הצגת המקור של הדף "נגוסיאן"

'''נֶגוֹסיאָן''' (ב[[צרפתית]]: '''négociant''') הוא המונח ה[[צרפת]]י ל[[סוחר]] [[יין]] שאוסף את יבולם של [[כרם|כורמים]] או [[יינן|ייננים]] זעירים ומוכר את תוצרתם תחת שמו שלו.

נגוסיאנים רוכשים הכול מ[[ענב]]ים, המשך ב[[תירוש (משקה)|תירוש]] וכלה ביינות במצבים שונים של גימור. במקרה של ענבים או תירוש, הנגוסיאן מייצר בעצמו את היין. אם הוא רוכש יינות שכבר עברו [[תסיסה]] בבקבוקים, הוא יכול להמשיך ו[[יישון יין|לישן את היין]], לערבב אותו עם יינות אחרים או פשוט לשווק אותו כפי שהוא. הנגוסיאן מוכר את המוצר הסופי תחת שמו ולא תחת שמו של יצרן הענבים או היין המקורי.

חלק מהנגוסיאנים ידועים בשל סגנון יינותיהם.

נגוסיאנים, שגם נקראים סוחרי יינות, היו הכוח השולט במסחר היין עד לפני 25 שנה מסיבות שונות:
* היסטורית לבעלי הכרמים ויצרני היין לא הייתה כל גישה ישירה לצרכנים.
* היה יקר מדי למגדלים לרכוש מכלי [[סחיטה (מיצוי)|סחיטה]] ומכונות בִּקבוק הנחוצים להפקת היין המוגמר. 
* היו אנשים שהייתה בבעלותם כמות קטנה של כרם יחידני בעל איכות גבוהה במיוחד (lieu-dit), פירוש הדבר היה שלמגדל הענבים הייתה לעיתים כמות יין בלתי מספקת על-מנת ליצור יין משל עצמו. לפי חוקי הירושה הצרפתיים, הבעלות על הכרמים התחלקה מחדש מדי דור עד שלצאצאים לא נותרה יותר מאשר שורה אחת של גפנים, שלא הייתה מספיקה כדי למלא [[חבית]]. מאחר שמחיריהם של [[אפלאסיון|אפלאסיוני]] [[קרו (יין)|פרימייר קרו]] הם בדרך-כלל גבוהים מאשר יינות מאזורים אחרים, יכול היה המגדל להרוויח כסף רב יותר אם ימכור את תוצרתו כפרימייר קרו, מאשר אם הוא יערבב אותה עם תוצרתו של אפלאסיון נחות יותר. 

נגוסיאנים רבים הם גם בעלי כרמים בעצמם. ב[[בורגון]] למשל, נגוסיאנים כמו בּוּשָׁאר פֵּר א פילס ופייברלי הם מבעלי הכרמים הגדולים ביותר. דוגמאות ידועות בבורגון הם לואי ז'אדו, ז'וזף דרוהין, ונסן ז'יררדן, בבוז'ולה ז'ורז' דיבף ובעמק הרון גיגאל, ז'אן-לוק קולומבו וג'אבולה.

==קישורים חיצוניים==

* [[ג'נסיס רובינסון]] (עורכת), [https://web.archive.org/web/20131110160323/http://www.winepros.com.au/jsp/cda/reference/oxford_entry.jsp?entry_id=2184 "נגוסיאן"], אנציקלופדיית אוקספורד ליין (מהדורה שנייה), [[הוצאת אוניברסיטת אוקספורד]]

[[קטגוריה:יין]]
[[קטגוריה:מקצועות המסחר]]