הצגת המקור של הדף "חול המועד"

'''חול המועד''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''חוה"מ''') הוא כינוי ב[[יהדות]] ל[[חגי ישראל ומועדיו#מועדים מהתורה|מועדים מהתורה]] שבהם לא ציוותה [[התורה]] על [[ל"ט מלאכות|איסור מלאכה]]. לפיכך, ימים אלה נחשבים מבחינה [[הלכה|הלכתית]] במעמד שבין [[יום טוב]] ל[[יום חול]]. ימים כאלה קיימים בשני חגים בלבד, הנמשכים [[שבוע]] בסך הכל: חמישה ימים בין היום הראשון של [[פסח]] ל[[שביעי של פסח]] ושישה ימים אחרי היום הראשון של [[סוכות]].

בחול המועד ישנן הגבלות [[הלכה|הלכתיות]] שונות על מלאכה, אך הן מעטות ביחס ל[[מלאכת יום טוב|מלאכות האסורות]] ביום טוב ול[[מלאכות שבת|מלאכות האסורות]] ב[[שבת]]. בנוסף ישנן הגבלות על נוהגי [[אבלות (יהדות)|אבלות]] שונים. את ימי חול המועד מכבדים באכילה ושתייה ובלבישת [[ביגוד|בגדים]] חגיגיים. רבים מנצלים ימים אלו כדי לנפוש ולבלות, וב[[ישראל]] מקומות [[עבודה (כלכלה)|עבודה]] רבים מוציאים את העובדים ל[[חופשה]] מרוכזת בימים אלו{{הערה|{{TheMarker|חיים ביאור|חול המועד פסח: האם עובד יכול לסרב לצאת לחופשה מרוכזת?|career/1.2601733|29 במרץ 2015}}}}.

בשל [[יום טוב שני של גלויות]], ב[[חו"ל]] נגרע יום אחד מחול המועד (שהוא היום הראשון של חול המועד ב[[ארץ ישראל]]). במרבית השנים חלה [[שבת]] באחד מימי חול המועד{{הערה|כ-71.4% מהשנים בסוכות וכ-60.5% מהשנים בפסח.}}, והיא מכונה 'שבת חול המועד'.

המצוות המיוחדות לחג כולו נוהגות בימי חול המועד. בחול המועד סוכות חלות מצוות הישיבה ב[[סוכה]], [[נטילת לולב]] ו[[אמירת הלל]], ובחול המועד פסח חל איסור [[חמץ]].

== במקורות ==
ב[[פרשת המועדות]] המופיעה בספר [[ויקרא]] ([[פרשת אמור]]) נאמר כי חג הסוכות וחג הפסח חלים שמונה ושבעה ימים (בהתאמה), כאשר היום הראשון והאחרון בהם הם 'מקרא קודש' או 'שבתון', אך אין התייחסות לתוכן הימים שביניהם, מלבד ציווי להקרבת [[קורבן (יהדות)|קורבנות]] מיוחדים בימים אלו.

===חול המועד סוכות===
* {{ציטוטון|בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה, חג הסכות שבעת ימים לה'. ביום הראשון מקרא קודש – כל מלאכת עבודה לא תעשו. שבעת ימים תקריבו אישה לה', ביום השמיני, מקרא קודש יהיה לכם, והקרבתם אישה לה', עצרת הוא, כל מלאכת עבודה לא תעשו.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לד|לו}}}}
* {{ציטוטון|אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי, באספכם את תבואת הארץ, תחוגו את חג ה' שבעת ימים; ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לט}}}}

===חול המועד פסח===
* {{ציטוטון|ובחמשה עשר יום לחדש הזה, חג המצות לה', שבעת ימים מצות תאכלו. ביום הראשון מקרא קודש יהיה לכם – כל מלאכת עבודה לא תעשו. והקרבתם אישה לה' שבעת ימים; ביום השביעי מקרא קודש – כל מלאכת עבודה לא תעשו.|{{תנ"ך|ויקרא|כג|ו|ח}}}}

