הצגת המקור של הדף "טים מקגרו"

{{מוזיקאי
|סיווג = זמר
|שם בשפת המקור = Tim McGraw
|שם לידה = טים טימות'י מקגרו
|תאריך לידה = [[1 במאי]] [[1967]]
|מקום לידה = [[סטארט]], [[לואיזיאנה]], [[ארצות הברית]]
|סוגה = [[מוזיקת קאנטרי|קאנטרי]] • [[קאנטרי פופ]] • [[קאנטרי רוק]]
|התחלת פעילות=[[1990]]
}}
'''סמואל טימות'י מקגרו''' (ב[[אנגלית]]: '''Samuel Timothy McGraw'''; נולד ב-[[1 במאי]] [[1967]]) הוא זמר [[מוזיקת קאנטרי|קאנטרי]], שחקן, [[גיטריסט]] ומפיק אמריקאי. במהלך הקריירה שלו הוציא 15 אלבומים כאשר 10 מהם הגיעו למקום הראשון ב[[מצעד אלבומי הקאנטרי]] האמריקאי. בשנת [[1994]] הוציא את אלבומו "[[Not a Moment Too Soon]]" אשר הביא לפריצה שלו. מאז ועד היום הוציא 65 [[סינגל]]ים, אשר 25 מהם הגיעו למקום הראשון במצעדי הקאנטרי האמריקאים. בנוסף שלושה משיריו הגיעו למקום הראשון במצעדי סיכום שנה אמריקאים של שירי קאנטרי. במהלך הקריירה שלו זכה בפרסים רבים כאשר הבולטים ביניהם הם שלושה פרסי [[גראמי]], 11 פרסי שבחי הקאנטרי, 10 פרסי [[AMA]], 14 פרסי [[פרס האקדמיה למוזיקת קאנטרי|האקדמיה למוזיקת קאנטרי]] ושלושה פרסי בחירת הקהל. בשנת [[2006]] הוא ואשתו [[פיית' היל]] יצאו לסיבוב ההופעות המשותף "[[Soul2Soul II Tour]]" אשר שבר שיא כאשר הפך לסיבוב ההופעות המרוויח ביותר לאמן קאנטרי בהיסטוריה ולאחד מסיבובי ההופעות המרוויחים ביותר בכל הזמנים. במהלך הקריירה שלו מכר 80 מיליון אלבומים ושירים מה שהופך אותו לאחד מאמני הקאנטרי שמכרו הכי הרבה אלבומים ושירים בהיסטוריה ולבין האמנים שמכרו הכי הרבה אלבומים ושירים בכללי בהיסטוריה.

בנוסף פיתח במהלך הקריירה שלו גם תת-קריירה במשחק כאשר הופיע בסרטים כמו [[הזדמנות שנייה]], [[הממלכה]] ו[[בחזרה למחר]] ואף שיחק בתפקיד ראשי בסרט "Flicka" ובסרט "[[בכוח הקאנטרי]]" ואף בתפקיד אורח בסדרה "[[אורות ליל שישי]]".

כהוקרה על המורשת האיטלקית של סבו, מקגרו זכה באות כבוד על ידי הקרן הלאומית האמריקאית האיטלקית (NIAF) בשנת [[2004]], וקיבל את פרס ההישג המיוחד של ה-NIAF במוזיקה במהלך חגיגת השנה ה-29 של הקרן.

בשנת [[1996]] הוא התחתן עם זמרת הקאנטרי [[פיית' היל]] והוא בנו של שחקן ה-[[MLB]] [[טאג מקגרו]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.countryliving.com/life/entertainment/a26112348/tim-mcgraw-faith-hill-marriage/|הכותב=Taysha Murtaugh|כותרת=Tim McGraw and Faith Hill Just Shared a Bunch of Never-Before-Seen Photos in Honor of Their Anniversary|אתר=Country Living|תאריך=2020-10-07|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-04-19}}</ref>

== קריירה מוזיקלית ==
=== שנות ה-90 ===
[[קובץ:Tim McGraw HWoF Star.jpg|left|ממוזער|הכוכב ב[[שדרת הכוכבים של הוליווד]] של מקגרו]]
'''''Tim McGraw'''
''

מקגרו משך את תשומת ליבם של חברת "Curb Records" בשנת [[1990]]. לאחר שהקליט קלטת דמו הוא נתן אותה לאביו. אביו נתן אותו לחבר שלו היה מקורב לקורב רקורדס והחבר שלו העביר את הקלטת לקורב רקרודס. כעבור כמה שבועות קורב רקרודס שמעו את ההקלטה והחליטו להחתים את מקגרו על חוזה הקלטות. לאחר מכן בשנת [[1991]] הוא הוציא את שיר הבכורה שלו "What Room Was the Holiday In" אך השיר נכשל ולא הצליח להיכנס למצעדי הקאנטרי האמריקאים או למצעד האמריקאי הרשמי. לאחר מכן שוחרר אלבום הבכורה שלו אשר קרוי על שמו אך האלבום נחל כישלון חרוץ שלא הצליח להיכנס למצעד האלבומים האמריקאי או למצעד אלבומי הקאנטרי האמריקאי. מתוך האלבום יצאו שלושה סינגלים נוספים אך הם נכנסו במקומות נמוכים למצעד הקאנטרי האמריקאי.

'''''Not a Moment Too Soon'''''

Not a Moment Too Soon היה האלבום שהביא לפריצה שלו. הוא זכה להצלחה ענקית בארצות הברית כאשר מכר לא פחות מ-6 מיליון עותקים ובכך היה זכאי למעמד שש פלטינות. בנוסף הוא גם הגיע למעמד פלטינה כפולה ב[[קנדה]]. כתוצאה מכך הוא הפך לאלבום הקאנטרי הנמכר ביותר לשנת [[1994]] ובנוסף גם הגיע למקום הראשון במצעד האמריקאי הרשמי ובמצעד אלבומי הקאנטרי. הסינגל הראשון מהאלבום "[[Indian Outlaw]]" זכה להצלחה רבה כאשר הגיע למקום השמיני במצעד הקאנטרי ולמקום ה-15 במצעד האמריקאי הרשמי ובכך הפך לשיר הראשון של מקגרו להגיע לעשרים העליונים בשני המצעדים. בנוסף הוא גם זכה למעמד זהב על מכירות חצי מיליון עותקים. למרות הצלחתו השיר עורר מחלוקת בגלל שלטענת רבים הציג את הילדים האמריקאים בצורה מתנשאת ובעקבות כך היו תחנות רדיו שהחליטו להחרים את השיר. אך המחלוקת משכה את תשומת ליבם של הקהל כלפי השיר ועזרה בהעלאת המכירות שלו.

