הצגת המקור של הדף "סוריה"

{{פירוש נוסף|נוכחי=מדינה ב[[אסיה]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=סוריה של ימינו|אחר=משטרים קודמים בסוריה שנקראו "הרפובליקה הסורית"|ראו=[[הרפובליקה הסורית]] (פירושונים)}}
{{מדינה
| שם = סוריה
| שם בשפת המקור = الْجُمْهُورِيَّة الْعَرَبِيَّة السُّورِيَّة
| מדינה = הרפובליקה הערבית הסורית
| דגל = [[קובץ:Flag of the Syrian revolution.svg|מרכז|100x80px|גבול]]
| סמל = [[קובץ:Coat of arms of Syria (2024–present).svg|מרכז|100x80px]]
| תמונה = [[קובץ:Damascus general laz1.jpg|250px]]
| כיתוב =
| מוטו לאומי = אין
| המנון = [[המנון סוריה|חמאת א-דיאר ("שומרי המולדת")]]
| קובץ המנון = National Anthem of Syria.ogg
| יבשת = [[אסיה]]
| שפה רשמית = [[ערבית]]{{ש}}שפות נוספות: [[כורדית]], [[ארמנית]], [[ארמית]], [[אדיגית|צ'רקסית אדיגית]], [[צרפתית]], [[אנגלית]]{{הערה|שם=CIA-Factbook|{{מימין לשמאל|[https://www.cia.gov/the-world-factbook/countries/syria/factsheets/ Syria - Country Factsheet],{{כ}} באתר "[[The World Factbook]]" של ה-[[CIA]],{{כ}} עדכני ל-1 באוקטובר 2024}} {{אנגלית}}}}
| עיר בירה = [[דמשק]]
| העיר הגדולה ביותר = [[דמשק]]
| קואורדינטות של הבירה = {{coord|33|30|N|36|18|E|display=inline|type:city}}
| משטר = [[ממשלת מעבר]]
| ראש מדינה = [[נשיא סוריה]]
| שם ראש מדינה = [[אחמד א-שרע]]
| אירועי הקמה = [[עצמאות]] מ[[צרפת]]
[[נפילת משטר אל-אסד בסוריה | נפילת משטר אסד]]
| הקמה =
| תאריכי הקמה = [[17 באפריל]] [[1946]]
[[8 בדצמבר]] [[2024]]
| ישות קודמת = {{דגל|סוריה (1980–2024)}} [[סוריה בתקופת שלטון הבעת']]
| פירוק =
| אירועי פירוק =
| תאריכי פירוק =
| אחוז מים = 0.6%
| דת = [[אסלאם]] (87%){{ש}}[[נצרות]] (10%){{ש}}[[דרוזים#הדת_הדרוזית|דרוזית]] (3%){{הערה|שם=US|{{Cite web|url=https://2009-2017.state.gov/documents/organization/238690.pdf|year=2014|title=SYRIA 2014 International Religious Freedom Repoert|website=state.gov|publisher=U.S. Department of State|accessdate=11 March 2018}}}}
| מטבע = [[לירה סורית]]
| סימון מטבע = SYP
| אזור זמן = +2
| סיומת אינטרנט = [[.sy]]
| קידומת טלפון = 963
| מפה = {{מפת איתור/אירואפרסיה|מדינה=סוריה}}
| מפה נוספת = {{מפת מיקום|מדינה=סוריה|שם=סוריה|אורך=38|רוחב=34|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=ללא סימון נוסף}}
| מדד ג'יני = 26.6{{הערה|שם=CIA-The World Factbook|{{מימין לשמאל|[https://www.cia.gov/the-world-factbook/field/gini-index-coefficient-Gini Index coefficient - distribution of family income],{{כ}} באתר "[[The World Factbook]]" של ה-[[CIA]],{{כ}} עדכני ל-2022}} {{אנגלית}}}}
}}
'''הרפובליקה הערבית הסורית''' (ב[[ערבית]]: {{אודיו|קובץ=Ar-jumhoria-syria4.ogg|תיאור='''الْجُمْهُورِيَّة الْعَرَبِيَّة السُّورِيَّة'''}}{{ביאור|[[תעתיק]] מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה (א)לְעַרַבִּיַּה (אל)סּוּרִיַּה}}) היא מדינה [[ערבים|ערבית]] ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], הגובלת ב[[ישראל]] בדרום-מערב, ב[[לבנון]] וב[[הים התיכון|ים התיכון]] במערב, ב[[טורקיה]] בצפון, ב[[עיראק]] במזרח וב[[ירדן]] בדרום. רוב תושבי סוריה הם [[אסלאם סוני|מוסלמים סונים]].{{הערה|שם=US}} אך יש גם מיעוט שיעי. בשטחה של סוריה המודרנית התקיימה אחת ה[[ציוויליזציה|ציוויליזציות]] הקדומות ביותר בעולם, ועמים רבים ישבו או שלטו בשטחי סוריה במהלך ההיסטוריה.

משנת [[1963]] ועד [[2024]] שלטה בסוריה [[בעת' (סוריה)|מפלגת הבעת']] בשליטת בני המיעוט ה[[עלווים|עלווי]], המהווה רק כ-11% מהאוכלוסייה. בני העדה החזיקו ברוב המשרות השלטוניות ותפקידי הקצונה הבכירים בצבא ובשירותי הביטחון, אף שרוב האוכלוסייה הסורית (כ-74%) היא [[אסלאם סוני|סונית]]. בנוסף, זכויותיהם של [[מיעוטים]] כגון [[כורדים]] ו[[בעיית הפליטים הפלסטינים|פליטים פלסטינים]] הוגבלו.{{הערה|{{NFC|מרדכי קידר (מזרחן)|סוריה - קץ לחוסר הלגיטימיות?|003-D-58025-00|25 במרץ 2011}}}} בשנת [[2011]] פרצה [[מלחמת האזרחים בסוריה|מלחמת אזרחים]] בין [[סוריה בתקופת שלטון הבעת'|הממשל]] לבין כוחות אופוזיציה מקומיים וזרים. מדינות רבות הטילו סנקציות על המשטר הסורי ובכיריו בשל הפעלת אלימות קשה נגד אזרחים, בעוד ש[[איראן]] ו[[רוסיה]] תמכו במשטר וסיפקו לו נשק. נכון למרץ 2024 נהרגו במלחמה כ-620,000 אנשים,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.syriahr.com/en/328044/|כותרת=Syrian Revolution 13 years on {{!}} Nearly 618,000 persons killed since the onset of the revolution in March 2011 - The Syrian Observatory For Human Rights|תאריך=2024-03-15|שפה=en-CA|תאריך_וידוא=2024-12-08}}</ref> ויותר מארבעה מיליון איש נמלטו כ[[פליטי מלחמת האזרחים בסוריה|פליטים]] למדינות השכנות. לאחר שנים רבות של לחימה, בדצמבר [[2024]] נפלה סוריה לידי כוחות המורדים.

במהלך [[המאה ה-20]] הייתה סוריה גורם מרכזי ב[[הסכסוך הישראלי-ערבי|סכסוך הערבי-ישראלי]]. שלטונותיה תובעים מישראל להשיב שטח בן כ-1,200 קמ"ר ב[[רמת הגולן]] המערבית, שנכבש על ידי ישראל ב[[מלחמת ששת הימים]]. היה לסוריה סכסוך טריטוריאלי גם עם טורקיה על שטח בן 5,403 קמ"ר סביב [[מפרץ איסכנדרון]] שסופח לטורקיה ב-[[1939]], אם כי סוריה נוטה להשלים עם שליטת טורקיה באזור זה.

סוריה היא אחת החברות המייסדות של [[הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי#מדינות החברות בארגון|הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי]], אם כי מ-[[15 באוגוסט]] [[2012]] הושעתה המדינה מחברותה בארגון עקב האלימות שהפעיל המשטר כנגד אזרחיו שלו. בתחילת שנת 2020 דורגה המדינה במקום השלישי ברשימת מעקב ה[[חירום]] העולמית של ארגון ה-{{קישור שפה|אנגלית|International Rescue Committee|IRC (ארגון)|IRC}}.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.rescue.org/sites/default/files/document/4343/ircemergencywatchlist2020c.pdf|הכותב=|כותרת=2020 Emergency Watchlist|אתר=International Rescue Committee|תאריך=}}</ref>

== מקור השם ==
השם '''סוריה''' (Συρία ביוונית) מקורו בשיבוש יווני של השם [[אשור]] (Ἀσσυρία ביוונית - מבוטא "אַ-סִירִיה"),<ref>[[הרודוטוס]], [[היסטוריות (הרודוטוס)|'''היסטוריות''']], 7.63 (ראו ב[[s:EL:Ιστορίαι_(Ηροδότου)/Πολύμνια|מקור היווני]] וב[https://benyehuda.org/read/10919#ch11480 תרגום לעברית])</ref> והוא התייחס לחבל אשור בגבולות [[האימפריה האשורית החדשה]] – גבולות ה[[לבנט]] בקירוב (בין [[חצי האי ערב]] ו[[מצרים]] בדרום ו[[קיליקיה]] בצפון). עדות לשיבוש כזה ניתן למצוא כבר ב[[המאה ה-8 לפנה"ס|מאה ה־8 לפנה"ס]], ב[[הכתובת הדו-לשונית מצ'ינקיי|כתובת הדו-לשונית מצ'ינקיי]] – בה המונח ה[[פיניקית|פיניקי]] "אשֻר" מתורגם ל[[לווית]] כ־sura.<ref>{{Cite journal|last=Rollinger|first=Robert|year=2006a|title=Assyrios, Syrios, Syros und Leukosyros|url=https://www.jstor.org/stable/25684050|journal=Die Welt des Orients|volume=36|pages=72–82}}; {{Cite journal|last=Rollinger|first=Robert|year=2006b|title=The Terms Assyria and Syria Again|url=http://www.aina.org/articles/ttaasa.pdf|journal=Journal of Near Eastern Studies|volume=65|pages=283–287|number=4}}</ref> ב[[תלמוד]] מוזכר חבל ארץ זה בשם [[סוריא]], ולו הלכות רבות ומגוונות, המחשיבות אותו בהלכות מסוימות כ[[ארץ ישראל]], ובאחרות – כחוץ לארץ.

