הצגת המקור של הדף "עליית נהר הארנו על גדותיו (1966)"

{{אסון טבע
|תמונה=[[קובץ:1966 Arno Florence flood 2008.JPG|מרכז|250px]]
|כיתוב=סימון בכיכר בפירנצה המראה להיכן הגיע גובהם המרבי של מי השיטפון
|הרוגים=101
|חסרי קורת גג=כ-5,000 משפחות
|נזק=נפגעו אלפי יצירות [[אמנות]] ונהרסו מיליוני [[ספר]]ים עתיקים ויקרי ערך
|קואורדינטות = -
}}
ב-[[4 בנובמבר]] '''[[1966]] עלה נהר ה[[ארנו]] על גדותיו''' והציף את מרכז העיר [[פירנצה]], ב[[שיטפון]] נהרגו כ-101 בני אדם, כ-5,000 משפחות נותרו חסרות-בית, נפגעו אלפי יצירות [[אמנות]] ונהרסו מיליוני [[ספר]]ים עתיקים ויקרי ערך. היה זה השיטפון החמור ביותר בתולדות העיר מאז [[1557]]. אלפי [[התנדבות|מתנדבים]] ו[[סטודנט]]ים ל[[תולדות האמנות|אמנות]] מרחבי העולם ("מלאכי הבוץ", angeli del fango ב[[איטלקית]]) הגיעו לעיר במטרה לסייע לפנות את מאות-אלפי טונות הבוץ ולשקם את העיר ואת יצירות האמנות. בעקבות השיטפון פותחו שיטות חדשניות ל[[רסטורציה (אמנות)|שחזור]] יצירות אמנות. עם זאת, גם כיום יצירות אמנות רבות לא שוחזרו.

==רקע==
ה[[ארנו]] הוא נהר ב[[טוסקנה]], [[אגן ניקוז|המנקז]] את [[הרי האפנינים]] ונשפך ל[[הים הליגורי|ים הליגורי]] ליד [[פיזה]]. הנהר חוצה את מרכז פירנצה, שם הוא עובר תחת 'הגשר הישן' ([[פונטה וקיו]]) ו'[[גשר סנטה טריניטה|גשר השילוש הקדוש]]' (פונטה סנטה טריניטה). אורכו כ-150 ק"מ ו[[ספיקה (נהר)|ספיקתו]] (כמות המים הזורמת בנהר בזמן נתון) נודעת בתנודתיות גדולה במיוחד ומושפעת מה[[משקעים]] על הרי האפנינים. בסתיו ובאביב של כל שנה גדלה כמות המים בנהר באופן קיצוני ומהיר ויוצרת שיטפונות. לשם כך הוקמו [[סכר]]ים במורד הנהר, בפרט לפני הגיעו למישורים שבמרכזם שוכנת העיר פירנצה. 

לאחר מספר ימים של מזג אוויר סוער ומרובה משקעים במיוחד בכל [[צפון איטליה]], צירוף המקרים של עונה גשומה במיוחד ופיתוח כבישים, ששימשו באופן בלתי צפוי כנחלים שניקזו שטח גדול יותר אל הארנו, גרמו בסתיו 1966 לעליית הנהר על גדותיו ולפריצת הסכרים ובכך התאפשרה שטיפת מרכז פירנצה. באותו אירוע הוצפו גם העיר [[ונציה]] וכן כפרים במחוז [[אמיליה-רומאניה]]{{הערה|{{דבר|לויה רוקח|פירנצה וונציה הוצפו ונותקו; אבדות ונזקים עצומים באיטליה|19661106|6}}}}.

==לוח זמנים של השיטפון==
[[קובץ:All4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרס רכוש ובוץ ברחובות לאחר ששקעו המים. השטח הכהה על הבניין ממול מתאר את הקו אליו הגיעו המים בשיאם.]]
===3 בנובמבר===
בצהרי היום, לאחר ימים של גשם הגיעו המים אל גובה הסכרים באזור ולדארנו והחלה זרימת מים של כ-2,000 [[מטר מעוקב לשנייה|מטרים מעוקבים לשנייה]] לעבר מרכז פירנצה. ב-14:30 התריעה מחלקת ההנדסה האזרחית על "כמות יוצאת דופן של מים" הזורמים בארנו.