הסינגל השני מהאלבום "[[Don't Take the Girl]]" זכה להצלחה רבה אף יותר כאשר הגיע למקום הראשון במצעד הקאנטרי האמריקאי ובכך הפך לשיר הראשון של הזמר לעשות זאת. גם במצעד האמריקאי הרשמי השיר זכה להצלחה כאשר הגיע למקום ה-17 והפך לשיר השני של הזמר להיכנס לעשרים העליונים במצעד. בעקבות המחלוקת סביב השיר הקודם השיר עזר לבסס את המוניטין של מקגרו ורבים ראו בו כאדם טוב ועם צד רגיש. השיר הגיע למעמד פלטינה כפולה בארצות הברית והפך לשיר הראשון של הזמר להשיג מעמד פלטינה במדינה. הסינגל השלישי מהאלבום היה השיר "[[Down on the Farm]]" אשר נכנס למקום השני במצעד הקאנטרי הרשמי של [[ארצות הברית]]. הסינגל הרביעי מהאלבום היה שיר הנושא אשר הגיע למקום הראשון במצעד הקאנטרי האמריקאי והסינגל החמישי מהאלבום היה השיר "[[Refried Dreams]]" שנכנס למקום החמישי במצעד הקאנטרי האמריקאי ובכך למעשה מקגרו הצליח להכניס את כל שירי האלבום לעשירייה הפותחת במצעד הקאנטרי האמריקאי, ארבעה מהם לחמישייה הפותחת ושניים מהם למקום הראשון. בעקבות הצלחת האלבום זכה מקרגו ב[[פרס האקדמיה למוזיקת קאנטרי]] בקטגוריית אלבום השנה ובפרס האמן החדש הזכר עם הביצועים הווקאלים הטובים ביותר.

'''''All I Want'''''

אלבומו השלישי של מקגרו היה האלבום "[[All I Want (אלבום)|All I Want]]" אשר שוחרר ב-[[1995]]. גם אלבום זה זכה להצלחה רבה כאשר הגיע למעמד של שלוש פלטינות בארצות הברית על מכירות של שלושה מיליון עותקים ואף הגיע למעמד פלטינה בקנדה. במצעד האמריקאי הרשמי האלבום הגיע למקום הרביעי ובכך הפך לאלבום השני של הזמר להיכנס לחמישייה הפותחת במצעד ובמצעד אלבומי הקאנטרי הוא הגיע למקום הראשון ונהיה לאלבומו השני של הזמר לעשות זאת. הסינגל הראשון מתוכו "[[I Like It, I Love It]]" הגיע למקום הראשון במצעד שירי הקאנטרי האמריקאי ונהיה לשיר השלישי של הזמר לעשות זאת. בנוסף הוא גם הגיע למקום ה-25 במצעד האמריקאי הרשמי ונהיה לשיר השלישי של הזמר להגיע ל-40 העליונים במצעד ובנוסף גם הגיע למעמד פלטינה במדינה ונהיה לשיר השני של הזמר לעשות זאת. הסינגל השני מהאלבום "[[Can't Be Really Gone]]" הגיע למקום השני במצעד שירי הקאנטרי האמריקאי ובכך הפך לשיר השישי של מקרגו להגיע לחמישייה הפותחת במצעד. בנוסף הוא הגיע למקום ה-87 במצעד האמריקאי הרשמי ונהיה לשיר הרביעי של הזמר להיכנס למצעד. הסינגל השלישי מהאלבום "[[All I Want Is a Life]]" הגיע למקום החמישי במצעד שירי הקאנטרי האמריקאי ובכך הפך לשיר השביעי של מקגרו לעשות זאת. הסינגל הרביעי מהאלבום "[[She Never Lets It Go to Her Heart]]" הגיע למקום הראשון במצעד שירי הקאנטרי האמריקאי ובכך זיכה את מקרגו במקום הראשון הרביעי שלו במצעד. הסחינגל האחרון מהאלבום "[[Maybe We Should Just Sleep on It]]" הגיע למקום הרביעי במצעד שירי הקאנטרי ובכך כל שירי האלבום נכנסו לחמישייה הפותחת במצעד וסך הכל תשעה משירי של מקרגו נכנסו לחמישייה הפותחת במצעד.

בשנת [[1996]] הוא יצא לסיבוב ההופעות "[[The Spontaneous Combustion Tour]]" לקידום האלבום ביחד עם אשתו [[פיית' היל]] כזמרת חימום. סיבוב הופעות זה היה לסיבוב ההופעות המצליח ביותר על ידי אמן קאנטרי באותה שנה. באותה תקופה היל ומקרגו החלו להיות ביחד ואף התארסו באותה שנה.

'''''Everywhere'''''

