הצגת המקור של הדף "מיקרופלסטיק"

[[קובץ:The breakdown of a plastic bottle into smaller fragments, eventually ending up as micro- and nano-plastics.png|ממוזער|176x176 פיקסלים|המחשה של חשיפת בעלי חיים ימיים למיקרופלסטיק]]
'''מיקרופלסטיק''' (באנגלית: '''Microplastics''') הוא אוסף גדול של חומרים [[פלסטיק|פלסטיים]] המופיעים כפיסות זעירות, סיבים וחלקיקים, שגודלם יכול לנוע מעשרות [[מיקרון|מיקרונים]] ועד למילימטרים בודדים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.zavit.org.il/מיקרו-בעיה/|כותרת=מיקרו בעיה {{!}} זווית|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-08-26}}}} המיקרופלסטיק יכול להיכנס לגוף בעלי החיים והאדם דרך בליעה, נשימה ודרך העור.{{הערה|https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7308665/ Microplastics Exposure Routes and Toxicity Studies to Ecosystems: An Overview|כיוון=שמאל}} על פי הגדרת [[מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי|מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי של ארצות הברית]] (NOAA), מיקרופלסטיק הם חלקיקים מכל סוג של [[פלסטיק]] באורך של פחות מ-5 מ"מ.<ref name=":48">{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20210428015250/https://marinedebris.noaa.gov/sites/default/files/publications-files/TM_NOS-ORR_30.pdf|הכותב=NOAA Marine Debris Program, National Oceanic and Atmospheric Administration, U.S. Department of Commerce|כותרת=Proceedings of the International Research Workshop on the
Occurrence, Effects, and Fate of Microplastic Marine Debris|אתר=web.archive.org|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> החלקיקים מזהמים באמצעות כניסה למערכות אקולוגיות טבעיות ממגוון מקורות, כולל מוצרי קוסמטיקה, ביגוד, [[אריזת מזון|אריזות מזון]] ותהליכים תעשייתיים.<ref name=":48" /><ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=Shampa Ghosh, Jitendra Kumar Sinha, Soumya Ghosh, Kshitij Vashisth, Sungsoo Han, Rakesh Bhaskar|שם=Microplastics as an Emerging Threat to the Global Environment and Human Health|כתב עת=Sustainability|כרך=15|שנת הוצאה=2023-01|עמ=10821|doi=10.3390/su151410821|קישור=https://www.mdpi.com/2071-1050/15/14/10821}}</ref>

המונח מאקרופלסטיק משמש להבדיל בין מיקרופלסטיק לפסולת פלסטיק גדולה יותר, כגון בקבוקי פלסטיק או חתיכות פלסטיק גדולות יותר. שני סיווגים של מיקרופלסטיק מוכרים כיום. מיקרופלסטיק ראשוני כולל כל חלקיקי פלסטיק שגודלם הוא 5 מ"מ או פחות עוד לפני שהם נחשפים לסביבה.<ref name=":0" /> אלה כוללים [[מיקרופייבר]] מבגדים, מיקרו-חרוזים וכדורי פלסטיק.{{הערה|שם=מיקרופלסטיק|{{צ-מאמר|מחבר=Matthew Cole, Pennie Lindeque, Elaine Fileman, Claudia Halsband, Rhys Goodhead, Julian Moger, Tamara S. Galloway|שם=Microplastic Ingestion by Zooplankton|כתב עת=Environmental Science & Technology|כרך=47|שנת הוצאה=2013-06-18|עמ=6646–6655|doi=10.1021/es400663f|קישור=https://pubs.acs.org/doi/10.1021/es400663f}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.marinelitterthefacts.com/sources|כותרת=Where Does Marine Litter Come From?|אתר=marine-litter-facts|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref><ref name=":1">{{צ-ספר|שם=Primary microplastics in the oceans|קישור=https://portals.iucn.org/library/node/46622|מו"ל=IUCN|שנת הוצאה=2017|ISBN=978-2-8317-1827-9|מחבר=Julien Boucher, Damien Friot|שפה=en}}</ref> מיקרופלסטיק שניוני נובע מפירוק של מוצרי פלסטיק גדולים יותר באמצעות תהליכי בליה טבעיים לאחר כניסה לסביבה.<ref name=":0" /> מקורות אלה של מיקרופלסטיק שניוני כוללים בקבוקי שתייה, רשתות דיג, שקיות פלסטיק ובלאי צמיגים.<ref name=":1" /><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Michael Kovochich, Monty Liong, Jillian A. Parker, Su Cheun Oh, Jessica P. Lee, Luan Xi, Marisa L. Kreider, Kenneth M. Unice|שם=Chemical mapping of tire and road wear particles for single particle analysis|כתב עת=Science of The Total Environment|כרך=757|שנת הוצאה=2021-02-25|עמ=144085|doi=10.1016/j.scitotenv.2020.144085|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0048969720376166}}</ref><ref name=":2">{{צ-מאמר|מחבר=Jeremy L. Conkle, Christian D. Báez Del Valle, Jeffrey W. Turner|שם=Are We Underestimating Microplastic Contamination in Aquatic Environments?|כתב עת=Environmental Management|כרך=61|שנת הוצאה=2018-01-01|עמ=1–8|doi=10.1007/s00267-017-0947-8|קישור=https://doi.org/10.1007/s00267-017-0947-8}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.stuff.co.nz/environment/114132313/plastic-free-july-how-to-stop-accidentally-consuming-plastic-particles-from-packaging|הכותב=Amber-Leigh Woolf|כותרת=Plastic free July: How to stop accidentally consuming plastic particles from packaging|אתר=Stuff|תאריך=2019-07-11|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> שני הסוגים קיימים בסביבה ברמות גבוהות, במיוחד במערכות אקולוגיות מימיות וימיות, שם הם גורמים לזיהום מים.<ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=https://www.eib.org/en/essays/plastic-pollution|כותרת=Development solutions: Building a better ocean|אתר=European Investment Bank|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> 35% מכל המיקרופלסטיק באוקיינוס מגיעים מטקסטיל, בעיקר בשל שחיקה של בגדים על בסיס [[פוליאסטר]], [[סיב אקרילי|אקריליק]] או [[ניילון]], לעיתים קרובות במהלך תהליך הכביסה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.vox.com/the-goods/2018/9/19/17800654/clothes-plastic-pollution-polyester-washing-machine|הכותב=Brian Resnick|כותרת=More than ever, our clothes are made of plastic. Just washing them can pollute the oceans.|אתר=Vox|תאריך=2018-09-19|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref>{{הערה|שם=napper|{{צ-מאמר|מחבר=Imogen E. Napper, Richard C. Thompson|שם=Release of synthetic microplastic plastic fibres from domestic washing machines: Effects of fabric type and washing conditions|כתב עת=Marine Pollution Bulletin|כרך=112|שנת הוצאה=2016-11-15|עמ=39–45|doi=10.1016/j.marpolbul.2016.09.025|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0025326X16307639}}}} עם זאת, מיקרופלסטיק מצטבר גם באוויר ובמערכות אקולוגיות יבשתיות.

מכיוון שפלסטיק [[התכלות|מתכלה]] לאט (לעיתים קרובות במשך מאות שנים),<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Ali Chamas, Hyunjin Moon, Jiajia Zheng, Yang Qiu, Tarnuma Tabassum, Jun Hee Jang, Mahdi Abu-Omar, Susannah L. Scott, Sangwon Suh|שם=Degradation Rates of Plastics in the Environment|כתב עת=ACS Sustainable Chemistry & Engineering|כרך=8|שנת הוצאה=2020-03-09|עמ=3494–3511|doi=10.1021/acssuschemeng.9b06635|קישור=https://pubs.acs.org/doi/10.1021/acssuschemeng.9b06635}}</ref> למיקרופלסטיק יש סבירות גבוהה לבליעה, שילוב והצטברות בגופם וברקמות של אורגניזמים רבים. הכימיקלים הרעילים שמגיעים הן מהאוקיינוס והן מה[[מי נגר|נגר]] יכולים גם להגיע לחלקים מאוחרים יותר ב[[מארג מזון|שרשרת המזון]], בתהליך שנקרא ביו מגניפיקציה {{אנ|Biomagnification}}.<ref name=":4">{{קישור כללי|כתובת=https://time.com/3669084/plastics-pollution-fish/|כותרת=How Plastics From Your Clothes Can End Up in Your Fish|אתר=Time|תאריך=2015-01-15|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20180925065338/https://4ocean.com/blogs/blog/how-long-does-it-take-trash-to-biodegrade|כותרת=How Long Does it Take Trash to Decompose? {{!}} 4 Ocean Bracelets - 4Ocean|אתר=web.archive.org|תאריך=2018-09-25|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> במערכות אקולוגיות יבשתיות, הוכח כי מיקרופלסטיק מפחית את החיוניות של מערכות אקולוגיות בקרקע ומפחית משקל של [[תולעי אדמה]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Elma Lahive, Richard Cross, Aafke I. Saarloos, Alice A. Horton, Claus Svendsen, Rudolf Hufenus, Denise M. Mitrano|שם=Earthworms ingest microplastic fibres and nanoplastics with effects on egestion rate and long-term retention|כתב עת=Science of The Total Environment|כרך=807|שנת הוצאה=2022-02-10|עמ=151022|doi=10.1016/j.scitotenv.2021.151022|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0048969721061003}}</ref> המחזור והתנועה של המיקרופלסטיק בסביבה אינם ידועים במלואם, אך כעת מתבצע מאמץ לחקור את התופעה.<ref name=":0" /> סקרים של משקעי אוקיינוס בשכבות עמוקות בסין ב-2020 הראו נוכחות של פלסטיק בשכבות עתיקות שקדמו בהרבה להמצאת הפלסטיק, מה שעלול להעיד על הערכת-חסר של מיקרופלסטיק בסקרי אוקיינוס מדגמי פני השטח.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Baoming Xue, Linlin Zhang, Ruilong Li, Yinghui Wang, Jing Guo, Kefu Yu, Shaopeng Wang|שם=Underestimated Microplastic Pollution Derived from Fishery Activities and “Hidden” in Deep Sediment|כתב עת=Environmental Science & Technology|כרך=54|שנת הוצאה=2020-02-18|עמ=2210–2217|doi=10.1021/acs.est.9b04850|קישור=https://pubs.acs.org/doi/10.1021/acs.est.9b04850}}</ref> חלקיקי מיקרופלסטיק נמצאו גם באוויר בהרים בגובה 2800 מטרים, במרחקים גדולים ממקור הזיהום.<ref name=":18">{{Cite news|title=No mountain high enough: study finds plastic in ‘clean’ air|url=https://www.theguardian.com/environment/2021/dec/21/no-mountain-high-enough-study-finds-plastic-in-clean-air|work=The Guardian|date=2021-12-21|access-date=2023-08-12|issn=0261-3077|language=en-GB|last=AFP}}</ref>

מיקרופלסטיק נמצאו גם בדם בני-אדם, אם כי השפעתו אינה ידועה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.independent.co.uk/climate-change/news/human-blood-microplastics-pollution-b2066584.html|כותרת=Microplastics found in human blood for first time|אתר=The Independent|תאריך=2022-04-27|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref><ref name=":19">{{צ-מאמר|מחבר=Heather A. Leslie, Martin J. M. van Velzen, Sicco H. Brandsma, A. Dick Vethaak, Juan J. Garcia-Vallejo, Marja H. Lamoree|שם=Discovery and quantification of plastic particle pollution in human blood|כתב עת=Environment International|כרך=163|שנת הוצאה=2022-05-01|עמ=107199|doi=10.1016/j.envint.2022.107199|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160412022001258}}</ref>

== הגדרה ==
המונח "מיקרופלסטיק" הוצג בשנת 2004 על ידי פרופסור ריצ'רד תומפסון, ביולוג ימי מ[[אוניברסיטת פלימות']] בבריטניה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.scientificamerican.com/article/microplastics-earth-has-a-hidden-plastic-problem-mdash-scientists-are-hunting-it-down/|הכותב=Andrea Thompson|כותרת=Earth Has a Hidden Plastic Problem-Scientists Are Hunting It Down|אתר=Scientific American|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.independent.co.uk/climate-change/news/microplastic-waste-this-massive-tiny-threat-to-sea-life-is-now-in-every-ocean-9602430.html|כותרת=Microplastic waste: This massive (tiny) threat to sea life is now in every ocean|אתר=The Independent|תאריך=2014-07-13|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref>

מיקרופלסטיק נפוץ בעולמנו כיום. בשנת 2014, הוערך כי יש בין 15 ל-51 טריליון חלקיקים של מיקרופלסטיק באוקיינוסים בעולם, אשר הוערכו במשקל בין 93,000 ל-275,000 טון.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=C. Ioakeimidis, K. N. Fotopoulou, H. K. Karapanagioti, M. Geraga, C. Zeri, E. Papathanassiou, F. Galgani, G. Papatheodorou|שם=The degradation potential of PET bottles in the marine environment: An ATR-FTIR based approach|כתב עת=Scientific Reports|כרך=6|שנת הוצאה=2016-03-22|עמ=23501|doi=10.1038/srep23501|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27000994}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20180925065413/https://news.nationalgeographic.com/2017/08/ocean-life-eats-plastic-larvaceans-anchovy-environment/|כותרת=Ocean Life Eats Tons of Plastic—Here’s Why That Matters|אתר=web.archive.org|תאריך=2018-09-25|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=http://theconversation.com/far-more-microplastics-floating-in-oceans-than-thought-51974|הכותב=Erik van Sebille, Kara Lavender Law|כותרת=Far more microplastics floating in oceans than thought|אתר=The Conversation|תאריך=2016-01-07|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref>

=== מיקרופלסטיק ראשוני ===
[[קובץ:Mikroplastasarp.jpg|ממוזער|131x131 פיקסלים|חלקיקי מיקרופלסטיק מיקרוסקופיים במשחת שיניים]]
[[קובץ:Football field microplastics.jpg|ממוזער|194x194 פיקסלים|בצד שמאל - מגרש דשא מלאכותי עם גרגרי גומי לשיכוך המגרש, בצד ימין - אותם גרגרים שנסחפו לנחל סמוך]]
מיקרופלסטיק ראשוני הם חלקיקים קטנים של פלסטיק המיוצרים במכוון.<ref name=":0" /><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Samaneh Karbalaei, Parichehr Hanachi, Tony R. Walker, Matthew Cole|שם=Occurrence, sources, human health impacts and mitigation of microplastic pollution|כתב עת=Environmental Science and Pollution Research|כרך=25|שנת הוצאה=2018-12-01|עמ=36046–36063|doi=10.1007/s11356-018-3508-7|קישור=https://doi.org/10.1007/s11356-018-3508-7}}</ref> הם משמשים בדרך כלל בתכשירי ניקוי וקוסמטיקה לעור הפנים, או בטכנולוגיית התזת אוויר. במקרים מסוימים, דווח על השימוש בהם ברפואה כווקטורים לתרופות.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mayur M. Patel, Bhoomika R. Goyal, Shraddha V. Bhadada, Jay S. Bhatt, Avani F. Amin|שם=Getting into the Brain|כתב עת=CNS Drugs|כרך=23|שנת הוצאה=2009-01-01|עמ=35–58|doi=10.2165/0023210-200923010-00003|קישור=https://doi.org/10.2165/0023210-200923010-00003}}</ref> "[[קילוף עור|מקרצפים]]" מיקרופלסטיים, המשמשים בתכשירי ניקוי ידיים וקרצוף פנים, החליפו מרכיבים טבעיים בשימוש מסורתי, לרבות קליפות שקדים טחונים, שיבולת שועל ואבן ספוג. מיקרופלסטיק ראשוני מיוצר גם לשימוש בטכנולוגיית ניקוי בהתזה. תהליך זה כולל התזת חלקיקים מיקרופלסטיים קשיחים על מכונות, מנועים וגופי ספינות כדי להסיר חלודה וצבע. כיוון שמשתמשים בחלקיקי אלו שוב ושוב עד שהם מצטמצמים בגודלם וכוח החיתוך שלהם אובד, הם לעיתים קרובות מזוהמים ב[[מתכות כבדות]] כגון [[קדמיום]], [[כרום]] ו[[עופרת]].<ref name=":5">{{צ-מאמר|מחבר=Matthew Cole, Pennie Lindeque, Claudia Halsband, Tamara S. Galloway|שם=Microplastics as contaminants in the marine environment: A review|כתב עת=Marine Pollution Bulletin|כרך=62|שנת הוצאה=2011-12-01|עמ=2588–2597|doi=10.1016/j.marpolbul.2011.09.025|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0025326X11005133}}</ref> על אף שחברות רבות התחייבו להפחית את הייצור של מיקרו-חרוזים, עדיין יש הרבה מיקרו-חרוזים ביו-פלסטיקים שגם להם מחזור חיים ארוך של פירוק, בדומה לפלסטיק רגיל. לאחר חקיקת חוק ב-2015, השימוש במיקרו-חרוזים במשחת שיניים ומוצרים קוסמטיים אחרים לשטיפה הופסקה בארצות הברית,<ref name=":6">{{קישור כללי|כתובת=https://www.congress.gov/bill/114th-congress/house-bill/1321/text|כותרת=H.R.1321 - Microbead-Free Waters Act of 2015|אתר=congress.gov|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2023-08-18}}</ref> אולם מאז 2015 תעשיות רבות עברו במקום זאת לשימוש בחלקיקים מפלסטיק מצופה מתכת המאושרים על ידי ה-[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|FDA]] (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) כחומר השוחק העיקרי שלהם.<ref name=":8">{{קישור כללי|כתובת=https://collective.world/tiktok-is-going-deep-on-the-glitter-conspiracy-theories-is-it-toothpaste-boats-or-something-else/|כותרת=TikTok Is Going Deep On The Glitter Conspiracy Theories–Is It Toothpaste, Boats, Or Something Else?|אתר=Collective World|תאריך=2022-10-17|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref><ref name=":9">{{קישור כללי|כתובת=https://www.iflscience.com/the-glitter-conspiracy-theory-who-is-taking-all-of-the-glitter-66761|כותרת=The Glitter Conspiracy Theory: Who Is Taking All Of The Glitter?|אתר=IFLScience|תאריך=2022-12-21|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref>

=== מיקרופלסטיק שניוני ===
[[קובץ:Photodegraded Plastic Bag.jpg|ממוזער|190x190 פיקסלים|שקית ניילון לאחר חשיפה לשמש במשך 3 חודשים. התוצאה היא מאות חלקיקי מיקרופלסטיק]]
פלסטיק שניוני הם חלקיקים קטנים של פלסטיק שמקורם בפירוק של פסולת פלסטיק גדולה יותר, הן בים והן ביבשה.<ref name=":0" /> לאורך זמן, שילוב של פירוק פיזי, ביולוגי וכימי, כולל פוטו-אוקסידציה {{אנ|Photo-oxidation of polymers}} הנגרמת כתוצאה מחשיפה לאור השמש, יכול להפחית את השלמות המבנית של פסולת פלסטית לגודל שלא ניתן לזהות בסופו של דבר בעין בלתי מזוינת.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Masura, Julie, Baker, Joel E., 1959-, Foster, Gregory D. (Gregory Duane), Arthur, Courtney, Herring, Carlie|שם=Laboratory methods for the analysis of microplastics in the marine environment : recommendations for quantifying synthetic particles in waters and sediments|שנת הוצאה=2015|קישור=https://repository.library.noaa.gov/view/noaa/10296}}</ref> תהליך זה של פירוק חומר פלסטי גדול לחתיכות קטנות בהרבה מכונה פרגמנטציה.<ref name=":5" /> המיקרופלסטיק הקטן ביותר המתגלה כיום באוקיינוסים הוא בקוטר של 1.6 מיקרומטר (6.3×10-5 אינץ') אך סביר כי מיקרופלסטיק עשוי להתפרק עוד יותר להיות קטן יותר בגודלו.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Jeremy L. Conkle, Christian D. Báez Del Valle, Jeffrey W. Turner|שם=Are We Underestimating Microplastic Contamination in Aquatic Environments?|כתב עת=Environmental Management|כרך=61|שנת הוצאה=2018-01-01|עמ=1–8|doi=10.1007/s00267-017-0947-8|קישור=https://doi.org/10.1007/s00267-017-0947-8}}</ref> השכיחות של מיקרופלסטיק בעל צורות לא אחידות מעידה על כך שפרגמנטציה היא מקור עיקרי.<ref name=":4" /> נצפה שיותר מיקרופלסטיק עשוי להיווצר מ[[פולימר]] מתכלה מאשר מפולימר בלתי [[התכלות|מתכלה]] הן במי ים והן במים מתוקים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Xin-Feng Wei, Martin Bohlén, Catrin Lindblad, Mikael Hedenqvist, Aron Hakonen|שם=Microplastics generated from a biodegradable plastic in freshwater and seawater|כתב עת=Water Research|כרך=198|שנת הוצאה=2021-06-15|עמ=117123|doi=10.1016/j.watres.2021.117123|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0043135421003213}}</ref>

=== מקורות נוספים: כתוצר לוואי/פליטת אבק מבלאי ===
ישנם אינספור מקורות של מיקרופלסטיק ראשוני ושניוני כאחד. סיבים מיקרופלסטיים נכנסים לסביבה מכביסת בגדים סינתטיים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20180925065335/https://www.conserve-energy-future.com/sources-effect-microplastics-humans-animals-environment.php|כותרת=What are the Sources of Microplastics and its Effect on Humans and the Environment? - Conserve Energy Future|אתר=web.archive.org|תאריך=2018-09-25|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref><ref name=":2" />, צמיגים, המורכבים בחלקם מגומי [[סטירן]]-[[בוטאדיאן-1,3|בוטדיאן]] סינתטי, נשחקים לחלקיקי פלסטיק וגומי זעירים במהלך השימוש בהם. יתר על כן, כדורי פלסטיק בגודל 2.0-5.0 מ"מ, המשמשים ליצירת מוצרי פלסטיק אחרים, נכנסים לעיתים קרובות למערכות אקולוגיות עקב נזילות ותאונות אחרות.<ref name=":1" /> דו"ח של הסוכנות הנורווגית לאיכות הסביבה על מיקרופלסטיק שפורסם בתחילת 2015<ref name=":10">{{קישור כללי|כתובת=https://www.scirp.org/(S(351jmbntvnsjt1aadkozje))/reference/referencespapers.aspx?referenceid=2946151|כותרת=Sundt, P., Schulze, P.-E. and Syversen, F. (2014/2015) Sources of Microplastic Pollution to the Marine Environment. Report No. M-321/2015, Mepex for the Norwegian Environment Agency, Miljodirektoratet, 86. - References - Scientific Research Publishing|אתר=www.scirp.org|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> קובע כי יועיל לסווג מקורות אלו כראשוניים, כל עוד מיקרופלסטיק ממקורות אלו מגיעים מהחברה האנושית מאז "תחילת הצינור", פליטות אלה הן מטבען תוצאה של שימוש בחומרים ובמוצרים אנושיים ולא מאיחוי משני בטבע.

