הצגת המקור של הדף "יהושע גלוברמן"

{{אישיות ביטחונית
| שם =
| תמונה = [[קובץ:יהושע גלוברמן.jpg|מרכז|200px|]]
| כיתוב =
| תאריך לידה עברי =
| מקום לידה =
| תאריך פטירה עברי =
| מקום פטירה = [[לטרון]], [[פלשתינה (א"י)]]
| כינוי =
| השתייכות = {{סמל|ההגנה||+}}
| דרגה = {{דרגה|אלוף||+}}
| תפקידים אזרחיים =
| הנצחה = * [[בט"ר ניצנים]] (מחנה יהושע)
* רחוב ב[[חיפה]]
* בית ספר בית יהושע ב[[נשר (עיר)|נשר]]
* מחנה צה"ל במתחם [[הקריה]] ב[[שרונה (מושבה)|שרונה]] (בעבר)
| תאריך לידה =
| תאריך פטירה =
| סיבת המוות = נהרג
| תאריך עלייה = [[1925]]
| סיווג = חייל
| תפקידים בשירות = * מפקד מחוז תל אביב
* מפקד החי"ש
| פעולות ומבצעים = [[המרד הערבי הגדול]]{{ש}}{{דרגה|מלחמת העצמאות||+}}
|התחלת פעילות=[[1931]]
|סיום פעילות=[[1947]]}}
[[קובץ:Yehoshua Globerman grave-Cemetery of Yagur 002.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קברו של יהושע גלוברמן, ב[[חלקה צבאית|חלקה הצבאית]] של בית הקברות ב[[יגור]]]]
'''יהושע גלוברמן''' ([[30 בינואר]] [[1905]] – [[8 בדצמבר]] [[1947]]) היה בכיר ב"[[ההגנה|הגנה]]", מפקד ה[[חי"ש]]. נהרג במארב ערבי בתחילת [[מלחמת העצמאות]] והועלה לדרגת [[אלוף]] לאחר מותו.

== ביוגרפיה ==
נולד ב[[כ"ד בשבט]] [[תרס"ה]] לברכה-אסתר ולרב שלמה (הוסמך לרבנות על ידי הרב [[דוד פרידמן (פינסק-קרלין)|דוד פרידמן]] מפינסק) בקלינקוביצ'י הסמוכה לעיר [[מאזיר]] ([[קלינקביצ'י]] {{אנ|Kalinkavichy}} ב[[בלארוס]] המודרנית), אז חלק מן [[האימפריה הרוסית]]. כבר כנער ארגן נערים יהודים חברי תנועת [[החלוץ הצעיר]] לעזרה לאנשי [[החלוץ]] בהגנה עצמית בזמן [[פרעות פטליורה|פרעות 1919]]. המשיך בפעילותו בתנועת החלוץ גם תחת השלטון ה[[ברית המועצות|בולשביקי]], ועל כן סולק מהגימנסיה וגורש מעיירת הולדתו לגלות ב[[לנינגרד]]. בשנת 1924, בגיל 19, ארגן צעירים יהודים ל[[הגנה עצמית]], נאסר בסוף אותה שנה בגין פעילותו ה[[ציונות|ציונית]] ונידון לגלות ומאסר של שלוש שנים ב[[סיביר]]. אביו, שחשש לחיי בנו בגלות בסיביר, השתדל למענו אצל ידידתו [[יקטרינה פשקובה]], אשתו הראשונה של הסופר [[מקסים גורקי]] ופעילה בארגון "הצלב האדום הפוליטי". כך התאפשר לו לצאת את רוסיה, ולאחר ששוחרר בשנת [[1925]] [[העלייה הרביעית|עלה]] ל[[ארץ ישראל]]. לאחר כשנה עלו גם הוריו ארצה.

עבד ב[[עין חרוד]] וב[[מחצבה]] ב[[ירושלים]], ולאחר מכן התיישב ב[[קיבוץ]] [[יגור]], שבו עסק ב[[פלחה]] וב[[מכונאות]], אך עם הזמן הגביר את עיסוקו בנושאי ביטחון.

=== שרות בהגנה ===
השתתף בקורס מפקדי [[ההגנה]] בשנת [[1931]] והתמנה למפקד קיבוץ יגור. משנת [[1936]] היה חבר במטה ההגנה. בין תפקידיו: עיצוב [[תורת לחימה|תורת הלחימה]] של ה[[חי"ש]] (יחד עם [[צבי איילון]]), מפקד כוחות החי"ש בצפון הארץ ולאחר מכן מפקד החי"ש הארצי. כמו כן, שימש ראש לשכת ההדרכה ואחראי לחינוך הגופני המורחב (חג"ם) ול[[גדנ"ע]].

בשנת [[1938]] התמנה לתפקיד מפקד [[פלוגות השדה]] (פו"ש) בצפון. במסגרת זו השתתף במרץ אותה שנה בעליה ל[[חניתה]], שהייתה מגדולי מבצעי ההתיישבות של "[[חומה ומגדל]]". לאחר מכן שימש כמפקדו של היישוב החדש.

בשנת [[1946]] היה גם מפקד אזור [[תל אביב]], ובמסגרת תפקידו זה פיקד על מבצעי [[העפלה|הורדת מעפילים]] רבים.