אלבומו הרביעי של הזמר "[[Everywhere]]" שוחרר ב-[[1997]] והגיע לראש מצעד אלבומי הקאנטרי האמריקאי בפעם השלישית ולמקום השני במצעד האמריקאי הרשמי ובכך הפך לאלבומו השלישי של מקגרו להגיע להישג זה. האלבום זכה להצלחה רבה שוב כאשר מכר 4 מיליון עותקים בארצות הברית ובכך הגיע למעמד פלטינה מרובעת מה שהופך אותו לאלבום השלישי ברצף של מקרגו שהגיע למעמד פלטינה או יותר בארצות הברית. מתוך האלבום יצא הסינגל הראשון "[[It's Your Love]]" דואט עם אשתו פיית' היל אשר אשר הגיע למקום הראשון במצעד שירי הקאנטרי ובכך הפך לשיר החמישי של הזמר לעשות זאת. בנוסף הוא הגיע למעמד פלטינה כפולה במדינה והפך לשיר השלישי של הזמר להגיע למעמד פלטינה או יותר במדינה. גם במצעד האמריקאי הכללי הוא זכה להצלחה שהגיע שם למקום השביעי ונהיה לשיר הראשון של הזמר שמגיע לעשירייה הפותחת במצעד ובנוסף גם הוכתר כשיר הקאנטרי המצליח ביותר במדינה לאותה שנה. לאחר מכן יצא שיר הנושא של האלבום כסינגל והצליח גם הוא להגיע למקום הראשון במצעד הקאנטרי ובכך הפך לשיר השישי של הזמר לעשות זאת. גם הסינגל שיצא אחריו: "[[Just to See You Smile]]" זכה להצלחה רבה כאשר הגיע למקום הראשון במצעד הקאנטרי ונהיה לשיר השלישי ברצף של הזמר לעשות זאת ולשיר השביעי שלו בכללי לעשות זאת. בנוסף הוא הגיע למעמד פלטינה ונהיה לשיר הרביעי שלו לעשות זאת ואף הוכתר כשיר הקאנטרי המצליח ביותר לאותה שנה ולשיר ששהה הכי הרבה שבועות אי פעם במצעד שירי הקאנטרי האמריקאי כאשר שהה 42 שבועות במצעד. הסינגל הבא, "[[One of These Days (שיר של טים מקגרו)|One of These Days]]" נכנס למצעד האמריקאי הרשמי ונהיה לשיר השישי של הזמר לעשות זאת. בנוסף הוא הגיע למקום השני במצעד שירי הקאנטרי ונהיה לשיר ה-13 שלו להיכנס לחמישייה הפותחת במצעד. הסינגל הבא היה השיר "[[Where the Green Grass Grows]]" שהגיע למקום הראשון במצעד הקאנטרי ונהיה לשיר השמיני של הזמר לעשות זאת. בנוסף הוא נכנס למצעד האמריקאי הרשמי ונהיה לשיר השביעי של הזמר לעשות זאת. בנוסף הוא גם הגיע למעמד זהב ובכך הפך לשיר השישי של הזמר להשיג מעמד כלשהו בארצות הברית. הסינגל האחרון מהאלבום היה השיר "[[For a Little While]]" שנכנס למקום השני למצעד הקאנטרי האמריקאי ונהיה לשיר ה-15 של הזמר לעשות זאת. בנוסף הוא גם נכנס למצעד האמריקאי הרשמי ונהיה לשיר השמיני שלו לעשות זאת. בעקבות כך כל ששת הסינגלים שיצאו מהאלבום נכנסו לחמישייה הפותחת במצעד הקאנטרי ובכך זהו היה לאלבום השני של הזמר שמגיע להישג זה. אלבום זה גם זיכה את מקגרו בפרס CMA בקטגוריית אלבום השנה ובנוסף השיר "It's Your Love" היה מועמד לשני פרסי גראמי בקטגוריית שיתוף הפעולה ווקאלי הטוב ביותר בשיר קאנטרי ושיר הקאנטרי של השנה.

'''''A Place in the Sun'''''

ב[[יוני]] 1998 הוא השתתף בשיר "[[Just to Hear You Say That You Love Me]]" של אשתו פיית' היל. השיר הגיע למקום השלישי במצעד שירי הקאנטרי האמריקאי. אלבומו החמישי של מקרגו A Place in the Sun יצא בשנת [[1999]]. האלבום הגיע למקום הראשון בארצות הברית עם מכירות של 251 אלף עותקים ובכך הפך לאלבומו השני של הזמר לעשות זאת. בנוסף האלבום מכר 3 מיליון עותקים במדינה מה שהקנה למקרגו 3 מיליון מיליון עותקים. מתוך האלבום יצאו חמישה סינגלים, "[[Please Remember Me]]", אשר הגיע למקום הראשון במצעד שירי הקאנטרי האמריקאי ובכך הפך לשיר התשיעי שלו לעשות זאת. בנוסף נכנס למקום ה-10 במצעד האמריקאי הרשמי ונהיה לשיר הרביעי של הזמר להיכנס לעשרים העליונים במצעד. הסינגל השני מהאלבום "Something Like That" הגיע גם הוא למקום הראשון במצעד הקאנטרי ונהיה לשיר העשירי של הזמר לעשות זאת. בנוסף גם הוא נכנס למצעד האמריקאי הרשמי ובכך הפך לשיר העשירי של מקרגו לעשות זאת ואף גם קיבל מעמד פלטינה במדינה ובכך הפך לשיר החמישי של הזמר להשיג מעמד פלטינה או יותר בארצות הברית. "[[My Best Friend]]" היה הסינגל השלישי מהאלבום, גם הוא הגיע למקום הראשון במצעד שירי הקאנטרי ובכך היה לשיר ה-11 שלו לעשות זאת. בנוסף גם הוא נכנס למצעד האמריקאי הרשמי ונהיה לשיר ה-11 של מקרגו להגיע גם להישג זה ואף גם שיר זה קיבל מעמד פלטינה ובכך הפך לשיר השישי שלו להשיג מעמד פלטינה או יותר במדינה. הסינגל הרביעי "[[Some Things Never Change]]" נכנס למקום השביעי במצעד שירי הקאנטרי האמריקאי ונהיה לשיר ה-20 שלו להיכנס לעשירייה הפותחת במצעד הקאנטרי. בנוסף הוא גם נכנס למצעד האמריקאי ונהיה לשיר ה-12 שלו לעשות זאת. "[[My Next Thirty Years]]" היה לסינגל החמישי והאחרון. גם הוא הגיע למקום הראשון במצעד שירי הקאנטרי ובכך הפך לשיר ה-12 שלו לעשות זאת. בנוסף גם הוא נכנס למצעד האמריקאי הרשמי ונהיה לשיר ה-13 שלו לעשות זאת ואף הגיע למעמד זהב מה שהפך לשיר התשיעי של הזמר להגיע למעמד כלשהו במדינה. בנוסף באותה שנה הוא השתתף באלבום מחווה שהוקלט עבור [[בוב וויליס]]. אלבום זה זכה בפרס [[גראמי]].

