הצגת המקור של הדף "מחקר הרעב בגטו ורשה"

{{חלונית
|תוכן = "העבודה על חוסר המזון החלה בחודש פברואר 1942. חוסר מזון היה הגורם החשוב ביותר והשולט בחיי היומיום בין חומות גטו ורשה. הסימפטומים של גורם זה היו קבצני המזון וגופות המתים המכוסים בעיתונים, שמילאו בערבוביה את רחובות הגטו. הנתונים על חוסר המזון ושני מלוויו, השחפת וקדחת הבהרות, נאספו מבתי־היתומים, ממרכזי הפליטים ומבתי־החולים.{{ש}} קבוצת רופאים, שבעצמם נמצאו במצב של חוסר מזון מתמיד, החליטה שאת המציאות האומללה של חייהם יש לחקור בדרך מדעית. רופאים אלה עמלו בהתלהבות ובהקרבה עצמית, תוך התעלמות מן התנאים שלמעשה לא אפשרו את עריכת המחקר. בתי־החולים מוקמו בבתים שלא התאימו לתפקודם; מחסור במכשור, בחומרים ובציוד אחר הוסיף לקשיים בעריכת המחקר. רופאים רבים סבלו בעצמם מחוסר מזון. למרות זאת ועל אף כל הקשיים, לא הפסיק אף אחד את עבודתו."
|מקור = מתוך: ההקדמה לספר על מחלת הרעב מאת ישראל מילייקובסקי{{הערה|שם=הקדמההרפואה|ישראל מילייקובסקי, מחלת הרעב – עבודת מחקר שנעשתה בגטו ורשה בשנת 1942, '''הרפואה''', כרך 121, חוברת ט', כ"ד חשוון תשנ"ב.}}
}}
'''מחקר הרעב בגטו ורשה''' היה [[מחקר]] [[תצפית (מדע)|תצפית]]י נרחב שנערך ב[[גטו ורשה]] אשר עסק בהשפעותיהם ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגיות]] של [[רעב]] ו[[תת-תזונה]]. במחקר לקחו חלק כ-30 [[רופא]]ים [[יהודים]] בתקופת [[השואה]], בהובלתו של ראש השירות הרפואי בגטו, [[ישראל מילייקובסקי]], והוא נחשב למחקר המקיף ביותר שנערך אי פעם בנושא השלכותיו של הרעב האנושי.{{הערה|שם=נדב|נדב, עמ' 69-73.}}

המחקר החל בפברואר [[1942]] ונמשך כחמישה חודשים עד להפסקתו עם תחילת שילוחי [[האקציה הגדולה]] ב-[[22 ביולי]] באותה שנה. ממצאי המחקר הוסתרו בכדים ונחשפו לאחר ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]]. חלק ניכר מהחומר הוברח מהגטו אל הצד הפולני של ורשה לידי [[ויטולד אורלובסקי]], מנהל המחלקה למחלות פנימיות ב[[אוניברסיטת ורשה]], ופורסם בשנת 1946 בהוצאת ה[[ג'וינט]] תחת הקובץ ''Maladie de Famine'' ([[צרפתית]]: "מחלת הרעב").

האוכלוסייה שנבדקה במחקר נלקחה מתוך הגטו וחולקה ל-12 קבוצות לפי התחום הפיזיולוגי שנבדק. קבוצה אחת בראשות [[אנה בראודה-הלר]] בחנה את השפעת הרעב על [[התפתחות גוף האדם#ילדות|התפתחותם של ילדים]]. קבוצה שנייה בראשות [[יוסף שטיין]] חקרה את ה[[אנטומיה]] ה[[פתולוגיה|פתולוגית]] של מחלת הרעב. קבוצה נוספת בראשותו של [[יוליאן פלידרבאום]] חקרה את ה[[ביוכימיה]] והביטוי הקליני של הרעב. [[אמיל אפלבאום]] וחבריו בדקו את השפעתו של הרעב על [[מחזור הדם]], ו[[מיכאל שיינמן]] הוביל מחקר על הביטויים ה[[המטולוגיה|המטולוגיים]] של המחלה. הפרעות ב[[ראייה]] בהשפעת הרעב נבדקו על ידי [[שמעון פייגנבלאט]].

