הצגת המקור של הדף "מרכז רפואי מאיר"

{{בית חולים
| שם = מרכז רפואי מאיר
| תמונה = [[קובץ:MeirHospitalLogo.svg|מרכז|200px]]{{ש}}[[קובץ:Meir021.jpg|מרכז|250px]]
| כיתוב = הכניסה לבניין הראשי של בית החולים
| מיקום = [[כפר סבא]]
| כתובת = טשרניחובסקי 59 כפר סבא
| סוג = בית חולים כללי
| בעלים = [[שירותי בריאות כללית]]
| אוניברסיטה = [[אוניברסיטת תל אביב]]
| שמות קודמים = 
| מספר מחלקות = 100
| מיטות = 780
| מפה = {{לשוניות2|רוחב=100%|זיהוי=1|שם1=מפת מיקום|שם2=מפה דינמית|תוכן1={{ממי|סוג=בית חולים}}|תוכן2={{מפה דינמית/כפר סבא|סמל סמן=doctor}}}}
| אתר אינטרנט = http://www.mmc.org.il
| תאריך ייסוד = 1956
| מנכ"ל = [[יעקב חן]]
}}
'''מרכז רפואי מאיר''' הוא [[בית חולים]] ב[[כפר סבא]] השייך לקבוצת [[שירותי בריאות כללית]]. בית החולים קרוי על שמו של ד"ר [[יוסף מאיר]].

==היסטוריה==
[[קובץ:MeirHospitalOld.svg|שמאל|ממוזער|200px|הסמליל הישן של המרכז]]
בניית מבנה בית החולים החלה בסוף שנת 1950. על פי התכנית המקורית יועד בית החולים לכלול כ-200 מיטות, אך לבקשת משרד הבריאות הוא הורחב ל-400 מיטות אשפוז. כבר בשנת 1952 הוצא להסב את בית החולים לבית חולים כללי, אך ההצעה לא נתקבלה{{הערה|{{הארץ1|חיים שיבא|פרשת בית החולים מאיר|19611017|57}}}}. בסוף 1953, לאחר השלמת השלד, נדון הקמת בית החולים בכנסת והוחלט שלאור המצב המתקדם של הבנייה, תושלם בניית בית החולים, למרות הירידה בצורך במקומות אשפוז לחולי ריאה{{הערה|שם=אנגל59|{{דבר|ש. אנגל|מה יהיה על בית החולים ע"ש ד"ר מאיר?|19590224|38}}}}. בית החולים נחנך ביולי [[1956]] כבית חולים לחולי [[שחפת|שחפת וריאה]], על ידי קרן נכות של קופ"ח כללית, ונוהל על ידי ד"ר הופרט. בית החולים תוכנן להכיל 400 מיטות אישפוז במבנה בן 7 קומות. הוא קלט חולי שחפת מבית החולים ב[[מגדיאל]] שהוסב לבית חולים לחולי נפש ומבית החולים ברעננה שמבנהו הוסב לבית חולים שיקומי, [[המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין|בית לוינשטיין]]{{הערה|{{הארץ1||נפתח בי"ח לחולי שחפת בכפר סבא|19560716|76}}}}{{הערה|{{הצופה|מ. גרטנר|מוסדות בריאות בשרון|19570521|33}}}}. לאחר פתיחתו הכיל בית החולים 210 מיטות אשפוז ב-5 קומות בלבד, ובקופת חולים התנהל דיון על המשך דרכו של בית החולים{{הערה|שם=אנגל59}}. הצעה אחת הייתה להכניס אליו מיטות אשפוז גריאטריות ולמחלות כרוניות ממושכות והצעה אחרת גרסה שיש להפוך את בית החולים לבית חולים כללי{{הערה|{{על המשמר||מתעכבת ההכרעה בגורל ביה"ח "מאיר" בכפר־סבא|19600727|69}}}}. לבסוף הוסכם בין קופת החולים ומשרד הבריאות על הסבת בית החולים לבית חולים כללי{{הערה|{{דבר||מה יהיה על בית החולים "מאיר"?|19620722|40}}}}, מהלך שנעשה בסוף אוקטובר 1962{{הערה|{{דבר||היום נעשה ביה"ח מאיר - בית חולים כללי|19621030|72}}}}. 