בנוסף באותה שנה הוא השתתף בשיר "[[Let's Make Love]]" של אשתו פיית' היל אשר הגיע למקום השישי במצעד שירי הקאנטרי האמריקאי ואף זכה בפרס גראמי בקטגוריית "הביצוע הווקאלי הטוב ביותר על ידי יותר מאמן אחד בשיר קאנטרי".

=== העשור הראשון של המאה ה-21 ===
[[קובץ:Tim McGraw.jpg|ממוזער|מקרגו בהופעה, 2003.]]
'''''Greatest Hits'''''

בשנת [[2000]] הוא הוציא לאור את אלבום האוסף הראשון שלו "[[Greatest Hits (אלבום של טים מקגרו)|Greatest Hits]]". האלבום הגיע למקום ה-4 במצעד האמריקאי ובכך הפך לאלבום החמישי של מקרגו לעשות זאת. בנוסף הוא הגיע למקום הראשון במצעד אלבומי הקאנטרי ושהה שם במשך 9 שבועות. האלבום זכה להצלחה ענקית כאשר מכר לא פחות מ-6 מיליון עותקים בארצות הברית מה שהעניק לו שש מעמדות פלטינה ובכך גם היה לאלבום החמישי של הזמר שמגיע למעמד פלטינה או יותר במדינה ולאחד מאלבומי הקאנטרי הנמכרים ביותר. מאוחר יותר במהלך השנה יצאו הוא ואשתו פיית' היל לסיבוב ההופעות המשותף "Soul2Soul Tour" אשר שבא שיא שהיה לסיבוב ההופעות הרווחי ביותר עבור אמן קאנטרי. בנוסף הוא גם היה לאחד מסיבובי ההופעות המצליחים ביותר מסחרית בארצות הברית. בקנדה האלבום גם זכה להצלחה כאשר הגיע למעמד פלטינה.

במהלך סיבוב ההופעות הוא והזמר [[קני צ'זני]] הסתבכו בקטטה עם שוטרים לאחר שצ'סני ניסה לרכב על [[סוס]] משטרה ומקרגו ניסה לעצור אותו. השניים נעצרו והואשמו בתקיפה אך מאוחר יותר ההאשמות נגדם בוטלו.

'''''Set This Circus Down'''''

ב[[אפריל]] [[2001]] יצא אלבומו השישי של הזמר "[[Set This Circus Down]]" אשר הגיע למקום הראשון במצעד הקאנטרי האמריקאי ובכך הפך לאלבומו החמישי של הזמר לעשות זאת ובנוסף גם הפך לאלבומו החמישי להיכנס לחמישייה הפותחת במצעד האמריקאי. האלבום זכה להצלחה רבה בארצות הברית כאשר הגיע למעמד פלטינה משולשת בארצות הברית על מכירות של 3 מיליון עותקים ואף הגיע גם למעמד פלטינה כפולה בקנדה. כל ארבעת הסינגלים שיצאו מהאלבום הגיעו למקום הראשון במצעד הקאנטרי האמריקאי ובכך זהו היה לאלבום הראשון של מקרגו שמגיע להישג זה ובנוסף זהו גם היה אלבומו החמישי שכל השירים מתוכו הגיעו לעשירייה הפותחת במצעד. בנוסף גל השירים נכנסו למצעד האמריקאי הרשמי ובכך זה היה לאלבום השני של מקרגו להגיע להישג זה. הסינגל "[[The Cowboy in Me]]" אף הגיע למעמד זהב במדינה ובכך הפך לשיר העשירי של מקגרו לעשות זאת.

בנוסף באותה שנה הופיע מקגרו עם השיר "Things Change" בטקס ה-CMA. המעריצים אשק התלהבו מגרסת הלייב של השיר הקליטו את הביצוע של מקגרו. בעקבות כך גרסה זו החלה להישמע גם ב[[רדיו]] ובכך מקגרו הפך לאמן הקאנטרי הראשון ששיר שלו הושמע ברדיו מבלי שיצא כסינגל.

'''''Tim McGraw and the Dancehall Doctors'''''

בשנת 2002 הוציא אלבום משותף עם להקת החימום שלו The Dancehall Doctors. זהו היה אלבומו השביעי של הזמר. אלבום זה היה נחשב לפריצת דרך בקאנטרי מכיוון שבניגוד לאלבומי קאנטרי רגילים שמוקלטים עם [[נגן אולפן]] מקרגו בחר להחליף את נגני האולפן בלהקת החימום שלו והשתמש במוזיקה שהם ניגנו בהופעות החיות שלהם איתו בדומה לאופן שבו מקליטים שירי [[מוזיקת רוק]].

האלבום זכה להצלחה רבה כאשר הגיע למעמד פלטינה משולשת בארצות הברית ולמעמד פלטינה בקנדה. למרות שמכר לא פחות מ-602 אלף עותקים בשבוע הבכורה שלו האלבום הגיע למקומות השניים בלבד במצעד אלבומי הקאנטרי ובמצעד האמריקאי מכיוון שנחסם על ידי האלבום "[[Up!]]" של [[שאניה טוויין]]. מתוך האלבום יצאו שישה סינגלים. הסינגל הראשון היה השיר "[[Unbroken (שיר)|Unbroken]]" אשר הגיע למקום הראשון במצעד שירי הקאנטרי ובכך הפך לשיר החמישי ברצף של מקגרו לעשות זאת ולשיר ה-12 ברצף שלו להיכנס למצעד האמריקאי הרשמי. הסינגל השני "[[Red Rag Top]]" הגיע למקום ה-5 במצעד שירי הקאנטרי האמריקאי ובכך הפך לשיר השישי ברצף להיכנס לחמישייה הפותחת במצעד ולשיר ה-13 ברצף שנכנס למצעד האמריקאי. הסינגל השלישי מהאלבום "[[Tiny Dancer]]" לא זכה להצלחה כאשר הגיע למקום ה-49 במצעד הקאנטרי האמריקאי ובכך הפך לשיר הראשון של הזמר מאז [[1993]] שלא הצליח להיכנס לעשירייה הפותחת במצעד ובכך גם נשבר רצף של 26 שירים שהצליח להכניס מקגרו לעשירייה הפותחת במצעד. בנוסף השיר לא הצליח להיכנס גם למצעד האמריקאי הרשמי ונהיה לשיר הראשון שלו מאז 1997 שלא הצליח לעשות זאת ובכך גם נשבר רצף של 13 שירים שהצליח להכניס הזמר למצעד. אך הסינגל הבא
"[[She's My Kind of Rain]]" כן הצליח לשחזר את הצלחת השירים הקודמים כאשר הגיע למקום השני במצעד שירי הקאנטרי האמריקאי ונהיה לשיר ה-27 של הזמר להיכנס לעשירייה הפותחת במצעד ובנוסף נכנס גם למצעד האמריקאי הרשמי ובכך הפך לשיר ה-14 של הזמר לעשות זאת. בנוסף גם השיר היה מועמד לפרס גראמי בקטגוריית הביצוע הווקאלי הטוב ביותר בשיר קאנטרי עבור אמן זכר. שני הסינגלים האחרונים: "[[Real Good Man]]" ו-
"[[Watch the Wind Blow By]]" הצליחו שניהם להיכנס למקום הראשון במצעד הקאנטרי וגם הצליחו להיכנס למצעד האמריקאי הרשמי.

