחר האסון (באתר [[יוטיוב]])
* {{ASN|19921004-2}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

[[קטגוריה:אירופה: תקריות ואסונות תעופה|ביילמר]]
[[קטגוריה:תקריות ואסונות תעופה של כלי טיס ישראליים|ביילמר]]
[[קטגוריה:תקריות ואסונות תעופה במעורבות מטוסי בואינג 747|ביילמר]]
[[קטגוריה:אסונות בהולנד]]
[[קטגוריה:אמסטרדם]]
[[קטגוריה:תקריות ואסונות תעופה ב-1992|ביילמר]]
[[קטגוריה:אל על]]
[[קטגוריה:הולנד: תעופה]]
[[קטגוריה:תקריות ואסונות תעופה סמוך להמראה|ביילמר]]
[[קטגוריה:יחסי הולנד–ישראל]]
[[קטגוריה:פגיעת כלי טיס במבנה|ביילמר]]
[[קטגוריה:1992 בהולנד]]