במהלך [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] הוקמו מחלקות נוספות. מחלקות פנימיות, כירורגיות, אורתופדיה, אורולוגיה, עיניים, א.א.ג. ומחלקת ילדים. בשנת 1968 התמנה [[ישראל ברודרמן]] לנהל את מחלקת הריאות. במהלך תקופת ניהולו פיתח פרופ' ברודרמן את המחלקה והקים בתוכה [[יחידה לטיפול נמרץ]] נשימתי ראשונה בישראל, ובעלת מעבדה, שלימים התפתחה והפכה ל"מכון לחקר הנשימה".<ref>{{צ-ספר|מחבר=ישראל ברודרמן (בעזרתו של ערן נוביק)|שם=נשימה עמוקה: סיפור חייו של פרופ' ישראל ברודרמן|מקום הוצאה=כפר סבא|מו"ל=הוצאה עצמית|שנת הוצאה=2017}}</ref>

בשנות ה-70 נבנה בנין מרפאות חוץ, לאחריו במהלך שנות השמונים נוסף בנין "שטולברג",{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1978/05/16/01/article/128|כותרת=⁨? {{!}} ⁩ — ⁨⁨מעריב⁩ 16 מאי 1978⁩ │ עיתונים|אתר=הספרייה הלאומית של ישראל|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-06-19}}}} בעוד הבניין הראשוני (הישן) הוגדר בשם בנין אשפוז.

בשנת [[1977]] הוקם מכון גסטרו ומחלות הכבד, בהנהלת [[בן-ציון נוביס]].

בשנת [[1978]] נסגר והועבר בית היולדות הישן בכפר סבא (רחוב גלר) לאחריות מרכז רפואי מאיר.{{הערה|{{מעריב||תוך 24 שעות נהפך בית היולדות בכפר סבא לחלק מבית החולים|19780516|128}}}} המחלקה עברה למשכנה בבנין שטולברג.

בשנת [[2017]], הוחל בתכנון הרחבת בית החולים, על פי תוכנית המכונה "מרכז תומך לבית החולים מאיר".{{הערה|יעל יפה, [https://www.tzomet-kfs.co.il/news/2747 בסביוני הכפר חוששים מהמגדלים המתוכננים במאיר, ומצטרפים למאבק בתוכנית המתאר], באתר [[צומת השרון (מקומון)|צומת השרון כפר סבא]], 17 ביולי 2017}} לפי התוכנית יוקם מבנה על שטח מגרשי החנייה, מבנים בשטח של כ-97 אלף מ"ר, שיכללו מרכז מסחרי, משרדים, שירותים עסקיים, מרפאות, מעבדות, מכונים, מלונית ומלון עסקים, בנוסף ל-450 יחידות [[דיור מוגן]], דיור סיעודי, מעונות סטודנטים ומגורי רופאים ואחיות.{{הערה|לירון סובול, [https://www.tzomet-kfs.co.il/news/48223 הוועדה המקומית החליטה שלא להמליץ על תוכנית הבנייה הענקית בבית החולים מאיר], באתר [[צומת השרון (מקומון)|צומת השרון כפר סבא]], 14 בספטמבר 2020}} בגלל התנגדויות דיירים משכונת סביוני כפר סבא, הבניין לא הוקם ובמקום הושקעו התקציבים ב[[שיפוץ]] קומת הקרקע בכניסה לבנין שטולברג. בנוסף הוקם בו מרכז רווחה הכולל חנות פארם, חנויות ביגוד והנעלה, מתחם מזון ועוד. נכון לשנת 2025 ישנן כ- 70 מחלקות בכלל המרכז הרפואי מאיר.

בשנת [[2018]], לא אסר בית החולים על הכנסת חמץ לשטחו בפסח, לראשונה לאחר מספר שנים, ולמרות הנחיית משרד הבריאות שלא לאפשר הכנסת חמץ לבתי החולים ברחבי הארץ.{{הערה|רועי הדרי, [https://www.tzomet-kfs.co.il/news/15177 במאיר מתירים השנה להכניס חמץ. גורמים בבית החולים: "אנחנו מקווים שזה לא יביא לתוצאה הפוכה"], באתר [[צומת השרון (מקומון)|צומת השרון כפר סבא]], 1 באפריל 2018}}

באפריל [[2024]] קיבל מערך הטראומה, בראשות ד"ר אורי יסלוביץ', הכרה רשמית מטעם [[משרד הבריאות]] כמרכז טראומה אזורי.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=אייל יצחקי|שם=מערך הטראומה במאיר הוכר כמרכז טראומה אזורי: "עומד בכל הדרישות"|כתב עת=צומת השרון כפר סבא|שנת הוצאה=28 במרץ 2024|קישור=https://www.tzomet-kfs.co.il/health/67348}}</ref>

בשנת 2019 בוטל יעוד המנחת ובמקומו הוקם "בנין 20", הכולל חדר מיון חדש ומחלקות נוספות. ב-27 מאי [[2024]] נחנכה המחלקה החדשה לרפואה דחופה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=אייל יצחקי|שם=חדרים אישיים, מבנה חדשני וממוגן: נחנך המיון החדש של מרכז רפואי מאיר|כתב עת=צומת השרון - כפר סבא|שנת הוצאה=29 במאי 2024|קישור=https://www.tzomet-kfs.co.il/health/67996}}}} בפועל עברה המחלקה למשכנה החדש ב-25 יוני 2024. המחלקה החדשה כוללת חדרים אישיים, מכון דימות צמוד, חדר טראומה משוכלל ומערכות ותשתיות מתקדמות.