'''''Live Like You Were Dying'''''

[[Live Like You Were Dying]], היה אלבומו השני של הזמר והוא יצא ב-2004. האלבום הגיע למעמד פלטינה מרובעת ובכך הפך לאלבום האולפן השביעי של הזמר שמגיע למעמד פלטינה או יותר במדינה. בנוסף הוא גם הגיע למעמד פלטינה בקנדה. שיר הנושא של האלבום היה לשיר המצליח ביותר של הזמר בארצות הברית כאשר הגיע למעמד של לא פחות מ-3 פלטינות, יותר מכל שיר אחר שלו. בנוסף הוא הגיע למקום הראשון במצעד שירי הקאנטרי ובכך הפך לשיר השלישי שלו ברצף לעשות זאת ולשיר ה-21 שלו שנכנס למצעד האמריקאי הרשמי. הוא שהה שבעה שבועות במקום הראשון במצעד הקאנטרי ובסוף השנה הוכתר כשיר הקאנטרי המצליח ביותר לאותה שנה. מבחינה לירית השיר עוסק באביו שנפטר מגידול ב[[מוח]] באותה שנה ועל כך שהוא הבין ממותו שצריך לנצל את החיים לטובה. הצלחתו הובאה לידי ביטוי גם בטקסי הפרסים כאשר זכה בפרס ACM ו-CMA בפרס שיר השנה ובפרס גראמי. גם הסינגל הבא "[[Back When]]" הצליח להגיע למקום הראשון במצעד הקאנטרי ולהיכנס למצעד האמריקאי. "[[Drugs or Jesus]]" היה סינגל השלישי מהאלבום והוא הגיע למקום ה-14 במצעד שירי הקאנטרי האמריקאי ולמקום ה-87 במצעד האמריקאי ובכך הפך לשיר ה-32 שלו שמגיע לעשרים העליונים במצעד הקאנטרי האמריקאי ולשיר ה-24 שלו שנכנס למצעד האמריקאי הרשמי. הסינגלים הבאים: "[[Do You Want Fries with That]]" ו-"[[My Old Friend]]" נכנסו למקומות 5 ו-6 במצעד הקאנטרי האמריקאי (בהתאמה) ושניהם נכנסו גם למצעד האמריקאי הרשמי.

בסוף השנה מקגרו התארח בשיר "[[Over and Over]]" של הראפר [[נלי]] ובכך השיר הפך ללהיט הבין לאומי הראשון של מקגרו שכן עד היום שיריו הצליחו בעיקר בצפון אמריקה. השיר הגיע למקום השני ב[[אירופה]] וב[[אוסטרליה]] ובכך הפך לשיר הראשון של מקגרו שהצליח להיכנס להגיע להישג זה. בנוסף גם השיר הגיע למקום השני ב[[ניו זילנד]] ולמקום השלישי בארצות הברית ששם זה היה השיר שלו שהגיע הכי גבוה. בנוסף גם השיר זכה להצלחה רבה תחנות הרדיו הכלליות ובתחנות הרדיו שמנגנות מוזיקת [[R&B]] ובכך הפך לשיר הכי מצליח שלו בתחנות רדיו אלו. בנוסף השיר נוגן רבות בתחנות הרדיו שמנגנות מוזיקה עכשווית למבוגרים ובכך למעשה היה לשיר הראשון של השתיים שהפך ללהיט גם בשוק של הצעירים וגם בשוק הבוגר במקביל.

לאורך עונת ה-[[NFL]] ב-[[2005]] שר הזמר בכל שבוע גרסה אחרת של "I Like It, I Love It" כאשר בכל שבוע המילים הוחלפו והותאמו בהתאם למשחקים.

'''''Let It Go'''''
[[קובץ:Tim McGraw Dallas 2009.jpg|ממוזער|מקרגו בהופעה, 2006]]
באפריל 2006 החלו מקגרו ופיית' היל את סיבוב ההופעות המשותף שלהם [[Soul2Soul II Tour]]. סיבוב ההופעות זכה להצלחה אדירה כאשר גרף 141 מיליון דולר ובכך הפך לסיבוב ההופעות המצליח ביותר אי פעם עבור אמן קאנטרי ולבין סיבובי ההופעות המצליחים ביותר אי פעם בתולדות צפון אמריקה. למופע נמכרו 1.6 מיליון כרטיסים ל-118 מופעים שכולם התרחשו בצפון אמריקה. הוא הוכתר כסיבוב ההופעות המצליח ביותר לשנת 2006 שהוא גבר על סיבובי הופעות של אמנים כמו [[מדונה]] ו[[הרולינג סטונז]]. בעקבות אסון [[הוריקן קתרינה]] השניים החליטו לתרום את כל רווחי המופע שלהם ב[[ניו אורלינס]] לשיקום הקורבנות.

באוגוסט אותה שנה השתתף בשיר "[[Find Out Who Your Friends Are]]" של הזמר [[טרייסי לורנס]] אם כי ברוב תחנות הרדיו הגרסה של השיר שהושמעה הייתה ללא מקגרו. השיר הגיע למקום הראשון במצעד שירי הקאנטרי האמריקאי.

