הצגת המקור של הדף "הגולם מפראג"

[[קובץ:Mikoláš Aleš - The Maharal of Prague and the Golem.jpg|שמאל|ממוזער|ציור של הגולם ו[[מהר"ל מפראג|מהר"ל]]. בגרסה זו כתובות האותיות "גלם" על מצחו (הכוונה: "גולם" ב[[כתיב חסר]])]][[קובץ:AltneuschulPrague.agr.jpg|שמאל|ממוזער|בית הכנסת העתיק "[[אלטנוישול]]" בפראג. נראה הסולם לעלות לעליית הגג. (העלייה סגורה).{{הערה|ב-2015 לאחר עשרות שנים נערכו שוב שיפוצים במקום, ואף תועד המקום אך לא בבירור (מהדורת "הכוורת")}}]]
אגדת '''הגולם מפראג''' היא אגדה עממית [[יהדות|יהודית]] המספרת על [[גולם (מיסטיקה)|גולם]] שנוצר בידי רבי יהודה ליווא, ה[[מהר"ל מפראג]], בן [[המאה ה-16]], על מנת למנוע [[עלילת דם|עלילות דם]] מבית היוצר של קהילות ה[[נוצרים]] ב[[אירופה]] נגד ה[[יהודים]].

==עיקרי סיפור בריאת הגולם==
על פי המסופר, הגולם שימש את יוצרו כשליח נאמן והטיל אימה על מפיצי עלילות דם נוראות נגד היהודים. מדי ערב [[שבת]] נהג הרב להוציא את רוח החיים מתוך הגולם מחשש פן יחלל זה את השבת, והגולם היה מוטל כגוש חומר עד צאת השבת. באחד מימי השישי שכח הרב להוציא ממנו את רוח החיים, והגולם חילל את השבת וסיכן את הגויים שחיו בעיר. הרב רדף אחריו והשיגו מחוץ לפתח [[בית הכנסת]] העתיק "[[אלטנוישול]]" ב[[פראג]]. שם הוציא ממנו את רוח החיים, והגולם התנפץ לרסיסים. על מצחו של הגולם היו חקוקות האותיות "אמת", וניטרולו התבצע על ידי מחיקת האות א' כך שהכיתוב הפך ל"מת". לפי האגדה נותרו שרידי גופו מונחים בעליית הגג של בית הכנסת עד ימינו אלה.

==מקורות האגדה==
{{ערך מורחב|גולם (מיסטיקה)}}
בפולקלור היהודי נפוצו [[גולם (מיסטיקה)#אנשים שמסופר עליהם שייצרו גולם|אגדות שונות]] אודות גולם, גוש של חומר בדמות אדם שנופחים בו חיים, בדרך כלל על ידי שימוש בשמות קדושים. אחד הסיפורים הנפוצים מתחילת העת החדשה נסוב על רבי [[אליהו בעל שם מחלם]] מהמאה ה-16, עליו מסופר שיצר גולם על פי [[ספר יצירה]]. על פי הכתוב בהערות מנחם ציון על ספר שם הגדולים בערך של רבי אליהו בעל שם מחלם היה תלמידו של מהר"ל מפראג מה שמסביר ומבסס יותר את המסורת של יצירת הגולם על ידו וכן על ידי המהר"ל. כמו כן רבי [[חיים מוולוזין]] מעיד שסיפר לו רבו [[הגאון מווילנא]], שבהיותו ילד החל לעסוק ביצירת גולם על פי ספר יצירה, והפסיק כאשר ראה דמות מעל ראשו שהבין מזה שמהשמים לא רוצים שיעסוק בזה עקב גילו הצעיר.{{הערה|הקדמה לביאור הגר"א ל[[ספרא דצניעותא]]}}

=== מקורות היסטוריים ===
המקור המודפס הידוע הקדום ביותר לסיפור עד כה הוא ככל הנראה [[הערת שוליים]] בספר "Der Jüdische Gil Blas" ("היהודי גיל בלאס") משנת 1834, שחיבר יוסף זליגמן כהן {{גר|Friedrich Nork}}.{{הערה|1=[http://onthemainline.blogspot.com/2011/03/new-earliest-known-source-in-print-for.html The new earliest known source in print for the Golem of Prague]. Onthemainline.blogspot.com (2011-03-03). Retrieved on 2011-09-23.|כיוון=שמאל}}{{הערה|1=Kohn, J. S., [http://www.scribd.com/doc/50025868/Der-judische-Gil-Blas-1834 ''Der jüdische Gil Blas''], Leipzig, 1834, p.20|כיוון=שמאל}}{{הערה|[http://jqr.pennpress.org/PennPress/journals/jqr/sampleArt1.pdf How the Golem Came to Prague], THE JEWISH QUARTERLY REVIEW, Vol. 103, No. 2 (Spring 2013) 241–258, reference N 20|כיוון=שמאל}}

