הצגת המקור של הדף "יראון (עיר מקראית)"

[[קובץ:12 staemme israels heb.svg|שמאל|ממוזער|250px|נחלות שבטי ישראל]]
'''יִרְאוֹן''' הייתה [[עיר]] [[תקופת המקרא|מקראית]] ב[[נחלת שבט נפתלי]], המזוהה בכפר ה[[לבנון|לבנוני]] [[יארון|יארוּן]].

==במקורות==
יראון נזכרת פעם אחת ב[[תנ"ך]], כעיר מבצר: {{ציטוטון|וְקֶדֶשׁ וְאֶדְרֶעִי וְעֵין חָצוֹר. וְ'''יִרְאוֹן''' וּמִגְדַּל אֵל חֳרֵם וּ[[בית ענת|בֵית עֲנָת]] וּבֵית שָׁמֶשׁ}}{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יט|לז}}-לח}}.

ברשימותיו של [[תגלת פלאסר השלישי]], נזכרת עיר בשם "אירו..." עם סוף חסר, בין ערי [[הגליל העליון]] שכבש, ועיר זו מזוהה עם יראון{{הערה|אנציקלופדיה מקראית, כרך ג', ערך יראון, עמ' 770}}.

==זיהוי==
שמה של העיר הקדומה נשתמר לפי הסברה המקובלת בשמו של הכפר ה[[לבנון|לבנוני]] [[יארון|'''יארוּן''']], השוכן כ-5 ק"מ דרומית ל[[בנת ג'בייל]], ובסמוך לגבול [[ישראל]], ממערב ל[[קיבוץ]] [[יראון]], הקרוי על שם העיר הקדומה. הימצאותו בקרבת [[תל חצור]] ו[[תל קדש]], המזוהים עם ערים שנמצאות איתה באותה רשימה, מחזקת את הזיהוי{{הערה|[[יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)|יואל אליצור]], '''מקום בפרשה''', ידיעות ספרים, תשע"ד, עמוד 117}}.

במרכז הכפר [[תל]] עתיק, ברום של כ-800 מטרים מעל [[פני הים]], אשר בו נמצאו [[חרס]]ים החל מ[[תקופת הברזל]].

==לקריאה נוספת==
* '''[[אנציקלופדיה מקראית]] - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו''', הוצאת [[מוסד ביאליק]], כרך ג', עמ' 770.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:נחלת שבט נפתלי]]
[[קטגוריה:יישובי המקרא]]
[[קטגוריה:הגליל העליון]]
[[קטגוריה:קצרמר ארכאולוגיה]]
[[קטגוריה:יראון]]