הצגת המקור של הדף "יציאה מהארון"

[[קובץ:Buttons (18352367772).jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[כפתור סיכה|כפתורי סיכה]] {{אנג|Pin-back button}} עם טקסטים באנגלית לעידוד יציאה מהארון]]
[[קובץ:Logo ncod lg.png|שמאל|ממוזער|200px|"[[יום היציאה מהארון הבין-לאומי]]" נקבע ל-[[11 באוקטובר]]{{הערה|[http://www.hrc.org/issues/3338.htm "History of National Coming Out Day"]. Human Rights Campaign. Retrieved 2008-10-17.}} והוא מצוין על ידי ארגוני זכויות אדם ולהט"ב במטרה להעלאת המודעות לנושא. הלוגו עוצב על ידי [[קית' הרינג]] עבור הארגון "[[הקמפיין לזכויות אדם]]".]]
'''יציאה מהארון''' (במקור מ[[אנגלית]]: '''Coming out of the closet'''; ובקיצור: '''Coming out''') הוא [[ביטוי]] המתייחס לאנשים מ[[הקהילה הגאה]] החושפים את [[זהות מינית|זהותם המינית]] או ה[[זהות מגדרית|מגדרית]] בפני אנשים אחרים. ה"[[ארון (להט"ב)|ארון]]" במקרה זה, הוא מונח מתחום הלהט"ב,  שמשמעו שמירת הנטייה המינית בסוד. מכיוון שמדובר בנושא [[הזכות לפרטיות|פרטי]], יציאה מהארון מתוארת לרוב כתהליך [[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]]{{הערה|שם=שילה|גיא שילה, "החיים בורוד", הוצאת רסלינג. תל אביב 2007}} או כמסע{{הערה|1=[http://utahpridecenter.org/index.php?option=com_content&task=view&id=25&Itemid=44 "Coming Out: A Journey"]. Utahpridecenter.org. Retrieved 2009-06-24.}} – היות שבתהליך משולבים אלמנטים של [[קבלת החלטות]] ולקיחת סיכונים; ביטוי אישי; תחושות [[טקס מעבר]]; [[זהות]] אישית; מעבר מ[[דיכוי]] ל[[אמנציפציה]]; ומ[[בושה]] ותחושות [[סטיגמה]] לגאווה אישית. תהליך היציאה מהארון הוא תהליך מורכב של השלמה וקבלה עצמית, כמו גם יצירת הזדהות קהילתית קולקטיבית.{{מקור|לגבי החלק הקהילתי}}

במובן הרחב יותר, מתייחס ביטוי זה לנכונות של אנשים לחשוף חלקים מסוימים בזהותם שבעבר היה פחות מקובל לדבר עליהם ולהודות בקיומם, דוגמת השתייכות דתית ופולחנית. הביטוי "יציאה מהארון" הוליד ביטויים דומים לתיאור תופעות באותו התחום: אדם ש"נמצא בארון" מכונה '''[[ארוניסט]]''', ו"הוצאה של אדם מהארון" מכונה '''[[אאוטינג]]'''. הארון משמש כ[[מטפורה]] למקום מסתור אפל, בו נאלצים "הארוניסטים" לשהות (ברוב המוחלט של המקרים) מחוסר ברירה, מבושה או מחשש מפני תגובת הסביבה. בעוד הביטוי "יציאה מהארון" מתייחס לחשיפה מרצון של האדם (שמחליט "לצאת מהארון"); הביטוי "אאוטינג" (מ[[אנגלית]]: Outing) או "הוצאה מהארון" מתייחס לחשיפתו בניגוד לרצונו, על ידי אדם אחר.

==היסטוריה==
{{ערך מורחב|ערכים=[[זכויות להט"ב בישראל]], [[זכויות להט"ב באירופה]], [[זכויות להט"ב באמריקה]], [[זכויות להט"ב באפריקה]], [[אל תשאל, אל תספר]]|}}
בשנת [[1869]], כמאה שנים לפני [[מהומות סטונוול]], הציע [[קרל היינריך אולריכס]], [[הוגה דעות]] ולוחם [[זכויות אדם]] [[גרמניה|גרמני]], את רעיון החשיפה העצמית כאמצעי ל[[אמנציפציה]]. בטוענו כי חוסר הנראות הוא אחד המכשולים הגדולים של הומואים ולסביות בשינוי דעת הקהל, דחק היינריך אולריכס בהומואים ובלסביות לחשוף בפומבי את [[נטייה מינית|נטייתם המינית]].

