הצגת המקור של הדף "רחוב הגיא (העיר העתיקה)"

{{דרך
| שם = הַגַּיְא
| סוג = רחוב
| מדינה = ישראל
| עיר = [[ירושלים]]
| רובע = [[הרובע המוסלמי]]
| על שם = תוואי השטח הקדום
| אנגלית = Al-Wad
| שפה נוספת = الواد
| קידומת = רְחוֹב
| סיומת אנגלית = st.
| קידומת שפה נוספת = طريق
| אתרים = [[בית ויטנברג]], [[בית דנון]], [[בית אלחנן]], [[ישיבת עטרת ירושלים]], [[בית הכנסת אוהל יצחק (הרובע המוסלמי)|בית הכנסת אהל יצחק]], [[בית הכנסת איגוד לוחמי ירושלים]], [[בית הכנסת אוהל בן ציון]] ו[[בית הכנסת חזון יחזקאל]].
| מפה = {{ממי}}
}}
[[קובץ:Jerusalem Muslim Quarter map-HE.jpg|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|מפת רחוב הגיא וסביבתו]]
[[קובץ:(6241064695) רחוב הגיא, ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|שלט רחוב הגיא בחלקו הפוגש את [[ויה דולורוזה]]]]
'''רחוב הגיא''' (ב[[ערבית]]: '''الواد'''; נהגה: אל וואד; נקרא גם '''רחוב העמק'''{{הערה|[[גד פרומקין]], '''[[דרך שופט בירושלים]]''', תל אביב: [[הוצאת דביר]], תשט"ו-1955, עמ' 21.}}) הוא רחוב ב[[הרובע המוסלמי|רובע המוסלמי]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]]. תוואי הרחוב נמצא בעמק [[הגיא המרכזי]] על גבי תוואי [[העת העתיקה|קדום]]. רחוב הגיא מתחיל ב[[שער שכם]] ומסתיים בכניסה הצפונית לרחבת [[הכותל המערבי]].

== היסטוריה ==
=== העת העתיקה וימי הביניים ===
הרחוב נבנה בעמק על גבי חורבות קדומים ולאורך תוואה של דרך ראשית, שבה נבנה הקארדו המזרחי ב[[איליה קפיטולינה|תקופה הרומית]] וטופח [[ירושלים בתקופה הביזנטית|בתקופה הביזנטית]].

התוכנית הידועה לתכנון ערים בתקופה הרומאית, כללה, בין השאר, רחוב רוחבי (ממזרח למערב) מרכזי - דקומנוס ([[רחוב השלשלת]], ובהמשך [[רחוב מעלות דוד]]), ורחוב אורכי (מצפון לדרום) מרכזי - קארדו (בשם זה ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]], ובהמשך, רחוב [[שוק הקצבים]]). בגלל צורתה הייחודית של ירושלים - נבנה רחוב קארדו משני, הוא רחוב הגיא.

ב[[ירושלים בתקופה הממלוכית|תקופה הממלוכית]] נבנו בגיא מבני ציבור ודת רבים, סמוך ל[[הר הבית]], שטשטשו את הבדלי הגובה בצפונו של הרחוב.

=== העת החדשה ===
ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]], הוקמו בו שני [[סביל]]ים לרשות העוברים ושבים, בהם סביל גדול ומפואר הניצב באמצעו של הרחוב (בצומת ממנו מתפצלים הרחובות [[עלאא' א-דין]] ו[[ארמון הגבירה טונשוק|מעלות המדרשה]]).{{הערה|{{עיר בראי תקופה|א}}, עמ' 98.}}

הרחוב התפתח ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], אז נמצאו בו בית ספר ל[[אסלאם]] לצעירים - [[מדרסה]] ("בין חמאם א-סולטאן לבין שוק באב א-סילסילה" - [[נחל צולב|רחוב השלשלת]]), [[בית מרחץ]] "חמאם אל-סולטאן" (כיום במתחם [[ויה דולורוזה#תחנה 3: הנפילה הראשונה|התחנה השלישית בוויה דולורוזה]]) ו"השוק הערבי".{{הערה|ראו: יהושע בן-אריה, '''עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה''', עמ' 71, 195, 199.}} בשנת [[1856]] נבנתה בקרן הרחובות [[ויה דולורוזה]] ורחוב הגיא [[האכסניה האוסטרית]] בתמיכתם של אנשי כמורה ודיפלומטים [[האימפריה האוסטרו-הונגרית|אוסטרים]], לאחר שפינו מהאתר גלי אשפה.{{הערה|ראו: יהושע בן-אריה, '''עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה''', עמ' 211.}}

