הצגת המקור של הדף "מי-נהר"

{{דמות בדיונית
|סוג=[[רומח הדרקון]]
| שם = מי-נהר
| שם בשפת המקור = 
| צבע גופן =
| תמונה = [[קובץ:Riverwind.jpg|200px]]
| כיתוב = מי-נהר נושא את מטה הבדולח הכחול ב[[קרין#זק טרות|זק טרות]]
| ראשונה = 
| יוצר = 
| רקע כותרת =  
| כינוי = 
| גזע = בן אנוש
| מין = זכר 
| מקצוע = לוחם
| שיוך =  
| נטייה = 
| תואר = 
| אזרחות = [[קרין#קה-שו|קה-שו]], אבנסיניה
| מקום מגורים = 
| משפחה =  <br /> אחים: הולך-רוח  <br /> בת זוג: [[סהר-פז]] <br /> ילדים: נודד, שיר-ירח ושחר-בהיר
}}
'''מי-נהר''' (ב[[אנגלית]]: '''Riverwind''', ב[[תרגום חופשי]]: רוח-נהר; (319 - 386 אחה"ח{{הערה|שם=אחהח|אחרי החורבן הגדול}}) הוא דמות לוחם [[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברי]]{{הערה|1=דמות בעלת מאפיינים הדומים ל[[אינדיאני]]ם ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]}} המופיעה בעיקר ב[[טרילוגיה]] המרכזית של עולם ה[[פנטזיה]] [[רומח הדרקון]]. דמותו מהווה את אחד הגורמים המאיצים להתהוות העלילה מתחילתה.

שמות הוריו של מי-נהר, אינם ידועים. ידוע כי שם סבו היה הנודד ושמו של אחיו היה הולך-רוח. לאחר שהתחתן מי-נהר עם [[סהר-פז]] נולדו להם שלושה ילדים: הנודד, הבן הבכור ששמו ניתן לו על שם סבו של מי-נהר ותאומות - שיר-ירח ושחר-בהיר.{{הערה|שם=נשמת|כריס פירסון, רומח הדרקון - סדרת גשרי הזמן, כרך א', [[סדרת גשרי הזמן#נשמת הרוח|נשמת הרוח]]}} ידוע כי לא חיבב את גזע האלפים בצעירותו, אולם ידידותו העמוקה עם [[תניס חצי-אלף]] שינתה את [[דעה קדומה|דעתו הקדומה]] נגדם.

==שנותיו הראשונות==
מי-נהר גדל כבנו של איש, אשר נודה מ[[שבט]] ה[[קרין#קה שו|קה שו]]. אביו תויג ככופר מאחר שעבד את [[אלים בספרי רומח הדרקון|אלים העתיקים]] של קרין, בעוד השבט החשיב את מנהיגיו וצאצאיהם לאליהם.

מי-נהר התאהב ב[[סהר-פז]] מהרגע הראשון בו ראה אותה. יותר מאוחר סיפר לה, כי לא היה מאוהב בה בהתחלה כיוון שהייתה יהירה. כדי לחזר אחריה, מי-נהר ניגש ל[[תחרות (ספורט)|תחרויות]] שהיו נהוגות בשבט כדי לקבל את הרשות לעשות זאת, ובסופן העניק לה [[תליון]] מתכתי בצורת שתי דמעות, אשר לדבריו "חותמות את אהבתם זה לזה. גם לאחר שזכה בליבה, לא יכול היה מי-נהר לבקש את ידה מבלי רשותו של אביה, חץ-דרדר. חץ-דרדר החשיב את אמונותיו של מי-נהר ככפירה ולכן, שלח את מי-נהר למסע למצוא הוכחות לקיומם של האלים העתיקים. מי-נהר וסהר-פז הבטיחו לחכות זה לזה עד תום מסעו.