===בתורה שבעל פה===
ב[[תורה שבעל פה]], ישנה [[מסכת]] מיוחדת ב[[משנה]] וב[[גמרא]] העוסקת בחלקה הגדול בדיני חול המועד – [[מסכת מועד קטן]]. ב[[ספרא]] ובגמרא [[מסכת חגיגה]] הובאו [[מדרשי הלכה]] על פיהם חול המועד אסור במלאכה. חלק מה[[ראשונים]] הבינו ממדרשי ההלכה כי חלק מאיסורי המלאכה בחול המועד הם איסורים מהתורה, אך הדעה המקובלת בין ה[[פוסקים]] היא כי דרשות אלו הן [[אסמכתא (דרשה)|אסמכתאות]], ולעיקר איסור המלאכה בחול המועד תוקף של [[דרבנן]], ולא מהתורה{{הערה|{{ערוך השולחן|אורח חיים|תקל}}}}. שיטת [[הרמב"ן]] היא להבחין בין מלאכה שאינה לצורך המועד או לצורך דבר האבד, שהיא אסורה מהתורה, ואילו מלאכת אומן לצורך המועד או מלאכת דבר האבד הכרוכה בטירחה אסורה רק מדרבנן{{הערה|חידושי הרמב"ן מסכת מועד קטן, פסקי דיני מלאכת יום טוב וחש"מ}}.

==איסור מלאכה ==
{{ערך מורחב|איסורי מלאכה בחול המועד}}
לפי ה[[הלכה]], ישנן מלאכות שאסור לעשותן בחול המועד. ב[[תלמוד]], איסור זה נדרש מהמקרא{{הערה|{{תלמוד בבלי|חגיגה|יח|א}}.}}, אולם ישנה מחלוקת בין ה[[ראשונים]] אם האיסור הוא מ[[דאורייתא]], כלומר נובע מפרשנות של המקרא, או מ[[דרבנן]], כלומר חידוש של [[חז"ל]] שרק [[אסמכתא (דרשה)|הסמיכו]] אותו על המקרא{{הערה|ראו [[תוספות]] ל{{תלמוד בבלי|חגיגה|יח|א}}, ב{{רמב"ם|יום טוב|ז|א|ספר=זמנים}}, ב[[רמב"ן]] בסוף פסקי חול המועד, ב[[נימוקי יוסף]] [[מועד קטן]] דף א עמוד א, ועוד.}}.

קיימת מחלוקת בפוסקים, האם [[ל"ט אבות מלאכה|ל"ט המלאכות]] האסורות בשבת ויום טוב משום יצירה, אסורות באופן כללי גם בחול המועד מלבד אותן מלאכות שהותרו, או שבחול המועד אסורות רק מלאכות שיש בהן טרחה. על כל פנים, מסחר{{הערה|ב{{תלמוד בבלי|מועד קטן|י|ב}} מוזכר איסור [[מסחר|פרקמטיא]] בחול המועד.}} ודברים שיש בהם [[טרחא יתירה|טרחה מרובה]] אסורים.

==מלאכות שהותרו בחול המועד==
בחול המועד הותרו שבעה סוגי מלאכות:

=== אוכל נפש ===
{{הפניה לערך מורחב|מלאכת אוכל נפש}}
הכנת מזון למועד. מותר מעשה אומן, מותר לתכנן מראש מלאכה זו במועד, ויש אומרים שמותר לעשותה בשכר לאחרים{{הערה|[[ביאור הלכה]] על {{שולחן ערוך|אורח חיים|תקמב|א}} דיבור המתחיל אפילו.}}. מותר גם לעשותה בפומבי, אם ניכר שעושה לצורך המועד.

=== מכשירי אוכל נפש ===
{{הפניה לערך מורחב|מכשירי אוכל נפש}}

שימוש בציוד להכנת מזון וטיפול בצרכי הגוף, וכן לשם רפואה והיגיינה, גם תיקון הציוד מותר, ומותר לעשות בשכר לאחרים. אך אם תכנן מראש מלאכתו למועד, מותר רק מעשה הדיוט{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקמ|ח}} ו{{משנה ברורה|תקמ|כז}}.}}.