בתקופתו של ה[[היסטוריון]] הרומי [[פליניוס הזקן]] ([[המאה ה-1]] לספירה), שהשתמש אף הוא בשם זה, נחלקה סוריה ל[[פרובינקיה רומית|פרובינקיות רומיות]]: [[פרובינקיה סוריה]], [[יהודה (פרובינקיה)|יהודה]] ([[ארץ ישראל]]) בדרום מערב, [[פיניקים|פיניקיה]] או [[סוריה פיניקיה]] בה שוכנת בימינו [[לבנון]], [[קוילה-סוריה]] ([[סוריה החלולה]]) מדרום ל[[אל-כביר (נהר)|נהר אל-כביר]], ו[[מסופוטמיה]]{{הבהרה|האם חלק ממסופוטמיה נכלל במונח הגאוגרפי סוריה במשמעותו הקדומה?}}.

כינויה הגאוגרפי של סוריה בערבית הוא "בילאד א-שאם" (ארץ הצפון, ב[[ערבית]]: بلاد الشام)<!-- דרוש מקור להמשך המשפט: מתוך ערגה לימיה הגדולים של מלכות בית אוּמַיָּה שבירתה הייתה דמשק והתפרשה על פני כל הלבנט -->. במחצית השנייה של [[המאה ה-19]] התגבש רעיון פוליטי שנודע בשם [[סוריה הגדולה]].

== גאוגרפיה ==
{{הפניה לערך מורחב|גאוגרפיה של סוריה}}
[[קובץ:Satellite image of Syria in May 2003.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת לווין של סוריה]]

סוריה היא מדינה הממוקמת ב[[דרום-מערב אסיה]]. המדינה גובלת ב[[ישראל]] בדרום מערב, ב[[לבנון]] במערב, ב[[טורקיה]] בצפון, ב[[עיראק]] במזרח, וב[[ירדן]] בדרום. יש לה [[קו חוף]] באורך של 160 ק"מ ב[[הים התיכון|ים התיכון]].

מרבית שטחה של סוריה הוא מישור צחיח אולם אזור החוף הצפון מערבי ואזורי א-סווידא ([[הבשן]]), [[דרעא (מחוז)|דרעא]] (ה[[חורן]]), ו[[קוניטרה (מחוז)|קוניטרה]] (הגולן) בדרום מערב המדינה ירוקים למדי. ה[[פרת]] הוא ה[[נהר]] החשוב ביותר במדינה החוצה אותה במזרח. מצפון לנהר הפרת נמצא האזור הפורה [[ג'זירה (סוריה)|ג'זירה]]. אזור זה מושקה על ידי שני יובלים של נהר הפרת, ה[[בליח]] וה[[חבור]]. באזור נבנו במהלך [[שנות ה-60 של המאה ה-20]] וב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] מערכת של [[סכר]]ים ו[[תעלה|תעלות]] המספקת מים לגידול ה[[דגנים]] באזור. חל גם גידול משמעותי בגידולי [[כותנה]].

ה[[אקלים]] במדינה הוא [[אקלים צחיח למחצה]] בעיקרו, אף על פי שהחורף הוא לח. ה[[טופוגרפיה]] של המדינה, הממוקמת על [[רמה (גאוגרפיה)|רמה]], גורמת לעיתים לירידת [[שלג]]ים בחורף.

[[הר חרמון]] / ג'בל א-שייח' (ההר הזקן / הסבא) הנמצא ברכס הרי [[מול הלבנון]] בגבול לבנון בגובה 2,814 מטר הוא הנקודה הגבוהה במדינה.

== היסטוריה ==
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של סוריה}}

עמים רבים ישבו או שלטו בסוריה במהלך ההיסטוריה, ובהם ה[[אכדים]], ה[[אמורים]], ה[[חתים|חִתים]], ה[[כנען|כנענים]], ה[[עם ישראל|ישראלים הקדומים]], ה[[ארם|ארמים]], ה[[האימפריה האשורית החדשה|אשורים]], ה[[האימפריה הבבלית החדשה|בבלים]], ה[[האימפריה הפרסית האחמנית|פרסים]], ה[[יוון העתיקה|יוונים]], ה[[ארמנים]], ה[[האימפריה הרומית|רומאים]], ה[[נבטים]], ה[[ביזנטים]], ה[[ערבים]], ה[[צלבנים]], ה[[האימפריה המונגולית|מונגולים]], ה[[ממלוכים]], ה[[עות'מאנים]] וה[[המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון|צרפתים]].

=== התקופה הקדומה ===
[[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]] מצאו כי בסוריה קמה אחת מהקדומות שב[[ציוויליזציה|ציוויליזציות]] על פני [[כדור הארץ]]. ב[[דמשק]] התגוררו בני אדם כבר בשנת 10,000 לפנה"ס, והיא ידועה בתור אחת מהקדומות שבערי העולם, יחד עם [[חלב (עיר)|חלב]] ו[[יריחו]]. בחפירות שנערכו בצפון מזרח המדינה בשנת [[1975]] נתגלתה העיר [[אבלה|אֶבּלה]], המעידה על קיומה של אימפריה [[שמים (עמים)|שמית]] גדולה שחלשה על ה[[שטח]] שבין [[הים האדום]] ל[[אנטוליה]] בין השנים 2500 ל-2400 לפני הספירה. בעיר אבלה לבדה התגוררו קרוב לרבע מיליון בני אדם.

בהמשך תקופת הברונזה חיו בסוריה [[אמורים]], [[אכדים]] ו[[כנענים]]; השניים הראשונים חיו לתקופה תחת [[האימפריה הבבלית הראשונה]]. ערים חשובות נוספות מ[[תקופת הברונזה]] שהתגלו בחפירות הן [[מרי (עיר)|מָרי]], [[אוגרית]], [[אמר]], [[קטנה (עיר מדינה)|קטנה]], [[תותול]], [[תרקה]] ו[[דור-כתלימו]]. בתחומי המדינה המודרנית חיו [[אמורים]], [[כנענים]] ו[[אכדים]], ושלטו לתקופות על חלקים ממנה גם ה[[מצרים העתיקה|מצרים]] וה[[חתים]].

בהמשך שלטו בסוריה לאורך ההיסטוריה הממלכות ה[[ארם|ארמיות]] וה[[הממלכות החתיות החדשות|חִתיות החדשות]], הערים ה[[כנען|כנעניות]]־[[פיניקים|פיניקיות]], [[ממלכת ישראל המאוחדת]], [[האימפריה האשורית]], [[האימפריה הבבלית החדשה]], [[האימפריה הפרסית האחמנית]], הממלכות ההלניסטיות, [[האימפריה הרומית]] ו[[האימפריה הביזנטית]].

לסוריה מקום חשוב בתולדות ה[[נצרות]]. השליח [[פאולוס]] המיר דתו לנצרות בדרכו ל[[דמשק]] וייסד את ה[[כנסייה]] הנוצרית המאורגנת הראשונה ב[[אנטיוכיה]] שבסוריה העתיקה, משם יצא למסעות [[מיסיון]] רבים.

=== מהכיבוש הערבי לתקופה העות'מאנית (636–1918) ===
בשנת [[636]] לספירה עברה דמשק לשליטת הערבים ה[[אסלאם|מוסלמים]]. מיד לאחר מכן, הגיעו עוצמתה ויוקרתה של העיר לשיאן, והיא הפכה לבירתה של [[בית אומיה|האימפריה האומיית]], שהשתרעה מ[[ספרד]] ועד לגבולות [[מרכז אסיה]] בשנים [[661]]–[[750]] לספירה, עת נוסדה ה[[ח'ליפה|ח'ליפות]] ה[[בית עבאס|עבאסית]] שהעבירה את [[עיר בירה|בירתה]] ל[[בגדאד]], [[עיראק]].

לאחר מכן עברה סוריה מידי ה[[ערבים]] לידי ה[[צלבנים]], ומידי הצלבנים לידי ה[[ממלוכים]].

דמשק הפכה לבירה הפרובינציאלית של [[ממלוכים|האימפריה הממלוכית]] בשנת [[1260]] לערך. העיר הוחרבה בחלקה הגדול על ידי ה[[מונגולים]] בשנת [[1400]]. משנבנתה מחדש, הוסיפה העיר לשמש בירה עד שנת [[1516]]. שנה אחר כך נפלה לידי השלטון [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאני]].

העות'מאנים הוסיפו להחזיק בדמשק ובסביבותיה במשך 400 השנים הבאות, מלבד כיבוש מצרי קצר טווח בין השנים [[1832]]–[[1840]] על ידי [[אבראהים פאשא]].