במאי 2024, הוקמה שלוחה של המרכז לרפואה דחופה ילדים מאיר, "מאיר קידס", במרפאת רמב"ם בעיר [[הרצליה]].{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=אייל יצחקי|שם=במקום לרוץ למיון: הושקה רשמית מרפאת מאיר קידס בהרצליה|כתב עת=צומת השרון|שנת הוצאה=27 במאי 2024|קישור=https://www.tzomet-kfs.co.il/health/67986}}}}

==פעילות==
בית החולים משרת אוכלוסייה של כ-450,000 תושבים, אוכלוסיית האזור הפרושה מ[[גשר הירקון]] על כביש פתח תקווה בדרום ועד לכביש נתניה בצפון. בתחום זה כלולות מספר ערים גדולות: [[רמת השרון]], [[הוד השרון]], [[כפר סבא]], [[הרצליה]], [[רעננה]] ומספר ניכר של יישובים, כפרים וערים.

במרכז הרפואי מאיר כלולים אגפים נוספים, בנין מעבדות כולל מעבדות מחקר ומחלקת דימות (רנטגן). בנין פינקוס כל אגף הילדים, כולל ספורט ילדים. בבנין זה כלולים גם אגף הלוגיסטיקה של בית החולים וכן בית המרקחת של בית החולים. במבנה נפרד (קרקע) בנין אחזקה והנדסה. בעבר נכלל גם מנחת מסוקים, בצד המערבי של בית החולים. 

בית החולים מסונף לבית הספר לרפואה של [[אוניברסיטת תל אביב]] ומרבית המחלקות והיחידות, אם לא כולן, מוכרות לצורך התמחות במקצועות הרפואה. המחלקות משתתפות באופן פעיל בהדרכת סטודנטים לרפואה בלימודים הקליניים. בבית החולים מספר רב של רופאים בעלי מינוי אקדמי.

מעבדות בית החולים מסונפות ל[[אוניברסיטת בר-אילן]].

בסמיכות למרכז הרפואי קיים [[בית ספר|בית הספר לסיעוד]] המכשיר אחיות לקראת הסמכה בעיסוק ולרכישת תואר ראשון אקדמי בסיעוד (B.N). בית הספר מסונף לאוניברסיטת תל אביב.

במרכז הרפואי מאיר פועלים כ־3000 (נכון ל-2022) אנשי צוות רפואה, סיעוד, פארא-רפואה ועובדי מינהל ומשק. המרכז מכיל כ-800 מיטות אשפוז{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.tzomet-kfs.co.il/news/50626|כותרת=הקורונה, החיסון וכל מה שביניהם: מנהל בית החולים מאיר בראיון מיוחד|אתר=צומת השרון כפר סבא|תאריך=27 בנובמבר 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-07-20}}}} ומתבצעים בו כ-18,000 ניתוחים בשנה.

===תווי תקן ואיכות===
* החל משנת 2008 נושא בית החולים תו תקן בין-לאומי לאיכות ובטיחות ברפואה אשר מבוסס על מודל בין-לאומי של סטנדרטים לאיכות ובטיחות המטופל ומוטמע בשיתוף עם חברת Joint Commission International) JCI). בית החולים הוא אחד משלושה בתי חולים אשר הוענק להם תו תקן זה.
* תו תקן Iso 14001 בנושא שמירה על הסביבה ועמידה בסטנדרטיים אקולוגיים, מה שהעניק לבית החולים את התואר "בית חולים ירוק". המרכז הרפואי מאיר הוא הראשון מסוגו בארץ אשר נמצא ראוי לקבל את התו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.tzomet-kfs.co.il/health/55261|כותרת=דו"ח משרד הבריאות: מאיר ראשון במדדי האיכות בקטגוריית בתי החולים הגדולים|אתר=צומת השרון כפר סבא|תאריך=28 ביולי 2021|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-07-20}}}}
* בשנת 2021 נמצאו המחלקות לרפואה דחופה (מיון) של המרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית בצמרת בתי החולים הגדולים בישראל ברמת שביעות רצון המטופלים מהטיפול בהם. כך עולה מסקר שביעות רצון שערך משרד הבריאות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=משרד הבריאות|הכותב=אגף שירות וחווית האדם|כותרת=סקר חווית המטופל במחלקה לרפואה דחופה|תאריך=2021 מדידה רביעית}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=אייל יצחקי|שם=דירוג גבוה מאוד לחדרי המיון של המרכז הרפואי מאיר|כתב עת=צומת השרון|שנת הוצאה=15 במרץ 2021|קישור=https://www.tzomet-kfs.co.il/health/58815}}}}