מכשירי מכשירים, כגון תיקון רשתות שצדים בהם [[עופות]] מותר לעשות בהם רק מלאכת הדיוט ולא מלאכת אומן{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקמא|א}} ו{{משנה ברורה|תקמא|ב}}, על פי ה[[מגן אברהם]]. כעין דבריו ראו בחידושי [[הרמב"ן]] למועד קטן.}}.

=== שאר צורכי המועד ===
לדוגמה שטיפת רצפה או תיקון רכב – מותר מעשה הדיוט בלבד, ובתנאי שלא תכנן מלאכתו למועד. אסור לעשות לאחרים בשכר.

=== מלאכת דבר האבד ===
{{ערך מורחב|דבר האבד}}
מלאכה שאם לא תיעשה, ייגרם לאדם נזק או הפסד. מותר גם מעשה אומן, ולאחרים בשכר. כל זאת רק בתנאי שלא דחה את המלאכה בכוונה לחול המועד כשהיה יכול לעשותה מקודם.

=== מלאכה לצורך מצווה ===
מעשה אומן מותר אם עלול להפסיד את ההזדמנות לקיום המצווה, ואפילו אם תכנן מראש את המלאכה למועד. לעשות בשכר לאחרים, מותר רק אם זמן המצווה במועד, וישתמש ברווח לשמחת המועד. מעשה הדיוט מותר גם לצורך אחרי החג, אם לא יהיה לו זמן.

=== צורכי רבים ===
לדוגמה לתקן דרכים או [[מקווה]]. מותר גם מעשה אומן לצורך המועד, לתכנן מראש מלאכתו למועד, ולעשות לאחרים בשכר.

=== פועל שאין לו מה לאכול ===
מותר לו לעשות כל מלאכה בשכר עבור אחרים. ומותר לשכור אותו גם למלאכות האסורות בחול המועד{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקמב|ב}}.}}. ישנה מחלוקת בין ה[[אחרונים]] האם מדובר על פועל שאין לו מה לאכול כלל, אפילו לחם ומים{{הערה|זו דעת ה[[מגן אברהם]] ל{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקמב|ב}}.}}, או שמדובר על פועל שאין לו את הצרכים הדרושים לו לחג, כגון בשר ויין{{הערה|זו דעת האליה רבה לסימן תקמב, מובא ב{{משנה ברורה|תקמב|ז}}.}}.

==מנהגי כבוד החג==
===אבלות===
אין [[אבלות (יהדות)|מתאבלים]] ואין [[הספד|מספידים]] נפטרים בחול המועד.

===הנחת תפילין===
דין [[הנחת תפילין]] בחול המועד אינו מפורש ב[[חז"ל]], יש שכתבו לדייק מדבריהם שיש להניח{{הערה|"כותב אדם [[תפילין]] ומזוזות לעצמו" היינו לצורך המועד. {{בבלי|מועד קטן|יט}}. {{ירושלמי|מועד קטן|ג|ד}}}}, ואכן רוב הראשונים נהגו להניח{{הערה|הרא"ש אומר שבירושלמי מפורש שצריך בחוה"מ ולכן לא נגיד שהוא חולק על הבבלי (הל' תפילין סי' טז)
והמרדכי (הל' תפילין יג.) כתב בשם ר"י דנראה ראיה גמורה מן הירושלמי דחול המועד חייב בתפילין ובסמ"ק (סי' קנג יד.) וכן בספר התרומה. אבי הטור (הרא"ש)היה מניח בברכה והוא כותב שיש ספק ולכן מניח בלי ברכה (טור אורח חיים הלכות תפילין סימן לא) הרמ"א אומר שמניחין ומברכין רק לא בקול רם (בית יוסף אורח חיים סימן לא) והמשנה ברורה שחולצים לפני ההלל (שם ז)}}, אך ראשונים רבים אחרים סברו שאין להניח תפילין בחולו של מועד{{הערה|לסיכום שיטות הראשונים, עיין בנימין שלמה המבורגר, שרשי מנהג אשכנז, כרך ה, עמ' 89 ואילך.}}. רבי [[יוסף קארו]] בספרו '[[בית יוסף]]' כתב שמאחר ובתלמוד לא נתפרש דין זה, יש לעשות על פי פסק [[רבי שמעון בר יוחאי]] בזוהר ולא להניח.{{הערה|"ומאחר שבתלמודא דידן לא נתבאר דין זה בפירוש מי יערב לבו לגשת לעבור בקום עשה על דברי רבי שמעון בן יוחי המפליג כל כך באיסור הנחתן (בית יוסף אורח חיים סימן לא) זוהר חדש כרך ב (מגילות) מגילת שיר השירים (דף ח עמוד ב)}}.