ד"ר [[אלי אשד]] פרסם בכתב העת המקוון "[[יקום תרבות]]" מאמר לפיו, סיפור הגולם מפראג נוצר בידי הרב, הרופא והסופר [[לודוויג אוגוסט פרנקל]] בסביבות השנים 1832–1833.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.yekum.org/2024/10/מה-למהרל-מפראג-ולגולם-חלק-א׳/|הכותב=ד״ר אלי אשד|כותרת=מה למהר"ל מפראג ולגולם - חלק א׳|אתר=יְקוּם תַּרְבּוּת|תאריך=2024-10-16|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-10-20}}</ref> הסיפור הופץ על ידי פרנקל דרך פרסומים בעיתונות האוסטרית והגרמנית והצ'כית דרך קשרים אישיים שהיו לו כעורך שבועון ספרותי עם סופרים אוסטריים גרמניים וצ'כיים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.yekum.org/2024/10/מה-למהרל-מפראג-ולגולם-חלק-ב׳-על-היוצר-ה/|הכותב=ד״ר אלי אשד|כותרת=מה למהר"ל מפראג ולגולם - חלק ב׳ על היוצר האמיתי של האגדה|אתר=יְקוּם תַּרְבּוּת|תאריך=2024-10-18|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-10-21}}</ref> ואולי מעל לכל דרך עלונים בבתי כנסת שעליהם היה אחראי לאורך שנים רבות כמזכיר [[יהדות אוסטריה|קהילת וינה]]. עלונים אלו נקראו בידי המונים לפני ובזמן תפילה. דרך העלונים האלו יצר פרנקל את הרושם עבור המוני מתפללים שהמדובר בסיפור עממי קדמון. גרסת פרנקל של הסיפור פורסמה במגזין בווינה ב[[נובמבר]] [[1836]].<ref>{{צ-ספר|שם=patriotic sagas and legends. In: Austrian Journal of History and Political Science. Edited by Johann Paul Kaltenbaeck , Volume 2, 1836, p. 368 ( digital copy at Google Books|קישור=|מו"ל=De Gruyter Akademie Forschung|שנת הוצאה=1989-12-31|עמ=368–378|מחבר=Ludwig August Frankl: vaterländische Sagen und Legenden. In: Oesterreichische Zeitschrift für Geschichts- und Staatskunde. Hrsg. von Johann Paul Kaltenbaeck, Band 2, 1836, S. 368}}</ref>

בשנת 1862 דאג פרנקל שהסיפור יתורגם גם לשפה העברית בשני תרגומים שונים במקביל מגרסה חדשה שיצר בשפה הגרמנית. וזה הפך אותו לאדם היחיד במאה ה-19 שעסק בסיפור הגולם מפראג יותר מפעם אחת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.no-666.com/2023/12/01/האיש-שיצר-את-הגולם-מפראג-לודיג-אוגוסט-פ/|הכותב=אלי אשד|כותרת=האיש שיצר את הגולם מפראג-לודויג אוגוסט פרנקל|אתר=המולטי יקום של אלי אשד|תאריך=2023-12-01|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-10-25}}</ref>

פרופ' יוסף דייוויס טוען כי בסיפורים מהמאות ה-17 וה-18 על תלמידיו של המהר"ל כדוגמת רבי [[יום טוב ליפמן הלר]], כללו אלמנטים של סיפור הגולם.{{הערה|[https://www.ceeol.com/search/article-detail?id=92375 בהרצאתו: המהר"ל לפני היות הגולם]}}

לסיפור על הגולם מפראג אין ביסוס היסטורי מספיק מהימן. מפקפקי האגדה טוענים כי היה מן הראוי שבריאת הגולם תוזכר בכתבי המהר"ל, או תלמידיו ובני דורו. מקור חשוב נוסף לאגדה זו מופיע בספר "[[חנניה יום טוב ליפא דייטש#ספרי טהרת יום טוב|טהרת יום טוב]]" בו מובא מכתב בו מפורש בדיוק כיצד יצר המהר"ל את הגולם.{{הערה|{{היברובוקס|[[חנניה יום טוב ליפא דייטש]]|טהרת יום טוב חלק ט"ו|2695||עמוד דיגיטלי=349}}}} [[גרשום שלום]] טוען שככל הנראה התגלגל מדמויות שונות ובאמצע המאה ה-18 הגיע לפראג שם נקשר לשמו של המהר"ל.{{הערה| גרשום שלום, גולם, האנציקלופדיה העברית, כרך י עמ' 909.}} חוקרים אחדים הציעו הסבר לפיו נוצר הסיפור כהמצאה ספרותית כחלק מתנועת פולקלור יהודי מקבילה לתנועת הפולקלור הגרמני של התקופה, וכי ייתכן שהוא התבסס על מסורת יהודית שעברה מפה לאוזן.{{הערה|1=Cathy S. Gelbin, [http://books.google.fr/books?id=5HkzGcG9YeAC&printsec=frontcover&source=gbs_ge_summary_r&redir_esc=y#v=onepage&q=Maharal&f=false The Golem Returns: From German Romantic Literature to Global Jewish Culture, 1808-2008], University of Michigan Press, 2011 - History - 212 pages|כיוון=שמאל}}