מורים ותלמידים מ[[בית הספר המחתרתי לרפואה בגטו ורשה|בית הספר המחתרתי לרפואה בגטו]] היו שותפים לעריכת המחקר.

==רקע היסטורי==
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 101I-134-0780-35, Polen, Ghetto Warschau, Bettler.jpg|ממוזער|200px|שמאל|גבר בגטו ורשה]]
[[גטו ורשה]], אשר הוקם ב-12 באוקטובר 1940, ריכז בתחומו מעל ל-400,000 [[יהודים]] מהעיר [[ורשה]] וסביבותיה. שטחו של הגטו עמד על 3.4 קמ"ר, כ-2% משטח העיר ורשה, בעוד ששיעור יושבי הגטו עמד על 30% מאוכלוסיית העיר. הקצבת המזון היומית לתושבי הגטו היהודים עמדה על בין 184 קלוריות לכ-800 קלוריות, לפי מקורות שונים.{{הערה|Roland, pp. 99–104|כיוון=שמאל}}{{הערה|שם=שכטר}} מזון נוסף [[הברחה|הוברח]] לגטו בדרכים שונות. מציאות זו של צפיפות ורעב, אשר הייתה מנת חלקם גם של הרופאים החוקרים, בנוסף על דלות בציוד רפואי ותרופות, הביאה להתפרצותן של [[מגפה|מגפות]] בתחומי הגטו, ובראשן של [[טיפוס הבהרות]].

==אוכלוסיית המחקר==

אוכלוסיית המחקר כללה אנשים שהגיעו להתאשפז באחד מבתי החולים שבגטו ב[[אבחנה]] ראשית של "מחלת הרעב", אשר הוגדרה כצריכה של מתחת ל-800 קלוריות ביום בהיעדר עדות למחלה אחרת. בילדים היה הסף נמוך יותר, בהתאם לגיל. מאלה נבחרו כעשרים אנשים אשר בהם נחקרו ה[[מטבוליזם]] ומחזור הדם.{{הערה|שם=ויניק2005|Myron Winick, [http://www.columbia.edu/cu/epic/pdf/winick_lecture_2005.pdf Hunger Disease: Studies by the Jewish Physicians in the Warsaw Ghetto, Their Historical Importance and Their Relevance Today],
[[אוניברסיטת קולומביה|Columbia University]], October 27, 2005}} קבוצת הביקורת כללה מתנדבים מן [[העולם התחתון]] בגטו, אשר לא סבלו מתנאי רעב.{{הערה|שם=נדב}}

==ממצאי המחקר==
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 101I-134-0780-10, Polen, Ghetto Warschau,Straßenszene.jpg|ממוזער|350px|שמאל|אדם שהתמוטט מוטל על הארץ, גטו ורשה]]
===הביטוי הקליני של הרעב===
הביטוי הקליני של הרעב הניכר ב[[תולדות החולה]] מתחיל זמן קצר אחרי המעבר לתזונת רעב, והוא כולל ירידה מהירה במשקל, רצון תכוף לאכילה, [[שתינת יתר]] (פוליאוריה), [[שלשול (מצב רפואי)|שלשולים]] ויובש בפה. כמו כן, האדם הרעב מתלונן על [[עייפות|תשישות]] כללית, חוסר סבילות למאמץ גופני, צורך מתמיד בשכיבה ובהתכסות בשמיכה בשל תחושת [[קור (תחושה)|קור]] המתבטא במיוחד בקצוות הגוף ו[[אבוליה|חוסר יוזמה]]. לעיתים האדם הרעב שוכח את רעבו, אך בראותו מזון הוא נעשה תוקפני וחוטף מכל הבא ליד. באחוז מסוים של המקרים גם נמצאה בצקת, המופיעה תחילה בגפיים התחתונות ומשם מתפשטת לכל הגוף. עוד נמצאו כאבים בעצמות וברגליים, [[עצבנות]], [[אל-וסת]] ו[[הפרעה בזקפה]].{{הערה|שם=שכטר|משה שכטר, "סימפוניה בלתי גמורה" של רופאים יהודיים משנת 1942, '''[[הרפואה]]''', כרך מ"ד, חוברת ט, ט"ז באייר תשי"ג.}}