=== ננופלסטיק ===
תלוי באיזו הגדרה משתמשים, ננופלסטיק הם חלקיקים בגודל של פחות מ-1 מיקרומטר (כלומר 1000 ננומטר) או פחות מ-100 ננומטר.<ref>{{צ-ספר|שם=Chapter 9 - Microplastics and nanoplastics: Occurrence, fate, and persistence in wastewater treatment plants|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/B9780323999083000166|מו"ל=Elsevier|שנת הוצאה=2023-01-01|ISBN=978-0-323-99908-3|עמ=201–240|מחבר=Indramani Dhada, Arivalagan Periyasamy, Kaushal Kishor Sahoo, Y. Manojkumar, Sridhar Pilli}}</ref><ref name=":49">{{צ-ספר|שם=Plastics and the Environment|קישור=https://books.google.com/books?id=aC97DwAAQBAJ|מו"ל=Royal Society of Chemistry|שנת הוצאה=2018-11-20|ISBN=978-1-78801-241-6|מחבר=R. M. Harrison, R. E. Hester|שפה=en}}</ref> הספקולציות לגבי ננופלסטיק בסביבה נעות בין היותו תוצר לוואי זמני במהלך פיצול המיקרופלסטיק ועד להיותו איום סביבתי בלתי נראה בריכוזים בעלי פוטנציאל גבוהים בעליה מתמדת.<ref name=":20">{{צ-מאמר|מחבר=Matthias C. Rillig, Shin Woong Kim, Tae-Young Kim, Walter R. Waldman|שם=The Global Plastic Toxicity Debt|כתב עת=Environmental Science & Technology|כרך=55|שנת הוצאה=2021-03-02|עמ=2717–2719|doi=10.1021/acs.est.0c07781|קישור=https://pubs.acs.org/doi/10.1021/acs.est.0c07781}}</ref> נוכחותם של חלקיקי ננופלסטיק ב[[ים סרגסו]] באוקיינוס הצפון-אטלנטי אומתה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Alexandra Ter Halle, Laurent Jeanneau, Marion Martignac, Emilie Jardé, Boris Pedrono, Laurent Brach, Julien Gigault|שם=Nanoplastic in the North Atlantic Subtropical Gyre|כתב עת=Environmental Science & Technology|כרך=51|שנת הוצאה=2017-12-05|עמ=13689–13697|doi=10.1021/acs.est.7b03667|קישור=https://pubs.acs.org/doi/10.1021/acs.est.7b03667}}</ref> והתפתחויות אחרונות ב[[ספקטרוסקופיה]] של ראמאן בשילוב עם פינצטה אופטית (פינצטת ראמאן)<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Raymond Gillibert, Gireeshkumar Balakrishnan, Quentin Deshoules, Morgan Tardivel, Alessandro Magazzù, Maria Grazia Donato, Onofrio M. Maragò, Marc Lamy de La Chapelle, Florent Colas, Fabienne Lagarde, Pietro G. Gucciardi|שם=Raman Tweezers for Small Microplastics and Nanoplastics Identification in Seawater|כתב עת=Environmental Science & Technology|כרך=53|שנת הוצאה=2019-08-06|עמ=9003–9013|doi=10.1021/acs.est.9b03105|קישור=https://pubs.acs.org/doi/10.1021/acs.est.9b03105}}</ref> וכן ננוספקטרוסקופיית פוּרִיֵה (nano-FTIR) או AFM-IR הן מענה מבטיח בעתיד הקרוב בנוגע לכמות הננופלסטיקה בסביבה. זְהִירָה[[פלואורסצנציה|(פְלוּאוֹרֶסְצֶנְצְיָה]]) יכולה להוות כלי ייחודי לזיהוי וכימות של ננופלסטיק, שכן היא מאפשרת פיתוח של שיטות מהירות, קלות, זולות ורגישות.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Chiara Capolungo, Damiano Genovese, Marco Montalti, Enrico Rampazzo, Nelsi Zaccheroni, Luca Prodi|שם=Frontispiece: Photoluminescence‐Based Techniques for the Detection of Micro‐ and Nanoplastics|כתב עת=Chemistry – A European Journal|כרך=27|שנת הוצאה=2021-12-15|doi=10.1002/chem.202187062|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/chem.202187062}}</ref>

ננופלסטיק נחשב לסיכון לבריאות הסביבה ובריאות האדם.<ref name=":49" /> בשל גודלם הקטן, ננופלסטיק יכול לחצות [[ממברנה ביולוגית|ממברנות תא]] ולהשפיע על תפקוד התאים. ננופלסטיק הם [[ליפופיליות|ליפופיליים]] ומודלים מראים שניתן לשלב ננופלסטיק מ[[פוליאתילן]] בליבה ה[[הידרופוביות|הידרופובית]] של הדו-שכבה הליפידית.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Oldamur Hollóczki, Sascha Gehrke|שם=Can Nanoplastics Alter Cell Membranes?|כתב עת=ChemPhysChem|כרך=21|שנת הוצאה=2020-01-03|עמ=9–12|doi=10.1002/cphc.201900481|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/cphc.201900481}}</ref> כמו כן, נראה כי ננופלסטיק חוצים את קרום ה[[אפיתל]] של דגים ומצטברים באיברים שונים כולל [[כיס המרה]], ה[[לבלב]] וה[[מוח]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=L. M. Skjolding, G. Ašmonaitė, R. I. Jølck, T. L. Andresen, H. Selck, A. Baun, J. Sturve|שם=An assessment of the importance of exposure routes to the uptake and internal localisation of fluorescent nanoparticles in zebrafish (Danio rerio), using light sheet microscopy|כתב עת=Nanotoxicology|כרך=11|שנת הוצאה=2017-03-16|עמ=351–359|doi=10.1080/17435390.2017.1306128|קישור=https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/17435390.2017.1306128}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Jordan A. Pitt, Jordan S. Kozal, Nishad Jayasundara, Andrey Massarsky, Rafael Trevisan, Nick Geitner, Mark Wiesner, Edward D. Levin, Richard T. Di Giulio|שם=Uptake, tissue distribution, and toxicity of polystyrene nanoparticles in developing zebrafish (Danio rerio)|כתב עת=Aquatic Toxicology|כרך=194|שנת הוצאה=2018-01-01|עמ=185–194|doi=10.1016/j.aquatox.2017.11.017|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0166445X17303442}}</ref> מעט ידוע על השפעות בריאותיות שליליות של ננופלסטיק באורגניזמים כולל בני אדם. ננופלסטיק יכול גם לספוג מזהמים כימיים רעילים, כגון [[אנטיביוטיקה]], המאפשרים קשר סלקטיבי עם [[חיידקים]] עמידים לאנטיביוטיקה, וכתוצאה מכך להפצה של ננופלסטיק וחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה על ידי [[תולעים נימיות|נמטודה]] חיידקית Caenorhabditis elegans באדמה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Shepherd Yuen Chan, Sylvia Yang Liu, Rongben Wu, Wei Wei, James Kar-Hei Fang, Song Lin Chua|שם=Simultaneous Dissemination of Nanoplastics and Antibiotic Resistance by Nematode Couriers|כתב עת=Environmental Science & Technology|כרך=57|שנת הוצאה=2023-06-13|עמ=8719–8727|doi=10.1021/acs.est.2c07129|קישור=https://pubs.acs.org/doi/10.1021/acs.est.2c07129}}</ref>

במחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי, בראשות פרופ' רפאל מרפלה מאוניברסיטת קמפניה לואיג'י ונוויטלי שבאיטליה, עקב אחרי מאות נחקרים במשך 34 חודשים לאחר שעברו ניתוח לפתיחת היצרויות וחסימות בעורק התרדמה שמזין את המוח, החוקרים מצאו בדגימות שלקחו מעורק התרדמה נוכחות ננופלסטיק ומיקרופלסטיק בתוך הרובד הטרשתי שהוציאו מעורק התרדמה. בחלק מהנחקרים, מצאו פלסטיק ובחלק לא.

באלו שמצאו עקבו אחריהם שלוש שנים וראו בקרב הקבוצה הזאת פי שניים יותר אירועים מוחיים, התקפי לב ותמותה לעומת הקבוצה השנייה שלא היה להם פלסטיק וזה בכדי עצמו גילוי מסעיר.{{הערה|{{ynet|גלעד ילון|הוכחות לנזק הקטלני של חלקיקי פלסטיק בגוף: "יותר התקפי לב ואירועים מוחיים"|health/article/hjjpmhap6|15 במרץ 2024}}}}

== מקורות ==
רוב זיהום המיקרופלסטיק מגיע מ[[טקסטיל]], צמיגים ואבק עירוני<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.eea.europa.eu/publications/microplastics-from-textiles-towards-a|כותרת=Microplastics from textiles: towards a circular economy for textiles in Europe — European Environment Agency|אתר=www.eea.europa.eu|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> הימצאותו של מיקרופלסטיק בסביבה מבוסס לרוב על ידי מחקרים ימיים. אלה כוללים נטילת דגימות [[פלנקטון]], ניתוח משקעים חוליים ובוציים, צפייה בצריכת מזון של [[בעלי חוליות]] ו[[חסרי חוליות]], והערכת אינטראקציות של מזהמים כימיים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Juliana A. Ivar do Sul, Monica F. Costa|שם=The present and future of microplastic pollution in the marine environment|כתב עת=Environmental Pollution|כרך=185|שנת הוצאה=2014-02-01|עמ=352–364|doi=10.1016/j.envpol.2013.10.036|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0269749113005642}}</ref> באמצעות שיטות כאלה, הוכח שיש מיקרופלסטיק ממספר מקורות בסביבה.

מיקרופלסטיק עשוי להוות עד 30% מ[[שטח הפסולת של האוקיינוס השקט]], ובמדינות מפותחות רבות, הוא מקור גדול יותר לזיהום פלסטיק ימי מאשר החלקים הנראים לעין של הפסולת הימית, על פי דו"ח של ה-[[IUCN]] משנת 2017.<ref name=":1" />

=== צמיגי כלי רכב ===
בלאי מצמיגים תורם באופן משמעותי להכנסת מיקרופלסטיק לסביבה.<ref name=":50" /> הערכות פליטות של מיקרופלסטיק לסביבה בדנמרק הן בין 5,500 ל-14,000 טון (6,100 ו-15,400 טון) בשנה. מיקרופלסטיק שניוני (למשל מצמיגי מכוניות ומשאיות או הנעלה{{דרושה הבהרה}}) גדולים יותר ממיקרופלסטיק ראשוני בשני סדרי גודל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20170613030419/http://www2.mst.dk/Udgiv/publications/2015/10/978-87-93352-80-3.pdf|הכותב=Ministry of Environment and Food of Denmark|כותרת=Microplastics - Occurrence, effects and sources of releases to the environment in Denmark Environmental project No. 1793, 2015|אתר=web.archive.org|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref>

הפליטה המשוערת לנפש נעה בין 0.23 ל-4.7 ק"ג לשנה, עם ממוצע עולמי של 0.81 ק"ג לשנה. הפליטות מצמיגי רכב (בלאי שמגיע ל-100%) גבוהות משמעותית מאלו של מקורות אחרים של מיקרופלסטיק, למשל, צמיגי מטוסים (2%), [[דשא מלאכותי]] (בלאי של 12-50%), בלמים (בלאי של 8%) וסימוני כבישים (בלאי 5%). במקרה של סימוני כבישים, מחקר שדה שנערך לאחרונה הצביע על כך שהם מוגנים בשכבת חרוזי זכוכית ותרומתם הייתה רק בין 0.1 ל-4.3 גרם לאדם לשנה,<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Tomasz E. Burghardt, Anton Pashkevich, Darko Babić, Harald Mosböck, Dario Babić, Lidia Żakowska|שם=Microplastics and road markings: the role of glass beads and loss estimation|כתב עת=Transportation Research Part D: Transport and Environment|כרך=102|שנת הוצאה=2022-01-01|עמ=103123|doi=10.1016/j.trd.2021.103123|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1361920921004181}}</ref> אשר יהוו כ-0.7% מכלל פליטות המיקרופלסטיק השניוניות; ערך זה תואם להערכות פליטות מסוימות.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Teng Wang, Baojie Li, Xinqing Zou, Ying Wang, Yali Li, Yongjiang Xu, Longjiang Mao, Chuchu Zhang, Wenwen Yu|שם=Emission of primary microplastics in mainland China: Invisible but not negligible|כתב עת=Water Research|כרך=162|שנת הוצאה=2019-10-01|עמ=214–224|doi=10.1016/j.watres.2019.06.042|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S004313541930555X}}</ref> פליטות ונתיבי זיהום תלויים בגורמים מקומיים כמו סוג הכביש או מערכות ביוב. התרומה היחסית של בלאי צמיגים לסך הכמות העולמית של פלסטיק שמגיע לאוקיינוסים שלנו מוערכת ב-5-10%. באוויר, 3-7% מהחומרים החלקיקים (PM<sub>2.5</sub>) מוערכים כמורכבים משחיקה של צמיגים, שתורם לנטל הבריאות העולמי של זיהום אוויר, שהוערך על ידי ארגון הבריאות העולמי בכ-3 מיליון מקרי מוות בשנת 2012. זיהום מבלאי צמיגים נכנס גם לשרשרת המזון, אך יש צורך במחקר נוסף כדי להעריך סיכונים לבריאות האדם.<ref name=":50">{{צ-מאמר|מחבר=Pieter Jan Kole, Ansje J. Löhr, Frank G. A. J. Van Belleghem, Ad M. J. Ragas|שם=Wear and Tear of Tyres: A Stealthy Source of Microplastics in the Environment|כתב עת=International Journal of Environmental Research and Public Health|כרך=14|שנת הוצאה=2017-10|עמ=1265|doi=10.3390/ijerph14101265|קישור=https://www.mdpi.com/1660-4601/14/10/1265}}</ref>

=== הלבשה ===
[[קובץ:Mikroplastik-im-Meer-ESKP.png|ממוזער|244x244px|"[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]]" של מיקרופלסטיק - ממוצרי פלסטיק שונים, התפרקות לחלקיקים, סחיפה אל הסביבה הימית, משם על בעלי חיים ימיים ומשם לאדם.]]
מחקרים הראו שסיבים סינתטיים רבים, כגון פוליאסטר, ניילון, אקריליק ו[[ספנדקס]], יכולים להינתק מבגדים ולהישאר בסביבה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Aravin Prince Periyasamy, Ali Tehrani-Bagha|שם=A review on microplastic emission from textile materials and its reduction techniques|כתב עת=Polymer Degradation and Stability|כרך=199|שנת הוצאה=2022-05-01|עמ=109901|doi=10.1016/j.polymdegradstab.2022.109901|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0141391022000878}}</ref> כל בגד בכביסה יכול להשיל יותר מ-1,900 סיבים של מיקרופלסטיק, כאשר [[צמר]] משחרר את האחוז הגבוה ביותר של סיבים, למעלה מ-170% יותר מבגדים אחרים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Alla Katsnelson|שם=Microplastics present pollution puzzle|כתב עת=Proceedings of the National Academy of Sciences|כרך=112|שנת הוצאה=2015-05-05|עמ=5547–5549|doi=10.1073/pnas.1504135112|קישור=https://pnas.org/doi/full/10.1073/pnas.1504135112}}</ref> עבור כביסה ממוצעת של 6 קילוגרם, יכולים להינתק מעל 700,000 סיבים בכל כביסה.{{הערה|שם=napper}}

נמצא כי מיקרוסיבים אלו מופיעים לאורך כל שרשרת המזון, החל מ[[זואופלנקטון]] ועד לבעלי חיים גדולים יותר כגון [[לווייתנאים|לווייתנים]].<ref name=":1" /> הסיב העיקרי שמופיע בכל [[תעשיית הטקסטיל]] הוא פוליאסטר שהוא חלופת [[כותנה]] זולה שניתן לייצר בקלות. עם זאת, סוגים אלה של סיבים תורמים רבות להימצאות של מיקרופלסטיק במערכות אקולוגיות יבשתיות, אוויריות וימיות. תהליך כביסת הבגדים גורם לבגדים לאבד בממוצע מעל 100 סיבים לליטר מים<ref name=":11">{{צ-מאמר|מחבר=Mark Anthony Browne, Phillip Crump, Stewart J. Niven, Emma Teuten, Andrew Tonkin, Tamara Galloway, Richard Thompson|שם=Accumulation of Microplastic on Shorelines Woldwide: Sources and Sinks|כתב עת=Environmental Science & Technology|כרך=45|שנת הוצאה=2011-11-01|עמ=9175–9179|doi=10.1021/es201811s|קישור=https://pubs.acs.org/doi/10.1021/es201811s}}</ref>. זה נקשר להשפעות בריאותיות שייתכן ונגרמות על ידי שחרור של מונומרים, צבעים, מייצבי צבע ומרככי בד. הוכח כי הימצאותם של סוגים אלו של סיבים במשקי בית מייצגת 33% מכלל הסיבים בסביבות פנימיות.<ref name=":11" />

סיבי טקסטיל נחקרו בסביבות פנימיות וחיצוניות כאחד כדי לקבוע את רמת החשיפה הממוצעת לאדם. הריכוז הפנימי נמצא 1.0-60.0 סיבים/מ"ק, בעוד שהריכוז החיצוני היה נמוך בהרבה ועומד על 0.3-1.5 סיבים/מ"ק.<ref name=":12">{{צ-מאמר|מחבר=Rachid Dris, Johnny Gasperi, Cécile Mirande, Corinne Mandin, Mohamed Guerrouache, Valérie Langlois, Bruno Tassin|שם=A first overview of textile fibers, including microplastics, in indoor and outdoor environments|כתב עת=Environmental Pollution|כרך=221|שנת הוצאה=2017-02-01|עמ=453–458|doi=10.1016/j.envpol.2016.12.013|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0269749116312325}}</ref> קצב ההצטברות בתוך הבית היה 1586-11,130 סיבים ליום/מ"ק המצטבר לכ-190–670 סיבים/מ"ג אבק.<ref name=":12" />