הרב [[יהושע ענבל]] טען כי לא ייתכן שסיפור דמיוני שכזה יהפוך לנפוץ בקהילות רבות ומרוחקות זו מזו באותו הזמן ממש. כפתרון הוא העלה את ההשערה, שהגולם מפראג היה [[אוטיזם|אוטיסט]], וכינויו 'גולם' היה כינוי חיבה שנבע מהיחס אליו כשוטה למחצה, בעוד שההמון טעה בו כי הוא בריאה לא אנושית שנבראה בידי המהר"ל. מסיבה זו לא הייתה בעיניי כותבים באותה התקופה חשיבות לכתיבת הסיפור.{{הערה|[https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=44&id=1325 מבט חדש על הגולם מפראג], בתוך [[המעין (כתב עת)|המעיין]], טבת תשע"ז}}

במשך השנים חוברו חיבורים שהיו שטענו לגביהם כי הם [[פסאודואפיגרפיה|פסאודואפיגרפיים]] שכביכול מתארים את יצירת הגולם או עלילותיו ממקור ראשון. כמו "אגרת המהר"ל אודות יצירת הגולם".{{הערה|{{HebrewBooks|משה יהודה הכהן בלוי|אגרת המהר"ל אודות יצירת הגולם|16274|נדפס לראשונה בספר "אמרי יוסף"}}}}

=== היחס לסיפור הגולם במסורת הרבנית ===
{{להשלים|נושא=יהדות|נושא2=מדעי החברה}}
[[הסטייפלער]] כתב בספרו "חיי עולם" רשימה של כל גדולי ישראל שבראו גולם, ובעוד את כל הרשימה כתב בצורה נחרצת - על המהר"ל כתב "ידוע שהמהר"ל מפראג ברא גולם", ובמהדורה השנייה שינה ל"מפורסם שהמהר"ל...". היו ששיערו כי הנוסח המסתייג הוא בשל חוסר האישוש ההיסטורי לסיפור בריאת הגולם על ידי המהר"ל, שהתחדד אצל הסטייפלער בין ההדפסה הראשונה לשנייה.{{הערה|יתד נאמן, מוסף שבת קודש, אלול תשמ"ז}}

הרב [[שלמה פישר]] טען כי סיפור הגולם לא היה ולא נברא, וקבל על שסיפור הגולם עודנו מתפשט.{{הערה|קובץ צפונות שנה א גיליון ג}}

=== הטמנת הגולם בעליית הגג של אלטנוישול ===
על-פי האגדה הגולם הוטמן בעליית הגג של בית הכנסת [[אלטנוישול]]. עם זאת, בשיפוצים שנערכו במקום בשנים ([[ה'תשע"ד]]-[[ה'תשע"ה]]) לא היה כל ממצא של ממש שעשוי להעיד על כך,{{הערה|ראו [http://www.bhol.co.il/72171/תיעוד-ראשון-עליית-האלטנוישול-בפראג.html תיעוד ראשון: עליית ה'אלטנוישול' בפראג] באתר [[בחדרי חרדים]].}} אך גם לא היה בזה כדי להכחיש בבירור את הסיפור, היות שבעבר הרחוק יותר ([[ה'תרמ"ד]]) נערכו במקום שיפוצים מוקדמים ולא תועדו בשלמות.

בהקדמה לספר נפלאות המהר"ל מתאר הרב [[יהודה יודל רוזנברג|יודל רוזנברג]] כי [[הנודע ביהודה]] עלה עטור בטלית ותפילין לעליית הגג של האלטנוישול לאחר שבמשך אותו היום טבל וצם, כשהוא מותיר מניין מתלמידיו לומר תהילים תחתיו תחת העלייה. לאחר משך זמן ירד בפחד ובהלה, ואמר שמעתה הוא מחזק את תקנת המהר"ל שלא לעלות לעלית הגג.

סיפור נוסף מספר על [[קצין]] נאצי שרצה לבדוק את מהימנות הסיפור אודות הגולם, אך מת במקום. גם לסיפור זה אין בסיס מתועד, והוא קשור כנראה לביקורו של הפרוטקטור [[ריינהרד היידריך]] במקום ב-[[1942]], מעט לפני הירצחו ומותו מן הפציעה בבית החולים בפראג. אך עצם קיומו של בית הכנסת, על אף כיבושו של המקום עוד לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], מפזר הילה סביב לסיפור זה.

רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] מליובאוויטש ציין שהאגדה הייתה מפורסמת בקרב היהודים ושאינם עוד קודם הוצאת ספרו של רוזנברג, והוסיף ששמע מפי [[יוסף יצחק שניאורסון|חותנו]], שהוא ביקר בעליית הגג של בית הכנסת האמור (סביב שנת [[תרס"ח]]).{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14925&st=%u05D3%u05E2%u05E8%20%u05D2%u05D5%u05DC%u05DD לקוטי שיחות - ב (במדבר, דברים)], וכן בספר '''מאוצר המלך''', ניו-יורק, תשס"ה, עמ 207: "ובנוגע '''לעיקר''' העניין שהמהר"ל עשה את הגולם '''בעצמי''' שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר '''שראה''' הנשאר ממנו בעליית ביהכנ"ס '''דמהר"ל בפראג''' ודיבר עד"ז עם אביו כ"ק אדנ"ע וכו'" (ההדגשות במקור).}} עוד ציין שהראיה הפשוטה על אמיתותו של הגולם היא שהגויים במקום מאמינים בזה, כך שאין זו רק אגדה יהודית.{{הערה|'''מאוצר המלך''', ניו-יורק, תשס"ה, עמ 207}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=49567 הרב דרוקמן תוקף הפרסומים: "הגולם - היה גם היה"], באתר COL, יז אלול תשס"ט}} כמו כן רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] סיפר אודות ביקורו בפראג יחד עם רבי [[שלום דובער שניאורסון|דוב בער שניאורסון]] שרבי דוב בער עלה לעליית הגג ומיהר לרדת לאחר מה שראה וטען כי אין רשות לאף אדם להיכנס למקום.{{הערה|תולדות לוי יצחק, עמוד 254}}

=== הספר נפלאות המהר"ל ===
המקור הראשון שהרחיב בתיאור בריאת הגולם ומעלליו הוא בחיבור בשם "נפלאות המהר"ל שהוציא לאור הרב והסופר [[יהודה יודל רוזנברג]] ב־[[1909]]. הספר מתיימר להציג את כתב ידו של חתן המהר"ל, הרב יצחק כ"ץ, שהיה עד ראייה והשתתף במעמד יצירת הגולם.{{הערה|{{HebrewBooks||נפלאות מהר"ל|4139|}}}} הספר מתאר בפרוטרוט ובצבעים חיים את סיפור בריאתו של הגולם, חייו ומותו המסתורי, ובעיקר את מעשיו ההרואיים להצלת יהודי פראג מעלילות הדם ומהכומר טדיאוס הרשע. בהקדמה לספר טוען הרב רוזנברג שהסתמך על כתב יד שרכש מאת יהודי בשם חיים שרפשטיין, שחי במחצית השנייה של [[המאה ה-19]] עסק במחקר ובמכירת עתיקות, שמצא את העותק במוזיאון בעיר [[מץ|מיץ]].

כחצי שנה לאחר צאת נפלאות המהר"ל הוציא לאור מנחם מנדל עקשטיין מ[[סיגט]] בשנת [[ה'תר"ע]] ([[1910]]) את חיבורו "ספר היצירה",{{הערה|{{HebrewBooks|עקשטיין|ספר יצירה|32695|}}}} בו טען לראשונה לזיופו של הספר. הוא התבסס על סתירות בין המתואר בספר לבין המקורות בספרות היהודית והקבלית המתארים בריאת יצור חי, כמו גם על סתירות רבות בתוך הקונטרס עצמו, כמו תיאר של ספר תוספות יום טוב שלא הודפס אז והמילה שעון שלא הומצאה אז. בין היתר, מתואר בספר, שמיוחס לחתן המהר"ל "חתנו הגאון מוהר"י כ"ץ זצ"ל". חוקרים נוספים שעסקו בכתב היד הוכיחו כי הוא יצירה מקורית של הרב רוזנברג,{{הערה|עלי יסיף, מבוא: "יודל (יהודה) רוזנברג - סופר עממי", בתוך: הגולם מפראג ומעשים נפלאים אחרים, עמ' 15.}} ביניהם חוקר ה[[קבלה]] [[גרשום שלום]].{{הערה|1=גרשום שלום, '''דמות הגולם בקשריה האדמתיים והמאגיים''', פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, תרגום: יוסף בן שלמה, מוסד ביאליק ,1980 ע' 423}}

בעקבות הביקורת על ספרו, פרסם הרב רוזנברג מודעה כי אכן הוא כותב החיבור, אך עשה זאת על פי צו רבני לודז' על מנת לספק לנוער היהודי בפולין תחליף מושך לסיפורת החילונית.{{הערה|שם=קולמוס|קולמוס גיליון 188 עמוד 35}} צאצאי הרב רוזנברג הביאו ראיה לכך, מהעובדה כי זו הייתה הסיבה שהחיבור נכתב על ידו בעברית ולא ביידיש - על מנת למשוך את לב הנוער המשכילי שחיפש ספרות עברית.{{הערה|שם=קולמוס}} [[ישראל אלתר גרובייס]] העלה את ההשערה כי הסתירות נשתלו במכוון בספר בידי הרב רוזנברג עצמו, על מנת שזיופו יתגלה ולא יהפוך לאמין.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=[[ישראל אלטר גרובייס]]|שם=בלש באוצר הספרים|כתב עת=[[עתון משפחה|קולמוס]]|עמ=52}}}}