ב-[[27 במרץ]] [[2007]] הוציא את אלבומו ה-11 [[Let It Go (אלבום)|Let It Go]]. האלבום זכה להצלחה כאשר הגיע למעמד פלטינה בארצות הברית והגיע למקום הראשון במצעד האמריקאי מה שהפך אותו לאלבום האולפן הרביעי שלו להגיע להישג זה. הסינגל הראשון מהאלבום "[[Last Dollar (Fly Away)]]" זכה להצלחה כאשר הגיע למקום הגיע למקום הראשון במצעד שירי הקאנטרי ובכך הפך לשיר ה-21 שלו לעשות זאת. בנוסף הוא נכנס למקום ה-13 מצעד האמריקאי הרשמי ובכך הפך לשיר החמישי שלו שנכנס לעשרים העליונים במצעד. בעקבות הצלחה זו הוא גם הגיע למעמד זהב והפך לשיר ה-16 שלו לעשות זאת. "[[I Need You]]" היה הסינגל השני מהאלבום אשר אף זכה להצלחה יותר מקודמו כאשר הגיע למעמד פלטינה במדינה ובכך הפך לשיר ה-10 של מקגרו שמגיע למעמד פלטינה או יותר במדינה. הסינגל השלישי מהאלבום "[[If You're Reading This]]" הצליח להשיג מעמד זהב גם הוא ובכך הפך לשיר החמישי ברצף של מקגרו לעשות זאת ולשיר השלישי מהאלבום לעשות זאת. בנוסף הוא הגיע למקום השלישי במצעד שירי הקאנטרי ואף הצליח להיכנס למצעד האמריקאי הרשמי ונהיה לשיר ה-31 של מקגרו לעשות זאת. השיר הרביעי מהאלבום "[[Suspicions]]" גם זכה להצלחה אולם פחותה כאשר הגיע למקום ה-12 במצעד בניגוד לרוב שיריו של מקגרו שנכנסים לעשירייה פותחת במצעד. גם השיר "[[Kristofferson]]" חווה הצלחה דומה כאשר נכנס למקום ה-16 במצעד שירי הקאנטרי אך לא הצליח להיכנס למצעד האמריקאי הרשמי ונהיה לשיר הראשון של הזמר מזה שש שנים שלא הצליח לעשות זאת. הסינגל השישי מהאלבום היה שיר הנושא שבניגוד לשני השירים הקודמים הגיע למקום השני במצעד שירי הקאנטרי ואף הצליח להיכנס למצעד האמריקאי הרשמי ובכך הפך לשיר ה-33 שלו לעשות זאת. הסינגל השביעי והאחרון מהאלבום היה השיר "[[Nothin' to Die For]]" אשר גם הוא הצליח להיכנס לחמישייה הפותחת במצעד הקאנטרי ואף התברג גם במצעד האמריקאי הרשמי בפעם ה-34.

בנוסף באותה שנה יצא האלבום [[Halfway to Hazard]] של צמד בעל אותו השם אשר מקגרו היה שותף להפקתו. האלבום הגיע למקום ה-14 במצעד אלבומי הקאנטרי האמריקאי.
בנוסף שנת [[2008]] שוחרר האלבום "[[Songs from the Sparkle Lounge]]" של להקת [[דף לפרד]] אשר באחד משירי האלבום ישנו שיר שכתב מקגרו ביחד עם חברי הלהקה.

בטקס פרסי הגראמי של 2007 מקגרו היה מועמד ל-5 פרסים בקטגוריות אלבום הקאנטרי של השנה, שיר הקאנטרי של השנה (מועמדות כפולה), שיתוף הפעולה הווקאלי הטוב ביותר בשיר קאנטרי והביצוע הווקאלי הטוב ביותר בשיר קאנטרי של אמן זכר.

על מנת לקדם את האלבום יצא בשנת [[2008]] לסיבוב ההופעות [[Live Your Voice tour]] אשר במהלכו חשף שיר חדש שלא נכנס לאלבום.

ב-[[7 באוקטובר]] 2008 יצא אלבום האוסף החמישי שלו "[[Greatest Hits 3]]" אשר כלל אוסף של 12 שירים בולטים שלו. האלבום הגיע למעמד [[אלבום זהב]]. בשנת 2009 היה אמור להופיע בטקס ה-CMA עם שיר חדש אך הופעתו בוטלה מסיבות לא ידועות.

'''''Southern Voice'''''
[[קובץ:Tim McGraw & Faith Hill AMA 2009.jpg|ממוזער|מקגרו ואשתו פיית' היל, 2009.]]
ב-[[20 באוקטובר]] [[2009]] יצא אלבומו ה-12 של הזמר. בניגוד לאלבומי הקודמים אשר הגיעו למעמד פלטינה ומעלה אלבום זה הגיע למעמד זהב בלבד ובכך שבר רצף של שמונה אלבומי אולפן של מקגרו אשר הגיעו למעמד פלטינה או יותר במדינה. אם כי הסינגלים שיצאו מהאלבום עדיין זכו להצלחה כאשר שניים מהם הגיעו לעשרים העליונים במצעד שירי הקאנטרי ושניים מהם אף הגיעו למקום הראשון. בנוסף כל השירים נכנסו למצעד האמריקאי הרשמי ואף שיר הנושא הגיע למעמד זהב בארצות הברית ובכך הפך לשיר ה-19 של הזמר לעשות זאת. זהו גם היה האלבום האחרון של מקגרו תחת חברת ההקלטות קורב רקורדס לאחר שלטענתו הם הוציאו את אלבום האוסף החמישי שלו ללא אישורו. אך למרות זאת גם אחריי שעשב אותם הן הוציאו אלבום אוסף נוסף על שמו: [[Number One Hits]] אשר מכיל אוסף שירים של הזמר שהגיע למקום הראשון במצעד הקאנטרי האמריקאי. האלבום הגיע למעמד פלטינה בארצות הברית.