==המסע לזק טרות==
איש מישורים נוסף בשם לוכד-פשפש נסע עם מי-נהר אל ההרים האסורים, שם הם מצאו מעבר סודי ופגשו באלפים משבט ההֶסְט, צאצאים לאלפי [[קרין#סילבנסטי|סילבנסטי]], אשר התחפרו מתחת לאדמה. מנהיגת השבט, לִי אֵל, לכדה את מחשבתו של מי-נהר וגרמה לו להוביל את לוחמיה נגד קבוצת [[מרד|מורד]]ים. לאחר שהשתחרר מקסם זה, הנהיג את קבוצת המורדים לניצחון נגד כוחותיה של לי אל. אולם מנהיגם האמיתי של קבוצה זו ניסה למנוע מהם לעזוב. אלפית מאותו שבט בשם דִי אַן, אשר התיידדה עם מי-נהר, סייעה לו ולחברו להימלט יחד איתה. השלושה המשיכו אל עבר [[קרין#זק טרות|זק טרות]], שם גילו את קיומם של ה[[קרין#דרגונים|דרגונים]] ואת מנהיגם דמוי הנחש בשם תוּרִיס. מי-נהר נלחם בו בקרב פנים מול פנים והביס אותו. מי-נהר ודי אן נמלטים אל פני השטח, אולם חברם לוכד-פשפש נהרג במהלך ניסיון הבריחה. במהלך בריחה זו, מוצא מי-נהר את מטה הבדולח הכחול בידיו של פסל. הוא ניסה להשתמש בו לרפא את די אן אשר החלה לאבד את שפיותה משום שהילכה על פני האדמה בשעות האור. הוא לקח אותה במעבר הביצות המקיפות את זק טרות ולקה בקדחת שנפוצה במים העכורים בביצות אלו. [[עלוקה|עלוקות]] ו[[טפילות|טפילים]] החלו להיזון מבשרו. בהתקף [[הזייה]], הוא ראה את [[אלים בספרי רומח הדרקון#מישקאל|מישַקאל]] אשר אמרה לו כי תציל אחד מהם: אותו או את די אן, וכי עליו לבחור. מי-נהר בדי אן, וזו נעלמה לפתע.{{הערה|טוניה קוק ופול תומפסון, רומח הדרקון - סדרת ההקדמות, כרך ד', [[סדרת ההקדמה#מי-נהר, איש המישורים|מי-נהר, איש המישורים]]}} מי-נהר שב ממסעו בקיץ שנת 351 אחה"ח{{הערה|שם=אחהח}} נושא את מטה הבדולח הכחול. [[סהר-פז]] שמחה לראותו בשנית, אך הוא היה קודח והוזה וחשב כי נעדר לזמן קצר בלבד. הוא העניק לה את המטה, בו השתמשה כדי לרפא אותו ממחלתו. אולם בני השבט, אשר ראו במעשה זה [[כפירה|חילול הקודש]], תקפו את הזוג וגירשו אותם.

==מלחמת הרומח==
במלחמת הרומח, עלילות מי-נהר וזוגתו סהר-פז משתלבים ושזורים בעלילותיהם של חבורת הרומח כפי שהיא מתוארת בספרי טרילוגיית [[רשומות רומח הדרקון]].

===מרגוע וזק טרות===
בדרכם למרגוע, פגשו מי-נהר ו[[סהר-פז]] ב[[סער בהיר-להב]], אשר הציע ללוות את בני הזוג אל [[קרין#מרגוע|פונדק הבית האחרון]]. מי-נהר לא בטח בסער, אך הסכים להצעתו. שם, בעודם נחים, התעמת עימם [[רומח הדרקון - דמויות#הדריק|הדריק התיאוקרט]] בעודו שיכור. כתוצאה מכך, נפל הדריק אל ה[[קמין|אח]], ו[[גדילן קוץ-רגל]] ה[[קרין#קנדרים|קנדר]] ניסה לחבוט בו עם מטה הבדולח הכחול. באותו הרגע, המטה ריפא את כל פצעיו של הדריק, אך טבעו האמיתי של המטה נחשף. [[רומח הדרקון - דמויות#פיזבן|איש זקן]] שהיה נוכח במקום צעק כי מי-נהר וסהר-פז מבוקשים, כיוון ש[[רומח הדרקון - דמויות#טודי|לורד טודי]] הורה על מציאתו של המטה.