כיום, המנהג הנפוץ ב[[ארץ ישראל]] שאין מניחים תפילין בחול המועד, כפי שאין מניחים בשבת ויום טוב, אמנם יש שמניחים בצנעה, ובשנים האחרונות יש שהקימו מניינים נפרדים להניח תפילין, בהסכמת פוסקים מסוימים{{הערה|בנימין המבורגר, '''שרשי מנהג אשכנז''', חלק ה, בני ברק תשע"ח, עמ' 875 ואילך.}}. בחוץ לארץ רבים מניחים תפילין, חלקם בברכה{{הערה|כהוראת ה[[רמ"א]], [[המפה]], {{שולחן ערוך|אורח חיים|לא|ב}}.}}, וחלקם בלי ברכה{{הערה|כהכרעת ה{{משנה ברורה|לא|ב}} ואחרונים אחרים שם.}}, ויש, בעיקר מבין החסידים, שאין מניחים. קיימים מנהגים נוספים בעניין כגון מנהג המחלק בין [[רווק]]ים לנשואים, ועוד.

===איסור כביסה, גילוח ותספורת===
חכמים אסרו ל[[כביסה|כבס]], ל[[גילוח|גלח]] ול[[תספורת|הסתפר]] בחול המועד. סיבת האיסור היא מפני כבוד הרגל (חג), כדי שאנשים לא ידחו את הכביסה, התספורת והגילוח לחג, ויכנסו לחג כשהם מנוולים בשיער מגודל{{הערה|{{תלמוד בבלי|מועד קטן|יד|א}}.}}. מי שלא התגלח או הסתפר מסיבות מובנות, כגון שהיה שבוי או ב[[בית כלא]], התירו לו חכמים לגלח במועד. בימינו, כשרבים נוהגים להתגלח בכל יום, יש מתירים להתגלח כיוון שגם מי שהתגלח בערב החג צריך להתגלח שוב בתוך המועד, על מנת שלא יראה מנוול במועד, אך פוסקים רבים אוסרים זאת{{הערה|הרב [[אליעזר מלמד]], [[פניני הלכה]], כרך מועדים, [http://ph.yhb.org.il/12-11-09/ פרק יא הלכות ט-י]. אגב, ב[[הסנהדרין של פריז|סנהדרין של פריז]] סירב הרב [[יוסף דוד זינצהיים]] להתיר [[גילוח]] הזקן בחול המועד לבאי האספה, מלבד אלו שנאלצו להיפגש עם המלכות (ראו: יוסף ירא, ליקוטים מכתבי הרב חננאל ניפי, בתוך ספר זיכרון ל[[אברהם אליהו הרכבי|אברהם אליהו (הרכבי)]] עמוד 471. מופיע גם [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32894&st=&pgnum=1&hilite= כאן]. הרב זינצהיים במכתבו לרב חננאל ניפי, סירב להתיר גילוח הזקן באופן גורף בחול המועד ולהסתמך בזה על דעת [[רבינו תם]] שאין איסור גילוח בחול המועד למי שכבר גילח בערב החג. וע"ע בספרו יד דוד על מסכת מועד קטן).}}.

