הצגת המקור של הדף "גיידאר"

"'''גיידאר'''" (מ[[אנגלית]]: '''Gaydar'''; [[הלחם בסיסים]] של המילים '[[גיי]]' ו'[[מכ"ם|רדאר]]') הוא מונח המתאר יכולת [[אינטואיציה|אינטואיטיבית]] של אדם כלשהו לזהות [[להט"ב]]ים גם ללא תקשורת ישירה ביניהם, בדרך כלל על סמך [[ביגוד|לבוש]], [[התנהגות]], [[שפת גוף]] או הליכה כנגד המוסכמות המיניות או המגדריות של החברה ה[[הטרוסקסואליות|הטרוסקסואלית]] בפרהסיה.

בעוד שבעבר החלוקה בין להט"בים להטרוסקסואלים הייתה ברורה, ואפשרה לגיידאר לפעול על בסיס תבניות בולטות, מגמות של [[מטרוסקסואל]]יות מחד, והופעתם של להט"בים ללא מזהים חיצוניים מובהקים מאידך, מאתגרות את יכולות הגיידאר בהווה; ואולם, להט"בים רבים טוענים כי הם עדיין מסוגלים לזהות להט"בים אחרים באמצעות אינטואיציות ותחושות.

אחד ההסברים שניתן לתופעה הוא שבמהלך חייהם התרגלו להט"בים להשקיע יותר בזיהוי פרטים קטנים בקרב אנשים אחרים העשויים להעיד על [[נטייה מינית|נטייתם המינית]]. מחקרים{{מקור}} העלו נתונים התומכים בקיומו של גיידאר שכזה: להט"בים זיהו להט"בים אחרים לפי תמונות באופן מדויק יותר מהטרוסקסואלים. גם כשהוצגו להם תמונות הפנים בלבד, הפגינו הלהט"בים יכולות טובות יותר מאלו של ההטרוסקסואלים.

== מחקרים מדעיים ==
לאורך השנים, נערכו מספרים מחקרים מדעיים, שניסו לענות על השאלה האם גיידאר אכן קיים במציאות, או שמא מדובר במיתוס פופולרי. מחקר אחד, שהוא כנראה המוקדם ביותר בתחום<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Berger, G; Hank, L; Rauzi, T; Simkins, L (1987).|שם=Detection of sexual orientation by heterosexuals and homosexuals|כתב עת=Journal of Homosexuality. 13 (4): 83–100. doi:10.1300/J082v13n04_05. {{PMID|3611750}}.}}</ref>, ביקש מאנשים לצפות בסרטוני וידאו קצרים, ולנסות לפענח את הנטייה המינית של האנשים המוצגים בהם. תוצאותיו הראו כי גיידאר הוא מיתוס. מחקר מאוחר יותר, שהתפרסם בכתב העת ''[[Journal of Personality and Social Psychology]]'', מצא שיכולתם של אנשים לאבחן את הנטייה המינית נכון, לא יכולה להיות מוסברת כניחוש בלבד, מאחר שהיא מדויקת מדי כדי להראות אקראית<ref>{{cite journal|title=Accuracy of judgments of sexual orientation from thin slices of behavior|last1=Ambady|first1=N|last2=Hallahan|first2=M|journal=Journal of Personality and Social Psychology|issue=3|doi=10.1037/0022-3514.77.3.538|year=1999|volume=77|pages=538–47|pmid=10510507|last3=Conner|first3=B}}</ref>. מחקר זה ביקש מאנשים לדרג את הנטייה המינית של עצמם על גבי [[אלפרד קינסי#סקאלת קינסי לדירוג נטייה מינית|סולם קינסי]], ואז, אנשים אלו צולמו בקליפים קצרים ואילמים, שהיו דלים בפרטים. לאחר מכן, הוצגו הקליפים הללו בפני משתתפי המחקר, והמשתתפים נתבקשו לדרג את הנטייה המינית של האנשים המופיעים בסרטונים הקצרים, בעזרת סולם קינסי. ניתוח תוצאות המחקר הראה, כי יש מתאם מובהק בין המיקום בו האנשים שהופיעו בקליפים דירגו את עצמם על גבי סולם קינסי, למיקום בו הצופים דירגו אותם על גבי אותו הסולם. מחקרי המשך הגיעו לתוצאות דומות<ref>{{cite journal|title=Dissecting "gaydar": Accuracy and the role of masculinity-femininity|last1=Rieger|first1=G|last2=Linsenmeier|first2=JA|journal=Archives of Sexual Behavior|issue=1|doi=10.1007/s10508-008-9405-2|year=2010|volume=39|pages=124–40|pmid=18810629|last3=Gygax|first3=L|last4=Garcia|first4=S|last5=Bailey|first5=JM|s2cid=7106372}}</ref> ואף הראו שניתן להשתמש בסרטים ביתיים של ילדים, כדי לאבחן בצורה מדויקת את נטייתם המינית לכשיתבגרו<ref>{{cite journal|title=Sexual orientation and childhood gender nonconformity: Evidence from home videos|last1=Rieger|first1=G|last2=Linsenmeier|first2=JA|journal=Developmental Psychology|issue=1|doi=10.1037/0012-1649.44.1.46|year=2008|volume=44|pages=46–58|pmid=18194004|last3=Gygax|first3=L|last4=Bailey|first4=JM}}</ref>.