=== ממלחמת העולם הראשונה למשטר אסד (1918–1970) ===

השלטון העות'מאני תם כאשר כוחות [[המרד הערבי]] נכנסו לדמשק בשנת [[1918]], לקראת סוף [[מלחמת העולם הראשונה]]. הוקם מנהל ערבי עצמאי ששרד כשנתיים, כאשר בארבעת חודשיו האחרונים היה ל{{ה|ממלכה הערבית של סוריה}} תחת המלך ההאשמי [[פייסל הראשון מלך עיראק|פייסל בן חוסיין]], בנו של [[חוסיין בן עלי|שריף מכה]] ומאוחר יותר [[מלך עיראק]].

==== המנדט הצרפתי ====
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון]], [[הרפובליקה הסורית הראשונה]]}}
[[קובץ:French Mandate for Syria and the Lebanon map he.svg|ממוזער|250px|חלוקת סוריה בתקופת המנדט הצרפתי]]

לאחר מלחמת העולם הראשונה, ניתן לצרפת [[המנדט הצרפתי על סוריה|מנדט על סוריה]] על ידי [[חבר הלאומים]]. ב[[ועידת סן רמו|וועידת סן רמו]], באפריל [[1920]], החליט הגנרל הצרפתי [[אנרי גורו]] לחלק את שטחה של סוריה על פי מפתח עדתי מובהק לשש ישויות נפרדות עם מידה שונה של עצמאות לכל אחת מהן. בחודש יולי 1920 פלשו כוחות צרפת לסוריה כדי לאכוף את המנדט שקיבלה. כך הסתיימה [[הממלכה הערבית של סוריה|הממלכה הערבית]] קצרת המועד. בסיומו של [[קרב מייסלון]] ב-[[23 ביולי]] בין [[הצבא הסורי]] בפיקודו של [[יוסוף אל-עזמה]] לבין ה[[צרפתים]], כבש הצבא הצרפתי את דמשק. המלך פייסל עזב לארץ ישראל המנדטורית בה שהה כחודשיים ולאחר מכן הפליג לבריטניה. כעבור שנה היה למלך עיראק.

כפי שהוחלט בוועידת סן רמו, חילקה צרפת את שטחה של סוריה לשש ישויות נפרדות:
# [[לבנון]] לנוצרים-המרונים. הוצאה לחלוטין מחוץ למערך הסורי וקיבלה עצמאות בשנת 1943.
# [[מדינת ג'בל א-דרוז|ג'בל א-דרוז]] ("הר הדרוזים") למיעוט הדרוזי. הוקמה באזורי הדרוזים של סוריה, בדרום-מערב סוריה של היום. התקיימה כמדינה דרוזית בין השנים 1921 ועד לשנת 1936.
# [[מדינת העלווים]] למיעוט ה[[עלווים|עלווי]]. אחר כך נקראה על שם העיר הגדולה [[לטקיה]]. הוקמה על גדות [[הים התיכון]]. מדינת העלווים זכתה לעצמאות מלאה מידי הצרפתים, ולא הייתה חלק מן המכלול הסורי בין השנים [[1924]] ועד [[1936]]. לעלווים הייתה [[ממשלה]], [[דגל]], [[מטבע]]ות, בולים ו[[עצמאות]].
# [[סנג'ק אלכסנדרטה|אלכסנדרטה]] למיעוט ה[[טורקמנים|טורקמני]]. נוסדה בשנים 1921–1923. רוב האזרחים במדינה הזו היו דווקא ערבים, אך הצרפתים התכוונו שכאן הטורקמנים יזכו לממש את שאיפותיהם הלאומיות.
# מדינת דמשק לרוב ה[[סונה|סוני]].
# מדינת [[חלב (עיר)|חלב]] (אלֵפו) לרוב ה[[סונה|סוני]].

הצרפתים קידמו מודרניזציה תשתיתית וכלכלית בסוריה, אך שנות המנדט התאפיינו בתסיסה לאומית, סורית ו[[פאן-ערבית]] כאחת, ובמרידות ספורדיות שדוכאו באכזריות. בשנת [[1936]] החליטו הצרפתים לאחד שוב את כל חלקי סוריה, מלבד לבנון, ו[[חוזה העצמאות הצרפתי-סורי]] יצר את [[הרפובליקה הסורית הראשונה]]. טורקיה תבעה ריבונות על [[אלכסנדרטה]] ובשנת 1938 פלש אליה הצבא הטורקי, שינה את שמה ל[[מדינת האטיי]] וגירש את הלא-טורקים, את הערבים, הנוצרים והעלווים. במקום כוננה ממשלה בשליטת הטורקים, שערכה [[משאל עם]], ועל פי תוצאותיו סופחה אלכסנדרטה לטורקיה.

{{הפניה לערך מורחב|המערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה}}
בעקבות כיבושה של צרפת בשנת [[1940]] בידי [[גרמניה]], הועברה השליטה על סוריה לידי [[צרפת של וישי|ממשלת וישי]]. ב-[[8 ביוני]] [[1941]] נערך מבצע פלישת בעלות הברית לסוריה וללבנון שבשלטון וישי. אנשי פלמ"ח השתתפו בפלישה. ב-[[14 ביולי]] נכנע צבא צרפת של וישי לבריטים בסוריה ובלבנון. לחץ מתמשך ומחאות מקרב תנועות לאומיות סוריות הביאו בסופו של דבר לפינוי הכוחות הצרפתיים מסוריה באפריל [[1946]], בהותירם את המדינה בידי ממשלה רפובליקנית שהורכבה עוד בימי [[המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון|המנדט]].{{הערה|שם=WDL|1={{cite web |url = http://www.wdl.org/en/item/400/ |title = Report of the Commission Entrusted by the Council with the Study of the Frontier between Syria and Iraq |website = World Digital Library |date = 1932 |accessdate = 2013-07-08 }}}}

==== מהכרזת העצמאות למהפכת התיקונים (1946–1970) ====
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[הרפובליקה הסורית השנייה]], [[הרפובליקה הערבית המאוחדת]], [[בעת']]}}
[[קובץ:General Catroux Syria.jpg|250px|ממוזער|שמאל|גנרל [[ז'ורז' קאטרו]] מכריז על עצמאות סוריה ביום 17 באפריל [[1946]]]]

ב-[[17 באפריל]] [[1946]] הכריזה סוריה על עצמאותה.
אף שתהליך פיתוח כלכלי מואץ התרחש בסוריה ממועד ההכרזה על עצמאותה, מתקופה זו ועד ל[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] המאוחרות, עמדה ה[[פוליטיקה]] הסורית בסימן חוסר יציבות מובהק. [[סורים]] רבים נחשפו לטענות כי למדינתם אין זכות קיום, וכי גבולותיה הם "מלאכותיים". הגבולות לא הלמו את החלום של "[[סוריה הגדולה]]". בנוסף, סדרת [[הפיכה צבאית|הפיכות צבאיות]], שראשיתה בשנת [[1949]], ערערה את יסודות השלטון האזרחי, והביאה בסופו של דבר לתפיסת השלטון על ידי קולונל [[אדיב א-שישכלי]], בשנת [[1951]]. גם זה האחרון הודח ב[[הפיכה]] צבאית, בשנת [[1954]]. תמרונים פוליטיים בסוריה ומחוצה לה, ובעיקר גורמים מתחרים בצבא הסורי, הביאו לתפיסת השלטון על ידי גורמים סוציאליסטיים-לאומניים קיצוניים.

חולשתה המדינית, הצבאית, והחברתית של סוריה, שלאחר הפיכת 1954, תיאום האינטרסים שבין סוריה ל[[מצרים]], עליית קרנו של הנשיא המצרי, [[גמאל עבד אל נאצר]], כמנהיג העולם הערבי, בעקבות [[מלחמת סיני|משבר סואץ]], ב-[[1956]], וייתכן שמעל לכל העדפת הזהות ה[[פאן-ערבית]] על פני הזהות הסורית הביאו ב-[[1 בפברואר]] [[1958]], להקמתה של המדינה המאוחדת של מצרים וסוריה: [[הרפובליקה הערבית המאוחדת]] – רע"ם, או "[[קע"מ]]" ([[קהיליה ערבית מאוחדת]]), אשר הייתה למעשה סיפוח מצרי של סוריה.

האיחוד כשל בסופו של דבר. בעקבות [[הפיכה צבאית]] נוספת, שהתרחשה ב-[[28 בספטמבר]] [[1961]], פרשה סוריה מהאיחוד, והקימה עצמה מחדש כמדינה עצמאית. לא פחות מ-18 הפיכות צבאיות אירעו במהלך 18 החודשים הבאים, כאשר המשמעותית שבהן ארעה ב-[[8 במרץ]] [[1963]], כאשר קצינים סוציאליסטיים-לאומניים מהצבא הסורי, הקימו את ה"מועצה הלאומית של הפיקוד המהפכני", קבוצת קצינים ופקידים אזרחיים, שהשתלטה על כל סמכויות החקיקה והממשל. ההשתלטות תוכננה על ידי חברי "מפלגת התחייה הערבית הסוציאליסטית" ([[בעת' (סוריה)|מפלגת הבעת']]), שפעלה בסוריה ובמדינות ערביות נוספות, מסוף שנות הארבעים. חברי הבעת' הם שהיוו את הרוב בממשלה החדשה.