הרב יהושע ענבל טען כי הסתירות הפנימיות בספר רק מחזקות את ההשערה כי הרב רוזנברג ליקט סיפורים שונים שהיו נפוצים על הגולם, כך שהשגיאות היו במקור. גרשום שלום סבר כי את ההשראה לכתיבת הסיפורים לקח הרב רוזנברג מ"איגרת המהר"ל" בה ישנם תיאורים רבים החופפים למתואר בנפלאות המהר"ל, שאומנם הודפסה רק כעשר שנים לאחר הדפסת נפלאות המהר"ל אך שלום שיער כי היא הייתה קיימת עוד הרבה קודם.{{הערה|גרשון שלום, קובץ קרית ספר א, תרפ"ד-תרפ"ה, עמ' 105}}

==בתרבות==
הביטוי "הגולם קם על יוצרו" - שמשמעותו 'מערכת הפוגעת במי שהקים אותה', מקורו בסיפור הגולם מחלם.{{הערה|{{דבר|אוריאל אופק|אגדת הגולם|19810320|123}}}}

בפראג פועלת מסעדת "הגולם" על שם סיפור הגולם.{{מקור}}

במהלך המאה ה-19 ובראשית המאה העשרים שימש סיפור הגולם מקור השראה לסיפורים רבים בספרות הגרמנית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.no-666.com/2024/07/16/תולדות-הגולם-בספרות-הגרמנית-על-פי-ביטה/|הכותב=אלי אשד|כותרת=תולדות הגולם והעיסוק בו בספרות הגרמנית על פי ביטה רוזנפלד ודב שטוק- סדן|אתר=המולטי יקום של אלי אשד|תאריך=2024-07-16|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-10-26}}</ref> סיפור הגולם היווה מקור השראה למחזות וסרטים. אחד הסרטים המפורסמים ביותר היה "הגולם" (The Golem), [[סרט אילם|סרטו האילם]] של [[פאול וגנר]] משנת 1920, שהיו שטענו כי יש בו נופך אנטישמי. וגנר, שהושפע מספרו של רוזנברג בתרגום גרמני, הוציא עוד שני סרטים נוספים שהיו קשורים לגולם. אחד מהם היה "הגולם והרקדנית".

עיבודים לסיפור הגולם חוברו בידי הסופרים [[פלק הלפרין]] (ב-1924), [[יצחק ליב ברוך]] (1942), [[יצחק הרצברג]] (1947). עיבודים נוספים נעשו על ידי [[בן ציון גרשוני]] (1980), [[מאיר צבי פרוש]] (1979), [[רייזל פרידמן]] (1989).