=== העשור השני של המאה ה-21 ===
'''''Emotional Traffic והתביעה של קורב רקורדס'''''

ב-[[21 בינואר]] [[2012]] הוציאו את אלבומו ה-13 "[[Emotional Traffic]]" אשר לא זכה להצלחה כאשר מכר 200 אלף עותקים בלבד ובכך הפך לאלבום הראשון של הזמר שלא הגיע לשום מעמד בארצות הברית ובכך שבר רצף של תעשה אלבומים של מקגרו שכן הצליחו לעשות זאת. הסינגל הראשון מהאלבום "[[Better Than I Used to Be]]" זכה להצלחה כאשר הגיע למקום החמישי במצעד שירי הקאנטרי, נכנס למצעד האמריקאי והגיע למעמד זהב במדינה. הסינגל השני מהאלבום "Right Back Atcha Babe" נכשל כאשר הגיע למקום ה-59 בלבד במצעד שירי הקאנטרי ובכך הפך לשיר של הזמר שדורג הכי נמוך במצעד מאז 1993. בנוסף הוא גם לא הצליח להיכנס למצעד האמריקאי הרשמי.

ב-[[2 בינואר]] מקגרו הודיע על סיבוב ההופעות לקידום האלבום Emotional Traffic Tour כאשר [[לוק בריאן]] ולהקת The Band Perry צפויים לשמש כזמרי חימום. בהמשך חברת [[Sirius XM]] הודיעה כי לכבוד האלבום הם יפתחו תחנת רדיו מיוחדת ובה יושמעו רק שירים של מקגרו ואף יהיה ריאיון מיוחד איתו.

זהו גם היה אלבומו האחרון עם חברת קורב רקורדס לאחר שלטענתו קורב רקורדס הוציאו את אלבום האוסף החמישי שלו ללא ידיעתו. כתוצאה מעזיבתו תבעה קורב רקורדס את מקגרו בגין הפרת חוזה. קורב רקודס טענו כי הזמר הקליט שירים לאלבום עוד לפניי שעזב את החברה באופן רשמי. כעבור מספר ימים הגיש מקגרו תביעת נגד ובו הוא דורש מקורב רקורדס תשלום מקדמה, החזרים כספיים, פיצוי על נזקים ומשפט עם חבר מושבעים. המשפט היה אמור להתחיל ב[[יולי]] 2012.

בנובמבר 2011 השופט העניק למקגרו רשות להקליט מוזיקה עבור חברת תקליטים אחרת ובכך גם הסתיים החוזה שלו באופן רשמי עם קורב רקורדס.

'''''Two Lanes of Freedom'''''

ב[[דצמבר]] 2011 הוציא מקגרו שיר בשם "Christmas All Over the World" לכבוד חג המולד. שיר זה יצא תחת חברת התקליטים העצמאית שלו ובכך הפך לשיר הראשון שיצא מחברה זו. אולם ב-[[21 במאי]] 2012 הוא חתם בחרת התקליטים [[ביג מאשין רקורדס]]. ב-[[5 בפברואר]] 2013 הוציא הזמר את אלבומו הראשון תחת החברה: [[Two Lanes of Freedom]]. האלבום הגיע למעמד זהב בארצות הברית ובכך הפך לאלבום העשירי של הזמר לעשות זאת. למרות ההצלחה הפושרת של האלבום באופן מפתיע כל שירי האלבום הצליחו להגיע למעמד פלטינה או יותר בארצות הברית ובכך זהו הפך לאלבום הראשון של הזמר שמגיע להישג זה. בנוסף כל השירים מהאלבום נכנסו לעשרים העליונים במצעד הקאנטרי האמריקאי ששלושה מהם נכנסים לחמישייה הפותחת וכל השירים נכנסים למצעד האמריקאי ששניים מהם אף נכנסים ל-40 העליונים.

על מנת לקדם את האלבום הופיע הזמר בפסטיבל הקאנטרי C2C: Country to Country.

'''''Love Story and Sundown Heaven Town'''''

ב[[ספטמבר]] [[2014]] יצא אלבומו "[[Sundown Heaven Town]]". האלבום נכשל כאשר לא הצליח להגיע למעמד בארצות הברית ומכירותיו הסתכמו בכ-300 אלף עותקים. אך למרות זאת שניים משירי האלבום הצליחו להגיע למעמד פלטינה בארצות הברית ושיר נוסף הצליח להגיע למעמד זהב. בנוסף כל שירי האלבום הצליחו להגיע לעשרים העליונים במצעד שירי הקאנטרי האמריקאי שאחד מהם אף הגיע למקום הראשון. על מנת לקדם את האלבום יצא לסיבוב ההופעות [[Sundown Heaven Town Tour]].

ב-[[4 בפברואר]] של אותה שנה שוחרר אלבום האוסף השמיני שלו "Love Story" אשר כולל את 12 שירי האהבה הגדולים ביותר שלו כולל שני שירים שלא שוחררו לעולם. האלבום יצא בהוצאת חברת התקליטים הקודמת שלו קורב רקורדס.

'''''Damn Country Music'''''

ב-[[6 בנובמבר]] 2015 יצא אלבומו [[Damn Country Music]] כאשר ב-17 בספטמבר חשף את שמו ואת תאריך יציאתו. הסינגל הראשון מהאלבום היה השיר "Top of the World" אשר הגיע למקום ה-11 במצעד שירי הקאנטרי האמריקאי ולמקום ה-73 במצעד האמריקאי הרשמי ובכך נהיה לשיר ה-48 של הזמר להיכנס למצעד. הסינגל השני של האלבום "Humble and Kind" היה ללהיט ענק כאשר קיבל 3 מעמדות פלטינה ובכך זו הייתה הפעם הראשונה שלו מאז 2004 לעשות זאת. בנוסף השיר הגיע גם למעמד זהב בקנדה ולמקום ה-30 במצעד האמריקאי הרשמי ונהיה לשיר ה-49 של הזמר לעשות זאת. "[[How I'll Always Be]]" היה הסינגל האחרון מהאלבום וגם הוא זכה להצלחה כאשר הגיע למקום ה-9 במצעד הקאנטרי האמריקאי ולמקום ה-70 במצעד האמריקאי הרשמי ובכך הפך לשיר ה-50 של הזמר להיכנס למצעד. בנוסף באותה שנה נבחר להשתתף באירוע מיוחד של טקס ה-CMA ובו מספר אמנים מבצעים גרסאות כיסוי לשירי קאנטרי בולטים לרגל 50 שנה להיווסדות הטקס.