ב[[בדיקה גופנית]], ה[[שריר]]ים נמצאים כפופים, כפי שנמצא עובר ברחם אמו. משקל הגוף נמוך בכעד 50% ממשקל הגוף טרם הרעב. ראשונה נעלמת שכבת ה[[שומן]] התת-עורי. העור [[חיוורון|חיוור]], ולעיתים ישנה התכהות המזכירה את ההתכהות המופיעה ב[[מחלת אדיסון]]. העור [[יובש העור|יבש]] וחלק, קר למגע, לא גמיש ורגיש לשינויי טמפרטורה. חום הגוף נמוך עד 35 מעלות צלזיוס, ובמחלות מידבקות ה[[חום (תסמין)|חום]] נמוך מבאנשים עם מצב תזונתי תקין. תגובת העור ל[[מבחן מנטו|תבחין טוברקולין]] שלילית, וגם לחומרים מגרים אחרים התגובה הייתה ברובה שלילית.{{הערה|שם=שכטר}}

ב[[פנים]] אין מבע מיוחד, וה[[עין אנושית|עיניים]] נראות חסרות תנועה. [[לובן העין]] וה[[קרנית]] נראים כ[[חרסינה]], ולא ניתן לעורר בהם אודם. [[לחץ תוך-עיני|הלחץ התוך-עיני]] נמוך. לא נצפו שינויים ב[[מערכת השמיעה]]. לעיתים בזווית השפתיים ישנה דלקת. השיניים מראות נטייה ל[[עששת]], ובני 20–25 מגיעים לעיתים ללא שיניים. [[החגורה הלימפטית על שם ולדייר]] [[ניוון (רפואה)|מנוונת]] ו[[בלוטת התריס]] מוגדלת עם [[זפקת]].{{הערה|שם=שכטר}}

[[בית החזה]] נראה חלוש. ה[[ריאה|ריאות]] [[נפחת|מורחבות]] כך שהן מכסות את שטח ה[[לב האדם|לב]] ומגיעות עד לגובה ה[[צלעות|צלע]] ה-12. תנועת הריאות בנשימה מוגבלת, [[אוורור]] הריאה ירוד כמו גם ה[[פיזיולוגיה של מערכת הנשימה|קיבולת החיונית]] של הריאות ו[[קצב הנשימה]] נמוך. לא נצפה [[עמילואידוזיס]] באיברים הפנימיים.{{הערה|שם=שכטר}}

===השפעות הרעב על מחזור הדם===
מבחינה קלינית ה[[דופק]] איטי, גם לאחר מאמץ, וגם [[לחץ דם|לחץ הדם]] נמוך. [[כיחלון]] ו[[נשימת יתר]] מופיעים לעיתים רחוקות. האיברים הפנימיים מנוונים ואין בהם [[גודש דם]] ([[היפרמיה]]). נפח הדם מוגבר על רקע עודף נוזלים היוצאים מן התאים אל הדם. עבודת הלב כתוצאה מכך מוגברת. אין הבדל במדדים ההמודינמיים וב[[אלקטרוקרדיוגרם]] בין מנוחה למאמץ.{{הערה|שם=שכטר}}

===השפעות הרעב על הדם ומח העצמות===
הרעב גורם ל[[אנמיה]], המתבטאת בירידה בכל הפרמטרים המורפולוגיים של [[תא דם אדום|תאי הדם האדומים]] ובעלייה במספר ה[[רטיקולוציט]]ים. האנמיה היא נורמוכרומית או היפרכרומית, ולעיתים רחוקות היפוכרומית. ב[[תא דם לבן|שורה הלבנה]] השינויים הם בעיקר ב[[גרנולוציט]]ים ופחות ב[[לימפוציט]]ים. ב[[מח עצם|מח העצם]] יש ירידה בייצור הדם, אך במקרים מסוימים מח העצם מגיב לחומרים המעודדים ייצור תאי דם לבנים. במקרי רעב קשים יותר התמונה היא של [[אנמיה אפלסטית]], ואין מדובר באנמיה בשל [[המוליזה]] או דילול הדם, אלא אנמיה הנובעת מחסר באבני בניין ליצירת תאי הדם. אנמיה זו אינה מתאוששת במתן [[ברזל]] או [[ויטמין|ויטמינים]] ובצריכת [[כבד]], אלא בתזונה מתאימה.{{הערה|שם=שכטר}}