מחקרי המשך גילו שהגיידר (היכולת לזהות נטייה מינית) הוא מדויק מדי בשביל להחשב כסתם ניחוש, גם כאשר משתתפים התבקשו להכריע בנוגע לנטיה מינית, רק על סמך תמונת פנים. משתתפי מחקר זה השתמשו ברמזים של הבעות פנים מגדריות ובסטריאוטיפים על הומואים, כדי להכריע מהי הנטייה המינית של מושאי התמונה שהם נתבקשו לדרג, עם זאת, כשלו בזיהוי נטייתם המינית של מושאי תמונה שלא הציגו את הסטריאוטיפים הללו, או שהציגו סטריאוטיפים מנוגדים<ref>{{cite journal|title=Sexual orientation perception involves gendered facial cues|last1=Rule|first1=NO|journal=Pers Soc Psychol Bull|issue=10|doi=10.1177/0146167210378755|year=2010|volume=36|pages=1318–31|pmid=20682754|hdl=1807/33147|s2cid=14964334|hdl-access=free}}</ref>. המוצא הגזעי, האתני או השייכות הלאומית, הן של המשתתפים שבחנו את התמונות, והן של מושאי התמונות, לא השפיע על טיב הדיוק בניסיון לקבוע מהי הנטייה המינית של האנשים המופיעים בתמונות, בהסתמך רק על תמונות פנים<ref>{{cite journal|title=The influence of target and perceiver race in the categorisation of male sexual orientation|last1=Rule|first1=NO|journal=Perception|issue=7|doi=10.1068/p7001|year=2011|volume=40|pages=830–9|pmid=22128555|hdl=1807/33198|s2cid=23790518|hdl-access=free}}</ref><ref>{{cite journal|title=At the crossroads of conspicuous and concealable: What race categories communicate about sexual orientation|last1=Johnson|first1=KL|last2=Ghavami|first2=N|journal=PLOS ONE|issue=3|doi=10.1371/journal.pone.0018025|year=2011|volume=6|pages=e18025|bibcode=2011PLoSO...618025J|pmc=3069043|pmid=21483863|editor1-last=Gilbert|editor1-first=Sam}}</ref><ref>{{cite journal|title=Found in translation: Cross-cultural consensus in the accurate categorization of male sexual orientation|last1=Rule|first1=NO|last2=Ishii|first2=K|journal=Personality and Social Psychology Bulletin|issue=11|doi=10.1177/0146167211415630|year=2011|volume=37|pages=1499–507|pmid=21807952|last3=Ambady|first3=N|last4=Rosen|first4=KS|last5=Hallett|first5=KC|s2cid=3847105}}</ref>. אפילו שימוש בתמונות שהכילו תווי פנים מבודדים (למשל תמונות שהציגו רק את העיניים של מושא הצילום), הספיקו, לעיתים, בשביל לאפשר למשתתפי המחקר להעריך נכונה אם האדם שמצולם בתמונה משתייך לקהילת הלהט"ב או לא<ref name="Pmid">{{cite journal|title=Accuracy and awareness in the perception and categorization of male sexual orientation|last1=Rule|first1=NO|last2=Ambady|first2=N|journal=Journal of Personality and Social Psychology|issue=5|doi=10.1037/a0013194|year=2008|volume=95|pages=1019–28|pmid=18954191|last3=Adams|first3=RB|last4=MacRae|first4=CN|citeseerx=10.1.1.418.9273}}</ref><ref name="Doijesp">{{cite journal|title=Female sexual orientation is perceived accurately, rapidly, and automatically from the face and its features|last1=Rule|first1=Nicholas O.|last2=Ambady|first2=Nalini|journal=Journal of Experimental Social Psychology|issue=6|doi=10.1016/j.jesp.2009.07.010|year=2009|volume=45|pages=1245–1251|last3=Hallett|first3=Katherine C.|hdl=1807/33133|hdl-access=free}}</ref>. מחקר אחד הראה שלעיתים, די בבחינה של פניהם של גברים<ref>{{cite journal|title=Brief exposures: Male sexual orientation is accurately perceived at 50ms|last1=Rule|first1=Nicholas O.|last2=Ambady|first2=Nalini|journal=Journal of Experimental Social Psychology|issue=4|doi=10.1016/j.jesp.2007.12.001|year=2008|volume=44|pages=1100–1105|hdl=1807/33129|hdl-access=free}}</ref> ונשים<ref name="Doijesp" /> לפרק זמן של 1/25 השנייה, בשביל להעריך אם הם משתייכים לקהילת הלהט"ב או לא. הדיוק השתפר ככל שמשך החשיפה לתמונה גדל. מחקר המשך למחקר שצוין הראה, שגיידר הוא תהליך שמתרחש אוטומטית במוח, כאשר אדם אחד מסתכל על אדם אחר, ושמבט על פניו של אדם אחר, אוטומטית מפעיל שיפוט סטריאוטיפי של נטייה מינית במוח<ref>{{cite journal|title=Ambiguous group membership is extracted automatically from faces|last1=Rule|first1=NO|last2=MacRae|first2=CN|journal=Psychological Science|issue=4|doi=10.1111/j.1467-9280.2009.02314.x|year=2009|volume=20|pages=441–3|pmid=19399971|last3=Ambady|first3=N|citeseerx=10.1.1.418.7386|s2cid=16461512}}</ref>. עם זאת, להומואים יש גיידר מדויק יותר מאשר לגברים סטרייטים<ref>{{cite journal|title=Us and them: Memory advantages in perceptually ambiguous groups|last1=Rule|first1=NO|last2=Ambady|first2=N|journal=Psychonomic Bulletin & Review|issue=4|doi=10.3758/bf03196822|year=2007|volume=14|pages=687–92|pmid=17972734|last3=Adams Jr|first3=RB|last4=MacRae|first4=CN|doi-access=free}}</ref>, ולנשים יש גיידר מדויק יותר, כאשר הן מבייצות<ref>{{cite journal|title=Mating interest improves women's accuracy in judging male sexual orientation|last1=Rule|first1=NO|last2=Rosen|first2=KS|journal=Psychological Science|issue=7|doi=10.1177/0956797611412394|year=2011|volume=22|pages=881–6|pmid=21670428|last3=Slepian|first3=ML|last4=Ambady|first4=N|hdl=1807/33191|s2cid=3791324}}</ref>. מחקר אחד הניח, בהשערת המחקר שלו, שתופעה זו נגרמת בשל כך שהומואים מייחסים חשיבות גדולה יותר לסממנים קטנים, בהשוואה לגברים סטרייטים, מאחר שזה מסייע להם לזהות הומואים אחרים בקלות רבה יותר, כלומר, שזוהי התנהגות נרכשת שמסייעת להם, ונראה שלכן היא גם מפותחת יותר בקרב הומואים, בעוד שלסטרייטים אין תועלת בפיתוח רגישות מיוחדת כזו<ref>{{cite journal|title=Sexual orientation biases attentional control: A possible gaydar mechanism|last1=Colzato|first1=LS|last2=Van Hooidonk|first2=L|journal=Frontiers in Psychology|doi=10.3389/fpsyg.2010.00013|year=2010|volume=1|pages=13|pmc=3095381|pmid=21607070|last3=Van Den Wildenberg|first3=WP|last4=Harinck|first4=F|last5=Hommel|first5=B}}</ref>.

