הצגת המקור של הדף "הארצה"

[[קובץ:MarsTransitionV.jpg|שמאל|ממוזער|200px|המחשת אמן: הארצת כוכב הלכת מאדים, בארבעה שלבים.]]
'''הַאֲרָצָה''' (ב[[אנגלית]]: '''Terraforming''') של [[כוכב לכת]] או של [[ירח|גוף יְרֵחי]] היא התהליך ההיפותטי של שינוי ה[[אטמוספירה]], ה[[טמפרטורה]] וה[[אקולוגיה]] של הגוף, כדי שתנאים אלה יהיו זהים, או לכל הפחות קרובים, לאלה השׂוררים על פני [[כדור הארץ]]. כך יהפוך [[גרם שמים|גרם השמים]] למתאים לאכלוס [[אדם|בני אדם]]. לעיתים משתמשים במונח '''הארצה''' באופן כללי יותר, באורח מוטעה, כמילה נרדפת ל"[[הנדסה פלנטרית]]". 

מושגים קרובים או דומים למושג "הארצה" מושרשים הן ביצירות [[מדע בדיוני]] והן ב[[מדע]] העכשווי. המושג הלועזי הוא [[הלחם בסיסים|הלחם]] של המילים Terra (ארץ, בלטינית) ו־Form (עיצוב). המושג נטבע, ככל הנראה, בידי [[ג'ק ויליאמסון]], בסיפור מדע בדיוני שפרסם בשנת [[1942]] במגזין "מדע בדיוני מדהים" (Astounding Science Fiction), אך הוא לא הראשון שהשתמש ברעיון זה. כבר ב־[[1930]] סיפק [[אולף סטפלדון]] דוגמה לכך בסיפורו "בני האדם האחרונים והראשונים", המתאר שינוי שעבר כוכב הלכת [[נוגה]] לאחר [[מלחמה]] עם יושביו.

נכון לתחילת [[המאה ה-21]], אין עדיין בידי בני האדם אמצעים [[טכנולוגיה|טכנולוגיים]] או [[כלכלה|כלכליים]] הדרושים להארצתו של כוכב לכת או ירח אחר. על בסיס הידע שנצבר על פני כדור הארץ ידוע כי [[הסביבה הטבעית]] ניתנת לשינוי, ועם זאת עדיין לא ברור אם יש בכוחנו ליצור בכוכב לכת אחר [[ביוספרה]] פלנטרית פתוחה (שלא במרחב סגור), המחקה את סביבת כדור הארץ. ב[[מערכת השמש]] שלנו, [[מאדים]] נחשב בעיני רבים המועמד הסביר ביותר להארצה. האפשרות לחמם ולשנות את האטמוספירה שלו נחקרה רבות, ו[[נאס"א]] אף ערכה דיונים בנושא. עם זאת, מסגרת הזמן הארוכה הדרושה להארצתו – והישימות של ביצועה המוצלח – הן עדיין נושאים לדיון. גם סוגיות [[אתיקה]], [[לוגיסטיקה]], כלכלה, [[פוליטיקה]] ו[[מתודולוגיה]] הכרוכות בשינוי יזום של סביבת עולם זר נותרו פתוחות.

==קורות המחקר העיוני והמינוח==
במאמרו "[[כוכב לכת|כוכב הלכת]] [[נוגה]]" שפורסם בכתב העת "[[Science]]" ב־1961, הציע ה[[אסטרונום]] וסופר המדע הפופולרי [[קרל סייגן]] ליישם כלים של "[[הנדסה פלנטרית]]" על כוכב הלכת נוגה. סייגן העלה בדמיונו את זריעת האטמוספירה של נוגה ב[[אצות]], שיסירו ממנה [[פחמן דו-חמצני|פחמן דו־חמצני]], ובזה יצומצם [[אפקט החממה]] עד אשר תרדנה [[טמפרטורה|טמפרטורות]] פני הקרקע לרמות נוחות יותר. לפני שלושה מיליארד שנים הייתה אטמוספירת כדור הארץ מורכבת מדו־תחמוצת הפחמן. [[כחוליות|אצות כחוליות־ירקרקות]] יחד עם אידוי גובר של מים חברו יחדיו והביאו לשינוי הרכב האטמוספירה של כדור הארץ לתערובת של גז [[חמצן]] וגז [[מימן]]. [[תגלית|תגליות]] מאוחרות יותר על אודות התנאים השׂוררים בנוגה העלו כי גישה מסוימת זו היא חסרת תוחלת, כיוון ש[[מסה|מסתו]] האטמוספירית של כוכב הלכת נוגה רבה מכדי כושרו לעבדה ולכלאה ב[[כבידה|שדה כבידתו]]. אף אם היה אפשרי שאצות אטמוספיריות תשגשגנה בסביבה העוינת של האטמוספירה העליונה של נוגה, היה כל ה[[פחמן]] המקובע במבנה ה[[כימיה אורגנית|אורגני]] משתחרר שוב כפחמן דו־חמצני ברגע נפילתו חזרה לאֲזורים הנמוכים, החמים יותר.

