הצגת המקור של הדף "דזיארז'ינסק (בלארוס)"

{{עיר
|שם=דזיארז'ינסק (קוידינוב)
|סוג יישוב=עיר
|שם בשפת המקור= Дзяржы́нск
|תמונה=
|כיתוב=
|מדינה=בלארוס
|סוג יחידה שלטונית ראשונה=[[מחוזות בלארוס|וובלסט]]
|יחידה שלטונית ראשונה={{דגל|מינסק (מחוז)||+}}
|סוג יחידה שלטונית שנייה=[[מחוזות משנה של בלארוס|ראיון]]
|יחידה שלטונית שנייה=[[דזיארז'ינסק (מחוז משנה)|דזיארז'ינסק]]
|תאריך ייסוד=1146
|שטח=
|קואורדינטות={{coord|53|41|00|N|27|08|00|E|display=inline,title|type:city}}
|ראש העיר=
|גובה=
|אזור זמן=+2
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=בלארוס|מפה נוספת=מחוז מינסק|שם=דזיארז'ינסק|אורך=27.1325559|רוחב=53.6849853|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|כיוון כתב=ימינה}}
|אתר אינטרנט=[http://www.dzerzhinsk.minsk-region.by/ אתר רשמי]
|תאריך צפיפות=}}
'''דזיארז'ינסק''' (ב[[בלארוסית]]: '''Дзяржы́нск'''; ב[[רוסית]]: '''Дзержинск''', דזרז'ינסק), או בשמה הקודם '''קוידנוב''' (ב[[יידיש]]: '''קוידענאוו''', '''קיידאנאוו'''; ב[[פולנית]]: '''Kojdanów''') היא עיר ב[[בלארוס]] במחוז המשנה [[דזיארז'ינסק (מחוז משנה)|דזיארז'ינסק]] במחוז [[מינסק (מחוז)|מינסק]], הממוקמת כ-37 קילומטר מדרום מערב לעיר [[מינסק]], בירת המדינה. בעיר התקיימה קהילה יהודית ובה היה מרכז הפעילות של [[חסידות קוידנוב|אדמו"רי קוידינוב]]. בשנת 2009 היו רשומים 25,164 תושבים המתגוררים בעיר.

העיר בשמה החדש קרויה על שם [[פליקס דזרז'ינסקי]], מקים המשטרה החשאית הסובייטית - ה[[צ'קה|צֶ'קה]] - עבור [[לנין]]. קיימות שתי ערים נוספות על שמו, בעלות שם דומה אך בהיגוי שונה מעט, האחת ברוסיה - [[דזרז'ינסק|דזַרז'ינסק]], והשנייה היא העיר [[טורצק]] שבאוקראינה שזה היה השם שניתן לה בתקופה הסובייטית.

==היסטוריה==
ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] הייתה העיר בבעלות משפחת ה[[אצולה]] הפולנית [[משפחת רדזיוויל|רדזיוויל]], ונוסדה בשם קוידנוב. קוידנוב הייתה חלק מ[[האיחוד הפולני-ליטאי]] עם הקמתו ב-1569. סמוך להקמתה מנתה העיירה כ-1,000 תושבים, ועד אמצע [[המאה ה-17]] גדלה האוכלוסייה ל-1,500 תושבים. ב-11 ביולי 1655 הותקפה העיר בידי גדודי הקוזקים של [[בוגדן חמלניצקי]] בעת [[מרד חמלניצקי|מרד הקוזקים הגדול]], בהתקפה היו נפגעים רבים בנפש וחלק מהעיירה נשרף כליל.

במאה ה-17 הייתה קוידינוב בתקופה של שגשוג וצמיחה. על פי מסמכי התקופה נמצאו בעיירה בית חולים, שתי טחנות קמח וארבעים חנויות. בעיר היו גם כנסיות אחדות וחיו בה זה לצד זה יהודים, רוסים, פולנים, גרמנים, בלארוסים ו[[טטרים]]. בשנת [[1781]] הוכתה העיר בשנית על ידי [[שרפה]] גדולה שכילתה כמחצית מבתי העיירה. בשנת [[1793]], עם [[החלוקה השנייה של פולין]], הייתה העיר חלק מ[[האימפריה הרוסית]]. במהלך [[מלחמת רוסיה–צרפת (1812)|מלחמת רוסיה-צרפת]] התחולל במקום קרב וחטיבה צרפתית הובסה על ידי חיילי [[צבא האימפריה הרוסית|הצבא הרוסי]] ב-3 נובמבר [[1812]].

