הצגת המקור של הדף "סדר עולם"

{{ספר
|כיתוב=שער '''סדר עולם רבה''' במהדורה משנת 1845
|תמונה=Seder olam raba.jpg
}}
'''סדר עולם''' (מכונה גם "סדר עולם רבה") הוא חיבור העוסק ב[[הכרונולוגיה המקראית והמסורתית|כרונולוגיה יהודית]], מימי [[אדם הראשון]], עד [[המרד הגדול#נפילת ירושלים|חורבן בית שני]] ו[[מרד בר כוכבא]]. הכרונולוגיה שבספר מונה את השנים השלמות שקדמו למועד הנזכר. הספר מבוסס על מסורות ודרשות. על פי המסורת, כתיבת הספר החלה בתקופת ה[[תנאים]]. לפי המסורת התלמודית הוא מיוחס לתנא [[רבי יוסי|רבי יוסי בן חלפתא]]{{הערה|{{בבלי|יבמות|פב|ב}}: "ואנא דאמרי כרבי יוסי דתניא בסדר עולם..."; {{בבלי|נידה|מו|ב}}: "סבר ר' יוסי... והתניא בסדר עולם...".}}; הספר בצורתו הנוכחית נערך ונכתב במשך הדורות.{{הערה|הקדמת [[מנחם המאירי|המאירי]] ל[[מסכת אבות]] עמ' יד}} לפי השערת החוקר [[יום-טוב ליפמן צונץ]], עריכתו המאוחרת של הספר היא משנת [[806]].{{הערה|[[דב בר רטנר]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14282&pgnum=11 מבוא למדרש סדר עולם] מאת [[שמואל קלמן מירסקי]]}} לפי [[חיים מיליקובסקי (חוקר תלמוד)|חיים מיליקובסקי]], עיקר הספר חובר בדור שלאחר חורבן בית שני והעריכות הנוספות הן מלפני [[המאה ה-8]].{{הערה|[https://books.google.co.il/books/about/Commentary.html?id=bbQexAEACAAJ סדר עולם: מהדורה מדעית, פירוש ומבוא]. מבוא פרק ג' וסוף פרק ה'.}}

==מבנה הספר==
בסדר עולם ישנם שלושה שערים, שכל אחד מהם מכיל עשרה פרקים. השער הראשון עוסק בתקופה מימי [[אדם וחוה|אדם הראשון]] עד מות [[משה|משה רבנו]] וההגעה ל[[ארץ ישראל]] (פרק י); השער השני והשלישי עוסקים בשאר התקופה עד מרד בר כוכבא, בצורה שאינה מחולקת דיה.

==חשיבות הספר==
הספר היה ידוע בתקופת ה[[תלמוד]], והוא מופיע בו מספר פעמים בציון מפורש{{הערה|כגון: {{בבלי|שבת|פח|א}}: "לרבנן ח' חסרים עבוד ת"ש דתניא בסדר עולם"; {{בבלי|נידה|מו|ב}}: "וסבר ר' יוסי... והתניא בסדר עולם... וא"ר יוחנן מאן תנא סדר עולם ר' יוסי".}} או ברמז. בהמשך הוא נזכר רבות ב[[ראשונים]] (בין [[המאה ה-11]] ו[[המאה ה-15]] בקירוב), וסמכותו חשובה (אך לא מוחלטת); חשיבותו מתבטאת הן בספרים שהשתמשו בו ללא ערעור, כך לדוגמה הספר "[[שלשלת הקבלה (ספר)|שלשלת הקבלה]]" ([[המאה ה-16]]) ייסד את רוב דבריו על "סדר עולם", והן בפרשנויות הרבות שנכתבו עליו, כגון פירוש רבי [[יעקב עמדין]] (המבורג 1757) ועוד. השער לספר (שהופיע בכמה מהדפוסים) מבטא את היחס לספר:
:'חיבור קדמון ופלאי מזמן המשנה
:לחשב ולסדר חשבונו של עולם
:..ממנו פינה ממנו יתד להרבה מדברי הקדמונים
:..והוא מבוא להבין ולהשכיל בסגנון לשונות הכתובים בדרך.. בה הלכו חז"ל'

רבי [[מנחם עזריה מפאנו]] כתב עליו: "...דחזינן לברייתא דסדר עולם '''שהכל בקיאין בה'''".{{הערה|1=שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן כ"ה}}

כך מלבד היחס אליו כחלק מהספרות התלמודית, נעזרו בו לצורך:
* הבנת הכרונולוגיה ההיסטורית;
* הבנת מדרשי חז"ל;
* הבנת המקרא ופרשנות לפסוקים.

