הצגת המקור של הדף "פול קרוצן"

{{מדען
|שם בשפת המקור=Paul Crutzen
}}
'''פול יוזף קרוצן''' (ב[[הולנדית]]: '''Paul Josef Crutzen''';{{כ}} [[3 בדצמבר]] [[1933]] – [[28 בינואר]] [[2021]]) היה [[קלימטולוגיה|קלימטולוג]] ו[[כימאי]] [[הולנדים|הולנדי]], זוכה [[פרס נובל לכימיה]] לשנת [[1995]].<ref name="Autobiography from nobelprize.org">[http://nobelprize.org/chemistry/laureates/1995/crutzen-autobio.html Autobiography from nobelprize.org]</ref><ref>[http://nobelprize.org/nobel_prizes/chemistry/laureates/1995/crutzen-cv.html CV from nobelprize.org]</ref><ref>[http://www.vega.org.uk/video/programme/111 An Interview - Paul Crutzen talks to Harry Kroto] Freeview video by the Vega Science Trust.</ref> היה מוכר בשל מחקריו בנושא [[שינוי אקלים|שינוי האקלים]], ובשל הפצת המונח [[אנתרופוקן]], המעיד על השפעתו הנרחבת של האדם על כדור הארץ, ובראשה [[הכחדה המונית|הכחדת מינים המונית]].

==ראשית חייו==
קרוצן נולד ב[[הולנד]]. בשנת [[1940]] החל את לימודיו ב[[בית ספר יסודי]]. במהלך לימודיו בתיכון הוא הגיע לשליטה גבוהה ב[[צרפתית]], [[אנגלית]] ו[[גרמנית]]. בנוסף, התמקד בלימודיו גם ב[[מדעי הטבע]]. בהמשך למד [[הנדסה אזרחית]], אך לימודיו אלה נקטעו בשל גיוס לשירות חובה בצבא הולנד - שם שירת במשך כשנתיים.

==קריירה ומחקר==
מחקריו של קרוצן התמקדו ב[[כימיה אטמוספירית]], והוא היה ידוע בעיקר בזכות מחקריו בנושא [[הידלדלות שכבת האוזון]].<ref>{{cite journal |last=Ramanathan |first=V. |authorlink=Veerabhadran Ramanathan |first2=P.J. |last2=Crutzen |first3=J.T. |last3=Kiehl |first4=D. |last4=Rosenfeld |year=2001 |title=Aerosols, Climate, and the Hydrological Cycle |journal=Science |volume=294 |pages=2119–2124 |doi=10.1126/science.1064034 |pmid=11739947 |issue=5549 |bibcode=2001Sci...294.2119R|citeseerx=10.1.1.521.1770 }}</ref><ref>{{cite journal |last=Ramanathan |first=V. |first2=P.J. |last2=Crutzen |first3=J. |last3=Lelieveld |first4=A.P. |last4=Mitra |first5=D. |last5=Althausen |year=2001 |title=Indian Ocean Experiment: An integrated analysis of the climate forcing and effects of the great Indo-Asian haze |journal=Journal of Geophysical Research |volume=106 |issue=D22 |pages=28,371–28,398 |url=http://www-abc-asia.ucsd.edu/APMEX/Ram%20et%20al-INDOEX-JGR-2001.pdf | doi = 10.1029/2001JD900133|bibcode = 2001JGR...10628371R |display-authors=etal}}</ref><ref>{{cite journal |first1=M.O. |last1=Andreae |first2=P.J. |last2=Crutzen |year=1997 |title=Atmospheric Aerosols: Biogeochemical Sources and Role in Atmospheric Chemistry |journal=Science |volume=276 |issue=5315 |pages=1052–1058 |doi=10.1126/science.276.5315.1052}}</ref><ref>{{cite journal |last1=Dentener |first1=F.J. |last2=Carmichael |first2=G.R. |last3=Zhang |first3=Y. |last4=Lelieveld |first4=J. |last5=Crutzen |first5=P.J. |year=1996 |title=Role of mineral aerosol as a reactive surface in the global troposphere |journal=Journal of Geophysical Research |volume=101 |issue=D17 |pages=22,869–22,889 |doi=10.1029/96jd01818|bibcode=1996JGR...10122869D |url=http://library.wur.nl/WebQuery/wurpubs/34491 }}</ref><ref>{{cite journal |first=P.J. |last1=Crutzen |first2=M.O. |last2=Andreae |year=1990 |title=Biomass Burning in the Tropics: Impact on Atmospheric Chemistry and Biogeochemical Cycles |journal=Science |volume=250 |pages=1669–1678 |doi=10.1126/science.250.4988.1669 |pmid=17734705 |issue=4988|bibcode = 1990Sci...250.1669C }}</ref><ref>{{cite journal |first1=P.J. |last1=Crutzen |first2=J.W. |last2=Birks |title=The atmosphere after a nuclear war: Twilight at noon |journal=[[AMBIO]] |year=1982 |volume=11 |pages=114–125 |jstor=4312777 |issue=2/3 }}</ref> בשנת [[1970]] הצביע על כך שפעילות האדם עלולה להגדיל את כמות ה[[חנקן חמצני|חנקן החמצני]] ב[[סטרטוספירה]] - תוצאה של תגובת שרשרת הנגרמת בשל השימוש הגובר ב[[דשן|דשנים]].<ref>{{cite journal |first1=P.J. |last1=Crutzen |title=The influence of nitrogen oxides on the atmospheric content |url=http://people.sca.uqam.ca/~gauthier/STA-9850/Crutzen%20(QJRMS%201970).pdf |journal=Q. J. R. Meteorol. Soc. |year=1970 |volume=96 |issue=408 |pages=320–325 |access-date=2017-04-29 |doi=10.1002/qj.49709640815 |archive-date=2017-08-09 |archive-url=https://web.archive.org/web/20170809090333/http://people.sca.uqam.ca/~gauthier/STA-9850/Crutzen%20(QJRMS%201970).pdf |url-status=dead }}</ref>