[[הפיכת הבעת' בסוריה]] באה חודש לאחר [[הפיכת הבעת' בעיראק]]. הממשלה הסורית החדשה בחנה את האפשרות לכונן פדרציה משותפת עם עיראק הבעת'ית ומצרים. הסכם לכינון ישות פוליטית מעין זו נחתם ב[[קהיר]], ב-[[17 באפריל]] [[1963]], אולם מחלוקות שנתגלעו בין הצדדים הביאו לביטולה של הפדרציה המשולשת. לאחר מכן, פעלו משטרי הבעת' בסוריה ובעיראק להקמת איחוד ביניהן, ואולם סילוק מפלגת הבעת' מהשלטון בעיראק, בנובמבר 1963, קטע תוכניות אלה. במאי, [[1964]], ניסח נשיא סוריה, [[אמין אל-חאפז (סוריה)|אמין אל-חאפז]], חוקה למדינה הסורית, שקבעה את קיומן של שתי זרועות. הזרוע המחוקקת הורכבה מנציגי הארגונים הגדולים – פועלים, איכרים ואיגודים מקצועיים, ואילו הזרוע המבצעת כללה מועצה נשיאותית וממשלה.

ב-[[23 בפברואר]] [[1966]], ביצעה קבוצת קציני צבא, [[עלווים]] ברובם, חברי מפלגת הבעת', הפיכה צבאית פנים-מפלגתית. הם כלאו את הנשיא אל-חאפז, פיזרו את הממשלה ואת מועצת הפיקוד המהפכני, ביטלו את החוקה ומינו ממשלת בעת' אזרחית. מנהיגי ההפיכה, שנודעה כהפיכת הנאו-בעת', תיארו אותה כ"[[אשרור]]" עקרונות מפלגת הבעת'. על קבוצה זו נמנו שניים מבכירי העדה העלאווית: [[צלאח ג'דיד]], ו[[חאפז אל-אסד]], שכיהן בתקופה זו כשר ההגנה הסורי. התבוסה המוחצת שהנחילה [[ישראל]] לסוריה הנאו-בעת'ית ולמצרים, ב[[מלחמת ששת הימים]] (יוני [[1967]]) – מלחמה שפרצה, בין היתר, בעקבות הקיצוניות הלאומנית וחוסר הניסיון שאפיינו את המשטר הסורי – החלישה משטר רדיקלי זה. מתיחות עזה נתגלעה בין היסודות הצבאיים, המתונים יותר, במפלגת הבעת' לבין היסודות האזרחיים הקיצוניים. נסיגת כוחות הצבא הסורי, שנשלחו לסייע לאנשי [[הארגון לשחרור פלסטין|אש"ף]] בירדן, במהלך אירועי [[ספטמבר השחור (אירוע)|ספטמבר השחור]], ([[1970]]), שיקפו את חוסר ההסכמה בקרב חברי מפלגת הבעת'.

=== שלטון משפחת אסד (1970–2024) ===
==== גיבוש השלטון ====
[[קובץ:Assad_family.jpg|ממוזער|250px|הנשיא [[חאפז אל-אסד]] עם [[משפחת אל-אסד|משפחתו]] בתחילת שנות ה-70. משמאל לימין: [[בשאר אל-אסד|בשאר]], [[מאהר אל-אסד|מאהר]], [[אניסה מח'לוף]], [[מג'יד אל-אסד|מג'יד]], [[בושרא אל-אסד|בושרה]] ו[[באסל אל-אסד|באסל]]]]

ב-[[13 בנובמבר]] 1970, הוביל שר ההגנה הסורי חאפז אל-אסד את "[[מהפכת התיקונים בסוריה|מהפכת התיקונים]]" – הפיכה צבאית ללא קרב, שסילקה את ההנהגה האזרחית של מפלגת ה[[בעת']] מהשלטון. המשטר ה[[דיקטטורה|דיקטטורי]] שהקים [[חאפז אל-אסד]], שנלוו לו גילויים של [[פולחן אישיות]], ספג ביקורת רבה מקבוצות שונות, אך כל גילוי התנגדות מהותי דוכא במהרה. אסד העריץ את הרודן ה[[רומניה|רומני]], [[ניקולאה צ'אושסקו]], ופעל נגד מתנגדיו באופן דומה.

עם תפיסת השלטון פעל [[חאפז אל-אסד|אסד]] במהרה על מנת ליצור תשתית ארגונית ריכוזית למשטרו. הוא כונן את [[מועצת העם הסורית|מועצת העם]] (מג'לס א-שעב) – מוסד חקיקתי בן 173 צירים, 87 מתוכם נציגי מפלגת ה[[בעת']]. יתר המושבים חולקו בין "ארגונים עממיים" ומפלגות זעירות אחרות. במרץ [[1971]], מפלגת הבעת' בחרה ב-21 נציגים שיכהנו כשרים בממשלה. באותו חודש, "משאל עם" נערך במטרה לאשר את מינויו של אסד [[נשיא סוריה|לנשיא]] לפרק זמן בן 7 שנים. שנה לאחר מכן, במטרה להרחיב את בסיס משטרו, כונן אסד את "החזית הלאומית הפרוגרסיבית", קואליציה של מפלגות שבראשה עמדה מפלגת הבעת', ונערכו בחירות לצורך הקמת מועצות מקומיות בכל אחד מ-14 המחוזות של סוריה. במרץ [[1973]] נכנסה לתוקפה חוקה חדשה, אשר קבעה, בדומה ל[[קומוניזם|מפלגות הקומוניסטיות]] ב[[הגוש הקומוניסטי|גוש הקומוניסטי]], כי [[מפלגת הבעת']] היא המפלגה המובילה במדינה. זמן מה לאחר מכן נערכו בחירות פרלמנטריות ראשונות מאז 1962, למועצת העם.

==== איחוד הרפובליקות הערביות ====
{{ערך מורחב|איחוד הרפובליקות הערביות}}
איחוד הרפובליקות הערביות היה [[פדרציה]] [[דה יורה]], תוצאת ניסיון כושל של שליט לוב [[מועמר קדאפי]] למזג את [[לוב]], [[מצרים]] וסוריה למדינה ערבית מאוחדת. לאחר שהקמת האיחוד אושרה במשאלי עם בשלוש המדינות ב-1 בספטמבר 1971, האיחוד התקיים "על הנייר" בין 1 בינואר 1972 ל-19 בנובמבר 1977, וכתוצאה ממנו גם הוחלף [[דגל סוריה]] (הוא הוחלף שוב ב-1980). בפועל, מכיוון ששלוש המדינות לא הסכימו על תנאי האיחוד, כל מדינה המשיכה לפעול באופן עצמאי, ובמהרה גם התגלעו ביניהן סכסוכים (בפרט לגבי מלחמת יום הכיפורים, שבה מצרים וסוריה תקפו את ישראל מבלי להיוועץ עם לוב).

==== מלחמת יום הכיפורים ====
{{הפניה לערך מורחב|מלחמת יום הכיפורים}}
[[קובץ:Hazak-mount.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תצפית על כפרים סוריים מהר חזק שב[[רמת הגולן]]]]

ב[[יום הכיפורים]] [[1973]] פתחו סוריה ו[[מצרים]] במתקפה מתואמת נגד [[ישראל]] שפתחה את [[מלחמת יום הכיפורים]]. לאחר שלושה ימי מלחמה בהם היו לצבא הסורי הישגים קרקעיים בדרום [[רמת הגולן]] הדף [[צה"ל]] את הצבא הסורי אל מחוץ לרמת הגולן וכבש מובלעת בתוך סוריה. ב[[הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה]] מ-[[1974]], בסופה של [[מלחמת ההתשה במובלעת הסורית]], הוסכם על הקמת [[אזור מפורז]] בין סוריה לישראל בצד הסורי של הגבול, וישראל נסוגה מהשטח שכבשה במהלך "קרבות המובלעת". קו ההפרדה שנקבע חפף ברובו את קווי הפסקת האש של [[1967]] למעט שטח בגודל 60 קמ"ר הכולל את העיר [[קוניטרה]] וסביבותיה שהועבר לשליטה סורית. מוצבי [[החרמון]] נמסרו לשליטת האו"ם. מאז 1974, היה הגבול הסורי-ישראלי שקט כמעט לחלוטין.

==== המעורבות בלבנון ====
ב-[[1976]] שלחה סוריה כוח סיוע בן כ-40,000 חיילים ל[[לבנון]] השכנה, במטרה לסייע למחנה ה[[מרונים|מרוני]]-שמרני ב[[מלחמת האזרחים בלבנון|מלחמת האזרחים]] מול המחנה הפלסטיני-רדיקלי. לבנון נתפסה בעיני סורים רבים – וייתכן שגם בעיני אסד עצמו – כחלק מסוריה, באופן ה[[עולה בקנה אחד]] עם חלום "[[סוריה הגדולה]]". שליטה בלבנון נתפסה כאינטרס סורי. אף שתמיכת [[חאפז אל-אסד|אסד]] ומשטרו הייתה נתונה באופן מסורתי לפליטים הפלסטינים ב[[פתחלנד]] (מתוך מגמה להחליש את ישראל), הבין אסד בהדרגה כי בכוחה של מלחמת האזרחים לפורר את המדינה הלבנונית ולפגוע אגב כך באינטרסים הסורים. מסיבה זו התערב דווקא לטובת הנוצרים, לקול מחאות הפלסטינים והעולם הערבי.