סהר-פז ומי-נהר נסו עם בני החבורה האחרים שהיו שם כדי לא להיתפס ב[[שבי]]. בדרכם, הותקפו על ידי חבורה של [[קרין#דרגונים|דרגונים]] אשר הסוו את עצמם כ[[נזיר]]ים. לאחר שניצחו אותם וגילו את טבעם האמיתי של [[מפלצות וחיות אגדיות|מפלצות]] הזדון הללו, המשיכו לכיוון כפר שבט [[קרין#קה-שו|קה-שו]] וגילו כי נחרב לחלוטין. מכאן, החליטו להמשיך לעבר עיר החורבות [[קרין#זק טרות|זק טרות]], בה מצא מי-נהר לראשונה את המטה. בהיותו בעיר בפעם השנייה, כמעט נהרג מי-נהר על ידי הדרקונית השחורה [[רומח הדרקון - דמויות#קיסנת'|קיסנת']]. אולם סהר-פז השתמשה בכוחו של המטה פעם נוספת כדי להצילו מסף [[מוות]] ודאי. בקרב נוסף, סהר-פז השמידה את קיסנת' בלהבה כחולה אשר בקעה מן המטה ומוטטה את [[מאורה|מאורתה]] של הדרקונית. מי-נהר חשב כי איבד את אהובתו, אך הוא וחבריו גילו לאחר זמן קצר כי האלה [[אלים בספרי רומח הדרקון#מישקאל|מישאקאל]] הצילה אותה והפכה אותה לכוהנת הראשונה של האלה מאז החורבן הגדול.{{הערה|טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך א', [[דרקונים של דמדומי הסתיו]], חלק 1}}

===נישואיו לסהר-פז===
לאחר שנמלטו מזק טרות, שבו בני החבורה למרגוע ונלקחו בשבי על ידי אנשיו של [[רומח הדרקון - דמויות#טודי|לורד טודי]]. הם נשלחו ל[[קרין#פקס-תרקס|פקס תרקס]] בקרון עבדים, ואחרי זמן קצר שוחררו בידי אלפי [[קרין#קאלינסטי|קאלינסטי]]. מי-נהר וחבריו המשיכו לקאלינסטי ושם הוטלה עליהם משימה לפרוץ לתוך מכלאות העבדים בפקס תרקס ולשחרר את העבדים הכלואים שם. במשימה זו שוחררו כשמונה מאות פליטים, ובני החבורה אף הביסו את שר הדרקונים [[רומח הדרקון - דמויות#קטב מרירי|קטב מרירי]]. ביום האחרון של סתיו שנת 351 אחה"ח,{{הערה|שם=אחהח}} כאשר התכוננה החבורה לנוע אל עבר ממלכת הגמדים, [[קרין#תורברדין|תורברדין]], ביקשו מי-נהר וסהר-פז מ[[רומח הדרקון - דמויות#אליסטן|אליסטן]], [[כהן (איש דת)|כוהן]] [[אלים בספרי רומח הדרקון#פלאדין|פלאדין]] הראשון מאז החורבן הגדול, להביא אותם בברית ה[[נישואין]]. כחלק מן הטקס, סהר-פז העניקה לבעלה טבעת עשויה משערה שלה, [[כסף (יסוד)|כסף]] ו[[זהב]]. מי-נהר העניק לה טבעת חלקה לחלוטין אשר הוכנה מענף עצי ואלן.{{הערה|טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך א', [[דרקונים של דמדומי הסתיו]], חלק 2}}