===קציצת ציפורניים===
נחלקו ה[[תנאים]] האם מותרת קציצת ציפורניים בחול המועד. לדעת [[רבי יהודה]] אסור הדבר, ואילו לדעת [[רבי יוסי]] היא מותרת. ההלכה נפסקה כדעת רבי יוסי{{הערה|{{תלמוד בבלי|מועד קטן|יז|ב}}.}}. ב[[תלמוד בבלי|תלמוד]] מובא שיש איסור לקצוץ ב[[קוצץ ציפורניים]], אך לדעת [[הרי"ף]] ו[[הרא"ש]] איסור זה נאמר לגבי דיני אבלות ולא לגבי חול המועד. ב[[שולחן ערוך]] נאמר שקציצת ציפורניים מותרת, ואילו [[הרמ"א]] כתב שקציצת ציפורניים אסורה{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקלב|א}}.}}. הנוהגים כרמ"א מקלים בכמה מקרים: בקציצת ציפורניים בפה, בקציצתם לילד קטן, בקציצתם כאשר קצץ אותם בערב החג, בקציצתם לצורך טבילת אישה, ויש מתירים לקצצם גם בערב שבת למי שרגיל בכך{{הערה|על פי [[נחלת שבעה (ספר)|נחלת שבעה]], מובא ב[[באר היטב]]. אמנם ב[[שבות יעקב]] חלק על כך.}}.

===ראיית נגעים בחול המועד===
ה[[כהן]] אינו מטמא את ה[[נגעים|נגע]] במועד, משום שמביאו לידי צער{{הערה|כך הוא הדין גם ב[[חתן]] בתוך [[שבעת ימי המשתה]].}}, ונחלקו התנאים אם יכול לראות כדי לטהר{{הערה|שאז שמחה היא לו – שיכול לחזור למחנה, אולם יש תנאים הסבורים להפך, שדווקא עצבות היא לו משום שרק בימי ההיטהרות מן הצרעת נאסר ב[[תשמיש המיטה]].}} ואם יהיה טמא ישתוק, או שברגע שראה אסור לו מצד הלכות נגעים לשתוק.

==סדר התפילה==
[[קובץ:GHYT43434.jpg|שמאל|ממוזער|270px|מעמד [[ברכת כהנים בכותל המערבי|ברכת כהנים בכותל]] בחול המועד סוכות תשס"ט]]
בתפילות [[תפילת שחרית|שחרית]], [[תפילת מנחה|מנחה]] ו[[תפילת ערבית|ערבית]] מתפללים תפילת [[שמונה עשרה]] רגילה ומוסיפים בה את תפילת [[יעלה ויבוא]]. אחרי [[חזרת הש"ץ]] של תפילת שחרית, קוראים את [[קריאת ההלל|ההלל]] (בפסח הלל בדילוג ובסוכות הלל שלם, ונוספת [[ארבעת המינים#מצוות נטילת לולב|נטילת לולב]] לפני ההלל ו[[הושענות]] אחרי), ולאחר מכן [[קריאת התורה|קוראים בתורה]] ומחלקים את הקריאה לארבעה [[עלייה לתורה|קוראים]]. אחרי קריאת התורה מתפללים [[תפילת מוסף]] של חג.
גם ב[[ברכת המזון]] מוסיפים יעלה ויבוא.

===הנחת תפילין===
בימות החול הרגילים נוהגים להניח [[תפילין]] בזמן [[תפילת שחרית]]. בחול המועד נחלקו המנהגים, יש נוהגים להניח את התפילין כרגיל אבל לחלוץ אותם לפני ההלל ויש הנוהגים שלא להניח תפילין כלל וכך המנהג הרווח ב[[ארץ ישראל]].

===שבת חול המועד===

גם בשבת מתפללים [[תפילת עמידה]] בשחרית, מנחה וערבית בלא שינויים, למעט יעלה ויבוא. בקהילות אשכנז ואיטליה אומרים פיוטים בברכות [[קריאת שמע]]. אומרים הלל{{הערה|בסוכות הלל שלם ובפסח בדילוג}}, ובסוכות ברוב הקהילות אומרים הושענות{{הערה|ב[[נוסח איטליה]] ובקצת קהילות [[נוסח אשכנז]] אומרים את ההושענות אחרי מוסף כרגיל. במנהג חב"ד ולפי מנהג הגר"א, אין אומרים הושענות בשבת כלל.}}, אלא שנוהגים שלא להקיף את הבימה כבשאר ימים. בקהילות ה[[אשכנזים]], קוראים מגילת [[שיר השירים]] בשבת חול המועד פסח, ומגילת [[קהלת]] בשבת חול המועד סוכות{{הערה|בקצת קהילות אחרות, קוראים מגילות אלה בהזדמנות אחרת במשך החג.}}.