עד מהרה שקעה סוריה בבוץ הלבנוני, כשהיא לוקחת חלק פעיל במלחמת האזרחים ומשנה את תמיכתה במחנות הלוחמים לפי הטוב בעיני שליטה. בחמש-עשרה שנות המלחמה הבאות סוריה לחמה הן על מנת להדק את אחיזתה בשכנתה המערבית והן על מנת לפגוע בישראל בגזרה הדרום-לבנונית. רבים נוטים לראות ב[[הסדר הסורי בלבנון|נוכחות הצבאית הסורית בלבנון]], במיוחד עם סיומה של המלחמה בשנת [[1990]] (בעקבות [[הסכם טאיף]]), כ[[כיבוש]] לכל דבר. נוכחותו הגלויה של צבא סוריה בלבנון התקיימה עד שנת [[2005]]; במהלך תקופה זו נתן הצבא הסורי את אותותיו בפוליטיקה הלבנונית, מה שעורר את חמתם של רבים בלבנון.

קרוב למיליון פועלים סורים נכנסו ללבנון בתום המלחמה כדי למצוא עבודה. כוח העבודה הסורי הועדף על פני זה ה[[פלסטיני]] והלבנוני כיוון שהיה זול יותר, ואולם היו שטענו כי בכך שממשלת סוריה מעודדת את אזרחיה להיכנס למדינה קטנה ומשותקת-צבאית יש משום הוכחה ל[[קולוניאליזם|קולוניזציה]] הסורית בלבנון. פועל יוצא של צעד זה היה תלות הדדית מוחלטת של המערכות הכלכליות של סוריה ולבנון. בשנת [[1994]], בעקבות לחץ שהפעילה דמשק, העניקה ממשלת לבנון אזרחות לכ-200,000 תושבים סורים.

בפברואר [[2005]] נ[[רצח]] [[רפיק אל-חרירי]], [[ראש ממשלת לבנון]] לשעבר וממנהיגי האופוזיציה האנטי-סורית במדינה, בפיגוע [[מכונית תופת]], שאת תכנונו ייחסה חקירת ה[[או"ם]] לסוכני מודיעין סוריים. תחת לחץ אמריקני ובינלאומי ניכר הורה הנשיא הסורי [[בשאר אל-אסד]] להוציא את כל אנשי הצבא וסוכני המודיעין הסורים מלבנון. עם זאת, רבים מטילים ספק באשר להסתלקותם של סוכני ממשלת סוריה משטח לבנון.

למרות יציאתה הרשמית של סוריה מלבנון היא המשיכה לספק [[כלי נשק|נשק]] ותחמושת ל[[חזבאללה]]. לאחר שהחלה [[מלחמת האזרחים בסוריה]] הגבירה סוריה את העברות הנשק והתחמושת לחזבאללה, מחשש שאלה ייפלו לידי המתקוממים.{{הערה|{{וואלה||דיווח: סוריה האיצה את משלוחי הנשק לחזבאללה|1841188|16 ביולי 2011}}}} [[האידאולוגיה של חזבאללה]] כוללת ברית עם סוריה והסתמכות על תמיכתה הצבאית והפוליטית כחלק מיצירת קואלציה נגד ישראל.

==== אופוזיציה, מרידה ודיכוי ====
משבר חמור במיוחד פרץ בסוף שנות השבעים, כאשר [[סונים]] [[אסלאמיזם|אסלאמיסטיים]] קיצוניים, התנגדו לעקרונות משטר המיעוט העלאווי (ה[[עלווים]] נחשבים ל[[כופרים]] גמורים על פי זרמים של ה[[אסלאם סוני|אסלאם הסוני]]), הבעת'י, ה[[חילון|חילוני]]. בין השנים [[1976]] ועד לדיכוי ההתקוממות האסלאמית בפברואר [[1982]], הוביל ארגון [[האחים המוסלמים]] בסוריה מרד מזוין כנגד השלטון. אסד הגיב למרד בתוקפנות חסרת תקדים; הוא ריסק ב[[טבח חמאת]] כל ביטוי להתנגדות אסלאמית פונדמנטליסטית, כשהוא משתמש באש ארטילרית כדי להחריב את העיר [[חמאת]] ולהרוג אלפי אזרחים, ללא אבחנה. מאז, התבטאויות האופוזיציה היו מצומצמות ביותר. אתגר פנימי למשטר הגיע בשנת [[1984]], כאשר חאפז אל-אסד אושפז בעקבות [[אוטם שריר הלב|התקף לב]]. אחיו הצעיר, [[רפעת אל-אסד]], ניסה לתפוס את השלטון במדינה באמצעות מנגנוני הביטחון שבראשם עמד. חרף בריאותו הרופפת, הצליח אסד לדכא באיבו את ניסיון הפוטש של אחיו, ושלח אותו ל[[הגליה|גלות]].

==== מלחמת המפרץ ====
השתתפותה של סוריה ב[[מלחמת המפרץ|קואליציה הרב-לאומית בראשות ארצות הברית]], שהוקמה בשנת [[1991]] כדי לתקוף את שליט עיראק [[סדאם חוסיין]], סימלה תפנית מהותית ביחסיה של סוריה עם המערב והעולם הערבי. סוריה השתתפה בוועידת השלום המזרח תיכונית ב[[מדריד]] (אוקטובר 1991) ובמהלך שנות התשעים ניהלה [[משא ומתן]] ישיר עם ישראל לגבי עתיד הגולן ושלום אפשרי בין המדינות. המגעים הללו הסתיימו בכישלון צורב; למעשה, מאז מרץ [[2000]], מועד פגישתם של [[נשיא ארצות הברית]] [[ביל קלינטון]] עם חאפז אל-אסד ב[[ז'נבה]], לא התקיים כל מגע רשמי גלוי בין סוריה לישראל, זאת אף שהנשיא הנוכחי [[בשאר אל-אסד]] שידר מפעם לפעם הצהרות לפיהן הוא מעוניין בהמשך הדיונים.

==== תקופת שלטונו של בשאר אל-אסד ====
{{ערך מורחב|מלחמת האזרחים בסוריה}}
במשך רוב שנות התשעים היה חאפז אסד אדם חולה מאוד וב-[[10 ביוני]] [[2000]] מת מ[[התקף לב]] בתום 30 שנות שלטון. ב-[[10 ביולי]] 2000 נבחר בנו [[בשאר אל-אסד]] לנשיא ב"משאל עם" שהעניק לו 97.29% מהקולות. בנאום הפתיחה שלו הבטיח אסד הבן רפורמות פוליטיות, כלכליות ודמוקרטיות ברוחן, אך רוב הבטחותיו לא קוימו. זאת אף שחלה הקלה מסוימת בנוכחות המשטרה החשאית, והמדינה נפתחה מעט למערב מבחינה טכנולוגית.

בעקבות [[פיגועי 11 בספטמבר]] [[2001]], פתחה ממשלת סוריה בשיתוף פעולה מצומצם עם ארצות הברית כחלק [[המלחמה בטרור|מהמאבק הגלובלי בטרור]]. עם זאת, סוריה התנגדה ל[[מלחמת עיראק]] במרץ [[2003]], מה שחולל הידרדרות מהירה ביחסים עם ארצות הברית. בדצמבר 2003 חתם [[ג'ורג' בוש הבן]] על צו אחריותה של סוריה ואחזור הריבונות הלבנונית, אשר אִפשר הטלת סנקציות על סוריה אם לא תחדל לסייע לארגוני [[טרור פלסטיני]], תסיים את נוכחותה הצבאית והמודיעינית בלבנון, תפסיק את ניסיונותיה להשיג [[נשק להשמדה המונית]] ותעשה את המוטל עליה על פי החלטות [[מועצת הביטחון של האו"ם]] באשר ליציבותה ושיקומה של [[עיראק]]. במאי [[2004]], קבע נשיא ארצות הברית שסוריה לא פעלה לפי התנאים הללו ויישם סנקציות, לפיהן אסור לייצא לסוריה מוצרים אמריקנים מלבד מזון ותרופות, ואסורה נחיתת מטוסים בבעלות ממשלת סוריה בשטח ארצות הברית. במקביל, בשנות ה-2000 חלה התקרבות בין סוריה ו[[איראן]]. מצב זה אף הביא להתקרבות מסוימת בין סוריה ובין הצלע השלישית ב"[[ציר הרשע]]" עליו הכריז בוש – [[קוריאה הצפונית]]. ב-[[2005]] הסיגה סוריה את כוחותיה מרוב שטח לבנון. ב-[[6 בספטמבר]] 2007 [[תקיפת הכור הגרעיני בסוריה|תקף חיל האוויר הישראלי כור גרעיני]] שנבנה בחשאיות בסוריה, בסיוע צפון קוריאני.

ב-[[26 בינואר]] [[2011]], כחלק מ[[אפקט הדומינו]] של [[האביב הערבי|גל ההתקוממויות בארצות ערב ב-2011]], התפרצה [[מלחמת האזרחים בסוריה|התקוממות בסוריה]] נגד שלטונו ה[[דיקטטורה|דיקטטורי]] של הנשיא, [[בשאר אל-אסד]], התקוממות שהפכה עד מהרה ל[[מלחמת אזרחים]] עקובה מדם, בין כוחות אסד (ובראשם [[צבא סוריה]]), ברובם בני האליטה ה[[עלווים|עלווית]] לבין כוחות המורדים. תחילה המורדים המזוהים עם [[האופוזיציה הסורית]] השיגו שליטה במרבית שטחי המדינה, אך המשטר שמר על שליטתו ב[[דמשק]] ובאזורי מפתח נוספים, בעזרת תמיכה מתגברת מ[[רוסיה]] ומ[[איראן]]. ב-[[3 באוגוסט]] [[2012]] גינתה עצרת האו"ם את משטר אסד, ובהמשך גם הוציאה ה[[ליגה הערבית]] את המשטר הסורי משורות הארגון, תוך קריאה לאסד להתפטר מתפקידו. בשנים 13–2012 היה שיא ב[[לחימה]] בין כוחות אסד לבין כוחות האופוזיציה (בעיקר [[צבא סוריה החופשי]]), במהלכו הושמדו וקרסו רבות מיחידות המורדים, אך גם צבא אסד נפגע בצורה קשה. על רקע זה התגברו כוחותיהם של הג'יהאדיסטים (בעיקר [[המדינה האסלאמית]] ו[[ג'בהת אל-נוסרה]]) שהחלו לזרום לסוריה מרחבי העולם המוסלמי – והחלו לתפוס שטחים גם מידי האופוזיציה וגם מידי כוחות אסד. במקביל גם הכורדים הסורים הקימו לעצמם [[כורדיסטן הסורית|מובלעת בצפון מזרח סוריה]] – תוך שהם נלחמים מול הג'יהאדיסטים. ב-12 בדצמבר 2016 כבש אסד את [[חלב (עיר)|חלב]] מכוחות המורדים.