במאמר אחר, "הנדסה פלנטרית במאדים", שפורסם ב־[[1973]] ב[[כתב עת|כתב העת]], דמיין סייגן גם את הפיכת סביבתו של המאדים לראויה לִמגורי אדם. אחרי שלוש שנים העלתה נאס"א באופן רשמי את נושא ההנדסה הפלנטרית במחקר, אך, לשם ההבדלה, נקטה את המינוח "אקו־סינתזה פלנטארית". המחקר קבע שאין שום מגבלה ידועה על היכולת לשנות את הסביבה הטבעית של מאדים. באותה שנה ארגן אחד החוקרים, [[ז'ואל לוין]], את מושב הוועידה הראשון על אודות נושא ההארצה, שבזמנו כונה "מִדּוּל פלנטרי" (באנגלית: Planetary Modeling).

במרץ [[1979]] ארגן [[ג'יימס אוברג]], סופר ומהנדס בנאס"א, את "הקולוקוויום הראשון להארצה", מושב מיוחד בנושא, שנערך במסגרת ועידת [[יוסטון]] למדְעי הירח ולמדעים פלנטריים. בספרו משנת [[1981]] הפיץ אוברג בָּרבים את עקרונות ההארצה ומונחיה, שנדונו באותו קולוקוויום.
ב־[[1982]] שימשה לראשונה המילה "הארצה" בכותרת מאמר שיצא לאור בעיתון – המאמר "הארצת המאדים" שכתב הפלנטולוג כריסטופר מק'קיי, לכתב העת של החברה הבין־פלנטרית הבריטית. באותו מאמר נדונה היתכנות יצירת ביוספרה בעלת כושר ויסות עצמי. בעקבות מק'קיי נקלטה המילה "הארצה" (בלועזית, כאמור) ונעשתה למונח המועדף המיוחס לתהליך. 

ב־[[1984]] פרסמו [[ג'יימס לאבלוק]] ומייקל אלאבי את הספר "הוֹרָקַת המאדים" (Greening of Mars). ספרו של לאבלוק היה לאחד הספרים הראשונים שתיארו שיטה חדשנית לחימום המאדים – הוספת פחמנים כלורו־פלואוריים לאטמוספירה. בעידוד ספרו של לאבלוק פעל ה[[ביופיזיקה|ביופיזיקאי]] [[רוברט היינס]] מאחורי הקלעים כדי לקדם את נושא ההארצה, ותרם ללקסיקון המקצועי את המילה "ecopoiesis" (ב[[יוונית]] "אקו" פירושו בית, ו"פויאסיס" פירושו יצירה).

החל מ־[[1985]] פרסם [[מרטין ג'יי פוג]] מספר מאמרים על אודות הארצה. הוא גם ערך גיליון מיוחד ומלא על אודות ההארצה, שנכתב לכתב העת של החברה הבין־פלנטרית הבריטית ב־[[1991]]. ב־[[1999]] הוציא לאור את ספרו "הארצה: הנדסת סביבות פלנטריות".
פוג השתמש בהגדרות האלה להיבטים שונים הקשורים בהארצה:
*'''הנדסה פלנטרית''': שימוש בטכנולוגיה כדי להשפיע על תכונותיו הגלובליות של כוכב לכת.
*'''גיאו־הנדסה''': הנדסה פלנטרית כפי שהיא מיושמת בכדור הארץ בפרט. כולל עקרונות של מקרו־הנדסה העוסקים בשינוי של פרמטר גלובלי מסוים, כמו [[אפקט החממה]], הרכב אטמוספירי, שטף הקרינה מהשמש.
*'''הארצה''': תהליך הנדסה פלנטרית, שנועד לשפר את כושרה של סביבה פלנטרית חוץ־ארצית להכיל חיים. היעד האולטימטיבי של הליך ההארצה הוא יצירת ביוספרה פלנטרית עצמאית ומתמידה, המחקה את כל הפונקציות המתקיימות בביוספרה של [[כדור הארץ]] ושתתאים לאכלוס אדם.
*'''הנדסה אסטרופיזית''': חזון של פעילות מוצעת, הקשורה באכלוס עתידי, שאמור להתבצע בקנה מידה גדול יותר מזה של הנדסה פלנטרית "קונבנציונלית".