בקריאת התורה בשחרית קוראים פרשה מיוחדת לשבת חול המועד ({{תנ"ך|שמות|לג|יב}} עד {{תנ"ך|שמות|לד|כו|ללא=ספר}}), ולמפטיר קוראים בקרבנות החג כמו בשאר הימים. בחול המועד סוכות, מפטירים ברוב הקהילות {{תנ"ך|יחזקאל|לח|יח}} עד {{תנ"ך|יחזקאל|לט|טז|ללא=ספר}}; אצל התימנים והאיטלקים מפטירים {{תנ"ך|יחזקאל|לח|א|כג}}. בחול המועד פסח, מפטירים {{תנ"ך|יחזקאל|לז|א|יד}} (והתימנים מתחילים {{תנ"ך|יחזקאל|לו|לז|ללא=ספר}}). תפילת מוסף היא בנוסח של יום טוב, אך מזכירים בו שבת.

במנחה קוראים את תחילת הפרשה של הפרשה הבאה – בסוכות פרשת וזאת הברכה, ובפסח – בשנה פשוטה פרשת שמיני, ובשנה מעוברת פרשת אחרי מות או פרשת קדושים.

==עלייה לרגל==
{{הפניה לערך מורחב|עלייה לרגל}}
בזמן [[בית המקדש]], מי שאיחר מלהקריב [[עולת ראייה]] ביום טוב הראשון, היה יכול להשלים ולהקריב בימי חול המועד.

כיום, רבבות נוהרים אל רחבת [[הכותל המערבי]] בימי חול המועד כדי לקיים זכר למצוות ה[[עלייה לרגל]]. פעם בשבע שנים מגיעים במוצאי שנת השמיטה, בחול המועד סוכות, לקיום זכר ל[[מצוות הקהל]].

כמו כן, אלפים מגיעים בחול המועד למעמד [[ברכת כהנים בכותל המערבי|ברכת הכהנים לכותל המערבי]] המסורתי, בו מאות כוהנים מברכים את העם. עם זאת לדעת חלק מהפוסקים קיום זכר לעליה לרגל הוא רק בראיית רצפת [[הר הבית]] כך כתוב גם בשו"ת [[תשובות והנהגות]] שכתב הרב [[משה שטרנבוך]]{{דרוש מקור}} וכן הורה רב העיר העתיקה הרב [[אביגדר נבנצל|אביגדור נבנצל]]{{דרוש מקור}}.

== לקריאה נוספת ==
* בנימין שלמה המבורגר, '''שרשי מנהג אשכנז''', כרך ה, בעניין הנחת תפילין בחול המועד, [[בני ברק]] תשע"ח.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים
|ויקימילון=חול המועד|שם ויקימילון=חֹל הַמּוֹעֵד
|ויקיטקסט=קטגוריה:חול המועד|שם ויקיטקסט=חול המועד
|ויקימילון 2=חוה"פ|ויקימילון 3=חולה"מ|ויקימילון 4=חל המועד}}
* {{קיצור שולחן ערוך|קד|הלכות חול המועד}}
* {{אנצ דעת|662|חול המועד}}
* הרב [[מרדכי אליהו]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=751 הלכות חול המועד], באתר ישיבה
* [http://www.din.org.il/2011/10/13/הלכות-חול-המועד/ הלכות חול המועד], אתר דין
* {{עונג שבת|ברוך גיאן|סתם יום של חול... המועד|2015/04|95}}
* הרב אוהד פיקסלר, [http://www.etzion.org.il/he/כיבוס-בחול-המועד כיבוס בחול המועד], באתר [[ישיבת הר עציון]]
* [https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/04/pesach-torah.html קריאת התורה בפסח], באתר "פרשת השבוע"
* [https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/09/succoth-reading.html קריאת התורה בסוכות], באתר "פרשת השבוע"
* {{בריטניקה}}
*{{מרחב}}
* {{מיקרופדיה}}
* {{אסיף}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{סוכות}}
{{חג הפסח}}
{{חגי ישראל ומועדיו}}
{{הבהרה הלכתית}}
[[קטגוריה:חול המועד|*]]
[[קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו]]
[[קטגוריה:פסח]]
[[קטגוריה:סוכות]]