על פי ההערכות של [[הארגון הסורי לזכויות אדם]], נכון ל-[[7 במאי]] [[2016]], נהרגו במהלך המלחמה כ-500,000 בני אדם, מחציתם אזרחים.{{הערה|1=[http://www.aljazeera.com/news/2016/04/staffan-de-mistura-400000-killed-syria-civil-war-160423055735629.html Syria death toll: UN envoy estimates 400,000 killed] באתר החדשות [[אל ג'זירה]]}} ויותר מ-4 מיליון איש נמלטו כפליטים למדינות השכנות{{הערה|{{הארץ|אי-פי|האו"ם מזהיר: מספר הפליטים הסורים עלול לזנק ל-700 אלף עד סוף השנה|1.1832073|28 בספטמבר 2012}}}} בנוסף לעוד 5.5 מיליון פליטים-עקורים בתוך סוריה, סה"כ 9.5 מיליון בני אדם, כמחצית מאוכלוסייתה של סוריה.{{הערה|שם=http://data.unhcr.org/syrianrefugees/regional.php-מספר הפליטים והעקורים|https://data.unhcr.org/en/situations/syria?id&#61;122}} נכון למרץ 2017 מדווחת סוכנות הפליטים של האו"ם כי מספר הפליטים שברחו מסוריה עבר את ה-5 המיליון, בנוסף ל-6.3 מיליון סורים שנותרו בסוריה ונעקרו מבתיהם. רוב הפליטים ברחו לטורקיה (3 מיליון), ללבנון (למעלה ממיליון) ולירדן (בין 670 אלף ל-1.3 מיליון).{{הערה|{{NFC|איתמר לוין|5 מיליון פליטים ברחו מסוריה|0043-D-119108-00|31 במרץ 2017}}}} נכון ליולי 2018 מוערך מספר ההרוגים בכ־700,000 – 600,000 בני אדם.{{הערה|{{nrg|אסף גיבור|הקצב מדמשק ניצח? אסד לא הולך לשום מקום|893/026|1 בספטמבר 2017|1|2}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=4510|כותרת=אכזרי וחושפני: כך השפיל פוטין את בשאר, והראה מה הוא באמת חושב|אתר=www.gplanet.co.il|תאריך_וידוא=2018-07-14}}}} הרשות הסורית ל[[זכויות אדם]] אומדת את מספר האנשים שנעצרו או נעלמו על ידי שלטון אסד, ביותר מ-100,000 בני אדם מאז תחילת המלחמה.{{הערה|{{NFC|אריאל י. לוין|הרוצחים של אסד|0043-D-119248-00|7 באפריל 2017}}}}

ב־27 בנובמבר 2024, המורדים הסורים החלו ב[[מתקפת המורדים הסורים (2024)|מתקפה]] נגד צבא אסד. לאחר 11 ימי כיבושים, ב-[[8 בדצמבר]], הם השתלטו על דמשק והפילו את משטר הבעת'.{{הערה|{{הארץ||משטר אסד קרס: המורדים השתלטו על דמשק, הנשיא נעלם|00000193-a454-d273-ab9f-ef7f59690000|8 בדצמבר 2024}}}}

== דמוגרפיה ==
{{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של סוריה}}

ערב מלחמת האזרחים בשנת 2011 מנתה אוכלוסיית סוריה 22.5 מיליון נפשות. במאי 2020 מנתה האוכלוסייה כ-19,398,448 תושבים. כיום מוערכת אוכלוסיית סוריה ב-24,917,413 תושבים לפי ה[[או"ם]],{{הערה|[https://www.worldometers.info/world-population/syria-population/ Syria Population]{{כ}} – {{מימין לשמאל|לפי דו"ח ה[[או"ם]] מיולי 2024.{{כ}} באתר [[Worldometer]].{{כ}} המידע אוחזר ב-4 באוקטובר 2024}}}} וב-23,865,423 תושבים לפי [[ספר העובדות העולמי]] של ה-[[CIA]].{{הערה|שם=CIA-Factbook}} ממוצע הילודה הוא 2.7 לאישה ותוחלת החיים במדינה עומדת על 74.7 שנים בממוצע.

[[ערבית]] היא השפה הרשמית והמדוברת ביותר. סורים משכילים דוברים גם [[אנגלית]] ו[[צרפתית]], אך השפה האנגלית מובנת יותר בקרב הקהל הרחב. בסוריה חינוך חינם חובה לבני 6 עד 11. מערכת החינוך מורכבת מ-6 שנות לימודים יסודיים, 3 שנות לימודי ביניים כלליים ו-3 שנים נוספות לימודי תיכון. יודעי [[קרוא וכתוב]] הם 86.4% בקרב בני 15 ומעלה.

[[תפרוסת אוכלוסייה|מרבית האוכלוסייה]] חיה במחוזות המערביים של המדינה.

=== דתות וקבוצות אתניות ===
{{להשלים|נושא=מדינות אסיה|נושא2=מדינות המזרח התיכון}}
{{ערך מורחב|דת בסוריה}}

מבחינה אתנית, כ-50% מהתושבים הם [[ערבים]], כ-15% ערבים [[עלאווים]], כ-10% [[כורדים]] וכ-25% עמים וקבוצות [[לבנט]]יניים אחרים{{הערה|שם=CIA-Factbook}} – בהם כ-3% [[דרוזים]], [[אשורים]], [[ארמנים]] [[צ'רקסים]] ו[[יזידים]]. [[אונר"א]] העריך, שנכון לאוגוסט 2022, היו כ-438,000 פליטים [[פלסטינים]] תושבי קבע, מתוך 568,730 שהגיעו אל סוריה ונרשמו כפליטים.{{הערה|{{מימין לשמאל|[https://www.unrwa.org/where-we-work/syria Where We Work – Syria], באתר [[אונר"א]]. עדכני לאוגוסט 2022, אוחזר ב-4 באוקטובר 2024}} {{אנגלית}}}} [[בי.בי.סי]] העריך כי ישנם בסוריה גם חצי מיליון עד 3.5 מיליון [[טורקמנים]].{{הערה|{{מימין לשמאל|[https://www.bbc.com/news/world-middle-east-34910389 Who are the Turkmen in Syria?], באתר ה-[[BBC]],{{כ}} 24 בנובמבר 2015}} {{אנגלית}}}}

העם ה[[כורדים|כורדי]] הוא גם [[מוסלמים|מוסלמי]] אך לא [[ערבים|ערבי]], ורבים מהם דוברים [[כורדית]], מהווים 9%–10% מהאוכלוסייה וחיים בעיקר בקרן הצפונית של סוריה (שהיא גם גבולה הדרום-מערבי של [[כורדיסטן]]). בנוסף, קהילות כורדיות גדולות מתגוררות בכל רחבי סוריה וגם בערים הגדולות. השפה ה[[ארמית]] והשפה ה[[טורקית]] מדוברות בפי האוכלוסיות האשורית-נוצרית והטורקית. הארמית שימשה את יושבי האזור לפני [[בית אומיה|הכיבוש הערבי]] ועדיין קיימות קהילות קטנות דוברות ארמית כשפה משנית – בעיקר הכפריים במזרח המדינה, ויהודי [[חלב (עיר)|חלב]].

בסוריה יש [[חופש דת]] מטעם השלטון המרכזי. 87% מהסורים הם [[אסלאם|מוסלמים]], מתוכם 74% הם [[אסלאם סוני|מוסלמים-סונים]] ו-13% [[אסלאם שיעי|שיעים]] (כולל כ-11% [[עלווים]]), 10% הם [[נוצרים]] (כולל [[ארמנים]] ו[[אשורים]]) וכ-3% [[דרוזים]]. [[ערבים]] שאינם נוצרים מהווים כ-74% מהאוכלוסייה, וערבים סונים מהווים 59%–60%. בסוריה קיימת גם [[יהדות סוריה|קהילה יהודית]] קטנה מאוד המרוכזת בעיקר ב[[דמשק]] וב[[קמישלי]] בחבל הכורדי.