איוואן בלוך (Iwan Bloch), [[רופא]] [[יהדות גרמניה|יהודי-גרמני]] נודע, קרא בשנת [[1906]] להומוסקסואלים מבוגרים לחשוף את נטיותיהם המיניות בפני משפחותיהם ומכריהם. את קריאתו פרסם בספר "חיי המין של תקופתנו והקשר לחברה המודרנית".{{הערה|Bloch, Ivan. Das Sexualleben unserer Zeit in seinen Beziehungen zur modernen Kultur, 1906. English translation: The Sexual Life of Our Time in Its Relations to Modern Civilization, 1910.}}

כמה שנים לאחר מכן חזר [[מגנוס הירשפלד]] לעסוק שוב בנושא ההומוסקסואליות, בספרו משנת [[1914]] "הומוסקסואליות בנשים וגברים". בספרו דן הירשפלד בפוטנציאל החוקי והחברתי שיהיה ליציאה המונית מהארון של אלפי גברים ונשים אשר יחשפו את נטיותיהם המיניות בפני המשטרה מתוך מטרה להשפיע על שינוי החקיקה ודעת הקהל.{{הערה|Johansson&Percy, p.24}}

היציאה מהארון הבולטת ביותר ב[[ארצות הברית]] הייתה זו של המשורר [[רוברט דאנקן]]. בשנת [[1944]] הוא פרסם תחת שמו האמיתי [[מאמר]] ב[[מגזין]] ה[[אנרכיזם|אנרכיסטי]] "Politics", ובו טען כי הומואים ולסביות הם מיעוט חברתי אשר סובל מדיכוי קשה.{{הערה|[http://www.poets.org/viewmedia.php/prmMID/15949 "Robert Duncan and Romantic Synthesis: A Few Notes"]. This article also republished as "On Robert Duncan" at Modern American Poetry website}}

החשאיות המוחלטת של [[אגודת מאטאשין]], הקבוצה המבוססת הראשונה של הומוסקסואלים ב[[ארצות הברית]] אשר הוקמה ב[[לוס אנג'לס]] בשנת [[1950]], התפוגגה בשנת [[1953]] ופעילותה הפכה פומבית לאחר שה[[אקטיביזם|אקטיביסט]] הול קול{{הערה|Bullough, Vern L. (2002). Before Stonewall: Activists for Gay and Lesbian Rights in Historical Context. Routledge. {{ISBN|1560231939}}.}} החל לעמוד בראשה ב[[סן פרנסיסקו]] – שינוי שעודד רבים לצאת מהארון.

בשנת [[1957]] פוטר [[פרנק קמני]] ממשרתו ב[[וושינגטון די. סי.]] כ[[אסטרונום]] ב[[צבא ארצות הברית]] מכיוון שהיה [[הומוסקסואל]].{{הערה|Chibbaro Jr., Lou (2006-10-04). [http://www.washingtonblade.com/2006/10-4/news/localnews/kameny.cfm "Kameny's work finds new home"]. ''[[Washington Blade]]''. Retrieved 2008-03-28.}} הפיטורים דחפו אותו "להוביל מאבק ענקים נגד המוסדות האמריקאיים, ולעמוד בראש החנית של מאבקים כוחניים של התנועה למען זכויות הומוסקסואלים בתחילת [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] בארצות הברית".{{הערה|Johnson, David K. (2002), "Franklin E. Kameny (1925-)", in Bullough, Vern L., Before Stonewall: Activists for Gay and Lesbian Rights in Historical Context, New York: The Haworth Press, pp. 209–218, {{ISBN|1560231939}}}} את מאבקיו ברשויות הוביל קמני במקביל לשכנוע הציבורי כי "אנו חייבים להחדיר בקהילת ההומוסקסואלים תחושת שווי-ערך להומו האינדיבידואל. את זה נוכל להשיג רק דרך הפגנות ציבוריות אשר יובילו אותן בפתיחות ההומואים בעצמם".

בשנת [[1961]] פרסם ה[[פרופסור]] ל[[סוציולוגיה]] ו[[קרימינולוגיה]] וה[[סופר]] [[אדוארד סאגרין]] תחת [[שם עט|שם העט]] דונלד ובסטר קורי (Donald Webster Cory){{הערה|[http://www.glbtq.com/social-sciences/sagarin_e.html "Sagarin bio"], Glbtq.com. 1913-09-18. Retrieved 2009-06-24.}} את הספר הנחשב לציון דרך בחקר הנושא: "The Homosexual in America", אשר התיאורים הכנים והאישיים שתוארו בו היוו [[תמריץ]] משמעותי בהתפתחות המודעות-העצמית של הקהילה הגאה, ובהמשך להתפתחות תנועת ה[[הומופיל]]. בספר כתב: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=החברה הגישה לי [[מסכה]] ללבוש. לאן שלא אלך, ובפני כל חלקיה של החברה, אני מעמיד פנים.}}