למעשה, הספר התקבל כחלק מהמסורת היהודית לכרונולוגיה של האנושות, וכדעה העיקרית בנושא, בספרות התורנית המסורתית.

==שמו של הספר==
שמו של הספר כפי שהוא מוזכר בשני התלמודים ומופיע בכל כתבי היד של הספר עצמו הוא 'סדר עולם'. רק במספר רשימות בהן הופיע הספר בצמוד לספר '[[סדר עולם זוטא]]'{{הערה|1=הקדמה לספר המנהיג עמ' יא}} (חיבור מאוחר יותר מימי ה[[גאונים]]) נקרא "'''סדר עולם רבה'''" (=הגדול), כדי להבחין ביניהם. שם משובש זה התגלגל גם למהדורת הדפוס הראשון ומכאן גם התפשט, אבל במהדורות המדעיות ובקרב חלק מלומדי הספר הוא עדיין נקרא 'סדר עולם'.

==מצב הספר==
כמה חוקרים משערים שהספר במקורו נחלק לשני חלקים, כשבימינו נותר רק החלק הראשון. בנוסף, על סמך ציטוטים מהתלמוד שאינם מופיעים בספר, נטען שאף בחלק הראשון, חסרים קטעים שונים; ולעומת זאת קיימות הוספות כלשהן {{מקור|נושא=ישראל|נושא2=ספרות}}.

== הסתירה בין סדר עולם לכרונולוגיה המקובלת ==
{{ערך מורחב|השנים החסרות}}

בעל הסדר עולם מונה למניין השנים מאדם הראשון. כיום, מונים ל[[מניין השנים בלוח העברי|מניין בריאת העולם]] (שנה קודם בריאת אדם). כדי לדעת באיזה שנה לבריאה התרחש המאורע, יש להוסיף שנתיים על מניין בעל הסדר עולם.

מניין השנים המובא בספר זה הוא הבסיס ל[[הכרונולוגיה המקראית והמסורתית|כרונולוגיה המקראית והמסורתית]] שעליה מבוסס [[מניין השנים בלוח העברי]], אך מהימנותו שנויה במחלוקת ואינה מתאימה לכרונולוגיה ההיסטוריה המקובלת, בעיקר סביב ראשית [[תקופת בית שני]] ושלטון [[האימפריה הפרסית]].

הכרונולוגיה בסדר עולם המתייחסת לתקופת בית שני מעלה בעיה משמעותית. לפי סדר עולם, [[בית המקדש השני]] היה קיים 420 שנה. מוסכם כי [[חורבן בית שני]] היה בשנת [[70]] ל[[ספירת הנוצרים]], ועל כן, על פי הכרונולוגיה של סדר עולם, הוקם ב-350 לפסה"נ. הוספת 70 שנה (משך [[גלות בבל]]) תראה כי חורבן [[בית המקדש הראשון]] היה בשנת 420 לפסה"נ. עם זאת, לפי הכרונולוגיה המקובלת, [[האימפריה הנאו-בבלית|מלכות בבל]], שלפי התנ"ך החריבה את בית המקדש הראשון, כבר נכבשה בידי האימפריה הפרסית קרוב ל־120 שנה קודם לכן (בשנת 539 לפסה"נ). הפער בין הכרונולוגיות מתבטא בעיקרו במשך תקופת שלטונה של האימפריה הפרסית, שלפי הכרונולוגיה המקובלת התקיימה למעלה ממאתים שנה (539–331 לפסה"נ), ולפי סדר עולם - 52 שנה בלבד, וכן באורכה של תקופת בית שני, המקבילה לה. על פי סדר עולם, מלכו באימפריה הפרסית שלושה מלכים בלבד, והשמות השונים (כורש, דריווש וארתחשסתא) אינם אלא שמות שונים של מלך אחד.

התיארוך המקובל בפי ההיסטוריונים לחורבן הבית הראשון הוא 586 לפסה"נ, ועל כן ישנו פער של כ-166 שנה בין הכרונולוגיות השונות, הוספת שנים אלו למניין סדר עולם מביאה לכך שיש להוסיף למניין המקובל 166 שנים, כך ששנת [[ה'תש"ע]] (5770) בעצם אמורה להיות שנת ה'תתקל"ו (5936) לבריאת העולם.

קושי זה במניין סדר עולם נידון על ידי רבים, רבנים וחוקרים. ראשון להם היה רבי [[עזריה מן האדומים]] (המאה ה-16), שטען כי אין המסקנות הכרונולוגיות של חז"ל מחייבות אותנו. בניסוחים מעודנים יותר, היו שטענו כי סדר עולם אינו ספר כרונולוגיה כלל, אלא סיכום הקורות בתנ"ך, ואין הוא מתיימר לומר באמת כמה זמן עבר בין מאורע אחד למשנהו.