מי-נהר הוכתר למנהיג שבט [[קרין#קה-שו|קה-שו]], אם כי שקל לחזור עם אנשיו אל המישורים. למרות שהיה [[משטר צ'יף|ראש השבט]], לא היה בטוח כי אנשי קה-שו וקה-קִירִי יקבלו אותו ככזה. אך הללו החליטו לצאת בעקבותיו מחוץ לעמק ולעבר תורברדין, אולם לא היו מוכנים להיכנס ל[[מצודה]] שבהרים. מי-נהר נלקח בשבי שבט הת'ייוואר, אשר עינו אותו וניסו לאלץ אותו להודות כי הוא ובני עמו מתכוונים לפלוש לממלכת הגמדים. מי-נהר דבק באמת, ואמר כי בני עמו הם פליטים מהמישורים אשר מחפשים [[מקלט מדיני|מקלט]] מצבאות הדרקונים. לבסוף, הצליחו שאר חבריו של מי-נהר למצוא את מקבת כראס, והוא שוחרר.{{הערה|טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רומח הדרקון - הרשומות האבודות, כרך א', [[דרקונים של מעמקי הגמדים]]}}

===מסע לאורך מזרח אנסאלון===
לאחר השבת מקבת כראס לגמדי תורברדין, פליטי פקס תרקס הורשו להישאר בממלכת הגמדים התת-קרקעית למשך החורף. בינתיים, המשיכו בני החבורה אל העיר [[קרין#טרסיס|טרסיס]] על מנת לשכור ספינות כדי להעביר את הפליטים חזרה ל[[קרין#אבנסיניה|אבנסיניה]]. בהגיעם אל העיר, גילו מי-נהר וחבריו כי העיר נמצאת בלב היבשה וכי צבאות הדרקונים הם השליטים האמיתיים בעיר. הם נאלצים להתפצל זמן קצר לאחר שהגיעו לטרסיס, ושורדים מתקפה של צבא הדרקונים האדום ונספחים מצבא הדרקונים הכחול בפיקודה של [[קיטיארה אות-מאטר|הגבירה הכחולה]]. מי-נהר יחד עם אשתו, סהר-פז, [[טיקה ויילן מאז'ר|טיקה]], [[קרמון מאז'ר|קרמון]], [[רייסטלין]] ותניס ניצלים בעזרתה של [[אלהנה צפריר]], נסיכת אלפי [[קרין#סילבנסטי|סילבנסטי]] ונלקחים אל ממלכת האלפים המזרחית, סילבנסטי. שם הם מתעמתים עם הסיוט המכושף של [[רומח הדרקון - דמויות#לוראק קלדון|לוראק קלדון]] והדרקון הירוק [[רומח הדרקון - דמויות#כרתי רועץ-דם|כרתי רועץ-דם]]. במהלך הסיוט, נהרג מי-נהר מחיציהם של אנשי שבטי, שבט הקה-שו.{{הערה|טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך ב', [[דרקונים של ליל החורף]], חלק 1}}

לאחר הבסתם את החלום, מי-נהר וחבריו שמים פעמיהם צפונה אל העיר הכבושה [[קרין#סחף|סחף]], שם הם שוכרים [[אונייה]] בשם פֶּרֶשׁוֹן על מנת להגיע לעיר [[קרין#פלנתאס|פלנתאס]].{{הערה|טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך ב', [[דרקונים של ליל החורף]], חלק 3}} אולם, כוחותיה של הגבירה הכחולה רדפו אחריהם לאורך [[קרין#ים הדם של איסטר|ים הדם של איסטר]], וקברניטת הספינה, מקסטה קר-תון, נאלצה לקחתם אל עבר ה[[מערבולת]], אשר טיבעה וריסקה את האונייה, לא לפני שרייסטלין הספיק להסתלק משם בכוחות קסמיו. עם זאת, בני החבורה ניצלו בידיהם של אלפי הים החיים באזור חורבות העיר איסטר. שם הם פגשו במג גלימות אדומות בשם זְבוּל.{{הערה|טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך ג', [[דרקונים של שחר האביב]], חלק 1}}