'''''The Rest of Our Life'''''

ב-[[4 באוקטובר]] 2016 מקגרו והיל הכריזו כי ייצאו לסיבוב הופעות משותף נוסף תחת השם Soul2Soul World Tour. סיבוב ההופעות החל ב-[[7 באוקטובר]] [[2017]] ב[[ניו אורלינס]] והסתיים ב-[[24 ביולי]] [[2018]]. במהלך סיבוב ההופעות הופיעו בצפון אמריקה ובפסטיבל הקאנטרי הבריטי ב[[אנגליה]] ו[[אירלנד]].

לאחר מכן דווח כי היל ומקגרו חתמו על עסקה עם מחלקת הקאנטרי של [[סוני מיוזיק]] אשר במסגרתה ככל הנראה השניים יוציאו לאור אלבום משותף לראשונה בקריירה שלהם ובנוסף דווח כי מקגרו גם ככל הנראה יוציא מספר אלבומי סולו דרכם. בעקבות כך יצא אלבומו המשותף שלו ושל היל [[The Rest of Our Life]] ב-[[17 בנובמבר]] 2017. האלבום הגיע למקום הראשון במצעד אלבומי הקאנטרי ונהיה לאלבום ה-12 של מקרגו לעשות זאת. מתוך האלבום יצאו שני סינגלים כאשר הסינגל הראשון "[[Speak to a Girl]]" הצליח להיכנס למקום ה-6 ולמקום ה-61 במצעד האמריקאי הרשמי והסינגל השני, שיר הנושא נכנס למקום ה-18 במצעד הקאנטרי הרשמי ולמקום ה-98 במצעד האמריקאי הרשמי. שחרור האלבום התרחש במקביל לפתיחת תערוכה במוזיאון היכל התהילה של הקאנטרי אשר כל התערוכה הייתה מוקדשת להיל ומקגרו עצמם.

בשנת 2019 הוציא מקגרו שני ספרים אשר הפכו לספרים הנמכרים ביותר של 2019 כאשר הראשון נכתב יחד עם זוכה [[פרס פוליצר]] [[ג'ון מיחם]] והספר השני היה "Grit and Grace". שניהם הגיעו למקום השני ברשימת רבי המכר של [[ניו יורק טיימס]].

=== העשור השלישי של המאה ה-21 ===

'''''Here on Earth'''''

לאחר הקלטות האלבום עם היל חזר מקגרו בחזרה לעבוד עם ביג משין רקורדס ודרכם הוציא אלבום חדש בשם "[[Here on Earth]]" ב-[[21 באוגוסט]] [[2020]]. האלבום הגיע למקום ה-14 בלבד בארצות הברית ובכך שבר מקגרו רצף של 14 אלבומי אולפן שלו שהצליחו להיכנס לחמישייה הפותחת בארצות הברית. מתוך האלבום יצא השיר "[[I Called Mama]]" אשר הגיע למקום השמיני במצעד הקאנטרי האמריקאי ולמקום ה-53 במצעד האמריקאי הרשמי ובכך הפך לשיר ה-53 שלו לעשות זאת. על מנת לקדם את האלבום מקגרו היה אמור לצאת לסיבוב ההופעות "Here on Earth Tour" אך הוא בוטל בעקבות [[מגפת הקורונה]].

בינואר [[2021]] הוציא שיר חדש בשם "[[Undivided]]” אשר עתיד להיכלל במהדורת הדלוקס של Here on Earth.

בשנת [[2021]] החל לשחק בסדרת הטלוויזיה "[[1883 (סדרת טלוויזיה)|1883]]" מבית [[פרמאונט+]].

== חיים אישיים ==
בשנת 2000 מקגרו הסתבך עם החוק כאשר חברו, זמר הקאנטרי [[קני צ'זני]] גנב סוס משטרתי ובעוד מקגרו ניסה לעצור בעדו השניים נעצרו ומקגרו הואשם בתקיפת שוטר אך בשנת 2001 בוטלו ההאשמות נגדו.

בשנת 1996 הוא התחתן עם הזמרת פיית' היל ומאז נולדו להם שלוש בנות.

מקגרו מחזיק ב[[רישיון טיס]] פרטי ובבעלות מטוס פרטי משלו ובנוסף הוא גם מחזיק באי פרטי משלו ב[[איי בהאמה]].

בשנת 2015 מגזין [[פורבס]] הכריז על מקגרו כבין 100 הסלברטאים המרוויחים ביותר לאותה שנה כאשר הרוויח במהלך שנה זו 38 מיליון דולר ברוטו.

מקגרו הוא הסנדק של בנם הראשון של [[גארט הדלונד]] ו[[אמה רוברטס]].

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי}}
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}
* {{בריטניקה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}{{ניווטים
| רוחב = 90%
| כותרת = טים מקגרו – פרסים
| תוכן = {{פרס האקדמיה למוזיקת קאנטרי לזמר השנה}}
{{פרס איגוד מוזיקת הקאנטרי לבדרן השנה}}{{פרס איגוד מוזיקת הקאנטרי לזמר השנה}}
{{פרס המוזיקה האמריקאית לאמן הקאנטרי האהוב ביותר}}
{{פרס המוזיקה של בילבורד לאמן הקאנטרי המוביל}}
}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:מקגרו, טים}}
[[קטגוריה:זמרי-יוצרי קאנטרי אמריקאים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס המוזיקה האמריקאית]]
[[קטגוריה:אמריקאים ממוצא צ'כי]]
[[קטגוריה:אמריקאים ממוצא הולנדי]]
[[קטגוריה:אמריקאים ממוצא אנגלי]]
[[קטגוריה:אמריקאים ממוצא גרמני]]
[[קטגוריה:אמריקאים ממוצא איטלקי]]
[[קטגוריה:אמריקאים ממוצא אירי]]
[[קטגוריה:אמריקאים ממוצא סקוטי]]
[[קטגוריה:זוכי פרס גראמי]]
[[קטגוריה:אמריקאים שהופיעו ברשימת טיים 100]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1967]]