בשנת [[1978]] נדונה ב[[קליפורניה]] [[יוזמת בריגס]], שמטרתה הייתה למנוע מהומואים, לסביות, וכל מי שתומך ב[[זכויות להט"ב]] מלעסוק בהוראה בבתי הספר הציבוריים במדינה.
זה היה הניסיון הראשון מסוגו להגביל זכויות הומואים ולסביות בארצות הברית. הפעילים החברתיים קרייג גוון, ביל קראוזה,{{הערה|1=[http://www.castroonline.com/spectrum/1203/milkmarch.html Milk Memorial March Brings Out Hundreds]}} [[הארווי מילק]],{{הערה|שם=back|1={{cite news | last = McKinley | first = Jesse | title = Back to the Ramparts in California | publisher = NYT | date = November 1, 2008 | url =http://www.nytimes.com/2008/11/02/weekinreview/02mckinley.html?_r=2 | accessdate =2008-12-07 }}}} [[האנק וילסון]] ו[[טום אימאנו]] פעלו על מנת להביא לביטול היוזמה. הם תמכו בסלוגן "!Come out! Come out! Wherever you are" (ב[[תרגום חופשי]]: "צאו! צאו! איפה שתהיו!") הלקוח משיר של [[פרנק סינטרה]] ומהווה [[פרפרזה]] ליציאה מהארון. במסגרת הקמפיין שזכה לשם "קמפיין מס' 6", עברו פעילים חברתיים הומואים ולסביות מדלת לדלת במחוזות מגוריהם ועסקו בהסברה אודות הנזק החברתי שיוזמה זו עלולה לגרום.

ב[[מצעד הגאווה|מצעדי הגאווה]] בקיץ 1978 בלוס אנג'לס ובסן פרנסיסקו, השתתפו מאות אלפי אנשים. המארגנים ביקשו מהמשתתפים לשאת שלטים ובהם עיירות המוצא שלהם, ולהציגן למצלמות, כדי להראות כמה רחוק אנשים נדדו כדי להגיע למחוז קסטרו שהיה "מקום מפלט" לאנשי הקהילה הגאה. הארווי מילק נשא במצעד את אחד הנאומים המפורסמים ביותר שלו:
{{ציטוט|תוכן=ביום זכרון זה למהומות סטונוול, אני מבקש מאחי ומאחיותי הגאים להתחייב למאבק. עבור עצמם, עבור חירותם ועבור ארצם...לא נזכה בזכויות שלנו אם נשב בשקט בארונות שלנו.. אנחנו יוצאים החוצה כדי להילחם בשקרים, במיתוסים, בעיוותים. אנחנו יוצאים החוצה כדי לספר את האמיתות על הגאים, בגלל שאני עייף מהקונספירציה של השתיקה, ולכן אני הולך לדבר על זה. ואני רוצה שאתם תדברו על זה. אתם חייבים לצאת. צאו החוצה אל הוריכם, אל קרובי המשפחה שלכם}}.

הקמפיין הביא ליציאה מהארון של להט"בים רבים, אשר סיפרו על נטייתם המינים למשפחותיהם, חבריהם וקולגות שלהם. רבים יזמו נאומים במרכזים חברתיים והכנסיות אליהן הם משתייכים ופנו בכתב לעורכי העיתונים המקומיים. מטרת הקמפיין הייתה להראות לציבור כי הומואים ולסביות הם חלק אינטגרלי מהחברה, וכי באוכלוסייה זו נכללים גם מכרים שלהם שעלולים להיפגע מהיוזמה.

ב[[צבא ארצות הברית]], חוק [[הממשל הפדרלי של ארצות הברית]],{{הערה|Pub.L. 103-160 {{כ}}(10 U.S.C. § 654)}} שנודע בכינויו העממי "[[אל תשאל, אל תספר]]" (ב[[אנגלית]]: "Don’t ask, don’t tell") ושהיה תקף בין 1993 לשנת 2011, אסר שירות צבאי של הומוסקסואלים ולסביות רק אם יצאו מהארון "על ידי הצהרה שחייל הוא הומוסקסואל או ביסקסואל". החוק אסר לשאול חיילים לגבי נטייתם המינית.