המיעוט ה[[דרוזים|דרוזי]] בסוריה נחשב כחלק מהאוכלוסייה ה[[מוסלמים|מוסלמית]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://citizenship.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=e8974aa5-534b-41af-b891-eb2da84fc727&lang=HEB|הכותב=|כותרת=הדרוזים בישראל: שאלה של זהות|אתר=citizenship.cet.ac.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-06-04}}</ref>

==== יהדות סוריה ====
{{ערך מורחב|יהדות סוריה}}
[[קהילה יהודית|קהילות יהודיות]] התקיימו ב[[דמשק]] וב[[חלב (עיר)|חלב]] (ארם צובא) מאז [[ימי בית שני]]. לאחר [[גירוש ספרד]] ([[1492]]), הגיעו לסוריה יהודים רבים מ[[ספרד]] שהגדילו מאוד את מספר בני הקהילה. ברוב ארצות ה[[אסלאם]] וגם בסוריה היה מעמד ה[[יהודים]] נקרא מעמד ה"[[ד'ימי]]", מעמד נחות מזה של המוסלמים. בשנת [[1831]] ניסו ה[[מצרים]]{{הבהרה|המצרים כבשו את דמשק ב-1832}} ששלטו באזור לעשות שינוי לטובת המיעוטים אך שינוי זה פעל בעיקר לטובת ה[[נוצרים]]. בשנת [[1840]] בעקבות "[[עלילות דמשק]]" התחוללו [[פוגרום|פוגרומים]] גדולים ביהודי סוריה.

לפי מפקד האוכלוסין משנת [[1943]], חיו בדמשק 11,000 יהודים, ב[[חלב (עיר)|חלב]] 17,000 יהודים וב[[קמישלי]] שעל גבול סוריה-[[טורקיה]] כ-2,000 יהודים.
ב-[[1946]] פרצו מהומות [[אנטישמיות]] ומהיהודים נשללו זכויות אזרח בסיסיות. בעקבות זאת היגרו מסוריה 20,000 יהודים, בעיקר לאמריקה ולישראל. ב-[[1948]] הוחמר מצב היהודים עוד יותר, נשללו מהם כל זכויות האזרח והוטלו עליהם גזירות כלכליות כבדות. החל מ-[[1949]] נאסר על היהודים לצאת מסוריה, אך לעיתים ניתנה אפשרות לעזוב לזמן קצוב. היהודים שהותר להם לצאת מסוריה נאלצו לוותר על רכושם לטובת הממשלה.{{הערה|[[אייל נווה]], נעמי ורד, דוד שחר, '''הלאומיות בישראל ובעמים - בונים מדינה במזרח התיכון''', ירושלים: הוצאת רכס פרויקטים חינוכים בע"מ, 2009, עמ' 192}}

בראשית [[שנות האלפיים]] עוד נותרה בסוריה קהילה מצומצמת ביותר, הכוללת כמה עשרות יהודים ב[[דמשק]] ובודדים ב[[קמישלי]].{{הערה|{{nrg|אסף גבור|קהילה נכחדת: 40 יהודים בלבד נשארו בסוריה|708/163||1|2}}}}{{הערה|{{ynet|AP|פסח בדמשק: 7 יהודים בבית הכנסת האחרון|3533872|20 באפריל 2008}}}} לפי עדות הרב [[אברהם חמרה]] ב-2016 נותרו בדמשק רק 16 יהודים ובבית הכנסת אין להם אפילו מניין. כיום, יש שם עשר נשים, רובן קשישות, והיתר הם גברים.{{הערה|{{וואלה|עדי חשמונאי|שרידי הקהילה האחרונים: הצצה נדירה לבית הכנסת העתיק בדמשק|2936979|21 בפברואר 2016}}}}

== פוליטיקה ==
{{הפניה לערך מורחב|פוליטיקה של סוריה}}

רשמית סוריה היא [[רפובליקה נשיאותית]] המורכבת ממספר גורמים מבצעים: הנשיא, שני סגני נשיא, [[ראש ממשלה]] ומועצת שרים (קבינט). הרשות המחוקקת של סוריה היא [[מועצת העם הסורית]] החד-ביתית. סוריה מתוארת בדרך כלל על ידי משקיפים זרים כ[[דיקטטורה]] העוברת בירושה.

[[הרשות השופטת]] של סוריה כוללת את [[בית המשפט]] החוקתי העליון, המועצה המשפטית העליונה ובתי המשפט לביטחון ה[[מדינה]]. תורת המשפט [[אסלאם|האיסלאמית]] היא מקור עיקרי ב[[חקיקה]] ובמשפט של סוריה, ויש בה אלמנטים של חוקים עות'מאנים, צרפתים ואיסלאמיים. לסוריה יש 3 רמות של בתי משפט: בתי משפט לערכאה ראשונה, בית משפט לערעורים ובית המשפט החוקתי – שהוא הערכאה העליונה. בתי משפט דתיים עוסקים בחוקים הנוגעים לנושאים אישיים ויחסים בתוך המשפחה.

מינוי הנשיא הקודם [[חאפז אל-אסד]] אושר ב[[משאל עם]] חמש פעמים רצופות, מבלי שהתמודדו אחרים על התפקיד, ובנו [[בשאר אל-אסד]] מונה לראשונה ביולי [[2000]]. משטר משפחת אסד החזיק בשלטון תקופה ארוכה כיוון ששמר היציבות הפוליטית, אותה השיג בין השאר על ידי הענקת זכויות לקבוצות מיעוט אתניות. כמו כן, ניתן לזקוף את כוחו של הנשיא לנאמנות המתמשכת של הצבא [[טבח חמת|ולדיכוי האכזרי]] של ה[[אופוזיציה]] הפנימית. התרחבות ה[[בירוקרטיה]] הממשלתית יצרה גם מעמד של אנשים נאמנים למשטר בכלל ולמשפחת אסד בפרט.

כל [[הפרדת רשויות|שלוש הרשויות]] בסוריה כוונו על ידי [[מפלגת הבעת' הסורית]], כאשר ה[[חוקה]] של המדינה מבטיחה את ראשוניות המפלגה. בנוסף אליה, החוק מתיר לשש מפלגות נוספות להתקיים, ואלה יוצרות את [[החזית הפרוגרסיבית הלאומית]]. מפלגות אלה נוצרו כדי לספק מראית עין של מערכת רב-מפלגתית, אולם החזית הפרוגרסיבית הלאומית נשלטת על ידי מפלגת הבעת' כך שאין בכוחה לשנות את המבנה הפוליטי במדינה.

ה[[פרלמנט]] שידוע בשם [[מועצת העם הסורית]], נשלט על ידי [[מפלגת הבעת']], והוא נבחר אחת לארבע שנים. למועצה אין [[הפרדת רשויות|רשות נפרדת]]. אף על פי שהמועצה יכולה להעביר ביקורת על [[פוליטיקאי]]ם ולהעביר טיוטות [[חוק]], היא אינה יכולה ליזום חוקים. כך נוצר מצב בו ל[[רשות מבצעת|רשות המבצעת]] יש בלעדיות על תהליך ה[[חקיקה]].

לאחר [[נפילת משטר אל-אסד]] המשטר החדש מתכנן לחוקק חוקה חדשה למדינה.<ref>{{ynet|ליאור בן ארי|אל-ג'ולאני מינה עצמו לנשיא סוריה: "נבנה צבא חדש"|news/article/rkuxdxouyl|29 בינואר 2025}}</ref>

== כלכלה ==
{{הפניה לערך מורחב|כלכלת סוריה}}
כ-67% מהמועסקים בסוריה עובדים במגזר ה[[שירותים (כלכלה)|שירותים]], 17% מועסקים ב[[חקלאות]] ו-16% ב[[תעשייה]]. חלק מרכזי מה[[יצוא]] מתבסס על [[נפט]].

מוצרי החקלאות העיקריים הם: [[חיטה]], [[שעורה תרבותית|שעורה]], [[כותנה]], [[זית]]ים, [[סוכרוז|סוכר]], ביצים, [[חלב]]. במישור החוף, בעמק נהר ה[[אורונטס]] ובאגן דמשק מגדלים [[פרי|פירות]] ו[[ירקות]], אך הגידולים העיקריים הם [[גידולי שדה]]. גידול החיטה תופס את מרבית השטח ואחריו גידולי השעורה וה[[סורגום]]. עם זאת, ענף היצוא העיקרי של סוריה בתחום החקלאות הוא גידולי הכותנה. בשנות ה-70 הקימה סוריה [[סכר]] על נהר [[פרת]] על מנת להגדיל את שטחי ה[[חקלאות שלחין|שלחין]], וכך נוספו שטחי עיבוד גדולים בצפון מזרח סוריה. בעקבות זאת, פחתה כמות ה[[מים]] בהמשכו של הנהר ונוצר סכסוך עם [[עיראק]]. חלק ניכר משטחי המדינה משמשים למרעה.

שיעור הצמיחה ב-[[2010]] עמד על כ-3.6%. אחרי צמיחה כלכלית של למעלה מ-300 אחוזים בעשור ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]], התכווצה הכלכלה בשיעור של 33 אחוזים בשנות השמונים, וחזרה לצמיחה מתונה של כ-12 אחוזים בשנות התשעים. (מעט יותר מאחוז אחד בשנה). על-פי נתוני [[קרן המטבע הבינלאומית]], ה[[תמ"ג|תוצר גולמי לנפש]] בסוריה עמד ב-2010 על כ-5000 [[דולר אמריקני|דולר]], תוצר נמוך גם ביחס למדינות אחרות במזרח התיכון.

[[ענף כלכלי]] חשוב נוסף הוא ה[[תיירות בסוריה|תיירות]]. סוריה משופעת באתרי תיירות ומשכה אליה תיירים רבים מדי שנה.