בסביבות 1865 נבנתה בעיר תחנת רכבת כחלק מקו [[מוסקבה]]–[[ורשה]], כיום נמצאת העיר על קו הרכבת בין [[מינסק]] ל[[ברנוביץ']].

העיר היא בין הראשונות בבלארוס אשר נפתחה בה [[הכנסייה הלותרנית|כנסייה לותרנית]].{{הערה|1=[https://books.google.co.il/books?id=TRJbAAAAcAAJ&pg=PA104 על הכנסיות הלותרניות בפולין ובאזור] (בגרמנית, אתר ספרי גוגל)}}

במאי 1932 קיבלה העיירה מעמד של עיר תחת השם "קוידנוב", וביוני של אותה שנה הוסב שמה ל"דזיארז'ינסק" על ידי [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|השלטונות הקומוניסטיים]] לכבוד [[פליקס דזרז'ינסקי]] - מייסד ה[[צ'קה]], המשטרה החשאית הסובייטית מתקופת לנין, שנולד באזור. העיר הייתה בירתו של המחוז המנהלי האוטונומי-פולני על שם פליקס דזרז'ינסקי {{פל|Polski Rejon Narodowy im. Feliksa Dzierżyńskiego}} בין השנים 1932–1938.

ב-28 ביוני 1941 (י"א סיון תש"א) נכבשה העיר על ידי ה[[גרמניה הנאצית|גרמנים]] במהלך [[מבצע ברברוסה]], ורוב יהודי העיירה נטבחו. העיר שוחררה על ידי [[הצבא האדום]] ב-6 ביולי 1944.

==הקהילה היהודית==
[[קובץ:Ghetto Dzerzhinsk-Koidanovo 4a.jpg|ממוזער|אנדרטה לזכר יהודי העיר]]
התיישבות יהודית משמעותית בעיירה החלה בסוף המאה ה-16 ובתחילת המאה ה-17. מסמכים מהמאה ה-17 העידו על 560 יהודים משלמי מיסים בעיירה.

בשנת [[1833]] נוסדה בעיר שושלת [[חסידות קוידינוב]] על ידי ה[[אדמו"ר]] הראשון רבי שלמה חיים פרלוב (1797–1862). לאחר פטירתו מילא את מקומו בקוידנוב בנו, רבי ברוך מרדכי פרלוב. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי אהרן והרחיב את גבולות ה[[חסידות]], ולאחריו בנו (נינו של רבי שלמה חיים) רבי יוסף פרלוב מקודינוב-מינסק שהיה האדמו"ר האחרון בשושלת שחי בעיירה. לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר מרכז החסידות לברנוביץ', אז ב[[פולין]].

ב-[[1847]] חיו בעיר 2,497 יהודים, וב-[[1897]] היו בה 3,156 יהודים מתוך 4,744 נפשות בעיירה. במהלך המאה ה-19 כיהנו ברבנות העיירה רבני משפחת הלר: רבי ישראל הלר, שהוחלף על ידי רבי אברהם מאיר הלר, שבשנת 1894{{הערה|[[רפאל הלפרין]], '''[[אטלס עץ חיים]]''', כרך י"ג, בני ברק תשמ"ד, עמ' 171.}} העביר את הרבנות לבנו רבי יחיאל הלר. זה האחרון שימש בתפקיד עד לאחר [[המהפכה הרוסית (1917)|המהפכה הרוסית]], אז עלה ארצה והתיישב במושבה [[פתח תקווה]]. הוא הוחלף על ידי הרב הירש ממינסק.

