הצגת המקור של הדף "הנוף התרבותי של אוראמאן-אוראמאנט"

{{פארק
| שם = הנוף התרבותי של אוראמאן/אוראמאנט
| מדינה = {{דגל|איראן||+}}
|תמונה=[[קובץ:Uraman Takht.jpg|300px]]
|כיתוב=אוראמן טאחט, כורדיסטן, איראן
| מורשת עולמית = {{תבנית מידע/אתר מורשת
|שם=-
| סוג = תרבותי
| קריטריונים = [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 3|3]] ו-[[אתר מורשת עולמית#קריטריון 5|5]]
| מספר מזהה = 1647
| שנת הכללה = 2021
| שטח האתר = 1,063.07 קילומטרים רבועים
| שטח אזור החיץ = 3,036.23 קילומטרים רבועים
}}
}}
'''הנוף התרבותי של אוראמאן/אוראמאנט''' (ב[[אנגלית]]: '''Cultural Landscape of Hawraman/Uramanat''') הוא [[אתר מורשת עולמית|אתר המורשת התרבותית המוחשית]] ה-26 של [[איראן]]. הנוף המרוחק וההררי הזה מעיד על התרבות המסורתית של בני הווראמי, שבט [[כורדים|כורדי]] של חקלאים ורועים שמאכלס את האזור מאז 3000 לפני הספירה בערך. הנכס, בלב [[הרי זגרוס]] ב[[פרובינציות איראן|פרובינציות]] [[כורדסתאן (פרובינציה)|כורדסתאן]] ו[[כרמאנשאה (פרובינציה)|כרמאנשאה]] לאורך הגבול המערבי של איראן.{{הערה|שם="whc2"|[http://whc.unesco.org/en/list/1647 Cultural Landscape of Hawraman/Uramanat - UNESCO World Heritage Centre]}}

הכפרים בחבל [[אוראמאן]] ממוקמים בפרובינציות כרמאנשאה וכורדסתאן ההרריים של איראן ובמחוז חלאבג'ה שב[[כורדיסטן העיראקית]].{{הערה|[http://kurdistan-tour.blogfa.com/ Kurdistan - Iran]}} הכפרים ייחודיים במונחים של אדריכלות, אורח חיים ומתודולוגיה חקלאית. הכפרים משולבים בטבע על ידי שילוב חקלאות במדרון תלול. 12 הכפרים הכלולים בנכס ממחישים את התגובות המתפתחות של בני הווראמי למחסור בקרקע הראויה לעיבוד בסביבתם ההררית לאורך אלפי השנים.{{הערה|שם="whc2"}}

==היסטוריה==
העדויות הארכאולוגיות המוקדמות ביותר מראות שהאזור היה מיושב על ידי בני אדם מאז [[התקופה הפלאוליתית|התקופה הפלאוליתית התיכונה]] (לפני יותר מ-40,000 שנה). עדות זו התגלתה על ידי [[ארכאולוג]]ים ליד הכפר חג'יג'-אי בוזורג (حجيج بزرگ) ובין הכפרים נאו ואספרז בעמק סירוואן. ה[[ממצא ארכאולוגי|ממצאים]] המוקדמים ביותר הללו כוללים [[כלי אבן]] שעובדו על ידי [[האדם הניאנדרטלי|ניאנדרטלים]] או בני אדם מודרניים מוקדמים.{{הערה|{{cite web | title = Digs hint 40,000 yrs. of man life in Hawraman| url = http://en.mehrnews.com/news/108126/Digs-hint-40-000-yrs-of-man-life-in-Hawraman}}}} עדויות ליישוב פלאוליתי מאוחר התגלו באתר מערה בשם קנאצ'ה בעמק פרדי מאלה.{{הערה|Biglari, F and S. Shidrang (2019) Rescuing the Paleolithic Heritage of Hawraman, Kurdistan, Iranian Zagros, Near Eastern Archaeology 82 (4): 226-235.https://doi.org/10.1086/706536}} ממצאים ארכאולוגיים אלו נחשפו במהלך תוכנית ההצלה הארכאולוגית של סכר דריאן שערכה מספר עונות של סקרים וחפירות ארכאולוגיות בשטח המאגר שהובילו לגילוי מספר אתרים פלאוליתיים חשובים ואחרים יותר. האתרים העיקריים שנחפרו היו מחסה סלע דראי ([[התקופה הפלאוליתית התיכונה]]), מערת קנאצ'ה ([[התקופה הפלאוליתית העליונה]]), קבר רוואר ([[תקופת הברזל]]), סאר צ'אם ([[התקופה הכלקוליתית]] ותקופת הברזל), וברדה מר (המאה ה-19). פרט לאתר רוואר, כל שאר האתרים שנחפרו הוצפו בשנים 2015–2016.
הכתובת של [[סרגון השני]] במעבר טאנג-אי ואר ליד הכפר טאנג-אי ואר, מצביעה על כך שהאזור נכבש על ידי [[אשור]] במהלך המסעות הצבאיים לתוך [[הרי זגרוס]]. כתובת מלכותית זו שייכת לסרגון השני, מלך אשור (721–705 לפנה"ס).{{הערה|[https://www.jstor.org/stable/43076432 Frame, G. (1999). ''The inscription of Sargon II at Tang-i Var''.], ''Orientalia'', 68(1), 31-57.}}
 