==מניעים ומשמעויות==
במקביל לעדויות המחקריות המציינות כי להומואים, לסביות וביסקסואלים שיצאו מהארון יש [[רווחה נפשית]] גבוהה יותר, [[דימוי עצמי]] גבוה יותר ו[[בריאות נפשית]] רבה יותר, ישנם מחקרים המצביעים על כך שיציאה מהארון בפני ה[[הורות |הורים]] ובני ה[[משפחה]] היא המשימה הקשה ביותר הטומנת בחובה סיכונים וסכנות בריאותיות ורגשיות – בעיקר ל[[התבגרות|בני נוער]].{{הערה|שם=שילה}}

ממחקר שערך ד"ר גיא שילה, רכז מחקר ב[[ארגון הנוער הגאה]] ומחבר הספר '[[החיים בוורוד (ספר)|החיים בוורוד]]', במסגרת עבודת ה[[דוקטור]]ט שלו ב[[אוניברסיטת תל אביב]], עולה כי גיל היציאה מהארון הממוצע של להט"בים צעירים בישראל נמצא במגמת ירידה: בתוך עשור, מסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], ירד הגיל הממוצע מ-22 ל-16 וחצי.{{הערה|{{הארץ|עפרי אילני|מצעד הגאווה בתל אביב {{!}} הגיל הממוצע בישראל ליציאה מהארון: 16 וחצי|0000017f-e218-d38f-a57f-e65abbdd0000|12 ביוני 2009}}}} תרומה נכבדה ליכולת לצאת מהארון תרם ה[[אינטרנט]], המאפשר לערוך שיחות, בעיקר אנונימיות, במגוון נושאים ועקב כך, לתת לאנשים תחושה שהם "לא לבד". גם העובדה שרבים מ"היוצאים מהארון" (במובן הרחב של הביטוי), הם אנשים מפורסמים ובעלי תדמית של "מצליחנים", כמו גם "הוצאה מהארון" שעושים לדמויות מהעבר, יכולה לעזור לאנשים רבים להתמודד יותר טוב עם בעיותיהם ולבטיהם ואולי אף להתגבר עליהן, תוך גיבוש תחושת גאווה והשלמה.

במדינות בהן הומוסקסואליות נחשבת ל[[עבירה]] פלילית, להט"בים עלולים לסבול מהשלכות חוקיות בעקבות יציאה מהארון וחשיפת [[נטייה מינית|נטייתם המינית בפומבי]]. על כן, ישנן מדינות בהן יציאה מהארון מהווה למעשה [[חיסיון מפני הפללה עצמית|הפללה עצמית]].

==גיבוש זהות ויציאה מהארון אצל בני נוער==
{{ערך מורחב|המודל של קאס}}
[[גיל ההתבגרות]] מאופיין בעוררות מינית, [[פנטזיה|פנטזיות]] ומשיכה לשני המינים אצל חלק מהמתבגרים, ולעיתים עד סוף גיל ההתבגרות קשה לדעת בביטחון מהי הנטייה המינית. תקופת ההתבגרות של הומוסקסואלים ולסביות עלולה להיות תקופה המאופיינת בבלבול ובכאב רב. עם ההתנסויות ההומוסקסואליות הראשונות – המחשבות, הרגשות, הפנטזיות, או ה[[יחסי מין|מגע המיני]] – חשים מתבגרים רבים, הומוסקסואליים או לסביות, שמשהו "לא נורמלי" קורה להם. רבים פוחדים לחשוף את נטייתם ההומוסקסואלית ומעדיפים להימנע מפעילויות חברתיות, כדי לא לחלוק את רגשותיהם עם חבריהם.{{הערה|שם=ברנע}}

ב[[גיל ההתבגרות]], מתחזק הדחף "להיות כמו כולם", ולכן צעירים הומוסקסואלים ולסביות רבים ינסו לקשור [[זוגיות|מערכות יחסים]] עם בני המין האחר. מעט מן הצעירים הללו מוצאים להם מסגרת התייחסות שעם חבריה הם יכולים לחלוק את חוויותיהם וקשייהם. מחקרים שנעשו ב[[ארצות הברית]] מצאו ששיעור ה[[התאבדות]] בקרב בני נוער הומוסקסואלי גבוה בצורה משמעותית מזה של בני נוער שאינם הומוסקסואלים.{{הערה|שם=ברנע|חוה ברנע, [http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/545D89CE-8DD3-455C-BCB8-39F352A29B97/19099/ספר64זהותמיניתונטייהמינית.doc "על זהות מינית ונטייה מינית"] {{קישור שבור}}, אתר [[משרד החינוך]] {{DOC}}}}