=== תעשיית הקוסמטיקה ===
חלק מחברות הקוסמטיקה החליפו את מרכיבי ה[[קילוף עור|פילינג]] הטבעיים במיקרופלסטיק, בדרך כלל בצורה של "מיקרו-חרוזים" או "מיקרו-פילינג". מוצרים אלה מורכבים בדרך כלל מפוליאתילן, מרכיב נפוץ בפלסטיק, אך ניתן לייצר אותם גם מ[[פוליפרופילן]], פוליאתילן טרפתלט (PET) וניילון.<ref name=":21">{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20150315000616/http://beatthemicrobead.org/en/science|כותרת=Science - Beat the Microbead|אתר=web.archive.org|תאריך=2015-03-15|תאריך_וידוא=2023-08-20}}</ref> הם נמצאים לעיתים קרובות בסבונים לשטיפת פנים, סבוני ידיים ו[[מוצרי טיפוח אישי]] אחרים; החרוזים נשטפים בדרך כלל למערכת הביוב מיד לאחר השימוש. גודלם הקטן מונע מהם להיאסף במלואו על ידי מסנני טיפול ראשוני במכוני טיהור שפכים, ובכך מאפשר לחלקם להיכנס לנהרות ולאוקיינוסים.{{הערה|שם=fendall|{{צ-מאמר|מחבר=Lisa S. Fendall, Mary A. Sewell|שם=Contributing to marine pollution by washing your face: Microplastics in facial cleansers|כתב עת=Marine Pollution Bulletin|כרך=58|שנת הוצאה=2009-08-01|עמ=1225–1228|doi=10.1016/j.marpolbul.2009.04.025|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0025326X09001799}}}} [[טיהור שפכים|מכוני טיהור שפכים]] מסירים בממוצע 95-99.9% מהחרוזים בגלל העיצוב הקטן שלהם. זה משאיר בממוצע 0–7 מיקרו-חרוזים לליטר.<ref name=":13">{{צ-מאמר|מחבר=A. G. Anderson, J. Grose, S. Pahl, R. C. Thompson, K. J. Wyles|שם=Microplastics in personal care products: Exploring perceptions of environmentalists, beauticians and students|כתב עת=Marine Pollution Bulletin|כרך=113|שנת הוצאה=2016-12-15|עמ=454–460|doi=10.1016/j.marpolbul.2016.10.048|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0025326X16308657}}</ref> בהתחשב בכך שמכוני הטיהור בעולם מזרימים 160 טריליון ליטר מים ביום, כ-8 טריליון מיקרו-חרוזים משתחררים לנתיבי מים מדי יום. מספר זה אינו מתייחס ל[[בוצה|בוצת]] הביוב שמוזנת בשימוש חוזר כ[[דשן]] לאחר טיפול בשפכים, שידוע כי עדיין מכילה חרוזים אלו.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Chelsea M. Rochman, Sara M. Kross, Jonathan B. Armstrong, Michael T. Bogan, Emily S. Darling, Stephanie J. Green, Ashley R. Smyth, Diogo Veríssimo|שם=Scientific Evidence Supports a Ban on Microbeads|כתב עת=Environmental Science & Technology|כרך=49|שנת הוצאה=2015-09-15|עמ=10759–10761|doi=10.1021/acs.est.5b03909|קישור=https://pubs.acs.org/doi/10.1021/acs.est.5b03909}}</ref>

על אף שחברות רבות התחייבו להפסיק את השימוש במיקרו-חרוזים במוצרים שלהן, לפי מחקר, ישנם לפחות 80 מוצרי קרצוף פנים שונים שעדיין נמכרים עם מיקרו-חרוזים כמרכיב עיקרי.<ref name=":13" /> זה תורם לזיהום 80 טון של מיקרו-חרוזים בשנה על ידי בריטניה לבדה, אשר לא רק משפיעה לרעה על חיות הבר ושרשרת המזון, אלא גם על רמות הרעילות, שכן הוכח כי מיקרו-חרוזים סופגים כימיקלים מסוכנים כגון [[חומר הדברה|חומרי הדברה]] ו[[פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים]].<ref name=":13" /> הצעת ההגבלה של הסוכנות האירופית לכימיקלים (ECHA) ודוחות של התוכנית לאיכות הסביבה של האו"ם ([[התוכנית הסביבתית של האו"ם|UNEP]]) ו-TAUW מצביעים על כך שיש יותר מ-500 מרכיבים מיקרופלסטיים שנמצאים בשימוש נרחב במוצרי קוסמטיקה ומוצרי טיפוח.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.beatthemicrobead.org/guide-to-microplastics/|כותרת=Guide to Microplastics - Check Your Products|אתר=Beat the Microbead|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref>

גם כאשר מוסרים מיקרו-חרוזים ממוצרי קוסמטיקה, עדיין נמכרים מוצרים מזיקים עם פלסטיק בתוכם. לדוגמה, קופולימרים אקרילאטים יכולים לפלוט מונומרים מ[[סטירן]] כאשר משתמשים בהם במוצרי גוף, מה שמגביר את הסיכוי של אדם לחלות ב[[סרטן (מחלה)|סרטן]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sciencedaily.com/releases/2018/05/180530113105.htm|כותרת=After 40 years in limbo: Styrene is probably carcinogenic|אתר=ScienceDaily|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> מדינות כמו [[ניו זילנד]] שאסרו על מיקרו-חרוזים לרוב מתעלמות מפולימרים אחרים כגון קופולימרים אקרילטים, שעלולים להיות רעילים לא פחות לאנשים ולסביבה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.stuff.co.nz/environment/121791639/microbeads-are-banned-but-plasticfilled-products-are-everywhere|הכותב=Amber-Leigh Woolf|כותרת=Microbeads are banned, but plastic-filled products are everywhere|אתר=Stuff|תאריך=2020-06-11|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref>

בארצות הברית, לאחר שנחקק חוק ב-2015, השימוש במיקרו-חרוזים במשחות שיניים ובמוצרים קוסמטיים אחרים הופסק,<ref name=":6" /> אולם מאז 2015 תעשיות רבות עברו במקום זאת לשימוש בחומר פלסטי מצופה מתכת, שאושר על ידי ה-FDA, כחומר השוחק העיקרי שלהם.<ref name=":7">{{Cite news|title=What Is Glitter? (Published 2018)|url=https://www.nytimes.com/2018/12/21/style/glitter-factory.html|date=2018-12-21|access-date=2023-08-12|language=en}}</ref><ref name=":8" /><ref name=":9" />

בדו"ח האחרון שערך [[גרינפיס]] במוצרי [[קוסמטיקה]] ב[[איטליה]], נמצאו [[פלסטיק]] ב-79% מ-672 המוצרים שנבדקו שנרכשו באינטרנט, 38% מהמוצרים נמצאו חלקיקי מיקרופסטיק מוצק. החל מ-1 בינואר 2020, [[איטליה]] אסרה להוציא לשוק מוצרי [[קוסמטיקה]] לשטיפה עם פונקציית פילינג או ניקוי המכילים מיקרופלסטיק. ישנם חששות סביבתיים לבריאות האדם הקשורים למרכיב ב[[פולימר]] מסוג PVP, היכול להזיק לחיים מימיים עם השפעות ארוכות טווח. הוא גם חשוד כגורם לגירוי בדרכי הנשימה ולסרטן.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.beatthemicrobead.org/11-makeup-brands-exposed-with-the-use-of-microplastics/|הכותב=Madhuri Prabhakar|כותרת=אחד עשר מותגי איפור שנחשפו בשימוש במיקרופלסטיק|אתר=Beat the Microbead|תאריך=10.2.2021}}</ref>

=== תעשיית הדייג ===
דיג פנאי ודיג מסחרי, כלי שיט ימיים ותעשיות ימיות הם כולם מקורות של פלסטיק שיכולים להיכנס ישירות לסביבה הימית, מהווים סיכון ל[[ביוטה (אקולוגיה)|ביוטה]] הן כמאקרופלסטיק והן כמיקרופלסטיק שניוני בעקבות הישחקות לאורך זמן. ציוד דיג שהושלך או נאבד כולל חוט מונופילמנט מפלסטיק ורשת ניילון, הוא בדרך כלל בעל ציפה נייטרלית ולכן יכול להיסחף בעומקים משתנים בתוך האוקיינוסים. מדינות שונות דיווחו כי מיקרופלסטיק מהתעשייה וממקורות אחרים הצטבר בסוגים שונים של [[מאכלי ים|פירות ים]]. ב[[אינדונזיה]], ל-55% מכל מיני הדגים היו עדויות לפסולת מתועשת בדומה לאמריקה שדיווחה על שיעור של 67%.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Chelsea M. Rochman, Akbar Tahir, Susan L. Williams, Dolores V. Baxa, Rosalyn Lam, Jeffrey T. Miller, Foo-Ching Teh, Shinta Werorilangi, Swee J. Teh|שם=Anthropogenic debris in seafood: Plastic debris and fibers from textiles in fish and bivalves sold for human consumption|כתב עת=Scientific Reports|כרך=5|שנת הוצאה=2015-09-24|עמ=14340|doi=10.1038/srep14340|קישור=https://www.nature.com/articles/srep14340}}</ref> עם זאת, רוב הפסולת באינדונזיה הייתה פלסטיק, בעוד שבצפון אמריקה הרוב היה סיבים סינתטיים הקיימים בבגדים ובסוגים מסוימים של רשתות. המשמעות מהעובדה שדגים מזוהמים במיקרופלסטיק היא שאותם פלסטיקים וכימיקלים יצטברו ביולוגית בשרשרת המזון ויגיעו לבני האדם.

מחקר אחד ניתח את הכימיקל שמקורו בפלסטיק הנקרא polybrominated diphenyl ethers (PBDEs) בקיבה של [[יסעור קצר-זנב|יסעורים קצרי-זנב]]. הוא מצא כי לרבע מהציפורים היו קוגנרים בעלי [[ברום]] גבוה שאינם נמצאים בטרף שלהם באופן טבעי. עם זאת, ה-PBDE נכנס למערכות הציפורים דרך פלסטיק שנמצא ב[[קיבה]] של הציפורים. לכן לא רק הפלסטיק מועבר דרך שרשרת המזון אלא גם הכימיקלים מהפלסטיק.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Kosuke Tanaka, Hideshige Takada, Rei Yamashita, Kaoruko Mizukawa, Masa-aki Fukuwaka, Yutaka Watanuki|שם=Accumulation of plastic-derived chemicals in tissues of seabirds ingesting marine plastics|כתב עת=Marine Pollution Bulletin|כרך=69|שנת הוצאה=2013-01-01|עמ=219–222|doi=10.1016/j.marpolbul.2012.12.010|קישור=https://ui.adsabs.harvard.edu/abs/2013MarPB..69..219T}}</ref>

=== ייצור ===
ייצור מוצרי פלסטיק משתמש בגרגירים ובכדורי שרף קטנים כחומר הגלם שלהם. בארצות הברית, הייצור גדל מ-2.9 מיליון כדורים ב-1960 ל-21.7 מיליון כדורים ב-1987.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=A. T. Pruter|שם=Sources, quantities and distribution of persistent plastics in the marine environment|כתב עת=Marine Pollution Bulletin|כרך=18|שנת הוצאה=1987-06-01|עמ=305–310|doi=10.1016/S0025-326X(87)80016-4|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0025326X87800164}}</ref> בשנת 2019, הייצור העולמי של פלסטיק היה 368 מיליון טון; 51% יוצרו באסיה. סין, היצרנית הגדולה בעולם, יצרה 31% מהכלל העולמי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20210901235830/https://www.plasticseurope.org/application/files/8016/1125/2189/AF_Plastics_the_facts-WEB-2020-ING_FINAL.pdf|כותרת=Plastics – the Facts 2020
An analysis of European plastics production, demand and waste data|אתר=web.archive.org|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> באמצעות דליפה מקרית במהלך הובלה יבשתית או ימית, שימוש בלתי הולם כחומרי אריזה וזרימה ישירה ממפעלי עיבוד, חומרי גלם אלו עלולים להיכנס למערכות אקולוגיות מימיות. בהערכה של מי שוודיה באמצעות רשת של 80 מיקרומטר, KIMO, ארגון שמטרתו לשמור על ימים ואוקיינוסים נקיים, מצא ריכוזי מיקרופלסטיק של 150-2,400 חלקיקים למ"ק; בנמל הסמוך למתקן לייצור פלסטיק עמד הריכוז על 102,000 למ"ר.<ref name=":5" />

אתרי תעשייה רבים בהם נעשה שימוש תדיר בפלסטיק גולמי ממוקמים בקרבת מקורות מים. אם ישפכו במהלך הייצור, חומרים אלה עלולים להיכנס לסביבה הסובבת ולזהם את דרכי המים.<ref name=":10" />

=== אריזה ומשלוח ===
הספנות תרמה משמעותית לזיהום הים. כמה נתונים סטטיסטיים מצביעים על כך שבשנת 1970, ציי הספנות המסחריים ברחבי העולם השליכו למעלה מ-23,000 טונות של פסולת פלסטיק לסביבה הימית. בשנת 1988, הסכם בינלאומי (MARPOL 73/78, נספח V) אסר על השלכת פסולת מאוניות לסביבה הימית. בארצות הברית, חוק מחקר ובקרת זיהום פלסטיק ימי משנת 1987 אוסר על הזרמת פלסטיק לים, לרבות מכלי שיט צבאיים.<ref name=":51">{{צ-מאמר|מחבר=José G. B Derraik|שם=The pollution of the marine environment by plastic debris: a review|כתב עת=Marine Pollution Bulletin|כרך=44|שנת הוצאה=2002-09-01|עמ=842–852|doi=10.1016/S0025-326X(02)00220-5|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0025326X02002205}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20170125203752/http://swfsc.noaa.gov/publications/TM/SWFSC/NOAA-TM-NMFS-SWFSC-154_P879.PDF|כותרת=CONTROL OF PLASTIC WASTES ABOARD NAVAL SHIPS AT SEA|אתר=web.archive.org|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> עם זאת, הספנות נותרה מקור דומיננטי לזיהום פלסטיק, לאחר שהוסיפה כ-6.5 מיליון טון של פלסטיק בתחילת שנות ה-90.<ref name=":51" /><ref name=":23">{{צ-מאמר|מחבר=Emma L. Teuten, Jovita M. Saquing, Detlef R. U. Knappe, Morton A. Barlaz, Susanne Jonsson, Annika Björn, Steven J. Rowland, Richard C. Thompson, Tamara S. Galloway, Rei Yamashita, Daisuke Ochi, Yutaka Watanuki, Charles Moore, Pham Hung Viet, Touch Seang Tana, Maricar Prudente, Ruchaya Boonyatumanond, Mohamad P. Zakaria, Kongsap Akkhavong, Yuko Ogata, Hisashi Hirai, Satoru Iwasa, Kaoruko Mizukawa, Yuki Hagino, Ayako Imamura, Mahua Saha, Hideshige Takada|שם=Transport and release of chemicals from plastics to the environment and to wildlife|כתב עת=Philosophical Transactions of the Royal Society B: Biological Sciences|כרך=364|שנת הוצאה=2009-07-27|עמ=2027–2045|doi=10.1098/rstb.2008.0284|קישור=https://royalsocietypublishing.org/doi/10.1098/rstb.2008.0284}}</ref> מחקרים הראו שכ-10% מהפלסטיק שנמצא בחופים ב[[הוואי]] הם גרגירי פלסטיק.<ref name=":24">{{צ-מאמר|מחבר=Richard C. Thompson, Charles J. Moore, Frederick S. vom Saal, Shanna H. Swan|שם=Plastics, the environment and human health: current consensus and future trends|כתב עת=Philosophical Transactions of the Royal Society B: Biological Sciences|כרך=364|שנת הוצאה=2009-07-27|עמ=2153–2166|doi=10.1098/rstb.2009.0053|קישור=https://royalsocietypublishing.org/doi/10.1098/rstb.2009.0053}}</ref> בתקרית אחת ב-24 ביולי 2012, 150 טונות של גרגירים וחומרי גלם פלסטיים אחרים נשפכו מכלי שיט מול החוף ליד [[הונג קונג]] לאחר סערה גדולה. דווח כי פסולת זו של חברת [[סינופק]] הסינית נערמה בכמויות גדולות בחופים.<ref name=":10" /> אמנם מדובר באירוע גדול של דליפה, אבל חוקרים משערים שגם תאונות קטנות יותר מתרחשות ותורמות עוד יותר לזיהום מיקרופלסטיק ימי.<ref name=":10" />

=== פלסטיק ===
==== [[מים מינרליים]] ====
במחקר אחד, 93% מהמים בבקבוקים מ-11 מותגים שונים הכילו זיהום מיקרופלסטיק. לליטר, חוקרים מצאו בממוצע 325 חלקיקי מיקרופלסטיק.<ref name=":14">{{צ-מאמר|מחבר=Sherri A. Mason, Victoria G. Welch, Joseph Neratko|שם=Synthetic Polymer Contamination in Bottled Water|כתב עת=Frontiers in Chemistry|כרך=6|שנת הוצאה=2018|doi=10.3389/fchem.2018.00407|קישור=https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fchem.2018.00407}}</ref> מבין המותגים שנבדקו, בקבוקי Nestlé Pure Life ו-Gerolsteiner הכילו הכי הרבה מיקרופלסטיק עם 930 ו-807 חלקיקי מיקרופלסטיק לליטר (MPP/L), בהתאמה.<ref name=":14" /> מוצרי סן פלגרינו הראו את הכמות הנמוכה ביותר של צפיפות מיקרופלסטיק. בהשוואה ל[[מי ברז]], מים מבקבוקי פלסטיק הכילו פי שניים מיקרופלסטיק. חלק מהזיהום מגיע ככל הנראה מתהליך הביקבוק ואריזת המים.<ref name=":14" />

==== בקבוקי תינוקות ====
[[קובץ:Infant drinks milk from bottle.jpg|ממוזער|156x156 פיקסלים|בקבוקים לתינוקות מהווים מקור למיקרופלסטיק מאחר שהם נחשפים לחיטוי באידוי או במים רותחים פעמים רבות]]
בשנת 2020 חוקרים דיווחו כי בקבוקי האכלה לתינוקות מ[[פוליפרופילן]] עם נוהלי ייצור מודרניים נמצאו כגורמים לחשיפה למיקרופלסטיק לתינוקות שנעה בין 14,600 ל-4,550,000 חלקיקים לנפש ליום ב-48 אזורים. שחרור המיקרופלסטיק גבוה יותר כשהבקבוק מכיל נוזלים חמים יותר ודומה לשחרור ממוצרי פוליפרופילן אחרים כגון קופסאות אוכל.<ref>{{Cite news|title=Bottle-fed babies swallow millions of microplastics a day, study finds|url=https://www.theguardian.com/environment/2020/oct/19/bottle-fed-babies-swallow-millions-microplastics-day-study|work=The Guardian|date=2020-10-19|access-date=2023-08-12|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Damian|last=Carrington|first2=Damian Carrington Environment|last2=editor}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://phys.org/news/2020-10-high-microplastics-infant-bottles-formula.html|הכותב=Trinity College Dublin|כותרת=High levels of microplastics released from infant feeding bottles during formula prep|אתר=phys.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Dunzhu Li, Yunhong Shi, Luming Yang, Liwen Xiao, Daniel K. Kehoe, Yurii K. Gun’ko, John J. Boland, Jing Jing Wang|שם=Microplastic release from the degradation of polypropylene feeding bottles during infant formula preparation|כתב עת=Nature Food|כרך=1|שנת הוצאה=2020-11|עמ=746–754|doi=10.1038/s43016-020-00171-y|קישור=https://www.nature.com/articles/s43016-020-00171-y}}</ref> פטמות בקבוקים מגומי [[סיליקון (תרכובת)|סיליקון]] מתכלות עם הזמן כתוצאה מעיקור חוזר בקיטור, נשירה של חלקיקים בגודל מיקרו וננו של גומי סיליקון. מוערך שבשימוש בפטמות מחוטאות בחום במשך שנה, תינוק יבלע יותר מ-660,000 חלקיקים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://phys.org/news/2021-11-steam-disinfection-baby-bottle-nipples.html|הכותב=University of Massachusetts Amherst|כותרת=Steam disinfection of baby bottle nipples exposes babies and the environment to micro - and nanoplastic particles|אתר=phys.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Yu Su, Xi Hu, Hongjie Tang, Kun Lu, Huimin Li, Sijin Liu, Baoshan Xing, Rong Ji|שם=Steam disinfection releases micro(nano)plastics from silicone-rubber baby teats as examined by optical photothermal infrared microspectroscopy|כתב עת=Nature Nanotechnology|כרך=17|שנת הוצאה=2022-01|עמ=76–85|doi=10.1038/s41565-021-00998-x|קישור=https://www.nature.com/articles/s41565-021-00998-x}}</ref>