פוג ניסח גם הגדרות עבור כוכבי לכת, לפי דרגות משתנות של התאמה לאכלוס אנושי:
*'''עולם מתאים לאכלוס''' (HP - Habitable Planet): עולם בעל סביבה דומה מספיק לסביבת כדור הארץ, המאפשר אכלוס נוח וללא מגבלות בבני אדם.
*'''עולם מתאים לחיים''' (BP - Biocompatible Planet): עולם בו מתקיימים הפרמטרים הפיזיים החיוניים לשגשוג חיים על פניו.
*'''עולם פשוט להארצה''' (ETP - Easily Terraformable Planet): עולם שאפשר להתאימו בקלות יחסית להכיל חיים, ואף לאכלסו בבני אדם, ולשומרו במצב כזה תוך שימוש בשיטות של הנדסה פלנטרית, עם משאבים מוגבלים של [[חללית]] או משימת גישוש [[רובוט]]ית מקדימה. 

פוג מתאר את המאדים ככוכב לכת שנחשב בראשית ימיו כ'''עולם מתאים לחיים''', ושכיום לא משויך לאף אחת משלוש קטגוריות אלה במצבו הנוכחי, מכיוון שניסיון להאריץ את המאדים עשוי להיות משימה יחסית קשה יותר. מייסד "[[אגודת מאדים|החברה למאדים]]", [[רוברט זוברין]], טווה תוכנית לחזרה למאדים בשם "Mars direct" שאמורה לתקוע יתד במאדים, לשמור על נוכחות אנושית קבועה על פניו, ולתעל מאמצים להוצאתה אל הפועל, בסופו של דבר, של תוכנית הארצה.

הטעם העיקרי המצדיק ביצוע הארצה בעולמות אלה טמון באפשרות ליצור בהם [[אקולוגיה|מערכות אקולוגיות]], היכולות, ברבות השנים, להתאימם למחיית אדם. עם זאת, מספר חוקרים גורסים כי בניית [[מושבת חלל|מושבות חלל]] היא גישה חסכונית יותר לכיבוש החלל. אם יימשך בקצב הנוכחי המחקר ב[[ננוטכנולוגיה]] ובתהליכים כימיים מתקדמים, ייתכן שיהיה אפשר להאריץ כוכבי לכת תוך מאות שנים ולא תוך אלפי שנים. מצד שני, ייתכן כי יהיה אפשר להתאים בני אדם גנטית, כך שלא יצטרכו לחיות בסביבת אטמוספירה של [[חמצן]] ו[[חנקן]] וב[[שדה כבידה]] שווה בעוצמתו לזה של כדור הארץ. אם תאומץ גישה זו, יפחת הצורך להאריץ עולמות, ולכל הפחות, אפשר יהיה לבצע הארצה מוגבלת בהיקפה, המספיקה ליצירת ביוספרה טובה מספיק, שתסביר פנים לאותם בני אדם משובטים.

==תנאים הכרחיים לקיום חיים==
התנאי ההכרחי המוחלט היחיד לקיום חיים הוא מקור אנרגיה זמין. עם זאת, מעצם קיום המושג "[[כושר אכלוס של כוכבי לכת]]" משתמע כי בטרם יוכלו החיים לשגשג או בכלל להיווצר על פני שטחו של גוף [[אסטרונומיה|אסטרונומי]], עליו לעמוד בקריטריונים גאופיזיים, גאוכימיים ואסטרופיזיים לא מעטים. ענייננו נתון בפרט בצירוף הגורמים הסביבתיים המאפשרים התפתחותם ושגשוגם של [[בעלי חיים]] רב־תאיים מורכבים ולא רק [[אורגניזם|אורגניזמים]] [[חד-תאיים|חד־תאיים]] על פני כוכב הלכת. המחקר והעיון בהיבט זה הם כיום מרכיב במדעים הפלנטריים ובמדע ה[[אסטרוביולוגיה]] החדש יחסית. קיימות אף תאוריות המתייחסות לגיל ולסוג ה[[כוכב]] אותו מקיף [[כוכב לכת|כוכב הלכת]] האמור, ולא רק לתנאים הפלנטריים השוררים באותו כוכב לכת.