==ראו גם==
* [[סטרייט אקטינג]]

==לקריאה נוספת==
<div style="direction: ltr;">
*Gaudio, R. (1994). 'Sounding Gay: Pitch Properties in the Speech of Gay and Straight Men'. ''American Speech'', 69: 30-57.</div>

==קישורים חיצוניים==
<div style="direction: ltr;">
*Martins, Y., et al (2005). [http://www.ingentaconnect.com/content/bpl/psci/2005/00000016/00000009/art00009 Preference for Human Body Odors Is Influenced by Gender and Sexual Orientation]. ''Psychological Science'', Volume 16, Number 9, September 2005, pp. 694-701(8).
*Smyth, R., et al (2003). [http://journals.cambridge.org/action/displayAbstract?fromPage=online&aid=164005 Male voices and perceived sexual orientation: An experimental and theoretical approach]. ''Language in Society'', 32:3: 329-350.
*Jesse Bering, '[http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=something-queer-about-that-face There's Something Queer about That Face]', ''[[Scientific American]]'', February 23, 2009.
*Willow Lawson, [http://www.psychologytoday.com/articles/pto-20051018-000007.html Queer Eyes: Blips on the Gaydar], Psychology Today, Nov/Dec 2005
</div>

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{תרבות להט"ב}}
[[קטגוריה:להט"ב: סלנג ומונחים]]
[[קטגוריה:הומוסקסואליות]]