לאחר זמן מה שוחררו ומצאו עצמם לחופיה של העיר [[קרין#קאלאמן|קאלאמן]], אך לא זכרו דבר ממה שאירע להם מתחת לים. בעוד שתניס וקרמון, אשר התאחדו עם גדילן, חלמיש ו[[רומח הדרקון - דמויות#ברם איש הנצח|ברם איש הנצח]] המסתורי עזבו כדי להתעמת עם הזדון ב[[קרין#נראקה|נראקה]]; מי-נהר וסהר-פז החליטו לא להמשיך כיוון שהיא הייתה בהריון.{{הערה|טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך ג', [[דרקונים של שחר האביב]], חלק 2}}

==מלחמת הכאוס==
מי-נהר וסהר-פז שבו למולדתם, כדי לנסות לאחד את בני עמם. בשנת 352 אחה"ח,{{הערה|שם=אחהח}} סהר-פז ילדה בן וקראה לו נודד, על שם סבו של מי-נהר. ארבע שנים לאחר מכן, נולדו למי-נהר ואשתו שתי בנות [[תאומות]] בשם שיר-ירח ושחר-בהיר. באותה השנה, מי-נהר נפגש עם תניס וקרמון במרגוע כדי לדון במהלכי העולם. תניס ומי-נהר גילו כי קרמון הפך לשיכור והוא נאלץ לסחוב את קרמון לביתו. הוא שב אל שבטו לאחר שהותיר את קרמון בידיה של [[טיקה ויילן מאז'ר|טיקה]], אשתו.{{הערה|טרייסי היקמן ומרגרט וייס, אגדות רומח הדרקון, כרך א', [[עת התאומים]]}}

בשנת 360 אחה"ח,{{הערה|שם=אחהח}} הצליחו מי-נהר וסהר-פז לשקם את שבט הקה-שו ולבנות את כפרם ההרוס. שניהם נבחרו להוביל את עמם כמנהיגי השבט והם לקחו את מושכות השררה לידיהם. מקץ עשרים שנה, נחשבו סהר-פז ומי-נהר למנהיגי כל שבטים באבנסיניה.

במהלך מלחמת הכאוס, מי-נהר וסהר-פז איחדו את שבטיהם להילחם באבירי האופל של [[אלים בספרי רומח הדרקון#טאקיזיס|טאקיזיס]] אשר פלשו לארצם. שדי-צללים תקפו את אנשי המישורים כאשר האל [[אלים בספרי רומח הדרקון#כאוס|כאוס]] שב לקרין, ומשפחתם של השניים סבלה אבדה רבה כאשר אשתו של הנודד נהרגה על ידי שד צללים. כתוצאה מכך, נשכחו זהותה וחייה מכל מי שהכיר אותה. נודד לקח את נץ-ענן בנו (ונכדם של מי-נהר וסהר-פז) מאבנסיניה אל [[קרין#מישורי האבק|מישורי האבק]].{{הערה|שם=נשמת}}

==עידן בני-התמותה==
עם תום מלחמת הכאוס, המשיכו מי-נהר וסהר-פז לזק טרות. הם קיוו לגלות אות כלשהו לכך שהאלים האמיתיים לא עזבו את [[קרין]]. אך המחזה שנגלה לעיניהם זיעזע אותם - [[פסל (יצירה)|פסל]]הּ של [[אלים בספרי רומח הדרקון#מישקאל|מישקאל]] היה מנותץ לגמרי, ובהריסותיו נח מטה הבדולח הכחול. הם לקחו את המטה עימם וחזרו לשבטם.