==שלבי הארצה נוספים==
כאשר הופכים התנאים השוררים בכוכב הלכת בו מתבצעת הארצה למתאימים לקיומן של מערכות ביולוגיות פשוטות מכדור הארץ, ניתן להתחיל "לייבא" אליו [[חיידקים]], אשר יסייעו ליצור שם סביבה הדומה יותר לזו של כדור הארץ. בשלב הבא, ניתן לשתול בו גם [[צומח|צמחים]] ואלה יאיצו את קצב הפקת החמצן. בסופו של דבר, על פי המודלים התאורטיים הקיימים, כוכב הלכת יוכל להסביר פנים לצורות חיים מורכבות יותר ואף לבני אדם.

==מועמדים להארצה במערכת השמש==
===מאדים===
{{הפניה לערך מורחב|הארצת מאדים}}
[[קובץ:TerraformedMarsGlobeRealistic.jpg|ממוזער|שמאל|200px|המחשת אמן: מאדים לאחר תהליך הארצה על פניו. משערים כי אוקיינוסים בעומק של כ־2 קילומטרים עשויים לכסות את מישוריו הנמוכים של המאדים, אם וכאשר תתבצע בו הארצה.]]
בקרב הקהילה המדעית יש ספק האם תיתכן כלל הארצה של מאדים, ואם כן, עד איזו מידה יהיה האקלים בו יציב. ייתכן כי לאחר ביצוע הארצה על פניו, בטווחי זמן בקנה מידה [[גאולוגיה|גאולוגי]], עשרות אלפי שנים או מיליוני שנים, יאבד המאדים שוב את המים והאטמוספירה שעל פניו, כנראה עקב אותם תהליכים ש"דרדרו" אותו למצבו הנוכחי. ואכן, הסברה הרווחת היא כי סביבתו של המאדים, בראשית ימיו, דמתה מאוד, באופן יחסי, לסביבת כדור הארץ - שכבה אטמוספירית עבה וצפופה ומים בשפע, שאבדו לאורך מאות מיליוני שנותיו הראשונות של המאדים. המנגנון העומד מאחורי דלדול זה במים ובאטמוספירה אינו ברור, אף כי הוצעו מספר מנגנונים שונים היכולים להסביר זאת. ייתכן כי בהיעדרה של [[מגנטוספירה]] העוטפת את המאדים, חלה הידלדלות אטמוספירית בהשפעת ה[[רוח השמש|רוח הסולארית]], ולזאת חברה גם השפעתו של שדה הכבידה החלש של המאדים, שהגביר את קצב אובדן הגזים הקלים, מהאטמוספירה לחלל.

היעדר פעילות של [[טקטוניקת הלוחות|טקטוניקת לוחות]] על פני המאדים היא גורם אפשרי נוסף לכך, כי אז לא ניתן להזין את המשך תהליך מיחזורם של גזים הכלואים במשקעים לאטמוספירה ובחזרה. ליבתו של המאדים, המורכבת ברובה מ[[ברזל]], קיימה בעבר שדה מגנטי שעטף את המאדים. עם התקררות הליבה, נחלשה עוצמת שדה מגנטי זה. ייתכן כי היעדרם של [[שדה מגנטי]] ושל פעילות גאולוגית על פניו הן תוצאה של גודלו הקטן יחסית של המאדים, שאיפשר לפנים המאדים להתקרר בקצב מהיר יותר, יחסית לקצב ההתקררות האיטי של פנים כדור הארץ. עם זאת, תהליכים אלה עדיין אינם מוכרים בפרטי פרטים. חימום מחדש של ליבת המאדים נחשב לפתרון בלתי מעשי. 