* הסופר גוסטב מיירנק פרסם רומן אימה מודרני על הגולם מפראג בשם "הגולם" (1915). תרגום לעברית מגרמנית: מרים קראוס; הוצאת כרמל, 1997.
* הסופר והמשורר ה[[ארגנטינה|ארגנטינאי]] [[חורחה לואיס בורחס]] כתב ב-1958 את השיר "הגולם",{{הערה|אמיר אור ופביאנה חפץ, [https://www.yekum.org/2017/07/הגולם-פואמה-מאת-חורחה-לואיס-בורחס-בתרג/ תרגום לעברית]}} שבו הוא מתאר את המהר"ל ואת הגולם שלו. בשיר טען בורחס כי הגולם היה אילם, אולי בשל טעות בהגיית שמות הקודש בעת יצירתו.
* הסופר היהודי [[יצחק בשביס-זינגר]] הוציא ספר בשם "הגולם" על הגולם מפראג שפורסם תחילה בעיתון ביידיש ב-1969 ולאחר מכן באנגלית ב-1982. בספר הוא מוסיף מאפיינים ספרותיים מודרניים, כמו סיפור התאהבותו של הגולם בנערה, ואת המאפיין של הגולם הקם על יוצרו ומרידתו במהר"ל בעקבות בקשה לעשות מעשה שלא היה כהוגן, וכן את רצון מפקד הצבא לגייס את הגולם לצבא הקיסרות.
* בשנת [[1921]] כתב הסופר היידי [[ליוויק הלפרין]] מחזה המתאר את סיפור הגולם כיציר כפיו של המהר"ל מפראג, מחזה זה היה חלק מטרילוגיית מחזות המכונים "חזיוני גאולה", [[הגולם (מחזה)|הגולם]] הוא הראשון שבהם.
* ברומן ההיסטורי של מקס ברוד  "דרך טיכו ברהי לאלהים :חיי טיכו ברהייי ויואהן קפלר / ( ''Tycho Brahes Weg zu Gott'' ( 1916 בתרגום מגרמנית של מרדכי טמקין ,הוצאת שטיבל 1935 ,יש אזכור של המהר"ל ושל אוטומאט שבנה הגולם.
* בפברואר 1939 פרסם הסופר יוסף אריכא סיפור בכתב העת "9 בערב" בשם "הגולם מפראג ב-1940" על מאבקו של הגולם בפראג בעתיד הקרוב של שנת 1940 בהמון אנטישמי. הסיפור מתרחש באפריל 1940 כאשר שוב יש פרעות ביהודי פראג והגולם מפראג קם לתחייה.
* כעבור 29 שנים כתב אריכא את הסיפור מחדש תחת השם "הגולם מפראג התעורר". הסיפור עבר שינויים נרחבים והוא מתאר את מאבקו של הגולם בנאצים הפולשים לפראג. הוא פורסם מחדש בקובץ הסיפורים של אריכא "כנפי הכסף" בדיוק כשברית המועצות פלשה לצ'כוסלובקיה באוגוסט -1968.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.no-666.com/2024/06/06/הגולם-מפראג-נגד-הנאצים-סיפור-דמיוני-מא/|הכותב=אלי אשד|כותרת=הגולם מפראג נגד הנאצים -סיפור דמיוני מאת יוסף אריכא|אתר=המולטי יקום של אלי אשד|תאריך=2024-06-06|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-10-25}}</ref>
* הסופר לאו פרוץ מאזכר את סיפור הגולם ברומן ההיסטורי שלו :
** '''בלילה מתחת לגשר האבן: רומן מפראג העתיקה''' (1953 Nachts unter der steinernen Brücke), מגרמנית: [[רות בונדי]], תל אביב: גוונים, תשנ"ט, 1998
** הסופר [[אלי ויזל]] פרסם גרסה מאויירת לילדים של סיפור הגולם מפראג ב-1983 באנגלית.
* הסופר יצחק בן מרדכי פרסם ב-1982 את הספר "הגולם " (שוקן, 1982) על ישראלי מודרני שמגלה שהוא צאצא של הגולם מפראג.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.schocken.co.il/Book/הגולם.aspx?code=40-10217|כותרת=הגולם - מאת יצחק בן־מרדכי - הוצאת שוקן - Schocken|אתר=www.schocken.co.il|תאריך_וידוא=2024-10-26}}</ref>
* סופרת הילדים דורית אורגד פרסמה רומן היסטורי לבני הנעורים המתרחש בימי המהר"ל מפראג וקשור לסיפור הגולם. "הגולם מירושלים " איירה כריסטינה קדמון תל אביב : ידיעות אחרונות, 1993.<ref>{{צ-ספר|שם=הגולם מירושלים - דורית אורגד|קישור=https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=452}}</ref>
* המחזאי דניאל הורוביץ פרסם את המחזה "יוסלה גולם " בקובץ המחזות שלו ארבעה מחזות.תל אביב: ספרא: אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ, החוג לאמנות התיאטרון, [[2007]]
* ת.קופרמן ועליגל קפלון הגלם מפראג : עלילותיו המרתקות של הגולם מפראג סדרת "אמונת חכמים " בני ברק : סבא ישראל 2006.ספר לילדים חרדיים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://yefe.co.il/product/comics/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A1/%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%92/|כותרת=הגולם מפראג|אתר=יפה נוף פלדהיים|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-10-28}}</ref>