לעומתם ד"ר חיים חפץ כתב מאמר בו הוא טוען שהכרונולוגיה של חז"ל היא הנכונה, והוא מצביע על הטעויות, לדעתו, של ההיסטוריונים המודרניים בבואם ליישב את הסתירות בין שלל המקורות הקדומים והממצאים הארכאולוגיים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.hatanakh.com/articles/מלכות-פרס-ומדי-בתקופת-בית-שני-ולפניה-עיון-מחודש|כותרת=מלכות פרס ומדי בתקופת בית שני ולפניה - עיון מחודש|אתר=התנך|תאריך=2015-07-02|שפה=he|תאריך_וידוא=2024-05-08}}</ref> באופן דומה, הרב [[יחיאל היילפרין (רב)|יחיאל היילפרין]] בספרו "[[סדר הדורות]]" (1769) טוען שהאימפריה הפרסית שלטה בכל העולם 52 שנה, והתארוך המקובל, שמדבר על למעלה ממאתים שנה לאימפריה הפרסית, מתייחס למלכי פרס ששלטו בעיקר בפרס עצמה ולא בכל העולם.{{הערה|1=סדר הדורות ג' אלפים ש"צ}}

==מהדורות==
הספר נדפס לראשונה בשנת 1517 (קושטא רע"ז), ובהמשך במספר רב של הדפסות עם פירושים רבים, בין המפרשים והמגיהים נמצאים, [[הגר"א]], [[היעב"ץ]], רבי [[ירוחם מאיר ליינר]] ועוד.

פרופ' [[חיים מיליקובסקי (חוקר תלמוד)|חיים מיליקובסקי]] הוציא [[מהדורה מדעית|מהדורה ביקורתית]] של הספר.

==ראו גם==
*[[סדר הדורות]]
*[[הכרונולוגיה המקראית והמסורתית]]
*[[מניין השנים בלוח העברי]]
*[[תיארוך ספרי התנ"ך]]

== לקריאה נוספת ==
* [[חיים מיליקובסקי (חוקר תלמוד)|חיים מיליקובסקי]], '''סדר עולם : מהדורה מדעית, פירוש ומבוא''', ירושלים: [[יד בן צבי]] 2013 {{ULI|011299956}}
* חיים מיליקובסקי, "סדר עולם", בתוך: '''ספרות חז"ל הארץ־ישראלית: מבואות ומחקרים''', הוצאת יד יצחק בן־צבי, 2018 {{כותר|104820662|224.9564.6}}
* ענת רייזל, '''[[מבוא למדרשים]]''', הוצאת תבונות, [[מכללת הרצוג]] – גוש עציון, תשע"א, סדר עולם, עמ' 305–314.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיטקסט=סדר עולם רבה}}
* {{אוצר ישראל|ז|151|סדר עולם|עמודים=144–146}}
* {{אנצ דעת|1473}}
* [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=30 סדר עולם] - תוכן הספר, באתר "דעת" {{PDF}}
*{{ספריא||סדר עולם רבה|3=Seder_Olam_Rabbah?lang=he}}
* {{HebrewBooks||מדרש סדר עולם|14282| עם מבוא והערות של [[דב רטנר|דוב בר רטנר]] ומחקר מאת [[שמואל קלמן מירסקי]], ניו-יורק, תשי"ג-1953}}
* סדר עולם בשלושים פרקים מ-[http://proppentrecker.xoom.it/sdrolm/sdrolm01.html אחד]{{קישור שבור}} עד [http://proppentrecker.xoom.it/sdrolm/sdrolm30.html שלושים]{{קישור שבור}}
*{{צ-ספר|מחבר=|שם=סדר עולם רבה|מקום הוצאה=ונציה|מו"ל=|שנת הוצאה=שנת ה'ש"ה|קישור=https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002024105/NLI}}, מתוך אוצר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית – ישראל
* {{המילון ההיסטורי|סדר עולם רבה|19000}}
* {{מרחב}}
* {{יוטיוב|JXrqCF-lSvA|שם=פרופ' ישעיהו גפני, חז"ל, היסטוריוגרפיה ו"סדר עולם"|אורך=31:05|ערוץ=Bar-Ilan University - אוניברסיטת בר-אילן}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ארון הספרים היהודי}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:כרוניקות של תולדות עם ישראל]]
[[קטגוריה:ספרות חז"ל]]
[[קטגוריה:היסטוריוגרפיה של התורה שבעל פה]]