==== מוצרי פלסטיק לשימוש חד פעמי ====
[[קובץ:Kaffe og mandarin (5198912077).jpg|ממוזער|183x183 פיקסלים|כוסות חד פעמיות לשתייה חמה מצופות בפלסטיק בחלקן הפנימי ומהוות זיהום מיקרופלסטיק משמעותי]]
[[קובץ:Plastic_straw_photo-degraded_and_brittle.webm|ממוזער|סרטון שמדגים כיצד יכול להיווצר מיקרופלסטיק.]]
מוצרי פלסטיק חד-פעמיים נפוצים - כמו ספלי קפה מנייר המצופים פלסטיק דק בפנים – משחררים טריליונים של חלקיקי ננופלסטיק לליטר כששותים מהם מים קרים, וכמות כפולה פי 7 כששותים משקאות חמים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.upi.com/Science_News/2022/05/06/to-go-coffee-cups-trillions-plastic-nanoparticles/4821651596271/|כותרת=Take-out coffee cups may be shedding trillions of plastic nanoparticles, study says - UPI.com|אתר=UPI|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Christopher D. Zangmeister, James G. Radney, Kurt D. Benkstein, Berc Kalanyan|שם=Common Single-Use Consumer Plastic Products Release Trillions of Sub-100 nm Nanoparticles per Liter into Water during Normal Use|כתב עת=Environmental Science & Technology|כרך=56|שנת הוצאה=2022-05-03|עמ=5448–5455|doi=10.1021/acs.est.1c06768|קישור=https://pubs.acs.org/doi/10.1021/acs.est.1c06768}}</ref> מוצרי פלסטיק חד-פעמיים נכנסים לסביבות מימיות<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Chaoran Li, Rosa Busquets, Luiza C. Campos|שם=Assessment of microplastics in freshwater systems: A review|כתב עת=Science of The Total Environment|כרך=707|שנת הוצאה=2020-03-10|עמ=135578|doi=10.1016/j.scitotenv.2019.135578|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0048969719355731}}</ref> ו-"מדיניות מקומית וכלל-מדינתית המפחיתה פלסטיק לשימוש חד-פעמי זוהתה כפעולות חקיקה יעילות שקהילות יכולות לנקוט כדי לטפל בזיהום הפלסטיק".<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Chelsea M. Rochman, Keenan Munno, Carolynn Box, Anna Cummins, Xia Zhu, Rebecca Sutton|שם=Think Global, Act Local: Local Knowledge Is Critical to Inform Positive Change When It Comes to Microplastics|כתב עת=Environmental Science & Technology|כרך=55|שנת הוצאה=2021-01-05|עמ=4–6|doi=10.1021/acs.est.0c05746|קישור=https://pubs.acs.org/doi/10.1021/acs.est.0c05746}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Emmanuel Sunday Okeke, Charles Obinwanne Okoye, Edidiong Okokon Atakpa, Richard Ekeng Ita, Raphael Nyaruaba, Chiamaka Linda Mgbechidinma, Otobong Donald Akan|שם=Microplastics in agroecosystems-impacts on ecosystem functions and food chain|כתב עת=Resources, Conservation and Recycling|כרך=177|שנת הוצאה=2022-02-01|עמ=105961|doi=10.1016/j.resconrec.2021.105961|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S092134492100570X}}</ref>

===== מסכות פנים =====
מאז הופעת [[מגפת הקורונה]], השימוש ב[[מסכות בתקופת מגפת הקורונה|מסכות רפואיות]] גדל בחדות. מסכות פנים לשימוש חד פעמי עשויות מפולימרים, כגון פוליפרופילן, פוליאוריטן, פוליאקרילוניטריל, פוליסטירן, פוליקרבונט, פוליאתילן או פוליאסטר. הגידול בייצור, הצריכה והפסולת של מסכות פנים נוספה לרשימת האתגרים הסביבתיים, עקב תוספת פסולת חלקיקי פלסטיק בסביבה. לאחר התפרקות, מסכות פנים חד-פעמיות עלולות להתפרק לחלקיקים בגודל קטן יותר (מתחת ל-5 מ"מ), מה שיוצר מקור חדש של מיקרופלסטיק.<ref name=":16">{{צ-מאמר|מחבר=Oluniyi O. Fadare, Elvis D. Okoffo|שם=Covid-19 face masks: A potential source of microplastic fibers in the environment|כתב עת=Science of The Total Environment|כרך=737|שנת הוצאה=2020-10-01|עמ=140279|doi=10.1016/j.scitotenv.2020.140279|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0048969720338006}}</ref>

דו"ח שנערך בפברואר 2020 על ידי Oceans Asia, ארגון הפועל לחינוך ומחקר בנושא זיהום ים, מדווח על "נוכחותן של מסכות פנים מסוגים וצבעים שונים באוקיינוס בהונג קונג".<ref name=":16" />

=== מכוני טיהור שפכים ===
[[טיהור שפכים|מכוני טיהור שפכים]] מסירים מזהמים ממי [[שפכים]], בעיקר משפכים ביתיים, תוך שימוש בתהליכים פיזיקליים, כימיים וביולוגיים שונים.<ref name=":15">{{צ-מאמר|מחבר=Steve A. Carr, Jin Liu, Arnold G. Tesoro|שם=Transport and fate of microplastic particles in wastewater treatment plants|כתב עת=Water Research|כרך=91|שנת הוצאה=2016-03-15|עמ=174–182|doi=10.1016/j.watres.2016.01.002|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0043135416300021}}</ref> לרוב המכונים במדינות המפותחות יש שלבי טיפול ראשוניים ושניוניים כאחד. בשלב הראשוני של הטיפול, תהליכים פיזיקליים משמשים להסרת שמנים, חול ומוצקים גדולים אחרים באמצעות מסננים, מבהירים ומכלי שיקוע קונבנציונליים.<ref name=":52">{{צ-מאמר|מחבר=Eco Corp|שם=ENVIRONMENTAL PROTECTION AGENCY An Ghniomhaireacht urn Chaornhnü Comhshac WASTE WATER TREATMENT NL4NUALS PRIMARY, SECONDARY ANL TERTIARY TREATMENT document contains &#39;3t pages|קישור=https://www.academia.edu/32535289/ENVIRONMENTAL_PROTECTION_AGENCY_An_Ghniomhaireacht_urn_Chaornhnü_Comhshac_WASTE_WATER_TREATMENT_NL4NUALS_PRIMARY_SECONDARY_ANL_TERTIARY_TREATMENT_document_contains_3t_pages}}</ref> טיפול שניוני משתמש בתהליכים ביולוגיים הכוללים חיידקים ו[[פרוטוזואה]] כדי לפרק חומר אורגני. טכנולוגיות שניוניות נפוצות הן מערכות בוצה פעילה, סינון בטפטוף, ו[[אגן ירוק|אגנים ירוקים]] מלאכותיים. שלב הטיפול השלישוני האופציונלי עשוי לכלול תהליכים להסרת חומרים מזינים ([[חנקן]] ו[[זרחן]]) וחיטוי.<ref name=":52" />

מיקרופלסטיק זוהה הן בשלבי הטיפול הראשוני והן בשלבי הטיפול השניוני של הצמחים. מחקר משנת 1998 הציע שסיבי מיקרופלסטיק יהוו אינדיקטור לבוצות ביוב ופליטות של מתקני טיהור שפכים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Daniel Habib, David C. Locke, Leonard J. Cannone|שם=Synthetic Fibers as Indicators of Municipal Sewage Sludge, Sludge Products, and Sewage Treatment Plant Effluents|כתב עת=Water, Air, and Soil Pollution|כרך=103|שנת הוצאה=1998-04-01|עמ=1–8|doi=10.1023/A:1004908110793|קישור=https://doi.org/10.1023/A:1004908110793}}</ref> מחקרים מעריכים שכחלקיק אחד לליטר של מיקרופלסטיק משתחרר בחזרה לסביבה, עם יעילות הסרה של כ-99.9%.<ref name=":15" /><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Shirin Estahbanati, N. L. Fahrenfeld|שם=Influence of wastewater treatment plant discharges on microplastic concentrations in surface water|כתב עת=Chemosphere|כרך=162|שנת הוצאה=2016-11-01|עמ=277–284|doi=10.1016/j.chemosphere.2016.07.083|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S004565351630981X}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=S. M. Mintenig, I. Int-Veen, M. G. J. Löder, S. Primpke, G. Gerdts|שם=Identification of microplastic in effluents of waste water treatment plants using focal plane array-based micro-Fourier-transform infrared imaging|כתב עת=Water Research|כרך=108|שנת הוצאה=2017-01-01|עמ=365–372|doi=10.1016/j.watres.2016.11.015|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0043135416308600}}</ref> מחקר משנת 2016 הראה שרוב המיקרופלסטיקים מוסרים למעשה בשלב הטיפול הראשוני שבו נעשה שימוש בהסרת השכבה הצפה ושקיעת בוצה.<ref name=":15" /> כאשר מתקני טיפול אלו פועלים כראוי, הזיהום של מיקרופלסטיק לאוקיינוסים ולסביבות מים עיליות משטחי מכוני טיהור אינה גדולה באופן בלתי פרופורציונלי.<ref name=":15" /><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Fionn Murphy, Ciaran Ewins, Frederic Carbonnier, Brian Quinn|שם=Wastewater Treatment Works (WwTW) as a Source of Microplastics in the Aquatic Environment|כתב עת=Environmental Science & Technology|כרך=50|שנת הוצאה=2016-06-07|עמ=5800–5808|doi=10.1021/acs.est.5b05416|קישור=https://pubs.acs.org/doi/10.1021/acs.est.5b05416}}</ref> מחקרים רבים מראים כי בעוד שמכוני טיהור שפכים בהחלט מפחיתים את עומס המיקרופלסטיק במקורות מים, עם הפיתוחים הטכנולוגיים הנוכחיים הם אינם מסוגלים לנקות את המים במלואם ממזהם זה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Wojciech Pol, Angelika Żmijewska, Emilia Stasińska, Piotr Zieliński|שם=SPATIAL–TEMPORAL DISTRIBUTION OF MICROPLASTICS IN LOWLAND RIVERS FLOWING THROUGH TWO CITIES (NE POLAND)|כתב עת=Water, Air, & Soil Pollution|כרך=233|שנת הוצאה=2022-04-11|עמ=140|doi=10.1007/s11270-022-05608-7|קישור=https://doi.org/10.1007/s11270-022-05608-7}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Alexia Balla, Ahmed Mohsen, Sándor Gönczy, Tímea Kiss|שם=Spatial Variations in Microfiber Transport in a Transnational River Basin|כתב עת=Applied Sciences|כרך=12|שנת הוצאה=2022-01|עמ=10852|doi=10.3390/app122110852|קישור=https://www.mdpi.com/2076-3417/12/21/10852}}</ref>

== השפעות על הסביבה ==
על פי סקירה מקיפה של עדויות מדעיות שפורסמה על ידי מנגנון הייעוץ המדעי של האיחוד האירופי בשנת 2019, מיקרופלסטיק נמצא כעת בכל חלק של הסביבה. אמנם אין עדיין עדות לסיכון אקולוגי נרחב מזיהום מיקרופלסטיק, אך צפויים סיכונים נרחבים תוך מאה שנה אם הזיהום יימשך בקצב הנוכחי.<ref name=":25">{{קישור כללי|כתובת=https://sapea.info/topic/microplastics/|כותרת=A scientific perspective on microplastics in nature and society – SAPEA|שפה=en-GB|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref>

ישנה צמיחה מהירה של מחקר זיהום מיקרופלסטיק שעשוי להשפיע על הבנת הבעיה, כאשר סביבות ימיות נחקרות לרוב. חוקרים קראו לשיתוף טוב יותר של נתוני מחקר שעשויים להוביל לפתרונות יעילים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sintef.no/en/publications/publication/2101560/|כותרת=Microplastics Research Data: Evaluating the Current State of Findability and Accessibility and Recommendations for Improving Data Sharing|אתר=SINTEF|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-22}}</ref>

המשתתפים בסדנת המחקר הבינלאומית לשנת 2008 על הימצאות, השפעת וגורל פסולת ימית מיקרופלסטית באוניברסיטת וושינגטון בטאקומה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.scirp.org/(S(vtj3fa45qm1ean45wffcz5%205))/reference/referencespapers.aspx?referenceid=2943020|כותרת=Arthur, C., Baker, J. E., & Bamford, H. A. (Eds.) (2009). Proceedings of the International Research Workshop on the Occurrence, Effects, and Fate of Microplastic Marine Debris, September 9-11, 2008, University of Washington Tacoma, Tacoma, WA, USA, NOAA Technical Memorandum NOS-OR & R-30. - References - Scientific Research Publishing|אתר=www.scirp.org|תאריך_וידוא=2023-08-22}}</ref> הגיעו למסקנה שמיקרופלסטיק הוא בעיה בסביבה הימית, בהתבסס על:
* ההימצאות המתועדת של מיקרופלסטיק בסביבה הימית.
* זמני השהייה הארוכים של חלקיקים אלה (ולכן, הצטברותם בעתיד).
* העיכול המוכח שלהם על ידי אורגניזמים ימיים.

המחקר התמקד בעיקר בפריטי פלסטיק גדולים יותר. בעיות מוכרות העומדות בפני החיים הימיים הן הסתבכות, בליעה, חנק ותשישות כללית המובילה לעיתים קרובות למוות או [[החפת לווייתנים|החפה]]. לעומת זאת, מיקרופלסטיק אינו בולט באותה מידה, בהיותו קטן מ-5 מ"מ, וחלקיקיו לרוב אינם נראים לעין. חלקיקים בגודל זה זמינים למגוון רחב הרבה יותר של מינים, נכנסים לשרשרת המזון בתחתיתה, מוטבעים ברקמת בעלי חיים, ואז אינם ניתנים לגילוי בבדיקה ויזואלית ללא מיכשור.

יתר על כן, ההשלכות של פירוק פלסטיק ושחרור זיהום בטווח הארוך לרוב לא נלקחו בחשבון. הכמויות הגדולות של פלסטיק שנמצאות בסביבה, חשופות להתכלות, אך יש להן עוד שנים רבות של פירוק ושחרור של תרכובות רעילות, המכונה חוב רעילות.<ref name=":20" />

מיקרופלסטיק התגלה לא רק בים, אלא גם במערכות מים מתוקים, כולל ביצות, נחלים, בריכות, אגמים ונהרות באירופה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אסיה ואוסטרליה.<ref name=":26">{{צ-מאמר|מחבר=Ryan Helcoski, Lance T. Yonkos, Alterra Sanchez, Andrew H. Baldwin|שם=Wetland soil microplastics are negatively related to vegetation cover and stem density|כתב עת=Environmental Pollution|כרך=256|שנת הוצאה=2020-01-01|עמ=113391|doi=10.1016/j.envpol.2019.113391|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S026974911932305X}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Dafne Eerkes-Medrano, Richard C. Thompson, David C. Aldridge|שם=Microplastics in freshwater systems: A review of the emerging threats, identification of knowledge gaps and prioritisation of research needs|כתב עת=Water Research|כרך=75|שנת הוצאה=2015-05-15|עמ=63–82|doi=10.1016/j.watres.2015.02.012|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0043135415000858}}</ref> דגימות שנאספו על פני 29 יובלי [[הימות הגדולות]] בארצות הברית נמצאו מכילות חלקיקי פלסטיק, ש-98% מהם היו מיקרופלסטיק בגודל של 0.355 מ"מ עד 4.75 מ"מ.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Austin K. Baldwin, Steven R. Corsi, Sherri A. Mason|שם=Plastic Debris in 29 Great Lakes Tributaries: Relations to Watershed Attributes and Hydrology|כתב עת=Environmental Science & Technology|כרך=50|שנת הוצאה=2016-10-04|עמ=10377–10385|doi=10.1021/acs.est.6b02917|קישור=https://pubs.acs.org/doi/10.1021/acs.est.6b02917}}</ref>

על פי מחקר שפורסם בתחילת 2024 ב"ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" נמצא קשר בין נוכחות מיקרו-פלסטיק וננו-פלסטיק ברקמות אנושיות לבין סיכון מוגבר להתקף לב, שבץ מוחי או מוות. ממצאים דומים נמצאו במחקרים נוספים מהשנים האחרונות.{{הערה|{{ynet|גלעד ילון|הוכחות לנזק הקטלני של חלקיקי פלסטיק בגוף: "יותר התקפי לב ואירועים מוחיים"|health/article/hjjpmhap6|15 במרץ 2024}}}}

על פי מחקר שפורסם בספטמבר 2024, בני אדם יוצרים מדי שנה 57 מיליון טונות של זיהום פלסטיק.<ref name=":02">{{הארץ|אי־פי|מחקר: שמונה מדינות אחראיות ליותר ממחצית מזיהום הפלסטיק הגלובלי|00000191-c105-de0a-afd5-d94dcd6f0000|6 בספטמבר 2024}}</ref> הודו מדורגת ראשונה ברשימת המדינות המייצרות זיהום פלסטיק, והיא מייצרת 10.2 מיליון טונות של זיהום פלסטיק בשנה. אחריה בדירוג נמצאות: ניגריה, אינדונזיה, סין, פקיסטן, בנגלדש, רוסיה וברזיל. שמונה מדינות אלו ביחד אחראיות ליותר מ-50% מזיהום הפלסטיק העולמי.<ref name=":02" /> העיר שיוצרת את כמויות זיהום הפלסטיק הגדולות ביותר היא [[לאגוס]]. אחריה בדירוג: [[ניו דלהי]], [[לואנדה]], [[קראצ'י]] ו[[קהיר]].<ref name=":02" />

=== שילוב ביולוגי באורגניזמים ===
==== בעלי חיים ====
מיקרופלסטיק יכול להטמע ברקמות של בעלי חיים דרך בליעה או נשימה. מינים שונים של [[תולעים טבעתיות]] הוכחו כמכילות מיקרופלסטיק מוטבע בדרכי העיכול שלהם. [[סרטנים קצרי בטן|סרטנים]] רבים, כמו סרטן החוף Carcinus maenas, נראו כמשלבים מיקרופלסטיק הן בדרכי הנשימה והן בדרכי העיכול שלהם.<ref name=":17">{{צ-מאמר|מחבר=Andrew J. R. Watts, Ceri Lewis, Rhys M. Goodhead, Stephen J. Beckett, Julian Moger, Charles R. Tyler, Tamara S. Galloway|שם=Uptake and Retention of Microplastics by the Shore Crab Carcinus maenas|כתב עת=Environmental Science & Technology|כרך=48|שנת הוצאה=2014-08-05|עמ=8823–8830|doi=10.1021/es501090e|קישור=https://pubs.acs.org/doi/10.1021/es501090e}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Richard C. Thompson, Ylva Olsen, Richard P. Mitchell, Anthony Davis, Steven J. Rowland, Anthony W. G. John, Daniel McGonigle, Andrea E. Russell|שם=Lost at Sea: Where Is All the Plastic?|כתב עת=Science|כרך=304|שנת הוצאה=2004-05-07|עמ=838–838|doi=10.1126/science.1094559|קישור=https://www.science.org/doi/10.1126/science.1094559}}</ref> דגים מזהים בטעות חלקיקי פלסטיק כמזון, מה שיכול לחסום את דרכי העיכול שלהם ולשלוח אותות האכלה שגויים למוחם.<ref name=":3" /> מחקר חדש גילה, עם זאת, שדגים בולעים מיקרופלסטיק בשוגג ולא בכוונה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Bowen Li, Weiwenhui Liang, Quan-Xing Liu, Shijian Fu, Cuizhu Ma, Qiqing Chen, Lei Su, Nicholas J. Craig, Huahong Shi|שם=Fish Ingest Microplastics Unintentionally|כתב עת=Environmental Science & Technology|כרך=55|שנת הוצאה=2021-08-03|עמ=10471–10479|doi=10.1021/acs.est.1c01753|קישור=https://pubs.acs.org/doi/10.1021/acs.est.1c01753}}</ref>

התגלה גם ש[[אלמוגים]] מסוימים כגון Pocillopora verrucosa בולעים מיקרופלסטיק.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Jessica Reichert, Johannes Schellenberg, Patrick Schubert, Thomas Wilke|שם=Responses of reef building corals to microplastic exposure|כתב עת=Environmental Pollution|כרך=237|שנת הוצאה=2018-06-01|עמ=955–960|doi=10.1016/j.envpol.2017.11.006|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0269749117329536}}</ref> יכולים לחלוף 14 ימים עד שמיקרופלסטיק עובר דרך בעל חיים (בהשוואה לתקופת עיכול רגילה של יומיים), אך השתלבות של החלקיקים ב[[זימים]] של בעלי חיים יכולה למנוע לחלוטין הסרה של החלקיקים.<ref name=":17" /> כאשר בעלי חיים עמוסי מיקרופלסטיק נאכלים על ידי טורפים, המיקרופלסטיק משולבים בגופם של הטורפים. לדוגמה, מדענים דיווחו על הצטברות פלסטיק בבטן של [[אורנוניים]] שמהווים את הטרף העיקרי לדגים מסחריים כמו [[טונה]] ו[[דג-חרב|דגי חרב]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Alina M. Wieczorek, Liam Morrison, Peter L. Croot, A. Louise Allcock, Eoin MacLoughlin, Olivier Savard, Hannah Brownlow, Thomas K. Doyle|שם=Frequency of Microplastics in Mesopelagic Fishes from the Northwest Atlantic|כתב עת=Frontiers in Marine Science|כרך=5|שנת הוצאה=2018|doi=10.3389/fmars.2018.00039|קישור=https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fmars.2018.00039}}</ref> מיקרופלסטיק גם סופג מזהמים כימיים שיכול לעבור לרקמות האורגניזם.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Peter Wardrop, Jeff Shimeta, Dayanthi Nugegoda, Paul D. Morrison, Ana Miranda, Min Tang, Bradley O. Clarke|שם=Chemical Pollutants Sorbed to Ingested Microbeads from Personal Care Products Accumulate in Fish|כתב עת=Environmental Science & Technology|כרך=50|שנת הוצאה=2016-04-05|עמ=4037–4044|doi=10.1021/acs.est.5b06280|קישור=https://pubs.acs.org/doi/10.1021/acs.est.5b06280}}</ref> בעלי חיים קטנים נמצאים בסיכון לצריכת מזון מופחתת עקב שובע שווא וכתוצאה מכך לרעוב מהמיקרופלסטיק.

