הצגת המקור של הדף "מבחן המרשמלו"

'''מבחן המרשמלו''' היה [[מחקר]] בנושא [[דחיית סיפוקים]] שנערך ב[[אוניברסיטת סטנפורד]]. בניסוי נבדקה קבוצה של ילדים. לכל אחד מהם ניתן [[ממתק]] והובטח לו שיקבל ממתק נוסף, אם ימתין רבע שעה לפני שיאכל את הממתק הראשון. לאחר מכן עקבו החוקרים אחר התפתחות הילדים ומצאו [[מתאם]] גבוה בין יכולת דחיית הסיפוקים שלהם לבין ה[[אינטליגנציה רגשית|אינטליגנציה הרגשית]] שלהם והישגיהם.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Yuichi Shoda, Walter Mischel, Philip K. Peake|שם=Predicting Adolescent Cognitive and Self-Regulatory
Competencies F Competencies From Preschool Dela eschool Delay of Gr y of Gratification: Identifying atification: Identifying
Diagnostic Conditions|כתב עת=Developmental Psychology|קישור=}}</ref> ניסויים חוזרים שנערכו מאוחר יותר ערערו על תוצאות הניסוי וקבעו שגורמים אחרים, ולא יכולת דחיית סיפוקים, השפיעו על יכולת ההמתנה של הילדים ועל הצלחתם בעתיד.
==הניסוי המקדים של 1970==
מבחן המרשמלו הראשון נערך בשנת 1970 על ידי [[ולטר מישל (פסיכולוג)|ולטר מישל]] {{אנ|Walter Mischel}} ואבי אבסן, ב[[אוניברסיטת סטנפורד]]. מטרת הניסוי הייתה לבדוק אילו גורמים עשויים לסייע לדחיית סיפוקים אצל ילדים. החוקרים שיערו שחשיפה לממתק בזמן ההמתנה תזכיר לילדים את התגמול המצפה להם וכך תעזור להם לחכות.

בניסוי השתתפו 32 ילדים, 16 בנים ו-16 בנות, שגילם הממוצע היה 4.5. שלושה ילדים לא השתתפו בניסוי מכיוון שלא הצליחו להבין את הוראות החוקרים. הילדים הוכנסו לחדר ריק מהסחות דעת, שבו הונח על שולחן ממתק לבחירתם (שתי [[עוגייה|עוגיות]] או חמישה מקלות [[בייגלה]]). החוקרים הודיעו לילדים שהם יכולים לאכול את הממתק מייד, אבל אם יחכו רבע שעה לפני שיאכלו אותו הם יזכו בממתק נוסף. מישל ואבסן ציינו שחלק מהילדים {{ציטוטון|כיסו את עיניהם בידיהם, הניחו את ראשיהם על זרועותיהם ומצאו טכניקות דומות אחרות להסיט את עיניהם מהממתקים. נראה שרבים ניסו להפחית את התסכול של דחיית הסיפוקים על ידי יצירת הסחות דעת משלהם: הם דיברו לעצמם, שרו, המציאו משחקים בידיים וברגליים, ואפילו ניסו להירדם בזמן ההמתנה - כפי שעשה אחד מהם בהצלחה.}} תוצאות הניסוי סתרו את השערתם המוקדמת של החוקרים, והתברר שהסחת דעת מהפיתוי מסייעת לדחיית הסיפוקים יותר מחשיפה אליו כתגמול.
==ניסוי המרשמלו ב-1972==
הניסוי הבא, שנערך בשנת 1972, הציג [[מרשמלו]] כתגמול. בהתבסס על תוצאות הניסוי הקודם, ניסו החוקרים לבדוק אילו [[הסחת דעת|הסחות דעת]] יסייעו יותר בדחיית הסיפוקים והאם יכולת דחיית הסיפוקים שיפגינו הילדים תשפיע על הישגיהם בעתיד. בניסוי זה השתתפו 50 ילדים והוא נערך באופן זהה לניסוי של 1970, אך הפעם הוצגו לילדים גירויים שונים שנועדו להסיח את דעתם מהמרשמלו. גם בניסוי זה הוכח שהסחת דעת מהממתק מסייעת בהמתנה לתגמול.

בשנת 1988 ערך מישל סקר בין הורי הילדים, והגיע למסקנה ש{{ציטוטון|ילדים בגיל הגן שדחו סיפוקים זמן רב יותר... תוארו למעלה מ-10 שנים מאוחר יותר על ידי הוריהם כמתבגרים מוכשרים יותר באופן משמעותי.}} בשנת 1990 השווה מישל את תוצאות מבחן המרשמלו עם ציוני ה-[[SAT]] של הנבדקים, ומצא שהילדים שהמתינו עד לקבלת המרשמלו השני צברו בממוצע 210 נקודות במבחן יותר מאלו שלא המתינו.{{הערה|1=Shoda, Y., Mischel, W., Peake, P. K. (1990). Predicting adolescent cognitive and self-regulatory competencies from preschool delay of gratification: Identifying diagnostic conditions. ''Developmental Psychology'', ''26''(6), 978–986.|כיוון=שמאל}}
==ניסויים חוזרים==
בשנת 2018 נערך ניסוי חוזר, שכלל קבוצה גדולה יותר של ילדים ובדיקה יסודית יותר של הישגיהם בעתיד. תוצאות ניסוי זה הראו גם הן מתאם בין יכולת דחיית הסיפוקים לבין הישגים בגיל ההתבגרות, אך המתאם היה נמוך ב-50% מזה שדווח במחקרים קודמים ולא מובהק מבחינה סטטיסטית.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Armin Falk, Fabian Kosse, Pia Pinger|שם=Re-Revisiting the Marshmallow Test: A Direct Comparison of Studies by Shoda, Mischel, and Peake (1990) and Watts, Duncan, and Quan (2018)|כתב עת=Psychological Science|קישור=https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/0956797619861720?icid=int.sj-abstract.similar-articles.2}}</ref>

מחקר שנערך בשנת 2020 ב[[אוניברסיטת קליפורניה]] קבע שגורמים אחרים, כגון [[מעמד חברתי]] ויכולת כלכלית, הם אלו שהשפיעו על הצלחת הילדים בניסוי ועל הישגיהם הלימודיים, ולא יכולת דחיית הסיפוקים שלהם.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=מבחן המרשמלו}}
* {{דוידסון|ד"ר יונת אשחר|הילדים שלמדו להתאפק|sciencenews/הילדים-שלמדו-להתאפק|8 ביולי 2018}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה: ניסויים]]
[[קטגוריה:אוניברסיטת סטנפורד]]