שיטה "פרקטית" אפשרית (אך ללא תוחלת טכנולוגית, כיום לפחות) היא להציב מעין [[עדשה]] מגדלת ענקית מעל לכוכב הלכת, כדי להמיסו, ואולי להחזיר את גלעינו ל[[מצב צבירה]] נוזלי. עם זאת, תהליכים אלה שתוארו מעלה, אינם ניתנים לביצוע בשנות חייהם של רוב צורות החיים, ואף לא במסגרת הזמן של קיום ציוויליזציה אנושית. ניתן למנוע את הידלדלותה האיטית של השכבה האטמוספירית, תוך ביצוע פעולות הארצה שגרתיות, במידה מתונה של פעילות. תהליך הארצת המאדים עשוי לכלול שני מרכיבים קשורים המזינים זה את זה: בנייתה של האטמוספירה וחימומה. שני התהליכים חוברים יחד והשפעתם זה על זה מתגברת - שכבה אטמוספירית עבה יותר, המורכבת מ[[דו-תחמוצת הפחמן|דו־תחמוצת הפחמן]] או מגזי חממה אחרים, עשויה לכלוא באטמוספירה אנרגיה רבה יותר שמקורה ב[[שטף|שטף הקרינה]] של [[השמש]], שבתורה גורמת לפליטה רבה יותר של [[גזי חממה]] לאטמוספירה וחוזר חלילה.

===נוגה===
[[קובץ:TerraformedVenus.jpg|ממוזער|שמאל|200px|איור של נוגה "מוארץ"]]
כדי "להאריץ" את נוגה, צריך לבצע בו שתי תמורות עיקריות:
# הסרת מרבית התכולה האטמוספירית של פחמן דו-חמצני. אטמוספירה זו דחוסה מאוד ושורר בה לחץ רב (9 [[תחיליות במערכת היחידות הבין-לאומית#מגה|מגה]]־[[פסקל (יחידת מידה)|פסקל]]). 
# הורדה משמעותית של הטמפרטורה על פני שטח הפלנטה, שהיא גבוהה מאוד, ביחס לכדור הארץ (500°C).
שני התהליכים קשורים זה בזה, מכיוון שהטמפרטורה הקיצונית השוררת בנוגה נובעת מאפקט החממה שנגרם כתוצאה מהאטמוספירה הדחוסה של כוכב הלכת. "העלמתו" של הפחמן הדו־חמצני מתערובת הגזים באטמוספירה עשויה לפתור גם את בעיית הטמפרטורה.

===הירח אירופה===
[[אירופה (ירח)|אירופה]], אחד מירחיו של [[צדק (כוכב לכת)|צדק]], גם הוא מועמד פוטנציאלי להארצה. אחד מיתרונותיו הבולטים של אירופה הוא קיומם של מים נוזליים, תחת מעטה הקרח שעל פניו, אשר עשויים להיות לעזר רב, אם וכאשר יובאו אליו אורגניזמים מורכבים.
הקשיים הם רבים; אירופה נמצאת בתחומיה של חגורת קרינה גדולת ממדים סביב צדק, ובן אנוש עלול למות ממנות קרינה קטלניות לאחר כ־10 דקות של שהות על פניו. כדי להתגונן מקרינה זו, תידרש בנייתם של מתקנים מחזירי קרינה, ולכל הדעות, מטלה זו היא בלתי מעשית כיום. בנוסף, אירופה מכוסה בקרח ויידרש לחממו וגם לספק חמצן לבנייתה של אטמוספירה, שתוכל לקיים גם [[ביוספירה]].

===גופים נוספים במערכת השמש===
מועמדים נוספים לביצוע הארצה על פניהם, ככל הנראה בהיקף מוגבל או תוך הסתפקות בבניית חממות ענק (פארא־טרפורמציה), הם הירח [[טיטאן (ירח)|טיטאן]], כוכב הלכת [[כוכב חמה|חמה]] (התיישבות באזורים מסוימים בקטבים בהם לא חם מדי ולא קר מדי), הירח [[גנימד]], הירח [[איו (ירח)|איו]], הירח [[קליסטו (ירח)|קליסטו]], ה[[הירח|ירח]] של כדור הארץ, ואף כוכב הלכת הננסי [[קרס (כוכב לכת ננסי)|קרס]]. עם זאת, לרוב הגופים האלה מסה קטנה מדי מכדי יכולת לקיים אטמוספירה העוטפת אותם לאורך זמן (אף כי אפשר, אך לא בוודאות, כי אטמוספירה שתעטוף אותם תשרוד במשך עשרות אלפי שנים, ותמולא מחדש באופן יזום, במידת הצורך). יתר על כן, להוציא את הירח, עולמות אלה, ברובם, מרוחקים במידה רבה כל כך מהשמש, עד שהמשימה לחממם במידה הדרושה תתגלה כקשה ביותר, אף יותר מניסיון לעשות כן במאדים.
[[קובץ:TerraformedMoonFromEarth.jpg|ממוזער|שמאל|200px|איור מראה אפשרי של הירח מוארץ, כפי שהוא עשוי להראות בתצפית מכדור הארץ]]