מחקר שנעשה בקו החוף הארגנטינאי של שפך [[ריו דה לה פלטה]], מצא נוכחות של מיקרופלסטיק במעיים של 11 מינים של דגי מים מתוקים על חוף הים. 11 מיני דגים אלה ייצגו ארבעה הרגלי האכלה שונים: [[אוכלי רקבובית]], [[אוכלי פלנקטון]], [[אוכל-כול|אוכלי כול]] ו[[אוכלי דגים]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Rocío S. Pazos, Tomás Maiztegui, Darío C. Colautti, Ariel H. Paracampo, Nora Gómez|שם=Microplastics in gut contents of coastal freshwater fish from Río de la Plata estuary|כתב עת=Marine Pollution Bulletin|כרך=122|שנת הוצאה=2017-09-15|עמ=85–90|doi=10.1016/j.marpolbul.2017.06.007|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0025326X17304873}}</ref> מחקר זה הוא אחד הבודדים עד כה שהראו בליעה של מיקרופלסטיק על ידי אורגניזמים של מים מתוקים.

[[ניזוני קרקעית]], כמו [[מלפפוני-ים]], שהם [[אוכלי נבלות]] לא סלקטיביים הניזונים מפסולת בקרקעית האוקיינוס, בולעים כמויות גדולות של משקעים. הוכח שארבעה מינים של מלפפון ים (Thyonella gemmate, Holothuria floridana, H. grisea ו-Cucumaria frondosa) בלעו בין פי 2 ל-20 יותר חלקיקי [[פוליוויניל כלוריד|PVC]] ובין פי 2 ל-138 יותר חלקיקי חוט ניילון (בכמות כ-517 סיבים לכל אורגניזם) על בסיס יחס פלסטיק-חול. תוצאות אלו מצביעות על כך שפרטים עשויים לבלוע חלקיקי פלסטיק באופן סלקטיבי. זה סותר את אסטרטגיית ההאכלה חסרת ההבחנה המקובלת של מלפפוני-ים, ועלול להתרחש בכל הניזונים הלא סלקטיביים כשיש מיקרופלסטיק בסביבתם.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Stephanie L. Wright, Richard C. Thompson, Tamara S. Galloway|שם=The physical impacts of microplastics on marine organisms: A review|כתב עת=Environmental Pollution|כרך=178|שנת הוצאה=2013-07-01|עמ=483–492|doi=10.1016/j.envpol.2013.02.031|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0269749113001140}}</ref>

כמו כן, הוכח כי [[צדפות]] בולעות מיקרופלסטיק וננופלסטיק.<ref name=":27">{{צ-מאמר|מחבר=Kevin Tallec, Arnaud Huvet, Carole Di Poi, Carmen González-Fernández, Christophe Lambert, Bruno Petton, Nelly Le Goïc, Mathieu Berchel, Philippe Soudant, Ika Paul-Pont|שם=Nanoplastics impaired oyster free living stages, gametes and embryos|כתב עת=Environmental Pollution|כרך=242|שנת הוצאה=2018-11-01|עמ=1226–1235|doi=10.1016/j.envpol.2018.08.020|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0269749118329725}}</ref> בחשיפה למיקרופלסטיק, יורדת יכולת הסינון של הצדפות.<ref name=":28">{{צ-מאמר|מחבר=Patrícia Oliveira, Luís Gabriel Antão Barboza, Vasco Branco, Neusa Figueiredo, Cristina Carvalho, Lúcia Guilhermino|שם=Effects of microplastics and mercury in the freshwater bivalve Corbicula fluminea (Müller, 1774): Filtration rate, biochemical biomarkers and mercury bioconcentration|כתב עת=Ecotoxicology and Environmental Safety|כרך=164|שנת הוצאה=2018-11-30|עמ=155–163|doi=10.1016/j.ecoenv.2018.07.062|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0147651318306572}}</ref> כתוצאה מכך מתרחשות השפעות מרובות, כגון פגיעה חיסונית ופגיעה עצבית.<ref name=":29">{{צ-מאמר|מחבר=Yu Tang, Jiahuan Rong, Xiaofan Guan, Shanjie Zha, Wei Shi, Yu Han, Xueying Du, Fangzhu Wu, Wei Huang, Guangxu Liu|שם=Immunotoxicity of microplastics and two persistent organic pollutants alone or in combination to a bivalve species|כתב עת=Environmental Pollution|כרך=258|שנת הוצאה=2020-03-01|עמ=113845|doi=10.1016/j.envpol.2019.113845|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0269749119339764}}</ref><ref name=":30">{{צ-מאמר|מחבר=Shuge Sun, Wei Shi, Yu Tang, Yu Han, Xueying Du, Weishang Zhou, Yuan Hu, Chaosheng Zhou, Guangxu Liu|שם=Immunotoxicity of petroleum hydrocarbons and microplastics alone or in combination to a bivalve species: Synergic impacts and potential toxication mechanisms|כתב עת=Science of The Total Environment|כרך=728|שנת הוצאה=2020-08-01|עמ=138852|doi=10.1016/j.scitotenv.2020.138852|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S004896972032369X}}</ref><ref name=":31">{{צ-מאמר|מחבר=Yu Tang, Weishang Zhou, Shuge Sun, Xueying Du, Yu Han, Wei Shi, Guangxu Liu|שם=Immunotoxicity and neurotoxicity of bisphenol A and microplastics alone or in combination to a bivalve species, Tegillarca granosa|כתב עת=Environmental Pollution|כרך=265|שנת הוצאה=2020-10-01|עמ=115115|doi=10.1016/j.envpol.2020.115115|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0269749120315049}}</ref> ירידה ב[[חסינות (רפואה)|תפקוד החיסוני]] מתרחשת עקב הפחתת ה[[פגוציטוזיס]] ופעילות הגןNF-κB.<ref name=":29" /><ref name=":31" /> תפקוד [[נוירולוגיה|נוירולוגי]] לקוי הוא תוצאה של עיכוב של ChE ודיכוי של [[אנזים|אנזימים]] מווסתים של [[מוליך עצבי|נוירוטרנסמיטר]]<ref name=":31" /> כאשר נחשפות למיקרופלסטיק, הצדפות חוות גם עקה חמצונית, מה שמעיד על פגיעה ביכולת לסלק תרכובות רעילות בתוך הגוף, דבר שעלול בסופו של דבר לפגוע ב-[[DNA]].<ref name=":30" /> [[תא רבייה|תאי רבייה]] וזחלים של צדפות נפגעים גם כאשר הם נחשפים למיקרופלסטיק. שיעורי עצירת ההתפתחות והמומים ההתפתחותיים עולים, בעוד ששיעורי ה[[הפריה]] יורדים<ref name=":27" /><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Arno Bringer, Hélène Thomas, Grégoire Prunier, Emmanuel Dubillot, Noémie Bossut, Carine Churlaud, Christelle Clérandeau, Florane Le Bihanic, Jérôme Cachot|שם=High density polyethylene (HDPE) microplastics impair development and swimming activity of Pacific oyster D-larvae, Crassostrea gigas, depending on particle size|כתב עת=Environmental Pollution|כרך=260|שנת הוצאה=2020-05-01|עמ=113978|doi=10.1016/j.envpol.2020.113978|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0269749119359858}}</ref> כאשר צדפות נחשפו למיקרופלסטיק וכן למזהמים אחרים כגון POPs {{אנ|Persistent organic pollutant}}, [[כספית]] או [[פחמימן|פחמימנים]] במעבדה, הוכח שההשפעות הרעילות מחמירות.<ref name=":28" /><ref name=":29" /><ref name=":30" />

לא רק דגים ואורגניזמים בעלי יכולת תנועה יכולים לבלוע מיקרופלסטיק. אלמוגאים, שהם בוני שוניות ראשוניים, הוכחו כבולעים מיקרופלסטיק בתנאי מעבדה.<ref name=":32">{{צ-מאמר|מחבר=N. M. Hall, K. L. E. Berry, L. Rintoul, M. O. Hoogenboom|שם=Microplastic ingestion by scleractinian corals|כתב עת=Marine Biology|כרך=162|שנת הוצאה=2015-03-01|עמ=725–732|doi=10.1007/s00227-015-2619-7|קישור=https://doi.org/10.1007/s00227-015-2619-7}}</ref> בעוד שההשפעות של בליעה על אלמוגים אלה לא נחקרו, אלמוגים יכולים בקלות לחוות לחץ סביבתי ו[[הלבנת אלמוגים|להלבין]]. הוכח כי מיקרופלסטיק נדבק לחלק החיצוני של האלמוגים לאחר חשיפה במעבדה.<ref name=":32" /> ההיצמדות אל החלק החיצוני של האלמוגים עלולה להיות מזיקה, מכיוון שהאלמוגים מסירים מעצמם משקעים או כל חומר חלקיקי על ידי הפרשת ריר, שזה תהליך שדורש הוצאת אנרגיה, מה שמגדיל את הסבירות לתמותה.<ref>{{צ-ספר|שם=Impacts of Sediment on Coral Reefs|קישור=https://doi.org/10.1007/978-90-481-2639-2_25|מו"ל=Springer Netherlands|שנת הוצאה=2011|מקום הוצאה=Dordrecht|ISBN=978-90-481-2639-2|עמ=575–586|סדרה=Encyclopedia of Earth Sciences Series|מחבר=Michael J. Risk, Evan Edinger|שפה=en}}</ref>

מחקר שפורסם בשנת 2023 הראה כי חשיפה למיקרופלסטיק פגעה בביצועים ה[[הכרה|קוגניטיביים]] של [[סרטנים נזירים]], מה שעלול להשפיע על סיכויי ההישרדות שלהם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.psypost.org/2023/06/exposure-to-microplastics-impairs-cognition-in-hermit-crabs-study-finds-165859|הכותב=Vladimir Hedrih|כותרת=Exposure to microplastics impairs cognition in hermit crabs, study finds|אתר=PsyPost|תאריך=2023-06-17|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref>

בשנת 2019 דווח לראשונה באירופה על פריטי מיקרופלסטיק בתכולת הקיבה של דו-חיים בדגימות של [[טריטון (סוג)|טריטון]] אירופאי מצוי (Triturus carnifex). הן גם העדויות הראשונות עבור סדרת [[בעלי זנב]] ברחבי העולם, והדגיש כי הנושא המתעורר של פלסטיק מהווה איום אפילו בסביבות מרוחקות בגובה רב.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mattia Iannella, Giulia Console, Paola D’Alessandro, Francesco Cerasoli, Cristina Mantoni, Fabrizio Ruggieri, Francesca Di Donato, Maurizio Biondi|שם=Preliminary Analysis of the Diet of Triturus carnifex and Pollution in Mountain Karst Ponds in Central Apennines|כתב עת=Water|כרך=12|שנת הוצאה=2020-01|עמ=44|doi=10.3390/w12010044|קישור=https://www.mdpi.com/2073-4441/12/1/44}}</ref> המיקרופלסטיק נמצא גם אצל [[שחרור]]ים (Turdus merula) ו[[קיכלי רונן]] (Turdus philomelos) אשר מראה על נוכחות של מיקרופלסטיק בסביבות יבשתיות.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Krzysztof Deoniziak, Aleksandra Cichowska, Sławomir Niedźwiecki, Wojciech Pol|שם=Thrushes (Aves: Passeriformes) as indicators of microplastic pollution in terrestrial environments|כתב עת=Science of The Total Environment|כרך=853|שנת הוצאה=2022-12-20|עמ=158621|doi=10.1016/j.scitotenv.2022.158621|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0048969722057205}}</ref>

==== צמחים ====
ביולוגים ימיים בשנת 2017 גילו של-75% מהעשב התת-ימי ב[[אטול]] טרנף מול חופי [[בליז]] היו דבוקים סיבים, רסיסים וחרוזים מיקרופלסטיים. מעל חלקי הפלסטיק צמחו אפיביונטים (אורגניזמים שנדבקים באופן טבעי לעשב הים). עשב הים הוא חלק מהמערכת האקולוגית של [[שונית המחסום הגדולה|שונית המחסום]] והוא ניזון מ[[תוכינונים]], שלאחר מכן נאכלים על ידי בני אדם. ממצאים אלה, שפורסמו ב-Marine Pollution Bulletin, עשויים להיות "הגילוי הראשון של מיקרופלסטיק על [[צמחים וסקולריים]] מימיים... [ו] רק הגילוי השני של מיקרופלסטיק על צמחים ימיים בכל מקום בעולם".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bu.edu/articles/2019/microplastic-pollution-in-ocean-seagrasses/|כותרת=Microplastic Pollution Found in Ocean Seagrasses for First Time|אתר=Boston University|תאריך=2019-02-26|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref>

מיקרופלסטיק יכול לעכב את הצמיחה של צמחים יבשתיים עקב ספיגה מוגברת של מתכות רעילות כגון [[קדמיום]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Bas Boots, Connor William Russell, Dannielle Senga Green|שם=Effects of Microplastics in Soil Ecosystems: Above and Below Ground|כתב עת=Environmental Science & Technology|כרך=53|שנת הוצאה=2019-10-01|עמ=11496–11506|doi=10.1021/acs.est.9b03304|קישור=https://pubs.acs.org/doi/10.1021/acs.est.9b03304}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Fengyu Huang, Jinzhao Hu, Li Chen, Zhe Wang, Shiyong Sun, Wanming Zhang, Hu Jiang, Ying Luo, Lei Wang, Yi Zeng, Linchuan Fang|שם=Microplastics may increase the environmental risks of Cd via promoting Cd uptake by plants: A meta-analysis|כתב עת=Journal of Hazardous Materials|כרך=448|שנת הוצאה=2023-04-15|עמ=130887|doi=10.1016/j.jhazmat.2023.130887|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0304389423001693}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Fangli Wang, Xuexia Wang, Ningning Song|שם=Polyethylene microplastics increase cadmium uptake in lettuce (Lactuca sativa L.) by altering the soil microenvironment|כתב עת=Science of The Total Environment|כרך=784|שנת הוצאה=2021-08-25|עמ=147133|doi=10.1016/j.scitotenv.2021.147133|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0048969721022038}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Fayuan Wang, Xueying Feng, Yingying Liu, Catharine A. Adams, Yuhuan Sun, Shuwu Zhang|שם=Micro(nano)plastics and terrestrial plants: Up-to-date knowledge on uptake, translocation, and phytotoxicity|כתב עת=Resources, Conservation and Recycling|כרך=185|שנת הוצאה=2022-10-01|עמ=106503|doi=10.1016/j.resconrec.2022.106503|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0921344922003469}}</ref>

'''מיקרואורגניזמים'''

ישנם מיקרואורגניזמים שחיים על פני השטח של המיקרופלסטיק. קהילה זו של אורגניזמים יוצרת [[ביופילם]] רירי אשר, על פי מחקר משנת 2019,<ref name=":34">{{צ-מאמר|מחבר=Xiaojian Wu, Jie Pan, Meng Li, Yao Li, Mark Bartlam, Yingying Wang|שם=Selective enrichment of bacterial pathogens by microplastic biofilm|כתב עת=Water Research|כרך=165|שנת הוצאה=2019-11-15|עמ=114979|doi=10.1016/j.watres.2019.114979|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0043135419307535}}</ref> בעל מבנה ייחודי ובעל סיכון מיוחד, מכיוון שביופילם מיקרופלסטי הוכח כמספק בית גידול חדש לקולוניזציה המגדילה את החפיפה בין מינים שונים, ובכך הפצת [[פתוגנים]] וגנים עמידים לאנטיביוטיקה באמצעות [[העברה גנטית אופקית]]. לאחר מכן, עקב תנועה מהירה דרך נתיבי מים, הפתוגנים הללו יכולים לעבור במהירות רבה ממקורם למקום אחר שבו פתוגן ספציפי עשוי שלא להיות קיים באופן טבעי, מה שמפיץ את המחלה הפוטנציאלית.<ref name=":34" />

[[זואופלנקטון]] אוכלים חרוזי מיקרופלסטיק (1.7-30.6 מיקרומטר) ומפרישים [[צואה]] המזוהמת במיקרופלסטיק. בנוסך לקליטה דרך אכילה, המיקרופלסטיק נצמד לרגליים ולשלד החיצוני של הזואופלנקטון.{{הערה|שם=מיקרופלסטיק}} זואופלנקטון, בין שאר אורגניזמים ימיים, צורכים מיקרופלסטיק כיוון שהם פולטים אינפוכימיקלים דומים, בעיקר דימתיל סולפיד (DMS), כפי שעושה [[פיטופלנקטון]].<ref name=":33">{{צ-מאמר|מחבר=Matthew S. Savoca, Martha E. Wohlfeil, Susan E. Ebeler, Gabrielle A. Nevitt|שם=Marine plastic debris emits a keystone infochemical for olfactory foraging seabirds|כתב עת=Science Advances|כרך=2|שנת הוצאה=2016-11-04|doi=10.1126/sciadv.1600395|קישור=https://www.science.org/doi/10.1126/sciadv.1600395}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=John W. H. Dacey, Stuart G. Wakeham|שם=Oceanic Dimethylsulfide: Production During Zooplankton Grazing on Phytoplankton|כתב עת=Science|כרך=233|שנת הוצאה=1986-09-19|עמ=1314–1316|doi=10.1126/science.233.4770.1314|קישור=https://www.science.org/doi/10.1126/science.233.4770.1314}}</ref> פלסטיק כגון פוליאתילן בצפיפות גבוהה (HDPE), פוליאתילן בצפיפות נמוכה (LDPE), ופוליפרופילן (PP) מייצרים ריחות של דימתיל סולפיד.<ref name=":33" /> סוגים אלה של פלסטיק קיימים בדרך כלל בשקיות ניילון, במכלי אחסון מזון ובפקקי בקבוקים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20161116164229/https://www.containerandpackaging.com/info/plasticology.asp|כותרת=Plasticology 101 {{!}} Container & Packaging Supply|אתר=web.archive.org|תאריך=2016-11-16|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> סיבים ירוקים ואדומים של פלסטיק נמצאו באורגניזמים הפלנקטוניים ובאצות ים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=A. M. Saley, A. C. Smart, M. F. Bezerra, T. L. U. Burnham, L. R. Capece, L. F. O. Lima, A. C. Carsh, S. L. Williams, S. G. Morgan|שם=Microplastic accumulation and biomagnification in a coastal marine reserve situated in a sparsely populated area|כתב עת=Marine Pollution Bulletin|כרך=146|שנת הוצאה=2019-09-01|עמ=54–59|doi=10.1016/j.marpolbul.2019.05.065|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0025326X19304333}}</ref>

==== בני אדם ====
על פי סקירה מקיפה של ראיות מדעיות שפורסמה על ידי מנגנון הייעוץ המדעי של האיחוד האירופי בשנת 2019, "מעט ידוע ביחס לסיכונים לבריאות האדם של ננו ומיקרופלסטיק, ומה שידוע שרוי באי ודאות". מחברי הסקירה מזהים את המגבלות העיקריות באיכות או המתודולוגיה של המחקר עד כה.<ref name=":25" />