לפני [[מלחמת העולם הראשונה]] פעלו בעיר כמה בתי כנסת וכן "[[שטיבל]]" חסידי בסמוך למקום מגוריו של הרבי. יהודי העיירה היו ככלל בעלי אופי דתי מאוד ונטו [[חיבת ציון|חיבה לציונות]]. בחגים הייתה העיירה מוקד משיכה למאות יהודים מחסידי קוידינוב שהתאספו לשהות עם רבם ב[[שלוש רגלים|רגל]]. החיים בעיירה התאפיינו בדרך כלל ביחסים טובים בין היהודים לשכניהם הגויים. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויסו צעירים יהודיים רבים ל[[צבא האימפריה הרוסית|צבא הצאר]], בעוד אחרים בחרו להתחמק מהגיוס על ידי הגירה. המלחמה יחד עם [[מהפכת אוקטובר|המהפכה הבולשביקית]] ו[[פרעות פטליורה|הפוגרומים של 1920]] בידי חיילים אוקראינים, הביאו להתמעטות משמעותית באוכלוסייה היהודית של עיירה, ונגרם נזק למוסדות הכלכליים והקהילתיים של הקהילה. בשנת תרפ"א (סביבות 1921) היו פרעות בעיר, בעקבות נטישת חיילים רוסים והגעת חיילים פולנים. היהודים הואשמו שהם תומכים בבולשביקים. רכוש יהודי רב עלה באש והיו מספר הרוגים ופצועים.

===השואה ולאחריה===
ערב [[מלחמת העולם השנייה]] ישבו בעיר כ-1,300 יהודים, כ-15% מכלל האוכלוסייה.{{הערה|שם=המחנות והגטאות|{{המחנות והגטאות|אלכסנדר קרוגלוב {{רו|Круглов, Александр Иосифович}} ו[[מרטין דין]]|דזרז'ינסק|2|B|1186–1188}}}} ב-[[28 ביוני]] [[1941]] פלשו הגרמנים לעיר, ורק מיעוט מהיהודים הצליחו להתחמק. באוגוסט היהודים רוכזו למעין [[גטאות בשואה|גטו]], שכלל רחוב אחד.{{הערה|שם=המחנות והגטאות}}

ב-[[21 באוקטובר]] ערך ה[[בטליון]] הראשון של המשטרה הליטאית, בראשות סגן ז. קמזורה, טבח ביהודי העיר, ורצח בין 1,000 ל-1,900 יהודים. הקורבנות נורו והושלכו לבורות; רבים מהם נקברו בעודם בחיים.{{הערה|{{cite web|url=http://www.jhrgbelarus.org/Heritage_Holocaust.php?pid=&lang=en&city_id=8&type=3|title=Jewish Heritage Research Group in Belarus|publisher=Jhrgbelarus.org|date=October 21, 1941|accessdate=August 20, 2011}}}}{{הערה|{{cite web|first=Richard|last=Breitman|authorlink=Richard Breitman|url=https://motlc.wiesenthal.com/site/pp.asp?c=gvKVLcMVIuG&b=395183|title=Himmler's Police Auxiliaries in the Occupied Soviet Territories|publisher=Simon Wiesenthal Center Multimedia Learning Center|date=1997|accessdate=August 20, 2011|url-status=unfit|archiveurl=https://web.archive.org/web/20110727011820/http://motlc.wiesenthal.com/site/pp.asp?c=gvKVLcMVIuG&b=395183|archivedate=July 27, 2011}}}}{{הערה|שם=google1941|{{cite book|url=https://books.google.com/?id=wvyX6Vjkq3MC&pg=PA154&lpg=PA154&dq=Koidanov+1941+-mascot#PPA155,M1|title=The Complete Black Book of Russian Jewry|last=Patterson|first=David|date=June 13, 2003|isbn=9781412820073|access-date=August 20, 2011}}}} לפי עדות ב"[[הספר השחור השלם של יהדות רוסיה|ספר השחור השלם של יהדות רוסיה]]": "במשך שלוש שעות נעה האדמה המכסה את [[קבר אחים|קבר האחים]], אנשים חיים עדיין ניסו לזחול מתוך קברם".