* דוד גולדשמיט פרסם אלבום קומיקס לילדים חרדיים":איזה גלם : עלילה מצוירת מבססת על "ספורי הגלם מפראג"ירושלים? : א. אורצל תשס"ט 2009<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://yefe.co.il/product/%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99-%D7%A7%D7%99%D7%A5/%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A1/%D7%90%D7%99%D7%96%D7%94-%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%9D/|כותרת=איזה גולם|אתר=יפה נוף פלדהיים|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-10-28}}</ref>
* הסופרת שלומית הרטמייר כתבה ספר לילדים על חבורת ילדים שמציגה הצגה על פי סיפור הגולם מפראג בתקופה לפני השואה בספר "תיאטרון הילדים" (רימונים, 2017){{הערה|{{צ-ספר|שם=תאטרון הילדים, שלומית הרטמייר|קישור=https://icast.co.il/ספר/תאטרון-הילדים|שפה=en}}}}
* בפרק 8 של התוכנית [[היהודים באים]], ישנו מערכון בו הגולם מוקם לחיים על ידי המהר"ל מפראג, אך אומר דברי כפירה שגורמים למהר"ל ולעוזרו להרוג אותו שוב ושוב בניסיון ליצור גולם שאינו כופר.
* הגולם מופיע גם בסדרה [[על טבעי (סדרת טלוויזיה)|על טבעי]], ואף בפרק סאטירי ב[[משפחת סימפסון]] (עונה 18 פרק 4).
* בסדרה [[פוקימון]] במחוז יונובה, יש פוקימון בשם Golurk אשר מבוסס על הגולם מפראג.
* בסדרה [[ארתור (סדרת טלוויזיה)|ארתור]] בעונה 21, הגולם מופיע בתור סיפור שסופר במהלך הפרק.
* בסדרת הטלוויזיה "[[גרים (סדרת טלוויזיה)|גרים]]", רב יהודי אוסף את מה נשאר מהגולם וגורם לגולם להגן על בנו של אחותו.
* בסדרת הטלוויזיה "המסדר", הדמות הראשית פוגשת בגולם ונעזרת בחברתו המסבירה לו שמחיקת המילה "אמת" מראשו תגרום למותו.
* בסדרת הטלוויזיה "[[שטיסל]]", ישנו אדם דובר גרמנית שחי במרתף בית הכנסת ודואג לצורכי המבנה, והוא מכונה על ידי הקהילה "גולם", ככינוי חיבה או לעג.
* בסדרת הטלוויזיה "[[תיקים באפלה]]" הוקדש פרק לסיפור הגולם; בפרק מסופר על צעירה חרדית בניו-יורק היוצרת גולם הנוקם בחבורה [[נאו-נאציזם|נאו-נאצית]] אשר חבריה רצחו את ארוסהּ.
* בסדרת הטלוויזיה "[[שרלוק (סדרת טלוויזיה)|שרלוק]]" (עונה 1 פרק 3) הוצג [[רוצח שכיר]] בשם "הגולם" הנוהג לרצוח את קורבנותיו בחניקה, כמו כן הוזכר הסיפור של הגולם מפראג
*
* הקומיקסאי אורי פינק פרסם בשנים 2011-2012 בגליונות  86-99 וגיליון 102 של "מגזין זבנג"  שלו סיפור קומיקס  בהמשכים בשם "שלהבת והגולם" הסיפור מתרחש בעולם מקביל שבו יש גיבורי על המזכירים מאוד את אלו של חברת די סי וכולם נוצרו בידי הגולם מפראג. כעת על הגולם וגיבורי העל להיאבק בגזע של ערפדים בני אלמוות שיוצאים להשמיד אותם.  בסיפור  מופיע בהופעת אורח גם הגולם מחלם.
* בשנת [[2016]] יצא לאור ב[[הוצאת משכל]] ספרו של דניאל שלם, '''הגולם''', שעלילתו מתרחשת בירושלים ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] על רקע אגדת הגולם מפראג.{{הערה|{{השילוח|[[יואב שורק]]|סקירת הספר|נתקבלו-במערכת-אוקטובר-|1, אוקטובר 2016}}}}
* בשנת 2019 יצא לאור ספר הילדים של [[גלילה רון־פדר-עמית]], "צ'כיה: הכפילים של הגלם מפראג" ספר מספר 29 בסדרת "משימה עולמית" שלה
* [[עופר הלוי]] העלה הצגת ילדים על סיפור הגולם בשם "הגולם מפרג".
* בשנת 1988 הוציאה להקת רוק כבד גרמנית בשם [[:de:Protector_(Band)|פרוטקטור]] אלבום בשם גולם, שיר הנושא בתקליט מתאר את יצירת הגולם ע"י רב.

===אופרות על הגולם מפראג===
* [[ניקולאה ברטאן]] (1887–1968), '''התמרדות הגולם''' (Golem lásadása, 1923). אופרה במערכה אחת בשפה הרומנית ללברית מאת המלחין. האופרה מבוססת על מחזה בשפה ההונגרית מאת הסופר היהודי [[אילש קוצר]].
* [[אז'ן ד'אלבר]], '''הגולם''' (1926). אופרה בשלוש מערכות ללברית גרמני מאת פרדיננד ליון על פי המחזה "הגולם: אגדת גטו" (1908) מאת ארתור הוליטשר.
* [[אברהם אלשטיין]], '''הגולם''' (1962). אופרה בארבע מערכות ללברית אנגלי מאת המלחין ואשתו.
* לרי סיטסקי (נולד 1934), '''הגולם''' (1980). אופרה רבתי בשלוש מערכות ללברית אנגלי מאת גוון הרווד.
* ג'ון קסקן (נולד 1949), '''גולם''' (1988). אופרה בחמש תמונות ופרולוג ללברית אנגלי מאת המלחין ופייר אודי.
* [[נעם שריף]], '''גולם 13''' (2008). דרמה קבליסטית בשתי מערכות ללברית אנגלי מאת ג'ורג' וייט.
{{ש}}
{|class="wikitable" style="float:left; text-align:center;"
|-
|[[קובץ:Golem figure.jpg|140px]]
|[[קובץ:Prague-golem-reproduction.jpg|150px]]
|-
|colspan="2"|גרסאות נוספות של פסל הגולם
|}
<gallery>
קובץ:Clay-golem.jpg|גולם מחימר
קובץ:Golem by Philippe Semeria.jpg|גולם לפי פיליפ סמרייה. האותיות "אמת" חקוקות על מצח הגולם.
קובץ:Ústěk Jewish museum.jpg|בית כנסת עתיק בצפון [[צ'כיה]], מוזיאון יהודי, עם פסל הגולם.
</gallery>