===אנתרופוקן===
{{הפניה לערך מורחב|אנתרופוקן}}
קרוצן ייחס להשפעת האדם על [[כדור הארץ]] במאות השנים האחרונות, מאז [[המהפכה התעשייתית]], משמעות כה רבה עד כי ניתן להגדירה כ[[זמן גאולוגי|תקופה גאולוגית]] חדשה.{{הערה|1=http://www.mpch-mainz.mpg.de/~air/anthropocene/Text.html}} הוא הציע ביחד עם שותפו למחקר, [[יוג'ין סטורמר]], את המונח '''אנתרופוקן''' לציון התקופה הגאולוגית הנוכחית. באשר לשאלה מתי התחיל עידן האנתרופוקן, הם אמרו:
{{ציטוט|לקבוע תאריך ספציפי יותר לתחילת "האנתרופוקן" נראה שרירותי במקצת, אך אנו מציעים את החלק האחרון של המאה ה -18, אם כי אנו מודעים לכך שניתן להציע הצעות חלופיות (חלקן אולי אפילו יכללו את כל ה[[הולוקן]]). עם זאת, אנו בוחרים בתאריך זה מכיוון שבמשך אלפיים השנים האחרונות ההשפעות הגלובליות של פעילויות אנושיות התגלו בבירור. זו התקופה בה נתונים שאוחזרו מליבות הקרחונים מראים את תחילת הגידול בריכוזים של כמה "[[גזי חממה]]" באטמוספירה - בפרט [[CO2]] ו-[[CH4]]. זמן זה חופף להמצאת [[מנוע קיטור|מנוע הקיטור]] בידי [[ג'יימס וואט]] בשנת 1784.<ref>{{cite web|url=http://www.igbp.net/news/opinion/opinion/haveweenteredtheanthropocene.5.d8b4c3c12bf3be638a8000578.html |title=Opinion: Have we entered the "Anthropocene"? |publisher=IGBP.net |date= |accessdate=2016-12-24}}</ref></blockquote>
}}

אף שקמו לה מתנגדים,{{הערה|1=http://geology.about.com/od/geotime_dating/a/anthropocene.htm}} קיבלה התפיסה של קרוצן תמיכה רחבה מגאולוגים רבים. בשנת 2008 פורסם מאמר רב מחברים, התומך בגישת האנתרופוקן.{{הערה|1=http://www.geosociety.org/gsatoday/archive/18/2/pdf/i1052-5173-18-2-4.pdf}} עם זאת, אין עדיין הגדרה רשמית לתחילת האנתרופוקן, והמונח נתון במחלוקת עזה.

===התחממות עולמית===
{{הפניה לערך מורחב|התחממות עולמית}}
בינואר 2008 פרסם קרוצן ממצאים המראים שפליטות [[תחמוצת החנקן]] (N<sub>2</sub>O) במהלך ייצור [[דלק ביולוגי|דלקים ביולוגיים]] תורמות יותר להתחממות כדור הארץ מאשר הדלקים המאובנים שהם מחליפים.<ref>{{cite journal
|title=N<sub>2</sub>O release from agro-biofuel production negates global warming reduction by replacing fossil fuels
|first=P. J. |last=Crutzen |first2= A. R. |last2=Mosier |first3=K. A. |last3=Smith |first4=W |last4=Winiwarter
|journal=Atmos. Chem. Phys. |volume=8 |issue=2
|pages=389–395 |year= 2008
|doi=10.5194/acp-8-389-2008 |url=http://pure.iiasa.ac.at/13272/1/acp-8-389-2008.pdf }}</ref>

===חורף גרעיני===
{{הפניה לערך מורחב|חורף גרעיני}}
{{להשלים|נושא=מדעי הטבע}}

==פרסים ואותות כבוד==
{{להשלים|נושא=מדעי הטבע}}

==חיים אישיים==
קרוצן נישא בשנת 1958 לטרטו סויניין. לזוג נולדו שתי בנות, אילונה וסילביה.<ref name="Autobiography from nobelprize.org"/>

נפטר ב-28 בינואר 2021.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{פרופילי מדענים}}
* {{בריטניקה}}
* {{Find a Grave}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{פרס נובל לכימיה}}
{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:קרוצן, פול}}
[[קטגוריה:כימאים הולנדים]]
[[קטגוריה:מדענים הולנדים]]
[[קטגוריה:פעילי איכות הסביבה]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל הולנדים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל לכימיה]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת סטוקהולם]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת סטוקהולם]]
[[קטגוריה:מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת אוטרכט]]
[[קטגוריה:הולנדים שנולדו ב-1933]]
[[קטגוריה:הולנדים שנפטרו ב-2021]]
[[קטגוריה:חברי האקדמיה אירופיאה]]