==בטרם הארצה - חממות ענק==
קיימת גם גישת ביניים (Paraterraforming), לפיה אפשר ליישב כוכב לכת לפני שננקטות בו פעולות הארצה, או במהלכן. גישה זו מכונה באנגלית "Worldhouse Concept", והיא מערבת את בנייתו של מתחם חממה כיפתי גדול ממדים, סגור ומבודד, על פני כוכב הלכת. ברבות השנים, גדלה אוכלוסיית החממה ואפשר להרחיב עוד את המתחם. הכיפה אמורה להיות שקופה ויכולה להתנשא לגבהים של קילומטר אחד או יותר מעל פני השטח. בטרם מאכלסים את הכיפה, דוחסים לתוכה אטמוספירה מלאכותית המאפשרת נשימה. התקרה מקובעת בנקודות עגינה, המופרדות במרווחים מתאימים, ומהן נמתח מערך כבלים ותחתן מוצבים מגדלי מתיחה, התומכים יחד בכיפה. יש הטוענים כי הטכנולוגיה הדרושה לבנייתה של כיפה כזו כבר קיימת מאז שנות ה־60.

לגישת חממות הענק יתרונות רבים יותר מאלו שטמונים בגישה "המסורתית" (הארצה כוללת), ואחד מהם הוא התשואות המיידיות למשקיעים; חממת הענק מכסה אמנם בתחילה שטח יחסית קטן (נאמר, בסדר גודל של עיר), אך יתרונה הוא בכך שניתן לאכלסה כבר מלכתחילה. יתרון נוסף טמון בכך שהיא מאפשרת התפשטות מודולרית, המותאמת על פי צורכי המחייה המשתנים של אוכלוסיית הכוכב. בנוסף, בבנייתן של חממות ענק נדרשת דחיסה של גאזים לנפח שהוא יחסית קטן וגם מתאפשרת בקרה יחסית קלה של התנאים האטמוספיריים המלאכותיים בתוככי החממה. לעומת זאת, בתהליך הארצה מלא, כאשר יוצרים סביב כוכב לכת שכבה אטמוספירית, נדרשת אספקה של כמויות גדולות ביותר של גזים. 

עוד יתרון בגישת ה"Worldhouse Concept" טמון בפוטנציאל לבנות כיפות כאלה גם בגופים שמימיים בעלי מסה קטנה ביחס לזו של כוכבי לכת או ירחים (לדוגמה, [[אסטרואיד]]ים). גופים כאלה אינם יכולים לקיים שכבה אטמוספירית דחוסה דיה, מפאת פוטנציאל [[כבידה|גרביטציוני]] יחסית נמוך סביבם. 

קיימים גם חסרונות, ואחד מהם הוא הדרישה להתמיד בפעילות מתמשכת של בנייה ותחזוקה. במידה מסוימת, אפשר לצמצם את העלויות הכרוכות בכך, תוך שימוש בשיטות ייצור אוטומטיות והנחלה של הרגלים ומנגנונים מתאימים של תחזוקה ותיקון. בנוסף, ברורה פגיעותה של חממה כזו לכשלים חמורים במקרה של פרצה משמעותית, אף שאפשר לצמצם סיכון זה על ידי נקיטה בבידוד אגפים ובצעדי בטיחות אקטיביים. כמו כן, קיים הסיכוי לפגיעות [[מטאור]]ים, בהיעדר שכבת מגן של אטמוספירה חיצונית, היכולה לשרוף מטאורים בעת מעופם לפני פגיעתם בפני השטח.