כפרים במעלה הארנו הוצפו, כמו גם מרתפים ב[[בזיליקת סנטה קרוצ'ה]].

הקרבן הראשון, גבר בן 52, נספה בניסיונות תיקון אמת מים.

===4 בנובמבר===
ב-04:00 החליטו המהנדסים לפתוח באופן יזום את הסכרים, על מנת שלא ייפרצו מעוצמת המים, וכך הוזרמו מים במורד הארנו במהירות של כ-60 קמ"ש, שסחפו עמם בוץ רב ופסולת. 

ב-7:26 הופסקה אספקת ה[[חשמל]], ה[[גז בישול|גז]] והמים לעיר ונותקו קווי ה[[טלפון]] וה[[טלגרף]]. ב-9:00 חדלו לפעול גם ה[[גנרטור]]ים של [[בית חולים|בית החולים]], מקור החשמל היחיד שעוד תפקד. המים סחפו מכלי דלק שהתערבבו עם המים הגואים וגרמו להגדלת הנזק, כמו גם מערכת ה[[ביוב]] שקרסה.

ב-9:45 הוצפה כיכר ה[[קתדרלת סנטה מריה דל פיורה|דואומו]]. העיר נחצתה לשניים, כאשר גם המעבר על גבי ה[[גשר]]ים נחסם. כוחות ההצלה שהתרכזו ב[[פיאצלה מיכלאנג'לו]] לא היו מסוגלים להגיע לחלק הצפוני של העיר.

בצהרי היום, בשיא הגובה, בסביבת סנטה קרוצ'ה, הגיעו המים לגובה של 6.7 מטרים מעל פני הקרקע.

ב-20:00 החלו פני המים לרדת.

==נזקי השיטפון והשפעותיו==
[[קובץ:Cimabue 021.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"הצליבה" מאת [[צ'ימבואה]] מבזיליקת סנטה קרוצ'ה, בה ניכרות היטב פגיעות השיטפון]]
העיר לא הייתה מוכנה לאסון בסדר גודל זה. לא היו בעיר כוחות חילוץ וחירום ברמה ובכמות מספקת ולא היו כל נהלים מסודרים או ציוד. האסון הכה אור ל-4 בנובמבר, בו נחוג ב[[איטליה]] יום הצבא, חג הניצחון ב[[מלחמת העולם הראשונה]], ורבים מתושבי העיר שהו מחוצה לה, בנופש. עובדה זו יכולה להסביר את הנתון שלמרות הפגיעה החמורה ביותר ברכוש גבה השיטפון מספר קורבנות קטן יחסית בנפש. תושבים אחרים ישנו בשעות הבוקר המוקדמות של 4 בנובמבר ולא ידעו כלל על האסון המתקרב.

בתיהן של כ-5,000 משפחות נהרסו ונפגעו כ-6,000 בתי עסק. רחובות העיר כוסו בכ-400,000 טון בוץ ופסולת, כולל מוצקי ביוב, דלקים ושמנים. ההערכה היא שנהרסו בין 3 ל-4 מיליון ספרים בעלי ערך היסטורי ואמנותי ונפגעו כ-14,000 יצירות אמנות ב[[מוזיאון|מוזיאונים]] וב[[כנסייה|כנסיות]]{{הערה|[http://www.ndl.go.jp/en/publication/ndl_newsletter/135/Lecture0312-1.pdf The Florence Flood of November 1966 & its aftermath by Christopher Clarkson]}}. בין היצירות הנודעות שנפגעו, "הצליבה" מאת [[צ'ימבואה]] בבזיליקת סנטה קרוצ'ה, "מגדלנה" מאת [[דונטלו]] ו[[שער גן העדן]] מאת [[לורנצו גיברטי]].

