הצגת המקור של הדף "ניצוק"

[[קובץ:Stilles Mineralwasser.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ניצוק אינו חיבור לטומאה - גם אם נגע אדם בחלק הנשפך אל הכלי, לא נטמא המשקה שבתוך הכלי וכן ההפך]]
[[קובץ:IMAG0381.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ניצוק אינו חיבור לטהרה - מים המחוברים למקווה ביציקה אינם טהורים גם היו טמאים לפני כן. לפי שיטה אחרת, יש משמעות נוספת, שאי אפשר לצרף את המים הנשפכים לשיעור המים (ארבעים סאה) הנדרשים למקווה]]
'''ניצוק''' הוא כינוי [[הלכה|הלכתי]] למצב בו [[נוזל]]ים נוגעים זה בזה על ידי שפיכה ("יציקה"), החיבור נחשב כזמני בלבד, ולא ניתן להחשיב את הזרם כמחבר המשקה שבכלי העליון אל המשקים התחתונים או להפך. 

== במשנה ==
הדין מופיע כמקביל לדין [[אשבורן]] שלפיה, כאשר מים מכונסים יחד בכל מאסף מים (כגון [[מקווה]] או [[שלולית]]){{הערה|1=מה שנקרא "אשבורן" בלשון ה[[משנה]]}} הם כן נחשבים כגוף אחד. לפי הכלל של "אשבורן", [[טומאת משקין|משקה טמא]] שנגע בטיפת מים אחת נטמאים כל טיפות המים האחרות. לאידך, בעניין [[טהרה]], כאשר מקצת מהמים [[השקה (הלכה)|מושקים]] למקווה טהורה, נטהרים מקצת המים מטומאתם.{{הערה|{{משנה|טהרות|ח|ט}}.}}. בהקשר זה קובעת המשנה כי "ניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה", ונגיעה בטיפה אחת אינה משפיעה על שאר הטיפות.

=== ניצוק חם ===
כלל זה נידון במשנה, והיא מחלקת בין שני מיני ניצוק, ובין מידות החום של היוצק והניצק:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המערה מחם לחם ומצונן לצונן ומחם לצונן - טהור, מצונן לחם - טמא. רבי שמעון אומר: אף המערה מחם לחם וכוחו של תחתון יפה משל עליון - טמא|מקור=מכשירין (פ"ה מ"י)}}.

== בדיני איסור והיתר ==
על פי זה חידש הרב [[מרדכי בן הלל]]{{הערה|חולין סי' תשטו}} וכן פסק ה[[רמ"א]] ב[[שולחן ערוך]], כי{{הערה|סי' קה ס"ג}} {{ציטוטון|אסור לערות מ[[כלי]] שיש בו שומן כשר ל[[נר]] דולק שיש בו [[חלב (שומן)|חֵלֶב]] או שומן איסור, ובדיעבד אין לחוש}}.

ובטעם הדבר ביארו ה[[שפתי כהן|ש"ך]] וה[[ט"ז]] טעמים שונים: הט"ז{{הערה|סק"ו}} כתב{{הערה|בשם איסור והיתר הארוך (כלל כט דין ו)}} שהסיבה לכך היא על פי הכלל של {{מונחון|ד[[תתאה גבר]]|התחתון גובר}}, וכיון שהנר חם מחמת האש הדולקת בו, ותוכנו של הנר אסור באכילה, הוא יאסור את העליון הניצוק לתוכו. אבל הש"ך{{הערה|ס"ק י"א}} כתב טעם אחר - משום שה'''הבל''' עולה מהנר כלפי מעלה ואוסר את השומן הכשר הנשאר בכלי העליון.

טעמים אלו הם גם טעמיהם של מפרשי המשנה במסכת מכשירין שם; ה[[רבינו שמשון|ר"ש]] פירש {{ציטוטון|שתחתון החם מעלה הבל לעליון הצונן ומטמאו, שהענן העולה מן החם כמשקה הוא חשוב}}, ואילו ה[[רמב"ם]] בפירושו למשנה כתב: {{ציטוטון|וטעם אמרו מצונן לחם טמא, לפי שעמוד המשקה הנקרא נצוק מתחמם מחמת שקצהו בכלי החם, ויעלה ההבל עם הנצוק מתוך הכלי החם שהוא טמא ויחמם את המשקה אשר בכלי העליון, ולפיכך יהיה טמא, מפני שההבל החם חבר ביניהם והוא עולה מן הטמא לטהור}}. דעה זו היא כדעת הש"ך, משום החיבור הנעשה על ידי האדים וההבל.