בשנת 385 אחה"ח, מי-נהר ובתו ביקרו בקבר הגיבורים האחרונים ב[[קרין#מרגוע|מרגוע]] והביאו עימם את מטה הבדולח הכחול, אשר לאחר מלחמת הכאוס איבד מכוח קסמיו שנבע מהאמונה באלי הטוב, כדי להניח אותו ליד קברו של [[תניס חצי-אלף|תניס]]. במהלך מסע זה, גילה מי-נהר לקרמון כי הוא גוסס מכאב ממאיר בבטנו. במרגוע, נתקל מי-נהר בקנדר בשם קְרוֹן ניצת-ברקן ואחותו קאט, ילדיו של מנהיג הקנדרים האגדי, קרונין ניצת-ברקן. הם סיפרו לו אודות [[רומח הדרקון - דמויות#מאליסטריקס|מאליסטריקס]], דרקונית הענק האדומה שהופיע בשטח ממלכת הקנדרים, [[קרין#קנדרמור|קנדרמור]].

מי-נהר נסע מזרחה עם בנותיו, שחר-בהיר ושיר-ירח כדי לחקור את הופעת הדרקונית. הם ניסו לשכנע את הקנדרים לנטוש את קנדמור לפני שמאליס תוכל להשמידם או לשעבד אותם. חלק מהקנדרים עזבו, אחרים ביקשו להישאר ולהילחם. מי-נהר ניסה לאמן אותם בקרב, אך לא הצליח. מאליס שלחה צבא [[עוג (פנטזיה)|עוגים]] כדי לטבוח בקנדרים. בקרב הראשון מול העוגים, חמישית מהעוגים נהרגו אולם מחצית מכוח ההגנה הקנדרי נהרגו אף הם - אך ההגנה הקנדרית הצליחה לעמוד מול הנחשול הראשון של צבא העוגים. בזמן ההפוגה עד להגעת כוח העוגים הבא, מצאו מי-נהר וקרון דרך למלט את רוב הקנדרים מן העיר. בזמן זה, נודע למי-נהר כי מאליס מתכוונת להביא צאצא לעולם. מי-נהר וקרון החליטו לנסות להשמיד את ביצת צאצאה של מאליס, וכדי לעשות זאת, עליהם למשוך את מאליס להתקיף את העיר. בנותיו של מי-נהר הודיעו לאביהם כי יעזרו לו בהתקפה. הוא ניסה להניא אותן, אך הן אמרו לו כי זוהי בחירתן. למרות זאת, שיר-ירח נאלצה להישאר בעורף כדי לעזור בהגנה על העיר. בדרכם אל [[קן|קינהּ]] של מאליס, נהרגה שחר-בהיר בעימות עם משרתה הנוראה של מאליס, איובָאנָה.

קרון ומי-נהר הצליחו להגיע לקן, אולם שם נאלצו להילחם בנחש ענקי, ובקרב זה נפצע מי-נהר באורח חמור. הוא ציווה על קרון לעזוב, ואמר לו כי אין טעם שמאליס תהרוג את שניהם. כאשר קרון עזב, הביצה החלה להיבקע, ומאליס שבה אל הקן, לאחר שחשה כי ביצתה אינה מוגנת. כאשר הגיעה, עמד מי-נהר כ[[טריז]] בינה לבין צאצאה ובזעמה, השמיעה קול צווחה אשר גרם [[חירשות|להתחרשותו]] של מי-נהר. בכוחותיו האחרונים, הצליח מי-נהר להרוג את הרמש, אך שילם בחייו על כך - מאליס נשפה עליו את נשיפת האש הקטלנית שלה, והרגה אותו.{{הערה|שם=נשמת}}

נשמתו עוד השתהתה בעולם בשל גנבת העולם, וכאשר החלה [[מלחמת הנשמות]], הופיעה רוחו בפני סהר-פז והזהירה אותה מפני הבאות. לאחר מותה של סהר-פז וחזרת האלים לעולם, נשמותיהם עזבו יחד את עולם קרין. גופתה של סהר-פז נשרפה ו[[אפר]]ם אוחד, והונח בקבר הגיבורים האחרונים.{{הערה|טרייסי היקמן ומרגרט וייס, מלחמת הנשמות - כרך ג', דרקונים של ירח נעלם}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{רומח הדרקון}}

[[קטגוריה:רומח הדרקון]]

[[en:List of Dragonlance characters#Riverwind]]