בשל מיקומה של [[הספרייה הלאומית המרכזית פירנצה]], על גדות הנהר ממש, נגרם לאוסף הספרייה  נזק רב. הספרייה כללה אוספים נדירים ויקרי ערך שנאספו מאז [[1714]], בנוסף להיותה [[ספריית הפקדה]] (כלומר כוללת עותק מכל פריט שהוצא לאור באיטליה על פי חוק). שליש מכלל האוסף ניזוק ללא תקנה{{הערה|1=[http://www.bncf.firenze.sbn.it/pagina.php?id=63&rigamenu=Origini%20e%20funzioni%20del%20laboratorio דף מעבדת השחזור של הספרייה באתר הספרייה] {{איטלקית}}}}. עצמת הפגיעה ברשומות כתובות הייתה רבה במיוחד משום שחומר רגיש זה אוחסן בדרך כלל במרתפים, שהוצפו ראשונים.

במספר רחובות וכיכרות בעיר, וכן בכנסיות סנטה קרוצ'ה וסנטה מריה דל פיורה, הוצבו שלטים קטנים המסמנים את גובהם המרבי של המים. במספר מקומות מוצבים שלטים אלו בצוותא עם שלטים דומים מהשטפונות של 1557 ו-[[1333]] (כאשר גובה המים ב-1966 גבוה יותר).

יצירות אמנות מקוריות רבות שניצבו בחוצות (כגון האריחים שעל ה[[קמפנילה די ג'וטו]], פסלים ושערי גן העדן המקוריים) הוסרו מקומם והועברו ל[[מוזיאון הדואומו]], כאשר במקום המקור מוצגים בחוצות העתקים נאמנים.

==סיוע חיצוני==
האסון הכה חובבי אמנות בתדהמה ועד מהרה אורגנו קרנות ומאמצי סיוע שונים ברחבי העולם על ידי ארגונים ובודדים. [[אונסק"ו]], ארגון ה[[חינוך]], ה[[מדע]] וה[[תרבות]] של ה[[האומות המאוחדות|או"ם]], למשל, תרם וארגן סיוע באמצעות הוועדה הבינלאומית לסיוע למוזיאונים, יצירות אמנות, ארכיונים וספריות. כמו כן הגיע סיוע מממשלות שונות ומיחידים, בהם [[פבלו פיקאסו]] שערך [[מכירה פומבית]] בה נמכר אחד מציוריו ב-$105,000 שנתרמו למען מאמצי הסיוע. אמנים איטלקים אחרים ערכו מכירות של יצירותיהם. ממשלת איטליה הקימה ועדה שתפקידה היה לעורר מודעות עולמית ולתאם את מאמצי הסיוע השונים. 

[[ממשלת ארצות הברית]] ארגנה ועדת מומחים לשיחזור יצירות אמנות, בראשות [[ז'קלין קנדי-אונאסיס]], שתיאמה את פעולתן של 25 ועדות משנה שטיפלו בעיקר בשיקום יצירות [[פרסקו]] ברחבי העיר.

משלחת [[הולנד]]ית טיפלה בשיקום בית משפחת [[מיכלאנג'לו|בּוּאוֹנָרוֹטִי]], משלחת מומחי נשק מ[[וינה|ווינה]] טיפלה בשיקום הנשק וה[[שריון|שריונות]] ב[[המוזיאון הלאומי ברג'לו|מוזיאון הלאומי ברג'לו]] ומשלחת מומחים מ[[גרמניה]] עסקה בתיקון [[כלי נגינה]] במוזיאון בארדיני.