הצריכה הממוצעת/חציונית של מיקרופלסטיק בבני אדם היא ברמות הנחשבות בטוחות בבני אדם; עם זאת, אנשים מסוימים עשויים לפעמים לחרוג ממגבלות אלה; ההשפעות, אם בכלל, של זה אינן ידועות.<ref name=":24" /> לא ידוע אם ובאיזו מידה מיקרופלסטיק מצטבר ביולוגית בבני אדם.<ref name=":35">{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20180417005144/http://www.state.nj.us/dep/sab/NJDEP-SAB-PHSC-final-2016.pdf|הכותב=|כותרת=Report of the NJDEP-Science Advisory Board: Human Health Impacts of Microplastics and Nanoplastics|אתר=web.archive.org|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Ana I. Catarino, Valeria Macchia, William G. Sanderson, Richard C. Thompson, Theodore B. Henry|שם=Low levels of microplastics (MP) in wild mussels indicate that MP ingestion by humans is minimal compared to exposure via household fibres fallout during a meal|כתב עת=Environmental Pollution|כרך=237|שנת הוצאה=2018-06-01|עמ=675–684|doi=10.1016/j.envpol.2018.02.069|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0269749117344445}}</ref> מחקר מ-2022 זיהה, לראשונה, נוכחות של פולימרים בדם אנושי ב-17 מתוך 22 מתנדבים בריאים. הממוצע של סכום הריכוז הניתן לכימות של חלקיקי פלסטיק היה 1.6 מ"ג/ליטר. המטרה המוצהרת של המחקר הייתה לפתח שיטת דגימה וניתוח שניתן להשתמש בה כדי לזהות פלסטיק בדם אנושי.<ref name=":19" />

מחקר תת-כרוני שנערך לאחרונה חקר חרוזי פולימר על בסיס מתאקרילט (מעל 10 מיקרומטר) במזון למטרות טיפוליות והוא לא מצא סימן להצטברות ביולוגית של חרוזי פולימר באיברי עכברים מלבד [[מערכת העיכול]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Ondřej Groborz, Lenka Poláková, Kristýna Kolouchová, Pavel Švec, Lenka Loukotová, Vijay Madhav Miriyala, Pavla Francová, Jan Kučka, Jan Krijt, Petr Páral, Martin Báječný, Tomáš Heizer, Radek Pohl, David Dunlop, Jiří Czernek, Luděk Šefc, Jiří Beneš, Petr Štěpánek, Pavel Hobza, Martin Hrubý|שם=Chelating Polymers for Hereditary Hemochromatosis Treatment|כתב עת=Macromolecular Bioscience|כרך=20|שנת הוצאה=2020-12|עמ=2000254|doi=10.1002/mabi.202000254|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/mabi.202000254}}</ref> המיקרופלסטיק שנבלע על ידי דגים וסרטנים עשוי להיצרך לאחר מכן על ידי בני אדם בסוף שרשרת המזון.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Gabriel Enrique De-la-Torre|שם=Microplastics: an emerging threat to food security and human health|כתב עת=Journal of Food Science and Technology|כרך=57|שנת הוצאה=2020-05-01|עמ=1601–1608|doi=10.1007/s13197-019-04138-1|קישור=https://doi.org/10.1007/s13197-019-04138-1}}</ref> מיקרופלסטיק נמצא באוויר, במים ובמזון שבני אדם אוכלים, במיוחד ב[[מאכלי ים]]; עם זאת, מידת הספיגה והצבירה אינה ברורה.<ref name=":35" /><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20180921052339/http://www.fao.org/docrep/013/i1820e/i1820e01.pdf|כותרת=WORLD REVIEW OF FISHERIES AND AQUACULTURE|אתר=web.archive.org|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> עם זאת, בליעה של מיקרופלסטיק דרך מזון עשויה להיות מינורית יחסית; לדוגמה, בעוד שידוע כי מולים {{אנ|Mussel}} צוברים מיקרופלסטיק, בני אדם צפויים להיחשף ליותר מיקרופלסטיק באבק ביתי מאשר על-ידי צריכת מולים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Joana Correia Prata, João P. da Costa, Isabel Lopes, Armando C. Duarte, Teresa Rocha-Santos|שם=Environmental exposure to microplastics: An overview on possible human health effects|כתב עת=Science of The Total Environment|כרך=702|שנת הוצאה=2020-02-01|עמ=134455|doi=10.1016/j.scitotenv.2019.134455|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0048969719344468}}</ref>

ישנם שלושה חששות פוטנציאליים עיקריים בהקשר למיקרופלסטיק: לפלסטיק עצמו עשויה להיות השפעה מסוימת על הפיזיולוגיה האנושית; מיקרופלסטיק עשוי להתחבר למתכות כבדות או תרכובות כימיות אחרות בסביבה ולפעול כווקטור להכנסתם לגוף; וייתכן שמיקרופלסטיק עשוי לשמש וקטורים לפתוגנים.<ref name=":35" />

מחקר חדש מגלה כי חלקיקי מיקרו וננו-פלסטיק שעלולים להצטבר ברקמות הגוף ובזרם הדם קשורים ישירות לסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולריים בהם התקף לב, שבץ מוחי וגורמים נוספים העלולים להוביל למוות בטרם עת. במחקר מציינים שננו פלסטיק הוא המדאיג ביותר בהקשר של בריאות בני האדם. החלקיק הזעיר ברוחב ממוצע של אלפית שערה אנושית יכול להיכנס בקלות למערכת העיכול, הריאות וזרם הדם, לפלוש לתאים ולרקמות באיברים מרכזיים ולהפריע לתהליכים תאיים שונים כמו ויסות דם בין איברים בגוף או חילוף חומרים.{{הערה|{{ynet|גלעד ילון|הוכחות לנזק הקטלני של חלקיקי פלסטיק בגוף: "יותר התקפי לב ואירועים מוחיים"|health/article/hjjpmhap6|15 במרץ 2024}}}}

=== מזהמים אורגניים עמידים ומזהמים אורגניים חדשים ===
חלקיקי פלסטיק עשויים להתרכז ולהעביר תרכובות אורגניות סינתטיות (למשל מזהמים אורגניים עמידים {{אנ|Persistent organic pollutant}} ומזהמים אורגניים חדשים), הנמצאים בדרך כלל בסביבה ובמי הים, על פני השטח שלהם באמצעות [[ספיחה]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Yukie Mato, Tomohiko Isobe, Hideshige Takada, Haruyuki Kanehiro, Chiyoko Ohtake, Tsuguchika Kaminuma|שם=Plastic Resin Pellets as a Transport Medium for Toxic Chemicals in the Marine Environment|כתב עת=Environmental Science & Technology|כרך=35|שנת הוצאה=2001-01-01|עמ=318–324|doi=10.1021/es0010498|קישור=https://pubs.acs.org/doi/10.1021/es0010498}}</ref> מיקרופלסטיק יכול לשמש כ[[נשא (מחלה)|נשא]] להעברת מזהמים אורגניים עמידים מהסביבה לאורגניזמים.{{הערה|שם=:51}}<ref name=":23" /> מאמרים אחרונים הראו גם שמיקרופלסטיק יכול לספוג כימיקלים אורגניים חדשים כגון תרופות ומוצרי טיפוח אישי.<ref name=":36">{{צ-מאמר|מחבר=Olga S. Arvaniti, Georgia Antonopoulou, Georgia Gatidou, Zacharias Frontistis, Dionissios Mantzavinos, Athanasios S. Stasinakis|שם=Sorption of two common antihypertensive drugs onto polystyrene microplastics in water matrices|כתב עת=Science of The Total Environment|כרך=837|שנת הוצאה=2022-09-01|עמ=155786|doi=10.1016/j.scitotenv.2022.155786|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0048969722028832}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Yandan Li, Miao Li, Zhen Li, Lei Yang, Xiang Liu|שם=Effects of particle size and solution chemistry on Triclosan sorption on polystyrene microplastic|כתב עת=Chemosphere|כרך=231|שנת הוצאה=2019-09-01|עמ=308–314|doi=10.1016/j.chemosphere.2019.05.116|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0045653519310227}}</ref> פוטנציאל הספיגה מושפע ממטריצת מים, [[PH|רמת חומציות]], חוזק יוני והתיישנות של מיקרו-חלקיקים.<ref name=":36" />

תוספים המוספים לפלסטיק במהלך הייצור עלולים לדלוף החוצה עם בליעה, ועלולים לגרום לנזק חמור לאורגניזם. הפרעה [[אנדוקרינולוגיה|אנדוקרינית]] על ידי תוספים פלסטיים עשויה להשפיע על בריאות ה[[רבייה]] של בני אדם ובעלי חיים כאחד.<ref name=":23" />

=== מחלה ===
בשנת 2023 התגלתה פלסטיקוזיס, מחלה חדשה הנגרמת על ידי פלסטיק בלבד, ב[[עופות מים]]. לציפורים שזוהו כסובלות מהמחלה יש [[צלקת|צלקות]] בדרכי העיכול כתוצאה מבליעת פסולת פלסטיק.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://amp.theguardian.com/environment/2023/mar/03/plasticosis-new-disease-caused-by-plastics-discovered-in-seabirds|כותרת=New disease caused by plastics discovered in seabirds {{!}} Plastics {{!}} The Guardian|אתר=amp.theguardian.com|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> "כאשר ציפורים בולעות חתיכות קטנות של פלסטיק, הם גילו, זה יוצר [[דלקת]] במערכת העיכול. עם הזמן, הדלקת המתמשכת גורמת לרקמות להצטלק ולהתעוות, ומשפיעות על העיכול, הצמיחה וההישרדות."<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nhm.ac.uk/press-office/press-releases/new-disease-caused-solely-by-plastics-discovered-in-seabirds-.html|כותרת=New disease caused solely by plastics discovered in seabirds|אתר=www.nhm.ac.uk|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref>

== היכן ניתן למצוא מיקרופלסטיק ==
=== אוויר ===
מיקרופלסטיק הנישא באוויר זוהה באטמוספירה, בתוך מבנים ומחוץ להם. בשנת 2019 מחקר מצא כי מיקרופלסטיק מועבר באטמוספירה לאזורים מרוחקים דרך הרוח.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Steve Allen, Deonie Allen, Vernon R. Phoenix, Gaël Le Roux, Pilar Durántez Jiménez, Anaëlle Simonneau, Stéphane Binet, Didier Galop|שם=Atmospheric transport and deposition of microplastics in a remote mountain catchment|כתב עת=Nature Geoscience|כרך=12|שנת הוצאה=2019-05|עמ=339–344|doi=10.1038/s41561-019-0335-5|קישור=https://www.nature.com/articles/s41561-019-0335-5}}</ref> מחקר משנת 2017 מצא ריכוזי מיקרופייבר באוויר בתוך מבנים בין 1.0 ל-60.0 מיקרופייבר למטר מעוקב (ש-33% מהם התגלו כמיקרופלסטיק).<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Johnny Gasperi, Stephanie L. Wright, Rachid Dris, France Collard, Corinne Mandin, Mohamed Guerrouache, Valérie Langlois, Frank J. Kelly, Bruno Tassin|שם=Microplastics in air: Are we breathing it in?|כתב עת=Current Opinion in Environmental Science & Health|כרך=1|סדרה=Micro and Nanoplastics Edited by Dr. Teresa A.P. Rocha-Santos|שנת הוצאה=2018-02-01|עמ=1–5|doi=10.1016/j.coesh.2017.10.002|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2468584417300119}}</ref> מחקר אחר בחן מיקרופלסטיק באבק הרחוב של [[טהראן]] ומצא 2,649 חלקיקים של מיקרופלסטיק בתוך 10 דגימות של אבק רחוב, עם ריכוזי דגימות הנעים בין 83 חלקיקים - 605 חלקיקים (±10) לכל 30.0 גרם אבק רחוב.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Sharareh Dehghani, Farid Moore, Razegheh Akhbarizadeh|שם=Microplastic pollution in deposited urban dust, Tehran metropolis, Iran|כתב עת=Environmental Science and Pollution Research|כרך=24|שנת הוצאה=2017-09-01|עמ=20360–20371|doi=10.1007/s11356-017-9674-1|קישור=https://doi.org/10.1007/s11356-017-9674-1}}</ref> מיקרופלסטיק ומיקרופייבר נמצאו גם בדגימות שלג,<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Melanie Bergmann, Sophia Mützel, Sebastian Primpke, Mine B. Tekman, Jürg Trachsel, Gunnar Gerdts|שם=White and wonderful? Microplastics prevail in snow from the Alps to the Arctic|כתב עת=Science Advances|כרך=5|שנת הוצאה=2019-08-02|doi=10.1126/sciadv.aax1157|קישור=https://www.science.org/doi/10.1126/sciadv.aax1157}}</ref> ובאוויר "נקי" בהרים גבוהים במרחקים עצומים ממקורם.<ref name=":18" /><ref>{{צ-מאמר|מחבר=S. Allen, D. Allen, F. Baladima, V. R. Phoenix, J. L. Thomas, G. Le Roux, J. E. Sonke|שם=Evidence of free tropospheric and long-range transport of microplastic at Pic du Midi Observatory|כתב עת=Nature Communications|כרך=12|שנת הוצאה=2021-12-21|עמ=7242|doi=10.1038/s41467-021-27454-7|קישור=https://www.nature.com/articles/s41467-021-27454-7}}</ref> עם זאת, בדומה למערכות אקולוגיות של מים מתוקים ואדמה, יש צורך במחקרים נוספים כדי להבין את ההשפעה המלאה והמשמעות של מיקרופלסטיק הנישא באוויר.<ref name=":25" />

=== מים ===
==== אוקיינוסים ====
חשש גובר לגבי זיהום פלסטיק במערכת האקולוגית הימית הוא המיקרופלסטיק. מיקרופלסטיק הם חרוזי פלסטיק ברוחב של פחות מ-5 מילימטרים,<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Kara J. Wiggin, Erika B. Holland|שם=Validation and application of cost and time effective methods for the detection of 3–500 μm sized microplastics in the urban marine and estuarine environments surrounding Long Beach, California|כתב עת=Marine Pollution Bulletin|כרך=143|שנת הוצאה=2019-06-01|עמ=152–162|doi=10.1016/j.marpolbul.2019.03.060|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0025326X19302450}}</ref> והם נמצאים בדרך כלל בסבוני ידיים, תכשירי ניקוי פנים ופילינגים אחרים. כאשר נעשה שימוש במוצרים אלה, המיקרופלסטיק עובר דרך מערכת סינון המים אל תוך האוקיינוס, אך בגלל גודלם הקטן הם צפויים לעבור דרך מסנני הטיפול המקדים במפעלי שפכים.{{הערה|שם=fendall}} חרוזים אלה מזיקים לאורגניזמים באוקיינוס, במיוחד אורגניזמים שאוכלים באמצעות סינון, מכיוון שהם יכולים בקלות לבלוע את הפלסטיק ולחלות. המיקרופלסטיקים מעוררים חשש מכיוון שקשה לסנן אותם בשל גודלם הקטן. בני אדם יכולים לנסות להימנע משימוש בפלסטיקים המזיקים הללו על ידי רכישת מוצרים המשתמשים בפילינג בטוח לסביבה.

מכיוון שפלסטיק נמצא בשימוש כה נרחב ברחבי כדור הארץ, מיקרופלסטיק הפך לנפוץ בסביבה הימית. לדוגמה, ניתן למצוא מיקרופלסטיק בחופים חוליים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Gabriel Enrique De-la-Torre, Diana Carolina Dioses-Salinas, Jasmin Marlith Castro, Rosabel Antay, Naomy Yupanqui Fernández, Dante Espinoza-Morriberón, Miguel Saldaña-Serrano|שם=Abundance and distribution of microplastics on sandy beaches of Lima, Peru|כתב עת=Marine Pollution Bulletin|כרך=151|שנת הוצאה=2020-02-01|עמ=110877|doi=10.1016/j.marpolbul.2019.110877|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0025326X19310331}}</ref> ובמים עיליים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Therese M. Karlsson, Anna Kärrman, Anna Rotander, Martin Hassellöv|שם=Comparison between manta trawl and in situ pump filtration methods, and guidance for visual identification of microplastics in surface waters|כתב עת=Environmental Science and Pollution Research|כרך=27|שנת הוצאה=2020-02-01|עמ=5559–5571|doi=10.1007/s11356-019-07274-5|קישור=https://doi.org/10.1007/s11356-019-07274-5}}</ref> וכן במשקעי הים העמוק. מיקרופלסטיק נמצא גם בתוך סוגים רבים אחרים של חלקיקים ימיים כגון חומר ביולוגי מת (רקמות ו[[קונכייה|קונכיות]]) וכמה חלקיקי אדמה (שנושבים פנימה ברוח ומובלים אל האוקיינוס על ידי נהרות). צפיפות האוכלוסין והקרבה למרכזים עירוניים נחשבים לגורמים העיקריים המשפיעים על ריבוי המיקרופלסטיק בסביבה.

==== ליבות קרח ====
מחקר מ-2020 מצא 96 חלקיקי מיקרופלסטיק מ-14 סוגים שונים של פולימרים ב[[ליבת קרח]] שנדגמה בשנת 2009 במזרח אנטארקטיקה.<ref name=":37">{{צ-מאמר|מחבר=A. Kelly, D. Lannuzel, T. Rodemann, K. M. Meiners, H. J. Auman|שם=Microplastic contamination in east Antarctic sea ice|כתב עת=Marine Pollution Bulletin|כרך=154|שנת הוצאה=2020-05-01|עמ=111130|doi=10.1016/j.marpolbul.2020.111130|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0025326X20302484}}</ref> זיהום פלסטיק תועד בעבר במים ובמשקעים של האנטארקטיקה, כמו גם בקרח [[אוקיינוס הקרח הצפוני|הים הארקטי]], אך נהוג לחשוב שזו הפעם הראשונה שפלסטיק נמצא בקרח הים האנטארקטי. גודלי חלקיקים גדולים יחסית מרמזים על מקורות זיהום מקומיים.<ref name=":37" />

==== מים מתוקים ====
[[קובץ:Microplastics in sediments.jpg|ממוזער|199x199 פיקסלים|סוגים שונים של מיקרופלסטיק מארבעה נהרות שונים בגרמניה]]
ישנן עדויות רבות למיקרופלסטיק בסביבות מים ברחבי כדור הארץ.<ref name=":26" /><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Julie C. Anderson, Bradley J. Park, Vince P. Palace|שם=Microplastics in aquatic environments: Implications for Canadian ecosystems|כתב עת=Environmental Pollution|כרך=218|שנת הוצאה=2016-11-01|עמ=269–280|doi=10.1016/j.envpol.2016.06.074|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0269749116305620}}</ref> המחקר הראשון על מיקרופלסטיק במערכות אקולוגיות של מים מתוקים פורסם ב-2011 ומצא בממוצע 37.8 חלקיקים למ"ר של דגימות משקעים של [[ימת יורון]]. בנוסף, מחקרים מצאו כי מיקרופלסטיק קיים בכל [[הימות הגדולות]] של ארצות הברית עם ריכוז ממוצע של 43,000 חלקיקי מיקרופלסטיק km<sup>−2</sup>.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Natalia P. Ivleva, Alexandra C. Wiesheu, Reinhard Niessner|שם=Microplastic in Aquatic Ecosystems|כתב עת=Angewandte Chemie International Edition|כרך=56|שנת הוצאה=2017-02-06|עמ=1720–1739|doi=10.1002/anie.201606957|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/anie.201606957}}</ref> מיקרופלסטיק זוהה גם במערכות אקולוגיות של מים מתוקים מחוץ לארצות הברית, למשל ב-2019, מחקר שנערך בפולין הראה כי מיקרופלסטיק קיים בכל 30 האגמים הנחקרים של אזור [[האגמים המזוריים]] בצפיפות של 0.27 עד 1.57 חלקיקים לליטר.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Wojciech Pol, Emilia Stasińska, Angelika Żmijewska, Adam Więcko, Piotr Zieliński|שם=Litter per liter – Lakes' morphology and shoreline urbanization index as factors of microplastic pollution: Study of 30 lakes in NE Poland|כתב עת=Science of the Total Environment|כרך=881|שנת הוצאה=2023-07-01|עמ=163426|doi=10.1016/j.scitotenv.2023.163426|קישור=https://ui.adsabs.harvard.edu/abs/2023ScTEn.881p3426P}}</ref> בקנדה, מחקר בן שלוש שנים מצא ריכוז מיקרופלסטיק ממוצע של 193,420 חלקיקים km<sup>−2</sup> ב[[אגם ויניפג|אגם וויניפג]]. אף אחד מהמיקרופלסטיקים שהתגלו לא היה מיקרו-כדורים או חרוזים ורובם היו סיבים שנבעו מפירוק של חלקיקים גדולים יותר, טקסטיל סינתטי או נשירת חלקיקים מהאטמוספירה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Philip J. Anderson, Sarah Warrack, Victoria Langen, Jonathan K. Challis, Mark L. Hanson, Michael D. Rennie|שם=Microplastic contamination in Lake Winnipeg, Canada|כתב עת=Environmental Pollution|כרך=225|שנת הוצאה=2017-06-01|עמ=223–231|doi=10.1016/j.envpol.2017.02.072|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0269749116312647}}</ref> הריכוז הגבוה ביותר של מיקרופלסטיק שהתגלה אי פעם במערכת אקולוגית של מים מתוקים שנבדקו תועד ב[[ריין|נהר הריין]] ב-4000 MP חלקיקים kg<sup>−1</sup>.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Paula E. Redondo-Hasselerharm, Dede Falahudin, Edwin T. H. M. Peeters, Albert A. Koelmans|שם=Microplastic Effect Thresholds for Freshwater Benthic Macroinvertebrates|כתב עת=Environmental Science & Technology|כרך=52|שנת הוצאה=2018-02-20|עמ=2278–2286|doi=10.1021/acs.est.7b05367|קישור=https://pubs.acs.org/doi/10.1021/acs.est.7b05367}}</ref>