==סוגיות אתיות==
מתקיים שיח פילוסופי בתחומי ה[[ביולוגיה]] וה[[אקולוגיה]] בשאלת [[אתיקה|אתיות]] ביצוע הארצה בעולמות אחרים. בצד מצדדי תהליך ההארצה אנשים דוגמת רוברט זוברין, מרטין ג'י פוג וריצ'רד ל. ס. טיילור הסבורים כי חובתה המוסרית של האנושות לדאוג להתאמתם של עולמות אחרים למחיה, תוך עידוד המשכיות תהליכי התמרה אקולוגית בידי אורגניזמים, גם בסביבות מחיה מעבר לזו שבכדור הארץ. אלה גם מעלים את האפשרות להרס סביבתי מוחלט בכדור הארץ, אם האנושות לא תשנה את דרכיה ביחס לסביבה. ועל כן, בטווח הארוך, אפשר כי תישארנה שתי אפשרויות בלבד - יצירת מקלט לצורות החיים הארציות בעולמות אחרים, או לחלופין הכחדות מוחלטת של אלה. בכל מקרה, מציינים מצדדי הרעיון, הארצתם של כוכבי לכת עקרים אינו מעשה שגוי מוסרית, בהיעדר סביבה אקולוגית להתערב בה ולשנותה. הוגי דעות זהירים יותר גורסים כי הארצה היא בגדר התערבות בלתי אתית בטבע, ולאור עברה רווי המחדלים של האנושות בשמירת הסביבה בכדור הארץ, מוטב לאדם להימנע מהתערבות בסביבתם של כוכבי לכת אחרים. יש גם הוגים, דוגמת כריסטופר מק'קיי, המצדדים בגישה של פשרה, הטוענת כי הארצה היא אתית, במידה סבירה, רק בתנאי שנקבע בוודאות כי אין מתקיימים בכוכב הלכת הזר תהליכי חיים משלו; אם כן, לא זו בלבד שאסור לנו לנסות לעצב את כוכב הלכת לצרכינו, אלא אף נדרש מאיתנו להתאים את סביבתו לטיפוח צורות החיים הילידיות שעל פניו.

==סוגיות כלכליות==
העלות ההתחלתית של מיזמים מעין אלה עשויה להרקיע שחקים. הטכנולוגיה הדרושה עדיין לא קיימת וגם לא אפשרית מבחינה כלכלית. ג'ון היקמן הצביע על העדר זווית ראייה כלכלית בשיטות ההארצה התאורטיות הקיימות, וגם התריע מפני גישה אופטימית מדי כלפי מודלים אלה. היתכנותם הכלכלית של מיזמים מעין אלה תלויה בגישה חופשית ובלתי מוגבלת למשאבי החלל הבלתי נדלים, אף שכרוכה בכך השקעה התחלתית גבוהה (ראו לדוגמה - [[מעלית חלל]]).

מבין המצדדים ב[[אדם בחלל|יישוב החלל]], יש הטוענים כי את ההשקעה הכספית הדרושה להארצת המאדים או נוגה אפשר למצער לנצל ליצירתם של מרחבי מחיה מרווחים יותר ב[[מושבת חלל|מושבות חלל]]. אלה טוענים כי ציוויליזציה שפיתחה את היכולת לחיות בחלל יכולה לשרוד בכל מקום במערכת השמש, ולעומת זאת, בחירה בהארצתם של כוכבי לכת משמעותה הגבלת תחום המחייה. יש הסבורים כי הארצתם של כוכבי לכת היא ביטוי של "[[שוביניזם פלנטרי]]".

==סוגיות פוליטיות==
להארצתו של כוכב לכת עשויות להיות לא מעט השלכות, כגון שאלת הבעלות על השטח החדש בכוכב הלכת המדובר. בין טוענים אפשריים לריבונות כזו ניתן למנות ממשלות, ארגונים בינלאומיים (דוגמת ה[[או"ם]]), [[תאגיד]]ים או המתיישבים עצמם. יישובים כאלה עלולים להיות בלב סכסוכים בינלאומיים בין [[מדינה|מדינות]] הטוענות ל[[ריבונות]] על שטחים אלה. יריבות בין מדינות היא גורם מעצב רב חשיבות עבור מיזמי חלל.