==="מלאכי הבוץ"===
בעוד רוב המומחים חברי משלחות השיקום השונות עבדו בשכר (אם כי היו שנידבו לפחות חלק מזמנם חינם), הגיעו אל העיר אזרחים וסטודנטים מאיטליה ומחוצה לה, שעבדו בהתנדבות. הם ניקו כנסיות, ספריות ומוזיאונים מבוץ ומפסולת, ניקו משקעי שמנים ודלקים, עסקו בייבוש אלפי ספרים ויצירות אמנות וסייעו בידם של מומחי השיקום. המתנדבים יצרו גם קשרים עם אזרחי העיר וסייעו בידם, ובשל כך כונו "מלאכי הבוץ". גם לאחר 30 שנה נזכרים במתנדבים בעיר בחיבה, וזכרם מוסיף לאירוע הטראגי היבט חיובי{{הערה|[http://www.mega.it/allu/eng/intventt.htm דברי ראש העיר במלאת 30 שנה לשיטפון]}}.

==השחזור והשיקום==
האסון הציב בפני מומחים וחובבי אמנות אתגרים בקנה מידה גדול, הן בשל עוצמת הפגיעה המשולבת של לחות, שכבות בוץ מזוהם ותערובות של שמנים ודלקים שצפו במי השיטפון והן בשל כמות יצירות האמנות הגדולה במרכז העיר וחשיבותן ההיסטורית, התרבותית והאמנותית חסרת-התקדים. חלק משיטות הטיפול והמתודולוגיות למיון היצירות והגדרת סדרי העדיפויות, ניהול הפרויקט והאמצעים היצירתיים לטיפול (בפרט הטיפול בנזקי הנפט והשמן שלא היה להם תקדים בעבר) נבנו עם הזמן ותוך כדי טיפול. לא פעם רצון טוב גרם לטיפול כושל בדרך שגויה שגרמה לנזק בלתי הפיך (למשל ייבוש מהיר מדי שגרם להתפוררות צבע או ייבוש עם נייר סופג צבעוני שהותיר כתמים). כל הממצאים תועדו באמצעות צילום ורישום לפני, במהלך ולאחר השיקום.

האסון הגביר את המודעות הבינלאומית לצורך ב[[רסטורציה (אמנות)|שיקום ושחזור יצירות אמנות]] ויצירות בעלות חשיבות היסטורית ותרבותית ובהקמת מנגנוני הגנה עליהן ותיעודן במצב טוב, על מנת לאפשר שיחזור בעתיד, אם יקרה להן דבר מה. 

למרות ההתגייסות והמאמצים הבינלאומיים, מחסור במימון, בכוח אדם ובידע ועוצמת פגיעה גבוהה, מנעו שיקום של יצירות אמנות רבות ושל ספרים רבים. 

===ספרים וספריות===
ראשית נקבעו סדרי עדיפויות לגבי הטיפול, משום שלא היה ניתן להציל את כל החומר הכתוב. הצעדים שננקטו לגבי ספרים ורשומות נקיים יחסית היו ייבוש באמצעות מייבשים תעשייתיים (כגון של תעשיית ה[[טבק (חומר גלם)|טבק]]), [[מייבש שיער|מייבשי שיער]] ביתיים, וידנית באמצעות הכנסת נייר-סופג בין הדפים והחלפתו כאשר נספג לגמרי, על ידי מתנדבים, לפי מידת הרגישות והחשיבות של הספר. דרך ייבוש של דפים כתובים הייתה על ידי הערמת נסורת. ספרים מלוכלכים נשטפו וחוטאו לפני הייבוש או יובשו ואז גורדו משאריות בוץ. לעיתים היה צורך לפרק [[כריכה|כריכות]] מספרים ולטפל בהן בנפרד. כרטיסי-[[קטלוג]] צולמו או הועתקו ביד על ידי מתנדבים.

===ציורי שמן===
[[ציור שמן|ציורי שמן]] רבים נפגעו כתוצאה מהשריה במים שפגעה במשטחי העץ או ה[[קנבס|בד]] עליהם צויר הציור, פוררה את ה[[דבק]] ואת שכבת ה[[ג'סו]] ([[צבע (חומר)|צבע]] הבסיס) וגרמה להתקלפות הצבע מן התשתית. הצעד הראשון בטיפול בציורים היה ייצוב הצבע על ידי ציפוי הציור ב[[נייר אורז]] ואחסונו במקום יבש ויציב מבחינת טמפרטורה, לייבוש איטי. נעשה שימוש בקוטלי [[עובש]] על מנת שזה לא ייווצר על הציור או על התשתית ויהרוס אותם. 