=== אדמה ===
חלק ניכר מהמיקרופלסטיק צפוי להגיע לאדמה, ואם זאת, נערך מעט מאוד מחקר על מיקרופלסטיק באדמה מחוץ לסביבות מימיות.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Matthias C. Rillig, Rosolino Ingraffia, Anderson A. de Souza Machado|שם=Microplastic Incorporation into Soil in Agroecosystems|כתב עת=Frontiers in Plant Science|כרך=8|שנת הוצאה=2017|doi=10.3389/fpls.2017.01805|קישור=https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fpls.2017.01805}}</ref> בסביבות [[ביצה (סביבה טבעית)|ביצתיות]] נמצא שריכוזי מיקרופלסטיק קיימים ביחס הפוך לכיסוי הצמחייה וצפיפות הגבעולים.<ref name=":26" /> קיימות ספקולציות שמיקרופלסטיק שניוני של סיבים ממכונות כביסה עלול להגיע לאדמה עקב כישלון של מכוני טיהור שפכים לסנן לחלוטין את כל סיבי המיקרופלסטיק. יתר על כן, בעלי חיים גיאופאגיים ("אוכלי אדמה"), כגון [[תולעי אדמה|שלשולים]], [[אקריות]] ו[[קפזנבאים]] יכולים לתרום לכמות המיקרופלסטיק השניוני הקיים באדמה על ידי המרת פסולת פלסטיק שנצרכה למיקרופלסטיק באמצעות תהליכי עיכול. עם זאת, יש צורך במחקר נוסף. ישנם נתונים קונקרטיים הקושרים את השימוש בחומרי פסולת אורגניים לסיבים סינתטיים המצויים באדמה; אבל רוב המחקרים על פלסטיק באדמה רק מדווחים על נוכחותו ואינם מזכירים מקור או כמות.<ref name=":1" /><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Matthias C. Rillig|שם=Microplastic in Terrestrial Ecosystems and the Soil?|כתב עת=Environmental Science & Technology|כרך=46|שנת הוצאה=2012-06-19|עמ=6453–6454|doi=10.1021/es302011r|קישור=https://pubs.acs.org/doi/10.1021/es302011r}}</ref> מחקרים מבוקרים על בוצות שפכים המכילות סיבים שהוחזרו לקרקע דיווחו על כמויות משוערות של הסיבים מספר שנים לאחר היישום.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Kimberly Ann V. Zubris, Brian K. Richards|שם=Synthetic fibers as an indicator of land application of sludge|כתב עת=Environmental Pollution|כרך=138|שנת הוצאה=2005-11-01|עמ=201–211|doi=10.1016/j.envpol.2005.04.013|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0269749105002290}}</ref>

=== גוף האדם ===
מיקרופלסטיק מוצא את דרכו למזון שאנו אוכלים, למים שאנו שותים ואפילו לאוויר שאנו נושמים. לפי הערכות מסוימות, אנשים צורכים יותר מ-50,000 חלקיקי פלסטיק בשנה - ורבים נוספים אם לוקחים בחשבון [[מערכת הנשימה|שאיפה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.unep.org/resources/report/drowning-plastics-marine-litter-and-plastic-waste-vital-graphics|כותרת=Drowning in Plastics – Marine Litter and Plastic Waste Vital Graphics|אתר=UNEP - UN Environment Programme|תאריך=2021-10-21|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> מיקרופלסטיק נמצאו בכל רקמה אנושית שנחקרה על ידי סטודנטים לתארים מתקדמים ב[[אוניברסיטת המדינה של אריזונה|אוניברסיטת אריזונה סטייט]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.wionews.com/world/researchers-recently-found-microplastics-in-every-human-tissue-they-studied-321472|כותרת=Researchers recently found microplastics in every human tissue they studied|אתר=WION|שפה=en-us|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.acs.org/pressroom/newsreleases/2020/august/micro-and-nanoplastics-detectable-in-human-tissues.html|כותרת=Methods for microplastics, nanoplastics and plastic monomer detection and reporting in human tissues|אתר=American Chemical Society|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> מחקר שפורסם במרץ 2022 גילה כי חלקיקי מיקרופלסטיק נמצאו גם ב-80% מ-22 דגימות דם אנונימיות, משמע שהם יכולים לנוע בגוף האדם, מה שמעלה את השאלה האם הם יכולים להגיע למוח.<ref>{{Cite news|title=Microplastics found in human blood for first time|url=https://www.theguardian.com/environment/2022/mar/24/microplastics-found-in-human-blood-for-first-time|work=The Guardian|date=2022-03-24|access-date=2023-08-12|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Damian|last=Carrington|first2=Damian Carrington Environment|last2=editor}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://fortune.com/2022/03/24/tiny-microplastics-particles-human-blood/|כותרת=Tiny particles of plastic just got found inside humans for the first time|אתר=Fortune|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> בדצמבר 2020 נמצאו לראשונה חלקיקי מיקרופלסטיק ב[[שליה|שליות]].<ref>{{Cite news|title=Microplastics revealed in the placentas of unborn babies|url=https://www.theguardian.com/environment/2020/dec/22/microplastics-revealed-in-placentas-unborn-babies|work=The Guardian|date=2020-12-22|access-date=2023-08-12|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Damian|last=Carrington|first2=Damian Carrington Environment|last2=editor}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Antonio Ragusa, Alessandro Svelato, Criselda Santacroce, Piera Catalano, Valentina Notarstefano, Oliana Carnevali, Fabrizio Papa, Mauro Ciro Antonio Rongioletti, Federico Baiocco, Simonetta Draghi, Elisabetta D'Amore, Denise Rinaldo, Maria Matta, Elisabetta Giorgini|שם=Plasticenta: First evidence of microplastics in human placenta|כתב עת=Environment International|כרך=146|שנת הוצאה=2021-01-01|עמ=106274|doi=10.1016/j.envint.2020.106274|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160412020322297}}</ref> ביוני 2022 נמצאו לראשונה חלקיקי מיקרופלסטיק ב[[חלב אם]].<ref>{{Cite news|title=Microplastics found in human breast milk for the first time|url=https://www.theguardian.com/environment/2022/oct/07/microplastics-human-breast-milk-first-time|work=The Guardian|date=2022-10-07|access-date=2023-08-12|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Damian|last=Carrington|first2=Damian Carrington Environment|last2=editor}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Antonio Ragusa, Valentina Notarstefano, Alessandro Svelato, Alessia Belloni, Giorgia Gioacchini, Christine Blondeel, Emma Zucchelli, Caterina De Luca, Sara D’Avino, Alessandra Gulotta, Oliana Carnevali, Elisabetta Giorgini|שם=Raman Microspectroscopy Detection and Characterisation of Microplastics in Human Breastmilk|כתב עת=Polymers|כרך=14|שנת הוצאה=2022-01|עמ=2700|doi=10.3390/polym14132700|קישור=https://www.mdpi.com/2073-4360/14/13/2700}}</ref> ב-2022, מדענים מצאו חלקיקי מיקרופלסטיק ב[[ריאה|ריאות]] של 11 מתוך 13 דגימות, התומכים ב[[השערה (מדע)|היפותזה]] שאנו יכולים לשאוף מיקרופלסטיק וגם לבלוע אותם.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Lauren C. Jenner, Jeanette M. Rotchell, Robert T. Bennett, Michael Cowen, Vasileios Tentzeris, Laura R. Sadofsky|שם=Detection of microplastics in human lung tissue using μFTIR spectroscopy|כתב עת=Science of The Total Environment|כרך=831|שנת הוצאה=2022-07-20|עמ=154907|doi=10.1016/j.scitotenv.2022.154907|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0048969722020009}}</ref>

לפי מחקר שנערך על ידי האוניברסיטה הרפואית של וינה, חמישה גרם של חלקיקי פלסטיק נכנסים לזרם העיכול של כל אדם בממוצע בשבוע. זה בערך המשקל של כרטיס אשראי.<ref name=":38">{{צ-מאמר|מחבר=European Investment Bank|שם=Microplastics and Micropollutants in Water: Contaminants of Emerging Concern|שנת הוצאה=2023-02-27|קישור=https://www.eib.org/en/publications/20230042-microplastics-and-micropollutants-in-water}}</ref> לפי אומדן אחר, אדם שצורך מאכלי ים יבלע 11,000 חלקיקי מיקרופלסטיק בשנה. אפילו מיקרופלסטיק זעיר מאוד התגלה בדם אנושי.<ref name=":39">{{קישור כללי|כתובת=https://www.nationalgeographic.com/environment/article/microplastics-are-in-our-bodies-how-much-do-they-harm-us|כותרת=Microplastics are in our bodies. How much do they harm us?|אתר=Environment|תאריך=2023-05-08|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Madeleine Smith, David C. Love, Chelsea M. Rochman, Roni A. Neff|שם=Microplastics in Seafood and the Implications for Human Health|כתב עת=Current Environmental Health Reports|כרך=5|שנת הוצאה=2018-09-01|עמ=375–386|doi=10.1007/s40572-018-0206-z|קישור=https://doi.org/10.1007/s40572-018-0206-z}}</ref> מיקרופלסטיק התגלה במזון בחקירות האחרונות. מחקר שנערך לאחרונה מצא שבק"ג סוכר היו 440 חלקיקים, ק"ג מלח הכיל 110 חלקיקים, וליטר מים בבקבוק הכיל 90 חלקיקים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Kieran D. Cox, Garth A. Covernton, Hailey L. Davies, John F. Dower, Francis Juanes, Sarah E. Dudas|שם=Human Consumption of Microplastics|כתב עת=Environmental Science & Technology|כרך=53|שנת הוצאה=2019-06-18|עמ=7068–7074|doi=10.1021/acs.est.9b01517|קישור=https://pubs.acs.org/doi/10.1021/acs.est.9b01517}}</ref>

מחקר שפורסם בתחילת 2025 מצא שרמות המיקרו-פלסטיק במוחותיהם של בני אדם עלו ב-50% בין השנים 2016 ל-2024. 75% מכלל הפלסטיק שאותר במחקר היה הפולימר פוליאתילן (PE). המחקר מצא שמוחם של חולי דמנציה הכיל עד פי 10 יותר פלסטיק בהשוואה לאחרים, אולם לא ברור מהמחקר אם נוכחות המיקרופלסטיק היתה ביו גורמי הדמנציה, או שמצב המוח שהוביל לדמנציה איפשר גם חדירה רבה יותר של חלקיקי פלסטיק דרך מחסום הדם-מוח.{{הערה|{{ynet|צור גואטה|מיקרו-פלסטיק במוח, הקשר לדמנציה - והטעות שלכם בחימום מזון במיקרו|health/article/byyrsaxtkl|6 בפברואר 2025}}}}<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Alexander J. Nihart, Marcus A. Garcia, Eliane El Hayek, Rui Liu, Marian Olewine, Josiah D. Kingston, Eliseo F. Castillo, Rama R. Gullapalli, Tamara Howard, Barry Bleske, Justin Scott, Jorge Gonzalez-Estrella, Jessica M. Gross, Michael Spilde, Natalie L. Adolphi, Daniel F. Gallego, Heather S. Jarrell, Gabrielle Dvorscak, Maria E. Zuluaga-Ruiz, Andrew B. West, Matthew J. Campen|שם=Bioaccumulation of microplastics in decedent human brains|כתב עת=Nature Medicine|שנת הוצאה=2025-02-03|עמ=1–6|doi=10.1038/s41591-024-03453-1|קישור=https://www.nature.com/articles/s41591-024-03453-1}}</ref>

=== עננים ===
קבוצת חוקרים מאוניברסיטת וואסדה בטוקיו מצאה לאחרונה מיקרופלסטיק בעננים שמעל פסגות הר אויאמה והר פוג'י ביפן. מי עננים נאספו מדי חודש מהר אויאמה ומדי שבוע בחודשי הקיץ (יולי ואוגוסט) בהר פוג'י. התגלו תשעה פולימרים במי ענן: פוליאתילן, פוליפרופילן, פוליאתילן טרפתלט, פולימתיל מתאקרילט, פוליאמיד 6, פוליקרבונט, קופולימר אתילן-פרופילן או סגסוגת פוליאתילן-פוליפרופילן, פוליאוריטן, שרף אפוקסי וגומי אחד. המיקרופלסטיק הנישא באוויר שנמצא גם במי גשמים ובמי עננים, יכול להשפיע על היווצרות עננים - ובתמורה על האקלים.

כלומר שעננים יכולים להיווצר אחרת או להתפזר מהר יותר, מה שעלול להשפיע על הטמפרטורה והגשם ויכול לשנות את המהירות שבה עננים הופכים לגשם, ואת מחזור החיים של ענן, שיש לו תפקיד חשוב בהחזרת אור השמש מכדור הארץ .<ref>{{צ-מאמר|מחבר=יייז וואנג - הירושי אוקוצ'י|שם=המקום הבלתי סביר האחרון שבו עכשיו אתה יכול למצוא מיקרופלסטיק|כתב עת=Environmental Chemistry Letters|כרך=כרך 21|שנת הוצאה=אוגוסט 2023|עמ=עמודים 3055–3062,|קישור=https://link.springer.com/article/10.1007/s10311-023-01626-x#Sec1}}</ref>

== מניעה ==
=== טיפול ===
כמה חוקרים הציעו לשרוף פלסטיק כדי להשתמש בו כאנרגיה המכונה שחזור אנרגיה. בניגוד לאיבוד האנרגיה מפלסטיק ל[[אטמוספירה]] ב[[מטמנה|מטמנות]], תהליך זה הופך חלק מהפלסטיק בחזרה לאנרגיה שניתן להשתמש בה. עם זאת, בניגוד ל[[מיחזור]], שיטה זו אינה מפחיתה מכמות החומר הפלסטי המיוצר. לכן, מיחזור פלסטיק נחשב לפתרון יעיל יותר.<ref name=":24" />

[[פירוק ביולוגי מיקרוביאלי|פירוק ביולוגי]] הוא פתרון אפשרי נוסף לכמויות גדולות של פסולת מיקרופלסטיק. בתהליך זה, מיקרואורגניזמים צורכים ומפרקים פולימרים סינתטיים באמצעות אנזימים.<ref name=":40">{{צ-מאמר|מחבר=H. S. Auta, C. U Emenike, S. H Fauziah|שם=Distribution and importance of microplastics in the marine environment: A review of the sources, fate, effects, and potential solutions|כתב עת=Environment International|כרך=102|שנת הוצאה=2017-05-01|עמ=165–176|doi=10.1016/j.envint.2017.02.013|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S016041201631011X}}</ref> לאחר מכן ניתן להשתמש בפלסטיקים אלה בצורה של אנרגיה וכמקור לפחמן לאחר פירוקם. החיידקים עשויים לשמש לטיפול בשפכים, מה שיפחית את כמות המיקרופלסטיק שעובר אל הסביבה.<ref name=":40" />

כמה מיני חיידקים הועברו שינוי גנטי לאכילת סוגים מסוימים של פלסטיק.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://americansforbgu.org/eating-away-the-worlds-plastic-waste-problem/|הכותב=Ronni Strongin|כותרת=Eating Away the World’s Plastic Waste Problem|אתר=A4BGU|תאריך=2017-01-23|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> מלבד לפרק מיקרופלסטיק, חיידקים הונדסו בדרך חדשה כדי ללכוד מיקרופלסטיק במטריצת ה[[ביופילם]] שלהם מדגימות מזוהמות להסרה קלה יותר של מזהמים כאלה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Shepherd Yuen Chan, Max Wang-Tang Wong, Bonnie Tsz Ching Kwan, James Kar-Hei Fang, Song Lin Chua|שם=Microbial–Enzymatic Combinatorial Approach to Capture and Release Microplastics|כתב עת=Environmental Science & Technology Letters|כרך=9|שנת הוצאה=2022-11-08|עמ=975–982|doi=10.1021/acs.estlett.2c00558|קישור=https://pubs.acs.org/doi/10.1021/acs.estlett.2c00558}}</ref> לאחר מכן ניתן לשחרר את המיקרופלסטיק בביופילם באמצעות מנגנון שחרור מהונדס כדי לייעל פינוי מיקרופלסטיק.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Sylvia Yang Liu, Matthew Ming-Lok Leung, James Kar-Hei Fang, Song Lin Chua|שם=Engineering a microbial ‘trap and release’ mechanism for microplastics removal|כתב עת=Chemical Engineering Journal|כרך=404|שנת הוצאה=2021-01-15|עמ=127079|doi=10.1016/j.cej.2020.127079|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1385894720332071}}</ref>

=== סינון ===
מערכות איסוף מי סופה או מי שפכים יכולות ללכוד מיקרופלסטיק אשר מועבר למכוני טיהור. המיקרופלסטיק הנלכד הופך לחלק מהבוצה המיוצרת על ידי המפעלים. בוצה זו משמשת לעיתים קרובות כדשן חקלאי, כלומר הפלסטיק נכנס לנתיבי מים דרך נגר.<ref name=":3" />

פיון פריירה, הזוכה ביריד המדע של גוגל לשנת 2019, מפתח מכשיר להסרת חלקיקי מיקרופלסטיק ממים באמצעות [[נוזל מגנטי]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.forbes.com/sites/trevornace/2019/07/30/irish-teen-wins-2019-google-science-fair-for-removing-microplastics-from-water/|הכותב=Trevor Nace|כותרת=Irish Teen Wins 2019 Google Science Fair For Removing Microplastics From Water|אתר=Forbes|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref>

=== מכשירי איסוף ===
מודלים ממוחשבים שנעשו על ידי The Ocean Cleanup, קרן הולנדית, העלו כי התקני איסוף הממוקמים קרוב יותר לחופים יכולים להסיר כ-31% מהמיקרופלסטיק באזור בו הם ממוקמים. ב-9 בספטמבר 2018, הקרן השיקה את מערכת ניקוי האוקיינוס הראשונה בעולם, "001", הידועה בשם "Wilson", אשר נפרסה באזור [[שטח הפסולת של האוקיינוס השקט]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://theoceancleanup.com/updates/system-001-has-launched-into-the-pacific/|הכותב=koen|כותרת=System 001 has launched into the Pacific {{!}} Updates|אתר=The Ocean Cleanup|תאריך=2018-09-09|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> אורכה של מערכת 001 הוא 600 מטרים, הפועלת כסירה בצורת U המשתמשת בזרמי אוקיינוס טבעיים כדי לרכז פלסטיק ופסולת אחרת על פני האוקיינוס לאזור מוגבל, לחילוץ על ידי כלי שיט.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20181210053637/https://www.theoceancleanup.com/technology/|כותרת=The Ocean Cleanup Technology {{!}} The Ocean Cleanup|אתר=web.archive.org|תאריך=2018-12-10|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> הפרויקט ספג ביקורת מצד [[אוקיינוגרפיה|אוקיינוגרפים]] ומומחי זיהום פלסטיק, אם כי הוא זכה לתמיכה ציבורית רחבה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20200121065849/http://www.deepseanews.com/2014/07/the-ocean-cleanup-part-2-technical-review-of-the-feasibility-study/|כותרת=The Ocean Cleanup, Part 2: Technical review of the feasibility study {{!}} Deep Sea News|אתר=web.archive.org|תאריך=2020-01-21|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20200126170652/http://www.southernfriedscience.com/i-asked-15-ocean-plastic-pollution-experts-about-the-ocean-cleanup-project-and-they-have-concerns|כותרת=I asked 15 ocean plastic pollution experts about the Ocean Cleanup project, and they have concerns {{!}} Southern Fried Science|אתר=web.archive.org|תאריך=2020-01-26|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20191024102620/https://www.theguardian.com/environment/2016/mar/26/ocean-cleanup-project-environment-pollution-boyan-slat|כותרת=Too good to be true? The Ocean Cleanup Project faces feasibility questions {{!}} Environment {{!}} The Guardian|אתר=web.archive.org|תאריך=2019-10-24|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref>