<!--
==Popular culture==
{{main|Terraforming in popular culture}}
Terraforming is a common concept in science fiction, ranging from television, movies, novels and video games. The concept of changing a planet for habitation precedes the use of the word 'terraforming', with [[H. G. Wells]] describing a reverse-terraforming, where aliens in his story ''[[The War of the Worlds (novel)|The War of the Worlds]]'' change Earth for their own benefit. Also, [[Olaf Stapledon]]'s ''[[Last and First Men]]'' (1930) provides the first example in fiction in which Venus is modified, after a long and destructive war with the original inhabitants, who naturally object to the process. Recent works involving terraforming of Mars includes the novels in the [[Mars trilogy]], by [[Kim Stanley Robinson]].

Terraforming has also been explored on television and in feature films, most prominently and famously in the ''[[Star Trek]]'' universe. In the ''Star Trek'' movie ''[[The Wrath of Khan]]'', the film's antagonist Khan steals the "[[Genesis Device]]", a device developed to quickly terraform barren planets, and wields it as a weapon (the Genesis Torpedo), threatening to use it against already populated planets in order to conquer the [[galaxy]]. Also in the Star Trek Universe, humans terraformed mars in the 22nd century by redirecting comets towards Mars' North Pole and South Pole. In the episode [[Terra Prime (Star Trek: Enterprise episode)]] the Enterprise crew uses one of the comets to avoid being detected by the antagonist. In Joss Whedon's short-lived hit television series ''[[Firefly (TV series)|Firefly]]'', and its feature film sequel ''[[Serenity (film)|Serenity]]'', giant "terraformers" (ships or factories designed to generate atmosphere and perform other functions of terraforming) were used to transform the ecosystems of hundreds of planets and moons across a huge solar system into human-livable environments. It is shown in the movies ''[[Alien (film)|Alien]]'' and ''[[Aliens (film)|Aliens]]''. In the first film, the atmosphere of [[LV-426]] is unbreathable and [[John Hurt]]'s character must wear an environment suit; sixty years later an atmospheric factory has been utilized to withdraw sulphur and replace it with oxygen; producing a stormy but breathable atmosphere. In the anime ''[[Cowboy Bebop]]'' humanity has terraformed dozens of moons and planets after a hyperspace gate accident fractured the Moon, raining debris on Earth. Asteroids have also been colonized to sustain human life. Also, the manga and anime series [[Aria (manga)|Aria]] takes place on a terraformed Mars.

In ''[[Stargate SG1]]'' episode "[[Scorched Earth (Stargate SG-1)|Scorched Earth]]" an alien ship terraforms a planet recently inhabited by [[Enkarans]] with the help of humans. The movie [[Blade Runner]] alludes to the existence of "Off-World Colonies" which are advertised as having a more suitable living atmosphere than the polluted Earth: the story is based on the escape of individuals designed as labor forces for the new colonists. In the movie [[Total Recall]] an alien device is activated to transform the atmosphere of [[Mars]], while in [[Red Dwarf]], the crew have to rescue [[Arnold Rimmer|Rimmer]] from a planet terraformed to match his own disturbed sub-conscious.
-->

==ראו גם==
* [[אזור ישיב]]
* [[התוכנית הגדולה לשינוי הטבע]]
* [[D-MARS]] - משימה אנלוגית לחקר מאדים

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=הארצה}}
* {{הארץ|הניו יורק טיימס|מחקר: מיליארדי כוכבי לכת המתאימים לחיים בשביל החלב|1.2157379|5 בנובמבר 2013|מנויים=לא}}
* {{הידען|יוניברס טודיי|סטודנטים מציעים "להאריץ" את מאדים באמצעות חיידקי 'כחוליות'|student-team-wants-to-terraform-mars-using-cyanobacteria-2912148|29 בדצמבר 2014}}
* {{עושים היסטוריה|בהצלחה, ותזהרו מהדובים - על קרל סייגן, והארצת מאדים ונוגה|texts/ep117_terraforming_text/}}
* {{הידען|אתר המדע The Conversation|כך נוכל לבנות מושבה על כוכב לכת אחר|thats-how-we-can-build-a-colony-on-other-planet-1403168|14 במרץ 2016}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:האדם בחלל]]
[[קטגוריה:מדע בדיוני]]
[[קטגוריה:עתידנות]]
[[קטגוריה:מדעי החלל]]