===השפעות הורמונליות של הרעב===
הרעב מביא לירידה בתפקודן של כל ה[[בלוטה|בלוטות]] האנדוקריניות. הוא גורם לירידה בקצב ה[[מטבוליזם]] בשל תת-פעילות של [[בלוטת התריס]], וכן להתכהות, ירידה בלחץ הדם, ירידה בתפקוד מערכת החיסון נגד שחפת והזדכרות אצל נשים צעירות בשל ירידה בפעילות [[בלוטת יותרת הכליה]]. בקרב נשים נצפה [[אל-וסת]] וירידה ב[[ליבידו]]. מלבד זאת, נצפו התרככות והמסת ה[[סידן]] ב[[עצם|עצמות]], כמו גם [[דלדול עצם]], אשר שויכו למיעוט פעילות של [[בלוטת יותרת התריס]]. הבלוטה היחידה שלא נמצאה בה הפחתת פעילות הייתה ה[[לבלב]].{{הערה|שם=שכטר}}

===ביטוי הרעב בילדים===
הרעב בילדים התבטא ב[[ירידה במשקל]] ובפיגור בגדילה. צבע העור היה חיוור-אפור, עם סימני [[התייבשות|צחיחות]]. [[בצקת]] ניכרה בילדים בגילאי 2–5, ולא בתינוקות צעירים מהם. הבצקת הייתה סימטרית לרוב. הבצקת לוותה גם ב[[תפליט פלאורלי]], שלעיתים קרובות היה [[שחפת]]י. תגובות העור לגירויים היו ירודות. בלוטת התריס הייתה תפוחה וקשה, ו[[בלוטת מיצד האוזן]] ו[[בלוטות רוק|בלוטת הרוק]] התת-לסתית היו מוגדלות, עם הפרשת רוק מועטה. השרירים היו [[ניוון שרירים|מדולדלים]], עד כי נראה כי העור דבוק לעצמות. לא נמצאו סימנים של [[רככת]] או [[צפדינה]].{{הערה|שם=שכטר}}

הריאות התאפיינו ב[[נפחת]], עם הרחבת גבולות הריאות. הדופק היה איטי ולחץ הדם היה נמוך. נמצאה אנמיה עם ירידה בשורות הדם האדומה והלבנה, גם בעת זיהומים. תפקודי ה[[קרישת דם|קרישה]] היו תקינים. במערכת העיכול הילדים הציגו לרוב שלשולים, במרבית המקרים דמיים, שככל הנראה נגרמו מסיבת זיהום משני. ב[[קיבה]] היה מיעוט של [[חומצת מימן כלורי]]. השתן היה לרוב תקין. במערכת העצבים לא נמצא ממצא פתולוגי מיוחד. ב[[גיל ההתבגרות]] נמצא פיגור ב[[התבגרות מינית|התבגרות המינית]].{{הערה|שם=שכטר}}

לא נצפו מחלות [[אלרגיה|אלרגיות]] ו[[שיגרון|שיגרוניות]] בקרב הילדים. מחלות זיהומיות כ[[אבעבועות רוח]] ו[[אדמת]] היו שקטות.{{הערה|שם=שכטר}}

===הזנה מחדש===
בעוד שהשינויים המטבוליים התרחשו עד מהרה לאחר הזנה של האדם הרעב, הסתגלות מחזור הדם להזנה אירעה מאוחר יותר, דבר שהעמיס עבודה על הלב החלש וגרם ל[[אי-ספיקת לב]]. לפי מיירון ויניק, אשר פרסם בשנת 1979 תרגום אנגלי לקובץ המחקר, היה זה המחקר הראשון שהראה כי הזנה מחדש של אדם רעב צריכה להתבצע בהדרגה. אילו עובדה זו הייתה ידועה לכוחות בעלות הברית ששחררו את [[מחנה ריכוז|מחנות הריכוז]], חיים של אסירים משוחררים רבים היו ניצלים.{{הערה|שם=ויניק2005}} לימים נחקרה התופעה ונקראה [[תסמונת חידוש הזנה]].