מגילות אוראמאן, קבוצה של שלושה מסמכים מהתקופות [[הממלכה הסלאוקית|הסלאוקית]] ו[[האימפריה הפרתית|הפרתית]], נמצאו באזור בשנת 1909. הם התגלו במערה בהר קו-ה סלאן, ליד הכפר שהר אוראמאן, ולאחר מכן נשלחו ללונדון. המסמכים מתוארכים משנת 88/87 לפנה"ס עד 33 לספירה, כאשר שניים כתובים ביוונית ואחד בפרתית. הם מתעדים מכירה של כרם ואדמה נוספת, וכוללים את שמות הבעלים.{{הערה|[https://www.jstor.org/stable/609109 Edmonds, C. J. (1952). ''The Place Names of the Avroman Parchments''.], Bulletin of the School of Oriental and African Studies. 14 (3): 478–82. doi:10.1017/S0041977X00088455. ISSN 0041-977X}}

==אתר מורשת עולמית==
אתר זה התווסף לרשימת האתרים המועמדים ב-9 באוגוסט 2007, ובמושב ה-44 של ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו ב-27 ביולי 2021 התווסף אתר זה לראשונה לרשימת [[אתר מורשת עולמית|אתרי המורשת העולמית]] של [[אונסק"ו]] בשם "הנוף התרבותי של אוראמאן/אוראמאנט". ההכרזה מקיפה שני עמקים בשטח כולל של 1,063 קילומטרים רבועים, העמק המזרחי-מרכזי בפרובינציה כורדסתאן והעמק המערבי בפרובינציה כרמאנשאה. בדברי ההסבר להכרזה נאמר:
{{ציטוט
|תוכן=אופן מגורי האדם בשני עמקים אלה הותאם במשך אלפי שנים לסביבה ההררית הטרשית. תכנון וארכיטקטורה של מדרון תלול מדורג, חקלאות על [[טרסה|טרסות]] אבן ב[[בנייה יבשה]], גידול בעלי חיים והגירה אנכית עונתית הם מהמאפיינים המובהקים של התרבות והחיים המקומיים של בני הווראמי הנוודים למחצה, השוכנים בשפלה וברמות הגבוהות בעונות שונות של כל שנה. על נוכחותם הממושכת בנוף, המאופיין גם ב[[מגוון ביולוגי]] יוצא דופן וב[[אנדמיות (ביולוגיה)|אנדמיות]], מעידים [[כלי אבן]], מערות ומחסות סלעים, [[תל]]ים, שרידי אתרי התיישבות קבועים וארעיים, ובתי מלאכה, בתי קברות, כבישים, כפרים, טירות ועוד. 12 הכפרים הכלולים בנכס ממחישים את התגובות המתפתחות של בני הווראמי למחסור בקרקע יצרנית בסביבתם ההררית לאורך אלפי השנים.
|מירכאות=כן
|מקור=[http://whc.unesco.org/en/list/1647 אתר אונסק"ו]
}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{אתרי מורשת עולמית באיראן}}

[[קטגוריה:איראן: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:פרובינציית כרמאנשאה]]
[[קטגוריה:פרובינציית כורדסתאן]]
[[קטגוריה:כורדיסטן העיראקית: גאוגרפיה]]