במקרים מסוימים קולף הציור משכבת הג'סו והודבק על תשתית אחרת מן המקורית כיוון שתשתית העץ המקורית שהייתה שרויה במים התנפחה והתעוותה.

===פרסקו===
סוג היצירות שנפגע ביותר מהשיטפון ושנדרש לו טיפול ייחודי יותר היה ה[[פרסקו]]. קירות פרסקו רבים בכנסיות ניזוקו ללא יכולת שיקום. 

התאדות המים מותירה על הקיר שכבת [[מינרל]]ים ו[[מלח (כימיה)|מלחים]], הגורמים לאיכול הצבעים ולדהייתם. במקרים מסוימים המלח נותר כלוא מתחת לפני ה[[טיח]] ויוצר בועות שגורמות לנזק רב עם התבקעותן, תוך שהן שוברות ומפוררות את ציפוי הטיח. על מנת לייבש את הפרסקו עבדו המשחזרים בתנאים מבוקרים, תוך שהם מפעילים תנורי חימום בחום מבוקר בתעלות שנחפרו מתחת לקיר, כך שהייבוש לא יהיה חיצוני. על מנת לספוג את הלחות ואת תערובות השמן או הדלק שדבקו בו נעשה שימוש בציפוי בנייר אורז והתזת אבקת [[טלק]] על פני הקיר.

===פסלים ויצירות אחרות===
לגבי פסלים הייתה חשיבות רבה לייבוש מיידי, לפי שייספגו בדלקים שנסחפו עם המים. פסלים עשויי עץ טופלו גם ב[[הדברת מזיקים|חומרי הדברה]] למניעת התפתחות עובש והטלת ביצי מזיקים שונים בעץ. פסלי [[שיש]] ואבן טופלו ב[[צורן דו-חמצני|סיליקה]] לספיחת לחות מהירה. פסלי [[ברונזה]] הוחזקו בתנאי יובש במשך מספר שבועות לפני שנוקו ב[[מים מזוקקים]] ושוייפו, במקרים מסוימים הוסרו מהם פיסות לכלוך ידנית או על ידי כלים מכניים זעירים, באופן דומה טופלו רכיבים עשויים [[זהב]], כך גם טופלו "שערי גן העדן". שריונות וכלי נשק פורקו, נוקו ב[[פרפין|שמן פרפין]] וחוברו בחזרה.

==ראו גם==
* [[השיטפון בוואל די סטאבה]]

==לקריאה נוספת==
<div style="direction: ltr;">
*  Helen Spande, '''Conservation Legacies of the Florence Flood of 1966''' {{ISBN|978-1904982449}}
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=:Category:1966 Flood of Florence|שם ויקישיתוף=עליית נהר הארנו על גדותיו (1966)}}
* [http://www.mega.it/allu/eng/ealluvho.htm ארבעים שנה לאחר השיטפון], אתר המלווה תערוכה בנושא {{אנגלית}}
* [http://www.florence-flood.com "שיטפון פירנצה"], אתר המוקדש לנושא {{אנגלית}}
* {{הארץ|אבשלום חלוץ ואריאל דוד|הפעם ההיא שניקיתי פסל של מיכלאנג'לו במברשת שיניים|1.3282404|18 בינואר 2017}}
* {{דבר|לויה רוקח|מאזן פוליטי לאסון איטליה|19661125|50}}
* {{דבר|א. לרנר|נזקי האמנות בפירנצה|19661202|73}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}


{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:פירנצה]]
[[קטגוריה:אסונות באיטליה]]
[[קטגוריה:אירופה: שיטפונות]]
[[קטגוריה:1966]]
[[קטגוריה:רסטורציה (אמנות)]]
[[קטגוריה:איטליה במאה ה-20]]