==חשיבותו ההיסטורית של המחקר==
מבחינה מדעית נחשב מחקר הרעב בגטו ורשה למחקר המקיף ביותר שהתבצע על הרעב האנושי. בנוסף, מבחינה היסטורית, עצם קיום המחקר ביטא התרסה אינטלקטואלית יוצאת דופן, מול כוונות ההשמדה הנאציות והתפקיד של הרופאים הנאצים בשואה, לרבות ה[[ניסויים בבני אדם על ידי הנאצים|ניסויים בבני אדם שביצעו הנאצים]].{{הערה|שם=נדב}} התרסה זו באה ביתר שאת במילים החותמות את ההקדמה למחקר מאת מילייקובסקי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ודברים אחרונים לכבודכם, הרפואים היהודים: מה אומר ומה אדבר, עמיתיי האהובים וחבריי לסבל? איבר אתם מגוף כולנו. עבדות, רעב, גירושים ומוות בגטו שלנו היו גם מנת חלקכם. אתם בעבודתכם נתתם תשובתכם לתליינים: (לא אמות כולי) non omnis moriar.|מקור=ישראל מילייקובסקי, מחלת הרעב – עבודת מחקר שנעשתה בגטו ורשה בשנת 1942{{כ}}{{הערה|שם=הקדמההרפואה}}}}

==המחקר בדפוס==
<div class="mw-content-ltr">
* ''Maladie de Famine - Recherches cliniques sur la famine, executes dans le Ghetto de Varsovie en 1942'', Paris: AJDC, 1946.
* Myron Winick (ed.), ''Hunger Disease: Studies by the Jewish Physicians in the Warsaw Ghetto''; trans. Martha Osnos, New York: John Wiley, 1979.
</div>

==לקריאה נוספת==
* דניאל נדב, '''רפואה ונאציזם''', [[אוניברסיטה משודרת]], משרד הביטחון, 2006.
* מרים עופר, '''חלוק לבן בגטו''', הוצאת יד ושם, 2015.
* [[יחיאל קרל גוגנהיים|י"ק גוגנהיים]], {{ללא החלפה|פרקים מתוך הפיסיולוגיה של הרעב}}, '''[[הרפואה]]''', כרך מ"ד, חוברת ט', ט"ז באייר תשי"ג.
* משה שכטר, "סימפוניה בלתי גמורה" של רופאים יהודיים משנת 1942, '''[[הרפואה]]''', כרך מ"ד, חוברת ט, ט"ז באייר תשי"ג.
<div style="direction: ltr;">
* Myron Winick, "Preface," in: Myron Winick (ed.), ''Hunger Disease: Studies by the Jewish Physicians in the Warsaw Ghetto''; trans. Martha Osnos, New York: John Wiley, 1979.
* Charles Gordon Roland, ''Courage under Siege: Starvation, Disease, and Death in the Warsaw Ghetto'', Oxford University Press, New York, 1992.
* Myron Winick, ''Final Stamp: The Jewish Doctors in the Warsaw Ghetto Hardcover'', AuthorHouse, 2007.
</div>

==קישורים חיצוניים==
* [http://warsaw.daat.ac.il/05.htm מחקר על תופעת הרעב בגטו ורשה], אתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]] (מתוך: גולדשטיין-שכטר (עורך), הערך 'מחסור וכפן', "אוצר הרפואה והבריאות", דביר תשכ"ג, עמ' 661–663)
* {{הארץ|איילת שני|רופאים יהודים ערכו מחקר סודי על רעב בגטו ורשה|1.7900573|25 בספטמבר 2019}}
<div class="mw-content-ltr">
* Myron Winick, [https://web.archive.org/web/20140809050021/http://www.columbia.edu/cu/epic/pdf/winick_lecture_2005.pdf Hunger Disease: Studies by the Jewish Physicians in the Warsaw Ghetto, Their Historical Importance and Their Relevance Today], [[אוניברסיטת קולומביה|Columbia University]], October 27, 2005
</div>
* {{יוטיוב|1=B2A0A0DX95A&t|שם=כאן דוקו {{!}} רעב - סיפורה של מחתרת רופאי גטו ורשה|סוג=סרט תיעודי|אורך=55:58|תאריך=20 באפריל 2020}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רפואה בגטו ורשה]]
[[קטגוריה:היסטוריה של הרפואה]]
[[קטגוריה:רעב המוני]]
[[קטגוריה:תזונה]]