להלכה סובר ה[[פרי מגדים]]{{הערה|משב"ז סק"ו}} שודאי לא חלוקים שני הטעמים ואדרבה - הם משלימים זה את זה, שהסיבה שאנו מתייחסים להבל התחתון העולה לעליון כדבר האוסר, - הוא בגלל הכלל של תתאה גבר ולכן נחשב הנצוק כמחובר, {{ציטוטון|משא"כ אי לא הי' תתאה גבר והיה הנצוק קר - לא היה כח בענני התחתון לעלות למעלה ולא נטמאה משקה העליונה, אלא שכיון שהתחתון גובר הנצוק חם ויש כח בענני התחתון לעלות והבל וענן הוה כמשקה}}. אבל מדברי ה[[מהרש"א]] שם משמע שיש חילוק להלכה בין שני הטעמים, וכתב שייתכן שלפי הטעם שהוא משום שהמשקה חשוב כחיבור, הרי שבנר ש[[עשן|עשנו]] עולה למעלה ואין בו משקה לא שייך לומר טעם זה.

ה[[צדוקים]] סברו שגם ניצוק נחשב לחיבור, וזו הייתה אחת מנקודות המחלוקת בהם התגרו עם ה[[פרושים]]{{הערה|{{משנה|ידים|ד}}.}}.

=== יין נסך ===
במיוחד נידון כלל זה בהלכות איסור והיתר. בתלמוד נידונת שאלה זו בעיקר אודות יהודי המוזג יין כשר לכוס של גוי שיש בה קצת יין אשר נחשב ממילא ל[[יין נסך]], והשאלה היא האם נחשב היין הניצוק למחובר ומעורב עם היין נסך, כך שגם הוא ייאסר כמותו. במובן זה, הגדרת ניצוק היא עמוד הקילוח שמקשר בין הבקבוק והכוס. הריטב"א מדגיש שהשאלה אינה שהיין יאסור את היין האחר בנגיעה, מכיוון שדווקא [[טומאה]] עוברת בנגיעה, ועיקר השאלה היא מדין חיבור ותערובת: {{ציטוטון|פירוש לא מדין מגע שאין נגיעה בדבר לח, אלא מדין תערובת שעושה הנצוק כאילו הם מחוברים ומעורבים...}}{{הערה|חולין עב. ד"ה אמר רב הונא}}.

בתלמוד מובאות דעות שונות בעניין, כך למשל מובאת דעתו של רב הונא שלמרות שניצוק אינו חיבור לטומאה ולטהרה, הוא נחשב חיבור לעניין יין נסך.

'''להלכה''' נחלקו הראשונים: דעתו של רש"י{{הערה|ד"ה קטופי וד"ה נפצי}} היא שלהלכה נפסק שניצוק הוא חיבור, כשיטת זו פוסקים רוב הגאונים, רבינו חננאל, הרי"ף וחכמי אשכנז עד תקופת [[רבינו תם]]. אך [[רבינו תם]] עצמו פוסק{{הערה|עב: ד"ה אמר להו}} שניצוק אינו חיבור, ומורה כי יש לסמוך על דבריו במקום הפסד גדול. כך גם פוסק בעל המאור, וכך פוסק [[אהרן הלוי|הרא"ה]] (על פי עדותו של ה[[ריטב"א]]).

כך פוסק להלכה ה[[שולחן ערוך]]{{הערה|יו"ד סי' קכ"ו}}:
"המערה יין לתוך כלי של [[גוי|עובד כוכבים]] שלא {{מונחון|הודח|נשטף}}, ואין בו [[הטופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה|משקה טופח]], את שעירה בו אסור בשתייה, ואת שעירה ממנו מותר אפי' בשתייה. הגה: ואם יש בו כדי להטפיח, אסור בנצוק. מיהו אינו אוסר יותר מאילו היה מעורב בו, ואם הוא סתם יינם [[ביטול ברוב|בטל בשישים]]".

== בדיני מקווה ==
{{להשלים|נושא=יהדות}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הבהרה הלכתית}}

[[קטגוריה:חיבור לטומאה וטהרה]]
[[קטגוריה:כשרות]]
[[קטגוריה:כללים ועקרונות בהלכה]]
[[קטגוריה:מקווה]]