הצגת המקור של הדף "מסייע אין בו ממש"

{{סוגיה
| תלמוד בבלי = {{תלמוד בבלי|שבת|צג|א}} {{תלמוד בבלי|ביצה|כב|א}}
| משנה תורה לרמב"ם = {{רמב"ם|שבת|א|טז|ספר=זמנים}}
| שולחן ערוך = {{שולחן ערוך|אורח חיים|שכח|יז}}
| ספרות הלכתית נוספת = שו"ת הרשב"א חלק א, סימן כח.
|שם=}}

'''מסייע אין בו ממש''' הוא כלל [[הלכה|הלכתי]] המובא בתלמוד, לפיו אדם המסייע לאחר לבצע פעולה מסוימת, שיכולה הייתה להיעשות גם בלי עזרה זו, המסייע אינו נחשב אחד מעושי המלאכה, וגם אם מדובר בפעולה אסורה, אין איסור לעשות זאת{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|שכח|יז}}.}}. לדעת הרב [[צבי הירש אשכנזי]] הכלל אינו פוטר מאיסור, רק מעונש{{הערה|שו"ת חכם צבי סימן פ"ב}}.

== מקור ==
מקור דין זה הובא ב[[תלמוד]] לגבי הלכות שבת בסוגיית '[[שניים שעשאוה]]', שאמרו שם ש"זה יכול, וזה אינו יכול - חייב", כלומר אף שבהלכות [[שבת]] ישנו כלל בסיסי 'שנים שעשאוה פטורים', יוצא מן הכלל מקרה שאחד יכול לעשות לבדו את הפעולה, וחברו רק עזר לו באופן שאין חברו יכול לעשות את הפעולה לבדו, הדין הוא שרק העושה חייב '''והמסייע פטור, שכן מסייע אין בו ממש'''{{הערה|{{בבלי|שבת|צג|א}}.}}.

בתלמוד הובאו ראיות מהמשנה לכלל זה:
* [[רבא]] לכלל זה ראיות ממשנה לגבי טומאת זב הרוכב על גבי בהמה ומתחת רגליה ישנם כלים שנטמאים 'בטומאת משכב', אף על פי כן אין הכלים נטמאים משום שמתייחסים לכל רגל של הבהמה כמסייע. ומסייע אין בו ממש{{הערה|{{משנה|זבים|ד|ז}} {{רמב"ם|משכב ומושב|ז|ו|ספר=טהרה}}}}.
* [[רב אשי]] הביא ראיה נוספת לדין זה מדברי [[רבי אליעזר]]{{הערה|{{בבלי|זבחים|כד|א}}}} הסבור שאם ישנה חציצה בין רגל אחת של הכהן לרצפת בית המקדש דבר האסור{{הערה|{{משנה|זבחים|ב|א}}}}אם יכול לעמוד על רגלו המונחת על הרצפה אין זה חציצה, ולדברי רב אשי טעמו של רבי אליעזר משום שרגלו שעל הרצפה היא העיקרית והשנייה רק מסייעת{{הערה|דין זה הובא להלכה ב{{רמב"ם|ביאת מקדש|ה|יח|ספר=עבודה}}}}.
כמו כן בתלמוד במסכת ביצה על פי כלל זה התיר האמורא [[אמימר]] לגוי לרפא את עינו (רפואת הכחול) בשבת, על אף שברפואה זו החולה מסייע למרפאו על ידי שפותח וסוגר את עינו, סיבת ההיתר משום "שמסייע אין בו ממש"{{הערה|{{בבלי|ביצה|כב|א}}.}}.

=== מקור נגדי (הקפת הראש) ===
מקור נגדי לכלל זה מופיע בדברי [[רב אשי]] בתלמוד{{הערה|{{בבלי|מכות|כ|ב}}}} הסבור שיש להטיל איסור הקפת הראש והשחתת הזקן גם על האיש המסתפר (הניקף), בנוסף לאיסור זה המוטל על הספר, אף שהמסתפר לא עשה כלל איסור. נימוקו של רב אשי משום שהמסתפר סייע לספר בתספורת. דבריו הובאו להלכה בספרי הפסיקה{{הערה|{{רמב"ם|עבודה זרה וחוקות הגויים|יב|א|ספר=המדע}}}}{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|קפא|ד}}}}.

בספרות ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] קיימים הסברים שונים ליישב את שני המקורות:
* ה[[ריטב"א]] מחלק בין סיוע משמעותי לבין סיוע מינורי, ולכן לדבריו באיסור הקפת הראש יש איסור לסייע, ששם מדובר ב{{ציטוטון|סיוע גדול הוא כשמזמין לו עצמו בשערו}}{{הערה|ריטב"א {{בבלי|מכות|כ|ב}}.}}.
* הרב [[דוד הלוי סגל]]{{הערה|[[טורי זהב]] על {{שולחן ערוך|יורה דעה|קצח}} ס"ק כא}} מסביר שיש ללמוד מהלכות הקפת הראש לכל מקום בו המסייע עוזר בעזרה אקטיבית שלא נאמר הכלל מסייע אין בו ממש, ולכן אסר ב[[שבת]] לאשה ששכחה לגזוז ציפורניה לפני טבילת נדה, להיעזר בנכרית לצורך זה. הרב [[שבתי כהן]]{{הערה|בספרו נקודות הכסף על דברי הט"ז שם}} סבור שאין ללמוד מהלכות הקפת הראש לשאר מקומות ולכן התיר בנידון זה.
* בט<nowiki>''ז או''ח שכ''ח סק''א הסביר שבהקפת הראש המקיף סייע בפעולת הטיית ראשו קודם שתתחיל פעולת המקיף לכן יש בזה ממש שאין לו למה להיטפל, משא''</nowiki>כ כשפעולת המסייע חלה בזמן פעולת האיסור אז אמרינן שמסייע אין בו ממש
*

== בספרות הפוסקים ==
{{להשלים|נושא=יהדות}}
ה[[פוסק]]ים חולקים האם כלל זה תקף גם באיסורים מהתורה או רק באיסורים מדברי חכמים; דעת ה[[רדב"ז]] היא שרק בדברי תורה מסייע יש בו ממש,{{הבהרה|"רק" או "אפילו"? או שמא בכלל "אין" ולא "יש", הניסוח של תחילת המשפט לא תואם לסופו.}} אך ה[[שדי חמד]] טוען שהכלל תקף גם בדברי חכמים{{הערה|1=הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], [[שדי חמד (ספר)|שדי חמד]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14145&hilite=7f1d9a2e-c919-433c-bb87-6c0a665ffc8d&st=מסייע+אין+בו+ממש&pgnum=227 "מסייע אין בו ממש"].}}."

מקרים בהם התחשבו הפוסקים בכלל זה:
* הרב [[יוסף חיים מבגדאד|יוסף חיים]], סיוע בקשירת הבהמה לשוחט העובר על איסור [[אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד|אותו ואת בנו.]]{{הערה|שו"ת רב פעלים חלק א יורה דעה סימן ב}}
* הרב [[יצחק זילברשטיין]], סנדק לתינוק שאסור למולו{{הערה| חישוקי חמד שבת צג א}}.
* מעבר ליד [[מצלמות אבטחה]] בשבת.{{מקור|נושא=יהדות}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:כללים ועקרונות בהלכה]]