== לקריאה נוספת ==
* [[משה אידל]], '''גולם''', [[הוצאת שוקן]]
* ר' יהודה יודיל רוזנברג, '''נפלאות המהר"ל''', סיפור בדיוני
* [[יצחק בשביס-זינגר]], '''הגולם''', [[ספרית פועלים]], 1985, מאנגלית: [[יעקב שביט]]
* עודד שי, [https://bmj.org.il/wp-content/uploads/2019/12/28.9.Shay_.pdf גלגוליו של הגולם מפראג], '''[[אקדמות]]''', גיליון כח, אדר ה'תשע"ג
*דורי, נ' (ה'תשע"ט). הגולם מפראג והשפעתו על יצירות ספרות לילדים. '''בין השורות, 3,''' 154-141

==קישורים חיצוניים==
* {{היברובוקס|יהודה יודיל רוזנברג|נפלאות המהר"ל|4139}}
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32695&st=&pgnum=1&hilite= ספר היצירה, מנחם מנדל עקשטיין] (סריקה חלקית, באתר [http://hebrewBooks.org ספרים עבריים]) המפריך את ספרו של רוזנברג
* [http://hebrewbooks.org/16274 אגרת המהר"ל בעניין יצירת הגולם], היברובוקס
*[[אוריאל אופק]], [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1981%2F03%2F20&id=Ar01805&sk=0D105F92 אגדת הגולם], [[דבר (עיתון)|דבר]], 20 במרץ 1981, עמ' 18
* [[גדליה נגאל]], [http://www.herzog.ac.il/vtc/0045977.doc מי ברא את הגולם מפראג?] {{DOC}}
* [[אלי אשד]], [http://www.haayal.co.il/story.php3?id=300 גולם למניין, חלק א], [http://www.haayal.co.il/story.php3?id=303 חלק ב'], באתר [[האייל הקורא]]
* אלי אשד, [http://www.faz.co.il/story_1638 יש לנו גולם במעגל: הגולם וגלגוליו בספרות ובקולנוע], באתר "ארץ הצבי"
* {{המולטי יקום||מי יצר את הגולם של המהר"ל מפראג ?|2009/09/17/מי-יצר-את-הגולם-של-המהרל-מפראג}}
* [https://blog.nli.org.il/tag/הגולם-מפראג/ כתבות ומאמרים על הגולם מפראג], מתוך בלוג "הספרנים" של [[הספרייה הלאומית]]
* לילי יודינסקי, גלגוליו של הגולם: הגולם בתרבות היהודית, העולמית ובקולנוע, [https://web.archive.org/web/20081022181227/http://www.notes.co.il/eshed/48762.asp חלק א'], [https://web.archive.org/web/20081022181232/http://www.notes.co.il/eshed/48765.asp חלק ב'], [https://web.archive.org/web/20081023205033/http://www.notes.co.il/eshed/48767.asp חלק ג']
* אילאיל ארבל, [https://web.archive.org/web/20050315084214/http://www.pantheon.org/articles/r/rabbi_loeb.html רבי ליב והגולם מפראג] באתר [[אנציקלופדיה מיתיקה]]{{אנגלית}}
* [[דוד פרישמן]], [http://benyehuda.org/frischmann/frisch061.html הגולם], באתר בן-יהודה
* [http://www.hidabroot.org/he/article/57750 היכן הוטמן הגולם מפראג?], באתר [[הידברות (ארגון)|הידברות]]
* [[מאיר בר-אילן (חוקר)|מאיר בר-אילן]], [https://faculty.biu.ac.il/~barilm/articles/publications/publications0069.html נפלאות רבי יהודה יודיל רוזנברג], '''[[עלי ספר]]''', יט (ה'תשס"א), עמ' 173–184
* הרב [[יהושע ענבל]], [https://www.machonso.org/uploads/images/94(1).pdf מבט חדש על הגולם מפראג], בתוך: [[המעין (כתב עת)|המעין]] טבת [[ה'תשע"ז]]
* {{סרטונים}} '''אגדת הגולם משלהי העת העתיקה ועד למאה העשרים''', [https://campus.gov.il/courses/course-v1:OUI+ACD_OUI_GOLEM+2019_2/about קורס מקוון] של [[האוניברסיטה הפתוחה]], באתר [[קמפוס - המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית]] של [[המשרד לשוויון חברתי]], פברואר 2019
* {{המרכז ללימודי רוח|ערים וקהילות בימי הביניים|נפלאות המהר"ל|medieval-cities/nplvt-hmhr-l}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:יהדות פראג]]
[[קטגוריה:אגדות יהודיות]]
[[קטגוריה:קבלה]]
[[קטגוריה:מאגיה ביהדות]]
[[קטגוריה:מהר"ל מפראג]]