=== חינוך ומיחזור ===
הגברת החינוך למיחזור באמצעות קמפיינים היא פתרון נוסף המוצע לזיהום מיקרופלסטיק. על אף שזהו פתרון בקנה מידה קטן יותר, הוכח כי חינוך מפחית את כמות הפסולת, במיוחד בסביבות עירוניות שבהן יש לרוב ריכוזים גדולים של פסולת פלסטיק.<ref name=":24" /> אם מאמצי המיחזור יוגברו, ייווצר מעגל של שימוש ושימוש חוזר בפלסטיק כדי להפחית את תפוקת הפסולת וייצור חומרי גלם חדשים. על מנת להשיג זאת, מדינות יצטרכו להפעיל תשתית חזקה יותר והשקעות סביב מיחזור.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20171011052123/http://ec.europa.eu/environment/marine/good-environmental-status/descriptor-10/pdf/Marine_plastic_debris_and_microplastic_technical_report_advance_copy.pdf|כותרת=MARINE PLASTIC DEBRIS AND MICROPLASTICS, Global lessons and research to inspire action and guide policy change|אתר=web.archive.org|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> יש הקוראים לשיפור טכנולוגיית המיחזור כך שיהיה ניתן למחזר פלסטיק קטן יותר, כדי להפחית עוד יותר את הצורך בייצור של פלסטיק חדש.<ref name=":24" />

=== יצירת מודעות ===
ב-11 באפריל 2013, במטרה ליצור מודעות, האמנית האיטלקייה מריה כריסטינה פינוצ'י הקימה את "מדינת חלקת הזבל"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20170911135638/http://www.unesco.org/new/en/venice/about-this-office/single-view/news/the_garbage_patch_territory_turns_into_a_new_state/#.U71u8fl_u9U|כותרת=The garbage patch territory turns into a new state {{!}} United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization|אתר=web.archive.org|תאריך=2017-09-11|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> בחסות [[אונסק"ו]] והמשרד לאיכות הסביבה האיטלקי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20140714144707/http://www.rivistasitiunesco.it/articolo.php?id_articolo=2073|כותרת=RIFIUTI DIVENTANO STATO, UNESCO RICONOSCE 'GARBAGE PATCH' {{!}} SITI - PATRIMONIO ITALIANO UNESCO|אתר=web.archive.org|תאריך=2014-07-14|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref>

הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית (EPA) השיקה את יוזמת "מים נטולי אשפה" ב-2013 כדי למנוע מפסולת פלסטיק חד פעמית להגיע לנתיבי מים ובסופו של דבר לאוקיינוס.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20200825030106/https://www.deq.virginia.gov/Portals/0/DEQ/CoastalZoneManagement/EPA_Trash_Free_Waters_Program_Virginia_Marine_Debris_Summit_2013.pdf|כותרת=EPA National Trash Free Waters Program, a strategic approach to reduce trash and debris in aquatic ecosystems|אתר=web.archive.org|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> ה-EPA משתפת פעולה עם התוכנית הסביבתית של האו"ם – התכנית הסביבתית הקריבית (UNEP-CEP) ועם חיל השלום כדי לצמצם וגם להסיר אשפה ב[[הים הקריבי|ים הקריבי]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20180424230933/https://www.epa.gov/trash-free-waters/international-initiatives-address-marine-debris|כותרת=International Initiatives to Address Marine Debris {{!}} Trash-Free Waters {{!}} US EPA|אתר=web.archive.org|תאריך=2018-04-24|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> ה-EPA מימנה גם פרויקטים שונים באזור [[מפרץ סן פרנסיסקו]] כולל אחד שמטרתו להפחית את השימוש בפלסטיק חד פעמי כגון כוסות חד פעמיות, כפיות וקשיות, משלושה קמפוסים של [[אוניברסיטת קליפורניה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20180422132804/https://www.epa.gov/trash-free-waters/trash-free-waters-projects|כותרת=Trash-Free Waters Projects {{!}} Trash-Free Waters {{!}} US EPA|אתר=web.archive.org|תאריך=2018-04-22|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref>

קבוצה נוספת השואפת להגביר מודעות היא "פרויקט המודעות למיקרופלסטיק של פלורידה" (FMAP), קבוצה של מתנדבים שמחפשים מיקרופלסטיק בדגימות מי החוף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20180925065549/http://sfyl.ifas.ufl.edu/flagler/marine-and-coastal/microplastics/|כותרת=Microplastics - UF/IFAS Extension|אתר=web.archive.org|תאריך=2018-09-25|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> ישנה גם הסברה עולמית מוגברת שמטרתה להשיג את היעדים של "מטרה 14 לפיתוח בר קיימא" של [[האומות המאוחדות|האו"ם]], המקווה למנוע ולהפחית באופן משמעותי את כל צורות זיהום הים עד 2025.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20200930060036/https://www.undp.org/content/undp/en/home/sustainable-development-goals/goal-14-life-below-water/targets.html|כותרת=Goal 14 targets {{!}} UNDP|אתר=web.archive.org|תאריך=2020-09-30|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref>

=== מימון ===
"יוזמת האוקיינוסים הנקיים" הוא פרויקט שהושק בשנת 2018 על ידי שלושה מוסדות ציבוריים, מטעם האיחוד האירופי, ממשלת צרפת, וממשלת גרמניה. מטרת הארגונים הייתה לספק עד 2 מיליארד אירו בהלוואות, מענקים וסיוע טכני עד 2023 לפיתוח פרויקטים המסירים זיהום מקווי מים (עם התמקדות במאקרופלסטיק ומיקרופלסטיק) לפני שיגיעו לאוקיינוסים.<ref name=":3" /> המאמץ מתמקד ביוזמות המדגימות שיטות יעילות למזעור פסולת פלסטיק והיווצרות מיקרופלסטיק, בדגש על אזורי נהר וחופים.<ref name=":41">{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20220423154334/https://www.eib.org/en/publications/the-clean-oceans-initiative|כותרת=The Clean Oceans Initiative|אתר=web.archive.org|תאריך=2022-04-23|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> ב-2020 הצטרפו ליוזמה מוסדות פיננסיים ממשלתיים מאיטליה ומספרד.<ref name=":42">{{צ-מאמר|מחבר=European Investment Bank|שם=The Clean Oceans Initiative|שנת הוצאה=2023-02-22|קישור=https://www.eib.org/en/publications/20230014-the-clean-oceans-initiative}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://oneplanetsummit.fr/en/coalitions-82/clean-oceans-initiative-223|כותרת=Clean Oceans Initiative|אתר=oneplanetsummit.fr|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://financeincommon.org/clean-oceans-initiative-afd-eib-kfw-cdp-ico|כותרת=Clean Oceans Initiative - AFD, EIB, KfW, CDP, ICO {{!}} Finance in common|אתר=financeincommon.org|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref>

בפברואר 2022, היוזמה הצהירה כי היא תגדיל את יעד המימון שלה ל-4 מיליארד אירו עד סוף 2025. במקביל, הבנק האירופי לשיקום ופיתוח (EBRD) הפך לחבר השישי של יוזמת האוקיינוסים הנקיים.<ref name=":41" /> עד פברואר 2023, התוכנית עמדה ב-65% מהיעד שלה, עם 2.6 מיליארד אירו שהושקעו ב-60 פרויקטים ששואפים להיטיב עם יותר מ-20 מיליון אנשים ברחבי אפריקה, אסיה, אמריקה הלטינית ואירופה, באמצעות למימון ארוך טווח עבור יוזמות של המגזר הציבורי והפרטי הממזערות את ההזרמה של פלסטיק, מיקרופלסטיק ומזהמים אחרים באמצעות טיפול בפסולת, שפכים ומי סערה.<ref name=":41" /><ref name=":42" /><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.copip.eu/news/africa-the-clean-oceans-initiative-will-fund-twice-as-many-projects-as-expected/|הכותב=Beldine Anyiego|כותרת=AFRICA: The Clean Oceans initiative will fund twice as many projects as expected?|אתר=COPIP|תאריך=2022-08-15|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref>

== מדיניות וחקיקה ==
עם התגברות המודעות להשפעות המזיקות של מיקרופלסטיק על הסביבה, קבוצות דוגלות כעת בהסרה ואיסור של מיקרופלסטיק ממוצרים שונים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Riley E. J. Schnurr, Vanessa Alboiu, Meenakshi Chaudhary, Roan A. Corbett, Meaghan E. Quanz, Karthikeshwar Sankar, Harveer S. Srain, Venukasan Thavarajah, Dirk Xanthos, Tony R. Walker|שם=Reducing marine pollution from single-use plastics (SUPs): A review|כתב עת=Marine Pollution Bulletin|כרך=137|שנת הוצאה=2018-12-01|עמ=157–171|doi=10.1016/j.marpolbul.2018.10.001|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0025326X18307033}}</ref> קמפיין אחד כזה הוא "Beat the Microbead" ("הביסו את המיקרו-חרוז"), המתמקד בהסרת פלסטיק ממוצרי טיפוח אישי.<ref name=":21" /> ארגון שנקרא "הרפתקנים ומדענים לשימור הסביבה" מנהלים את "יוזמת המיקרופלסטיק העולמית", פרויקט לאיסוף דגימות מים כדי לספק לחוקרים נתונים טובים יותר על פיזור מיקרופלסטיק בסביבה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20180508223444/http://www.adventurescientists.org/microplastics.html|כותרת=Adventure Scientists Worldwide Microplastics Project - Adventure Scientists|אתר=web.archive.org|תאריך=2018-05-08|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref>

=== סין ===
בשנת 2018, סין אסרה על ייבוא של חומרים למיחזור ממדינות אחרות, ואילצה את המדינות הללו לבחון מחדש את תוכניות המיחזור שלהן.<ref name=":43">{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20210803065756/https://blogs.worldbank.org/eastasiapacific/world-oceans-day-planet-overdosing-miracle-product|כותרת=World Oceans Day: Is the planet overdosing on the “miracle” product?|אתר=web.archive.org|תאריך=2021-08-03|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> נהר היאנגצה בסין מספק 55% מכל פסולת הפלסטיק שעוברת לים. כולל מיקרופלסטיק, נהר ה[[יאנגצה]] נושא בממוצע 500,000 חתיכות פלסטיק לקמ"ר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20190731105844/https://fortune.com/2019/03/07/microplastic-pollution-global-problem/|כותרת=Microplastic Polluting Rivers and Seas Across the Globe, Says Research {{!}} Fortune|אתר=web.archive.org|תאריך=2019-07-31|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> כתב העת [[סיינטיפיק אמריקן]] דיווח שסין אחראית ל-30% מזיהום הפלסטיק באוקיינוסים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20191116021052/https://www.scientificamerican.com/article/world-s-oceans-clogged-by-millions-of-tons-of-plastic-trash/|כותרת=World's Oceans Clogged by Millions of Tons of Plastic Trash - Scientific American|אתר=web.archive.org|תאריך=2019-11-16|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref>

=== ארצות הברית ===
בארצות הברית, כמה מדינות נקטו בפעולה כדי למתן את ההשפעות הסביבתיות השליליות של מיקרופלסטיק.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Dirk Xanthos, Tony R. Walker|שם=International policies to reduce plastic marine pollution from single-use plastics (plastic bags and microbeads): A review|כתב עת=Marine Pollution Bulletin|כרך=118|שנת הוצאה=2017-05-15|עמ=17–26|doi=10.1016/j.marpolbul.2017.02.048|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0025326X17301650}}</ref> [[אילינוי]] הייתה המדינה הראשונה בארצות הברית שאסרה על מוצרי קוסמטיקה המכילים מיקרופלסטיק.<ref name=":24" /> ברמה הלאומית, חוק "מים ללא חרוזים" מ-2015 נחקק לאחר שנחתם על ידי הנשיא [[ברק אובמה]] ב-28 בדצמבר 2015. החוק אוסר על מוצרי קוסמטיקה המבצעים תפקיד פילינג, כגון משחת שיניים או שטיפת פנים. זה לא חל על מוצרים אחרים כגון חומרי ניקוי ביתיים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.govinfo.gov/content/pkg/PLAW-114publ114/html/PLAW-114publ114.htm|כותרת=United States. Microbead-Free Waters Act of 2015|אתר=www.govinfo.gov|תאריך_וידוא=2023-08-26}}</ref> ב-16 ביוני 2020, קליפורניה אימצה הגדרה של "מיקרופלסטיק במי שתייה", מה שהציב את היסודות לגישה ארוכת טווח לחקר הזיהום וההשפעות על בריאות האדם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20200622152157/https://www.waterboards.ca.gov/press_room/press_releases/2020/pr06162020_microplastics.pdf|כותרת=State Water Board addresses microplastics in drinking water
to encourage public water system awareness|אתר=web.archive.org|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref>

ב-25 ביולי 2018, הועבר תיקון להפחתת מיקרופלסטיק על ידי [[בית הנבחרים של ארצות הברית]].<ref name=":44">{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20180926052051/https://www.congress.gov/bill/115th-congress/senate-bill/756/text|כותרת=Text - S.756 - 115th Congress (2017-2018): Save Our Seas Act of 2018 {{!}} Congress.gov {{!}} Library of Congress|אתר=web.archive.org|תאריך=2018-09-26|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> החקיקה, כחלק מחוק "Save Our Seas" שנועד להילחם בזיהום הים, נועדה לתמוך בתוכנית הפסולת הימית של ה-[[מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי|NOAA]] (מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי). בפרט, התיקון נועד לקדם את תוכנית הפעולה של ה-NOAA להגברת הבדיקות, הניקוי והחינוך סביב זיהום פלסטיק ב[[הימות הגדולות|ימות הגדולות של ארצות הברית]].<ref name=":44" /> הנשיא [[דונלד טראמפ]] חתם על הצעת החוק והתיקון ב-11 באוקטובר 2018.

=== יפן ===
ב-15 ביוני 2018, ממשלת יפן העבירה הצעת חוק שמטרתה להפחית ייצור וזיהום מיקרופלסטיק, במיוחד בסביבות מימיות.<ref name=":45">{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20180926051850/https://www.japantimes.co.jp/news/2018/06/15/national/bill-reduce-microplastics-released-environment-passed-japans-upper-house/|כותרת=Bill to reduce microplastics released into the environment passed by Japan's Upper House {{!}} The Japan Times|אתר=web.archive.org|תאריך=2018-09-26|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> הצעת החוק הוגשה על ידי המשרד לאיכות הסביבה והועברה פה אחד על ידי הבית העליון, זוהי גם הצעת החוק הראשונה שעברה ביפן שמטרתה להפחית את ייצור המיקרופלסטיק, במיוחד בתעשיית הטיפוח האישי, עם מוצרים כמו שטיפת פנים ומשחת שיניים.<ref name=":45" /> חוק זה מתוקן מחקיקה קודמת, שהתמקדה בפינוי פסולת ימית מפלסטיק. הוא מתמקד גם בהגברת החינוך והמודעות הציבורית סביב מיחזור ופסולת פלסטיק.<ref name=":45" /> המשרד לאיכות הסביבה הציע מספר המלצות לשיטות לניטור כמויות מיקרופלסטיק באוקיינוס.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20180926051924/http://www.env.go.jp/en/water/marine_litter/pdf/recommendation.pdf|הכותב=Ministry of Environment, Japan (MOEJ)|כותרת=Recommendations by Experts on the Required Parameters for Microplastics Monitoring in the Ocean|אתר=web.archive.org|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> עם זאת, החקיקה אינה מציינת עונשים כלשהם למי שימשיך לייצר מוצרים עם מיקרופלסטיק.<ref name=":45" />

=== האיחוד האירופאי ===
הנציבות האירופית ציינה את החשש הגובר מההשפעה של מיקרופלסטיק על הסביבה.<ref name=":46">{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20190122195529/http://ec.europa.eu/research/sam/index.cfm?pg=pollution|כותרת=Microplastic Pollution {{!}} SAM - Research and Innovation - European Commission|אתר=web.archive.org|תאריך=2019-01-22|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> באפריל 2018, "קבוצת היועצים המדעיים הראשיים" של הנציבות האירופית הזמינה סקירה מקיפה של העדויות המדעיות על זיהום מיקרופלסטיק באמצעות מנגנון הייעוץ המדעי של האיחוד האירופי.<ref name=":46" /> סקירת הראיות נערכה על ידי קבוצת עבודה שהוצעה על ידי אקדמיות אירופיות ונמסרה בינואר 2019.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20190328153346/https://www.sapea.info/topics/microplastics/|כותרת=A scientific perspective on microplastics in nature and society {{!}} SAPEA|אתר=web.archive.org|תאריך=2019-03-28|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> חוות דעת מדעית המבוססת על דו"ח מנגנון הייעוץ המדעי הוצגה לנציבות בשנת 2019, שעל בסיסה תבחן הוועדה האם יש להציע שינויים במדיניות ברמה אירופאית לבלימת זיהום מיקרופלסטיק.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20190509001221/https://ec.europa.eu/info/publications/environmental-and-health-risks-microplastic-pollution_en|כותרת=Environmental and Health Risks of Microplastic Pollution {{!}} European Commission|אתר=web.archive.org|תאריך=2019-05-09|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref>

בינואר 2019, הסוכנות האירופית לכימיקלים (ECHA) הציעה להגביל מיקרופלסטיק שהוסף בכוונה, קרי מיקרופלסטיק ראשוני, שנוצר כמיקרופלסטיק ומיועד להתווסף למוצרי צריכה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20190202095255/https://echa.europa.eu/-/echa-proposes-to-restrict-intentionally-added-microplastics|כותרת=ECHA proposes to restrict intentionally added microplastics - All news - ECHA|אתר=web.archive.org|תאריך=2019-02-02|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref>

מדינות האיחוד האירופי מייצרות כ-10% מפסולת המיקרופלסטיק העולמית, כ-150,000 טונות של מיקרופלסטיק בכל שנה. מדובר ב-200 גרם לאדם בשנה, עם שונות אזורית משמעותית ביצירת מיקרופלסטיק לנפש.<ref name=":38" /><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://echa.europa.eu/hot-topics/microplastics|כותרת=Microplastics - ECHA|אתר=echa.europa.eu|שפה=en-GB|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref>

"תוכנית הפעולה לכלכלה מעגלית" של הנציבות האירופית קובעת דרישות מחייבות למיחזור והפחתת פסולת של מוצרי מפתח, כמו אריזות פלסטיק. התוכנית מתחילה את התהליך להגבלת הוספה של מיקרופלסטיק במוצרים. הוא מחייב אמצעים ללכידת יותר מיקרופלסטיק בכל שלבי מחזור החיים של מוצר. למשל, התוכנית תבחן מדיניויות שונות שמטרתן לצמצם שחרור של מיקרופלסטיק שניוני מצמיגים וטקסטיל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20200813223529/https://ec.europa.eu/environment//circular-economy/|כותרת=New Circular Economy Strategy - Environment - European Commission|אתר=web.archive.org|תאריך=2020-08-13|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> הנציבות האירופית מתכננת לעדכן את הוראת הטיפול בשפכים עירוניים כדי לטפל בפסולת מיקרופלסטיק וזיהומים אחרים. עדכון להוראת מי השתייה של האיחוד האירופי אושר באופן זמני כדי להבטיח פיקוח שוטף על מיקרופלסטיק במי השתייה. זה יחייב את המדינות להציע פתרונות אם תימצא בעיה.<ref name=":3" />

=== הממלכה המאוחדת ===
תקנות משנת 2017 אוסרות על ייצור כל מוצרי טיפוח אישיים לשטיפה (כגון פילינגים) המכילים מיקרו-חרוזים.<ref name=":47">{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20220331230724/https://www.legislation.gov.uk/uksi/2017/1312/pdfs/uksi_20171312_en.pdf|כותרת=The Environmental Protection (Microbeads) (England) Regulations 2017|אתר=web.archive.org|תאריך_וידוא=2023-08-12}}</ref> חוק זה מציין עונשים ספציפיים כאשר עוברים עליו. מי שלא עומד בדרישות נדרש לשלם קנס. במקרה שלא ישולם קנס, יצרני מוצרים עשויים לקבל הודעת הפסקה, המונעת מהיצרן להמשיך בייצור עד שימלאו אחר רגולציה למניעת שימוש במיקרו-חרוזים. הליכים פליליים עלולים להתרחש אם מתעלמים מהודעת ההפסקה.<ref name=":47" />

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{בריטניקה}}
* אתר [https://www.cleanhub.com/plastic-problem קלין הב]. (באנגלית)
* {{הארץ|2=חוקרים פיתחו סוג חדש של פלסטיק, שלא מתפרק למיקרו-פלסטיק|3=00000193-4f41-d26b-a1ff-4f6d516a0000|4=22 בנובמבר 2024}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:זיהום מים]]
[[קטגוריה:פולימרים]]
[[קטגוריה:פלסטיק]]