באפריל [[1947]] התמנה למפקד מחוז [[תל אביב-יפו|תל אביב]] של "ההגנה".

ב-[[5 בדצמבר]] 1947 נסע ל[[ירושלים]] כדי להתרשם מהפיקוד בעיר ועל מנת להכין תוכנית להגנתה. שלושה ימים לאחר מכן ([[ו' בכסלו]]) יצא ברכב פרטי בראש שיירה חזרה לתל אביב, כדי לקבל את הפיקוד על ה[[חטיבה]] שלימים נקראה "[[חטיבת גבעתי (תש"ח)|גבעתי]]". השיירה נעצרה על ידי הבריטים ב[[לטרון]] והרכב המשיך מערבה. בסמוך לכפר הערבי [[מסמיה]] נתקל ב[[ערבים]] חמושים על הכביש שירו לעברו. גלוברמן נפגע מן הירי ונהרג במקום{{הערה|{{הצופה||איך נרצח יהושע גלוברמאן|19471209|4}}}}. נטמן ב[[חלקה צבאית|חלקה הצבאית]] בבית הקברות של קיבוץ יגור.

בינואר [[1950]], לאחר הקמת [[צה"ל]], הוענקה לו דרגת [[אלוף]].

=== חיים אישיים ===
הותיר אחריו את רעייתו, בריינה (נפטרה ב-[[1987]]), ושתי בנות: אילנה ולאה.

== הנצחה ==
* ב-17 בדצמבר 1947, מספר ימים לאחר הירצחו, עת נערך טקס הנפת [[דגל עברי]] ב[[שרונה (מושבה)|שרונה]] לאחר התפנות ה[[בריטים]], הוסב שם המקום על שמו ל"מחנה יהושע"{{הערה|{{ישראל היום|דיוויד סלע|70 שנים אחרי|522919|22 בדצמבר 2017}}}}.
* על שמו [[בט"ר ניצנים]] של [[מגל (צה"ל)|מערך מגל]] ליד [[ניצנים]].
* [[בית הספר בית יהושע]] בעיר [[נשר (עיר)#בתי ספר יסודיים|נשר]] שנקרא על שמו בשנת [[1961]].
* רחוב ב[[חיפה]] בשכונת [[דניה (חיפה)#סביוני דניה|סביוני דניה]].
* מרוץ הכרמל לזכרו שהיה מהמרוצים הגדולים בארץ ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]], מרוץ שליחים תחרותי מעל 80 ק"מ שהתחיל ביגור הקיף את הכרמל והסתיים ביגור והשתתפו בו קבוצות מיגור ומקיבוצים אחרים{{הערה|{{NFC|אלי אלון|סיפורו של מרוץ הכרמל|0026-D-141720-00|9 ביוני 2020}}}}.

== לקריאה נוספת ==
* '''יהושע גלוברמן''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 1949
* [[מרדכי נאור]] ([[עורך ראשי]]), '''לכסיקון כוח המגן''', 1992, עמוד 104
* [[נחום בוגנר|בוגנר נחום]], '''מחשבה צבאית ב"הגנה", [[יוחנן רטנר]], יהושע גלוברמן, [[יצחק דובנו]] (יואב)''', [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], 1998

== קישורים חיצוניים ==
[[קובץ:Yehoshua Globerman st. sign (1).jpg|250px|ממוזער|שמאל|שלט הרחוב על שמו של יהושע גלוברמן]]
* {{תדהר|7|2828|יהושע גלוברמן}}
* [[אורי קציר]], [http://www.aplaton.co.il/story?id=625&NewOnly=1 יהושע גלוברמן, האלוף הנשכח] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20120110210004/http://www.aplaton.co.il/story?id=625&NewOnly=1 |date=2012-01-10}}, בבלוג אפלטון
* {{יזכור|77011|מלא=כן}}
* [https://web.archive.org/web/20130928060419/http://galad.co.il/Contents/Izkor.asp?id=22 יהושע גלוברמן], באתר גלעד של [[מועצה אזורית זבולון|המועצה האזורית זבולון]]
* {{NFC|אלי אלון|סיפור חיו של האלוף יהושע גלוברמן|0024-D-113529-00|4 באוגוסט 2018}}
* [http://gdudmoria.wordpress.com/2012/02/29/לזכרו-של-האלוף-יהושע-גלוברמן/ לזכרו של האלוף יהושע גלוברמן], באתר עמותת ותיקי גדוד מוריה

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:גלוברמן, יהושע}}
[[קטגוריה:אלופי צה"ל]]
[[קטגוריה:אלופי צה"ל שנפלו בעת מילוי תפקידם]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה הרביעית]]
[[קטגוריה:חללי ההגנה במלחמת העצמאות]]
[[קטגוריה:לוחמי ההגנה]]
[[קטגוריה:יגור: אישים]]
[[קטגוריה:חללי צה"ל במלחמת העצמאות]]
[[קטגוריה:חללי מלחמת העצמאות עד להקמת המדינה]]
[[קטגוריה:נשר: אישים]]
[[קטגוריה:יהודים בלארוסים]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם בסיסי צה"ל]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים ביגור]]
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנולדו ב-1905]]
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1947]]