ב-[[1942]] נרצחו עוד כמה אלפי יהודים מ[[גטו מינסק]] באזור העיר על ידי יחידת [[איינזצגרופן]].{{הערה|[https://web.archive.org/web/20160821104558/https://www.rtrfoundation.org/map11a.shtml]; {{המחנות והגטאות|אלכסנדר קרוגלוב {{רו|Круглов, Александр Иосифович}} ומרטין דין {{אנ|Martin C. Dean}}|דזרז'ינסק|2|B|1187}}; לפי המקור הראשון ההתרחשות הייתה ביולי ולפי המקור השני היא הייתה במרץ.}} העיר שוחררה על ידי [[הצבא האדום]] ב-[[6 ביולי]] [[1944]].

בספר 'הקמע' מאת [[מארק קורזם]] ניצבת קוידאנוב במרכז העלילה.

נכון לתחילת המאה ה-21, הקהילה היהודית בקוידאנוב דלה מאוד. חלק גדול ממבני הקהילה נהרסו על ידי השלטונות הסובייטיים. את נוכחותה של הקהילה היהודית לשעבר מנציחה [[אנדרטה]] קטנה שהוקמה לזכרה.

==ראו גם==
*[[ארסנל דזיארז'ינסק]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=jkZe5-sPoDo עדת שמיעה מספרת על עדות אביה על טבח גברים יהודים עצורים בקוידנוב] למיטב זכרונה עוד ביולי אחרי הכיבוש (בשפה הבלארוסית, כתוביות באנגלית, יוטיוב)
* "[https://kehilalinks.jewishgen.org/dzyarzhynsk/files/rivkind-hebrew.pdf מהעבר הקרוב וכה רחוק מאיתנו]", פרק זכרונות מאת יוצא העיירה יצחק ריבינקינד
* [https://kehilalinks.jewishgen.org/dzyarzhynsk/overview.html סקירה היסטורית], באתר https://kehilalinks.jewishgen.org/dzyarzhynsk.
* {{ג'ואיש ג'ן|1942832}}
* [https://kehilalinks.jewishgen.org/dzyarzhynsk/ אתר הנצחה לקהילה], באתר JewishGen.
* {{שטעטל|k/1793-kojdanow-ob-dzierzynsk}}
* [[אברהם רייזן]] ואהרן קארלין, [https://digitalcollections.nypl.org/items/42286e70-996f-0134-a36c-00505686a51c#/?uuid=42286e70-996f-0134-a36c-00505686a51c ספר יזכור לקהילת קוידינוב], באתר [[ספריית העיר ניו יורק]]
* {{המחנות והגטאות|אלכסנדר קרוגלוב {{רו|Круглов, Александр Иосифович}} ומרטין דין {{אנ|Martin C. Dean}}|דזרז'ינסק|2|B|1186–1188}}
* {{היברובוקס|1=מנשה אונגר|2=ספר קדושים|3=49923|4=קוידענאבער רבי -הרבי מקוידענאוו בשואה, ביידיש|5=|עמוד דיגיטלי=383}}. הספר מתאר את החסידות בעיירה זו ומנהגיה ומנגינותיה המיוחדים, ומביא תמונה של הרבי שכיהן במלחמת העולם הראשונה. החל מסוף עמוד 373 ניתנת עדות ראייה של שכנים לא יהודים על הטבח בשואה, והתנהגותו האצילית של רבי אלתר (המכונה אלתרק'ה וביידיש: אלטערקע). העדות נגבתה בידי יוסף פוקסמן יוצא העיירה שחי בארצות הברית. 
* [https://www.jewishgen.org/yizkor/Dzyarzhynsk/dza000.html  הפרעות בשנת תר"פ (פוגרום קוידאנוב 1920)] מתוך ספר היזכור של קיידענוו (מתורגם מיידיש לאנגלית, באתר Jewish Gen)

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:קהילות יהודיות בבלארוס]]
[[קטגוריה:מחוז מינסק: ערים]]