===רפואת ספורט===
* במסגרת הסכם למתן חסות רפואית לספורטאי הסגל האולימפי שנערך בין שירותי בריאות כללית לבין [[הוועד האולימפי בישראל|הוועד האולימפי]], נבחר בית החולים מאיר ללוות את ספורטאי העל הישראלים בדרך לאולימפיאדה. בבית החולים הוקם צוות מומחים מיוחד מתחומים שונים, המתמחים בפגיעות ספורט ובטיפול בספורטאים ושם לעצמו כמטרה להוביל את [[רפואת ספורט|רפואת הספורט]] בישראל. המרכז אף מבצע מחקרים ומעקבים אחר הספורטאים בשיתוף [[מכון וינגייט]]. בנוסף מטפל הצוות בספורטאים נוספים מקבוצות כדורגל וכדורסל כדוגמת [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב בכדורגל]], [[בני הרצליה|בני השרון בכדורסל]] ועוד.
* במסגרת העיסוק ברפואת ספורט, קיימת יחידה נפרדת - רפואת ספורט ילדים - בראשותו של פרופ' [[דן נמט]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.olympicsil.co.il/ללא-קטגוריה/פרופ-דני-נמט-מונה-למנהל-הרפואי-של-הווע/|כותרת=הוועד האולימפי {{!}} פרופ' דני נמט מונה למנהל הרפואי של הוועד האולימפי בישראל|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-06-21}}}} מטרת היחידה לדרבן ילדים, נוער ומתבגרים לעסוק בספורט,{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=פרופ' דן נמט , פרופ' אלון אליקים ונוספים|שם=מצבים דחופים ברפואת ספורט בילדים ונוער|כתב עת=הרפואה|שנת הוצאה=ספטמבר 2007|כרך=חוברת מספר 1}}}} בשגרה ובמגמות תחרותיות, לשמירה על בריאותם ולהימנע מ[[השמנת יתר בקרב ילדים]]. היחידה פועלת בשיתוף עם מחלקת ילדים, יוזמת סדנאות והדרכות מתאימות לילדים, תוך מעקב ופיקוח על ביצועיהם של הילדים. היחידה גם משלבת מחקר בתחום זה.

== גלריה ==
<gallery>
קובץ:Meir001.jpg|קישור=|טקסט=
קובץ:Meir004.jpg|קישור=|טקסט=
קובץ:Meir hospital emergency.jpg|קישור=|מרכז לרפואה דחופה (מלר"ד)
</gallery>

== המנהלים הרפואיים של המרכז הרפואי מאיר לדורותיו ==
* ד"ר [[יוסף קוט]] (1962–1970)
* ד"ר עמיאל ינאי (1971–1984)
* ד"ר ענתבי שלמה (1985–1987)
* ד"ר [[אשר פורת]] (1988–1999)
* פרופ' [[אהוד דודסון]] (2000–2006)
* ד"ר [[מיכאל שרף]] (2007)
* ד"ר [[אשר אלחיאני]] (2008–2011)
* ד"ר [[איתן וירטהיים]] (2011–2019)
* ד"ר [[ירון מושקט]] (2019–31.10.2024)
* ד"ר יעקב חן (1.11.2024–)

== לקריאה נוספת ==
<div class="mw-content-ltr">
* [[משה זרחי|Moshe Zarhy]]. '''Health Facilities in Israel''', Dom publishers, 2014. pp. 161-175. {{ISBN|978-3-86922-340-7}}
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי|http://www.mmc.org.il}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007302248305171|בית החולים מאיר (כפר סבא)}}
* אייל יצחקי, [https://www.tzomet-kfs.co.il/health/64607 עשרות השתתפו בחגיגה אולימפית במרכז רפואי מאיר], צומת ההשרון, 06 ביולי 2023

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בתי חולים בישראל}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:כפר סבא: מבנים]]
[[קטגוריה:בתי חולים של שירותי בריאות כללית|מאיר]]
[[קטגוריה:מבנים ואתרים שתכנן זאב רכטר]]