יציאה מהארון בפני ההורים מעלה בפני בני הנוער דילמות עמוקות: מחד גיסא, קיים הרצון לשתף את ההורים בחלק חשוב זה של חייהם כך שלא יצטרכו לחיות בשקר; מאידך גיסא, קיים הפחד המתמיד שההורים לא יקבלו את נטייתם המינית ויגיבו באופן קשה. ההתלבטות בשאלה זו כרוכה בהערכת המחיר שהצעיר או הצעירה עלולים לשלם בעקבות הגילוי. חשוב להדגיש כי כל מקרה הוא ייחודי. הנער ההומוסקסואל או הנערה הלסבית צריכים לשקול ולהעריך את היתרונות והחסרונות היכולים להתלוות לחשיפה, עוד לפני החשיפה להורים או לכל אדם אחר. ייתכן בהחלט, במקרים מסוימים, שחשיפת הנטייה ההומוסקסואלית תתבע מחיר כבד מדי שעלול להקשות על ההתמודדות, כגון המשפחה המביעה התנגדות ודחייה, הרחקת הצעיר או הצעירה מן הבית או הקהילה וכדומה.{{הערה|שם=ברנע}}

==ראו גם==
* [[גאווה (להט"ב)]]
* [[יום היציאה מהארון הבין-לאומי]]

==לקריאה נוספת==
{{קישורי פורטל|להט"ב}}
*מרום, א. (2001). '''השפעת היציאה מהארון של בן הומוסקסואל על זוגיותם של הוריו: תהליכים, שינויים ומשמעויות במערכת היחסים'''. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. חיפה: [[אוניברסיטת חיפה]].
* [[גלי סמבירא]], '''שלושים חודשי אהבה''', [[הוצאת חרגול]], 2005. רומן [[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] העוסק ביציאה מהארון
* חן מייק, "פחד, אהבה." (הוצאת מפגשים), 2009, הומוסקסואלים, לסביות והוריהם מספרים על גילוי הנטייה המינית ותהליך ההתמודדות עמה
*רביץ, ג. (1981). '''הקשר בין חשיפה של אוריינטציה מינית הומוסקסואלית לבין [[קשר אינטימי]] ומגורים יחד עם בן זוג'''. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב
*[[עמית קמה]] (2001). '''היציאה מהארון כהארה'''. אצל ו. סקל ונ. דפני (עורכות). וציוונו להדליק נר. ירושלים: היברו יוניון קולג', מכון למדעי היהדות.
*אפרת, ר. (1999). '''תהליך היציאה מהארון – Coming Out של מתבגרות לסביות ישראליות: מאפיינים ודפוסי התמודדות'''. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. חיפה: אוניברסיטת חיפה.
*לוז, ד., ואבני, ש. (2000). '''אמא, יש לי משהו לספר לך: הורים וילדיהם על היציאה מהארון'''. תל אביב: שופרא.
*מרום, א. (2001). השפעת היציאה מהארון של בן הומוסקסואל על זוגיותם של הוריו : תהליכים, שינויים ומשמעויות במערכת היחסים. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. חיפה: אוניברסיטת חיפה.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=יצא מן הארון|ויקימילון 2=יציאה מהארון}}
*ליאור קרן, '''יציאה מהארון – קשיים והשלכות''', [[האייל הקורא]]: [http://www.haayal.co.il/story?id=312&NewOnly=2&LastView=2005-08-15%2018:48:34 חלק א'] ו[http://www.haayal.co.il/story?id=313&NewOnly=2&LastView=2005-08-15%2018:48:06חלק חלק ב']
*{{כלכליסט|קרן צוריאל-הררי|"הון בארון"|3403617|6 במאי 2010}}
*{{ynet|גיי ביז|"החלטת לצאת מהארון? עשה את זה נכון"|3902017|8 ביוני 2010}}
* {{ישראל היום|ערן סויסה|לצאת או לצאת (מהארון)|26960|15 בפברואר 2013}}
* {{הארץ|אבנר שפירא|ההומו הראשון שיצא מהארון ותרומתו למאבק הגאה|1.2578037|1 במרץ 2015|מנויים=לא}}
* {{מסגרות מדיה|אבי מרציאנו|תפקיד הפורומים הווירטואליים בהתמודדותם של נערים הומואים עם תהליך היציאה מהארון|MF4-011-38-AVI|4, דצמבר 2009, עמ' 1–28}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{ערכי ליבה להט"ב}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ארון (להט"ב)|*]]
[[קטגוריה:יציאה מהארון|*]]
[[קטגוריה:זהות מינית]]
[[קטגוריה:להט"ב: סלנג ומונחים]]
[[קטגוריה:דימויים]]
[[קטגוריה:הומוסקסואליות]]