לפי הממשלה הסורית אחוז ה[[אבטלה]] עמד בשנת 2010 על 8.3%, אך לפי מקורות דיפלומטיים זרים אחוזי האבטלה כפולים מכך, לכל הפחות. לסוריה חובות חיצוניים בסך 20 מיליארד דולר, לאחר ששלושה רבעים מחובה ל[[רוסיה]], בעלת חוב עיקרית, נמחקו בהסדר ב-[[2005]]. ארצות הברית אינה מסייעת לסוריה ואוסרת על אזרחיה להשקיע במדינה, כיוון שהיא משתייכת לארצות התומכות ב[[טרור]].

במהלך [[מלחמת האזרחים בסוריה]], החלה הידרדרות כלכלית במדינה.{{הערה|{{גלובס|וול סטריט ג'ורנל|כלכלת הסיוטים של סוריה אכולת המלחמות|1001199342|1 באוגוסט 2017}}}}{{הערה|{{ידיעות אחרונות|נדב איל|חיזור סורי|5952897|17 ביוני 2021}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inss.org.il/he/publication/syria-economy/|כותרת=כלכלת סוריה לאחר עשור של מלחמה - חורבן וסיכויי שיקום דלים|אתר=www.inss.org.il|תאריך_וידוא=2021-06-18}}</ref> נוסף על כך, המשטר וגורמים נוספים עודדו תעשיית סמים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/middle-east/article/650196?amp=1|כותרת=נחשף: כך משטר אסד הפך את סוריה לקרטל סמים|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך_וידוא=2021-09-21}}</ref> במהלך מלחמת האזרחים סיפקו ארצות הברית ומנהלת [[הסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי]] (USAID) [[סיוע הומניטרי]] לשיפור מצב ה[[עקורים]] בסך של כ-18 מיליארד דולר.{{הערה|{{ynet|דניאל אדלסון|ארה"ב תעביר לסוריה 593 מיליון דולר: ישמש לטובת סיוע הומניטרי לאזרחים|news/article/syhaaffv0|28 במאי 2024}}}}

== מחוזות ==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מחוזות סוריה]], [[נפות סוריה]]}}

סוריה מחולקת ל-14 [[מחוזות סוריה|מחוזות]] (בשפה המקומית "מֻחאפזאת"; צורת יחיד "מֻחאפזה"), המחוזות מחולקים ל-61 [[נפות סוריה|נפות]] ("מנטקה") והנפות מחולקות ל-206 גושים ("נאחיה"). מושל מחוז, שאת מועמדותו לתפקיד מציג שר הפנים, צריך לקבל את אישור הקבינט. המושל נעזר במועצה מחוזית נבחרת.

{| align="center" width="95%"
|- valign="top"
|
# [[דמשק]]
# [[ריף דמשק|ריף דִמַ֫שְׁק]]
# [[קוניטרה (מחוז)|קֻנֵיטרה]] <small>באופן רשמי כולל גם שטחים הנמצאים בידי ישראל</small>
# [[דרעא (מחוז)|דַ֫רעַא]]
# [[א-סווידא (מחוז)|א-סווידא]]
# [[חומס (מחוז)|חומס]]
# [[טרטוס (מחוז)|טרטוס]]
|
<ol start="8">
<li>[[לטקיה (מחוז)|לַטְקִ֫יָה]]</li>
<li>[[חמאת (מחוז)|חַמַ֫אה]]</li>
<li>[[אידליב (מחוז)|אִ֫דְלִבּ]]</li>
<li>[[חלב (מחוז)|חַ֫לַבּ]]</li>
<li>[[א-רקה (מחוז)|א-רַּ֫קַּה]]</li>
<li>[[דיר א-זור (מחוז)|דיר א-זַוְר]]</li>
<li>[[אל-חסכה (מחוז)|אל-חַ֫סַכַּה]]</li>
</ol>
| [[קובץ:Syrnumbered.png|250px|שמאל]]
|}

== אתרים היסטוריים ==
בתחומי המדינה אתרים היסטוריים רבי ערך. חלקם נפגעו ב[[מלחמת האזרחים בסוריה]]. מהידועים יותר שנפגעו: העיר [[תדמור]] - [[אתר מורשת עולמית|אתר מורשת עולמית של אונסק"ו]] שנבזז ונפגעה בידי כוחות דאעש מ-[[2012]] ועד [[מאי]] [[2015]].

באוקטובר [[2022]] דווח על [[פסיפס]] נדיר מ[[המאה ה-4 לספירה]], המוצג בעיירה רסטאן (Rastan) המרוחקת כ-25 ק"מ מ[[חומס]]. הפסיפס בגודל 120 מ"ר ומתאר את ה[[אמזונות]] ב[[מיתולוגיה רומית|מיתולוגיה הרומית]] ו[[סצנה|סצנות]] מ[[מלחמת טרויה]].{{הערה|{{ynet|, יוגב ישראלי|תגלית נדירה: פסיפס עתיק ועליו ציורים של אמזונות נחשף בסוריה|environment-science/article/bjtnw5vxo|13 באוקטובר 2022}}}}

== תרבות ==
{{להשלים|נושא=מדינות אסיה|נושא2=מדינות המזרח התיכון}}
{{ערך מורחב|חינוך בסוריה}}

=== ספורט ===
למרות המלחמות והבידול, עדיין קיימים בה מספר ענפי [[ספורט]].
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[נבחרת סוריה בכדורסל]], [[נבחרת סוריה בכדורגל]], [[סוריה במשחקים האולימפיים]], [[סוריה במשחקים הפאראלימפיים]], [[סוריה במשחקים האולימפיים לנוער]]}}

=== תקשורת ===
[[סוכנות הידיעות הערבית הסורית]], (ב[[ערבית]]: '''الوكالة العربية السورية للأنباء أو سانا''', ב[[אנגלית]]: '''Syrian Arab News Agency'''; ידועה ב[[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] '''SANA''', ואף בעברית: '''"סאנא"''') היא [[סוכנות ידיעות]] בבעלות ממשלת סוריה הקשורה למשרד התקשורת הסורי. הסוכנות הוקמה ביוני 1965 והיא שופר המשטר.<ref>{{צ-ספר|שם=Syria: Neither Bread Nor Freedom|קישור=https://books.google.co.il/books?id=dFdbVVcKsSIC&pg=PA125&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|מו"ל=Zed Books|שנת הוצאה=2003-04|ISBN=978-1-84277-213-3|מחבר=Alan George|שפה=en}}</ref>

== ראו גם ==
* [[הכוחות המזוינים של סוריה]]
* [[מלחמת האזרחים בסוריה]]
* [[המועצה הלאומית של סוריה]]

== לקריאה נוספת ==
* {{צ-ספר|מחבר=[[אייל נווה]], נעמי ורד, דוד שחר|שם=הלאומיות בישראל ובעמים - בונים מדינה במזרח התיכון|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=רכס פרויקטים חינוכים בע"מ|שנת הוצאה=2009}}
* {{צ-מאמר|מחבר=דון בלט|שם=ארץ הצללים - מפגשים עם השלטון והתושבים של סוריה בחלוף כמעט עשור לכהונתו של הנשיא בשאר אל-אסד|כתב עת=[[נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל]]|כרך=138|שנת הוצאה=נובמבר 2009}}
* דניאל אשר, לחימת כוח משוריין בהר, המעורבות הסורית בלבנון, 1975 – 1976, מערכות 1985.
* דני אשר (עורך) הסורים על הגדרות, פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים, מערכות, מודן, 2009.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימסע=סוריה|ויקימילון=סוריה}}
* {{מערכות|[[אליהו ששון]]|הגורמים להתפוררות המשטר הקונסטיטוציוני בסוריה|3/112643|3 נובמבר 1939}}
* יואב נורסלע, [https://web.archive.org/web/20150207130703/http://www.near-east.co.il/על-צומת-דרכים-העדה-הדרוזית-ומלחמת-האזר/ על צומת דרכים: העדה הדרוזית ומלחמת האזרחים בסוריה], מגזין המזרח הקרוב, 24 בינואר 2015
* [[מרזוק אלחלבי]], [https://www.regthink.org/articles/סוריה-מה-נותר-ממדינה-ללא-תושביה סוריה: מה נותר ממדינה ללא תושביה?], באתר [[הפורום לחשיבה אזורית]], 24 באפריל 2018
* {{זמן ישראל|ד&;ר ירון פרידמן|10 שנים למלחמת האזרחים בסוריה: מי ניצח?|205842|19 במרץ 2021}}
* {{הקלטה}} [[אבשלום קור]], [https://omny.fm/shows/avshalom/19-12-24 באופן מילולי במלחמה: איך לקרוא לחרמון המכונה ״הסורי״?], [[גלי צה"ל]], 19 בדצמבר 2024
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007548044105171|סוריה}}

== ביאורים ==
{{ביאורים}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ניווטים
|כותרת=סוריה - תבניות ניווט
|רוחב=100%
|יישור=ימין
|תוכן=
{{מדינות אסיה}}
{{מדינות המזרח התיכון}}
{{ארגון הוועידה האסלאמית}}
{{הליגה הערבית}}
{{מחוזות סוריה}}}}
{{ישראל-לבנון}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:סוריה|*]]
[[קטגוריה:מדינות העולם]]
[[קטגוריה:מדינות אסיה]]
[[קטגוריה:מדינות החברות בליגה הערבית]]
[[קטגוריה:מדינות וטריטוריות דוברות ערבית]]
[[קטגוריה:מדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי]]
[[קטגוריה:מדינות שהוקמו ב-1946]]
[[קטגוריה:ציר ההתנגדות]]
[[קטגוריה:מדינות המזרח התיכון]]