בשל הצפיפות הרבה ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]], יצאו ממנו משפחות יהודיות במשך המאה ה-19; והתיישבו, בין השאר, באזור רחוב הגיא, בבניינים או מגרשים שהקימו, רכשו או שכרו.{{הערה|ראו: יהושע בן-אריה, '''עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה''', עמ' 433.}} בראשית המאה גר ברחוב, ליד [[שוק הכתנים]], הרב והחוקר [[יהוסף שוורץ]].{{הערה|אבי ששון, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/sason-1.htm תולדות חייו של רבי יהוסף שווארץ], '''שנה בשנה''', תשס"ג.}} בשנת [[1867]] רכש [[כולל שומרי החומות]] שטח בצידו הדרומי של הרחוב, בסמוך לרחבת הכותל. ובו הוקם [[בית הכנסת אוהל יצחק (הרובע המוסלמי)|בית הכנסת אוהל יצחק]].

ב-[[1874]] הוקם סמוך לקרן הרחובות ויה דולורוזה ורחוב הגיא, על חורבות כנסייה [[ממלכת ירושלים|צלבנית]], מבנה הכנסייה הארמנית-קתולית, ([[ויה דולורוזה#תחנה 4: הפגישה עם מרים האם|התחנה הרביעית בוויה דולורוזה]], שרחוב הגיא מהווה במקטע זו חלק ממנה).{{הערה|ראו: יהושע בן-אריה, '''עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה''', עמ' 231.}}
בשנת [[1883]] נרכש ברחוב [[בית ויטנברג]], על ידי [[משה ויטנברג]], בסיועו של [[אליעזר בן-יהודה]].
בשנות התשעים של המאה ה-19 הוקמה ברחוב, בסמוך ל[[שער שכם]], [[ישיבת תורת חיים]] על ידי הרב [[יצחק וינוגרד]].

ב[[מאורעות תרפ"ט|פרעות תרפ"ט]] ([[1929]]) הציבה [[ ההגנה]] ברחוב שישה לוחמים בפיקוד מרדכי גלילי. למרות זאת בליל שבת ברחו תושבי [[בית ויטנברג]] עקב חשש חמור לחייהם ועזבה ישיבת תורת חיים את הרחוב.

ב-[[1948]] זמן קצר לאחר כיבוש הרחוב בידי [[הלגיון הערבי]], נבזז ופוצץ בית הכנסת אהל יצחק שברחוב. ב-[[1964]] הקים שלטון ממלכת [[ירדן]] בראשותו של [[חוסיין, מלך ירדן|המלך חוסיין]], [[מסגד]] ברחוב מול האכסניה האוסטרית; הוא אחד ממבני הציבור החדשים היחידים שהקים השלטון הירדני ב[[ירושלים המחולקת|ירושלים המזרחית תחת שלטונו]].

==== אחרי 1967 ====
ב־1969 הופקעו שני מבנים ברחוב לאחר שהושלכו מהם [[רימון יד|רימוני יד]] על יהודים שהיו בדרכם לכותל המערבי. המבנים עמדו בשממונם עד שנות התשעים.{{הערה|{{חדשות|שוקי לבנון|2 בתים ברובע המוסלמי יהפכו לנקודות משטרה|19920901|51}}|שם=לבן}}

מאז [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]] ערכה [[עיריית ירושלים]] שיפוצים ברחוב, שכללו הצבת שלטי הדרכה ו[[סקר ארכאולוגי]].

בדצמבר 1987 רכש [[אריאל שרון]] דירה ברחוב. בחנוכת הבית השתתפו [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[יצחק שמיר]], שרים ועשרות חברי כנסת, הרב [[שלמה גורן]] וותיקי [[יחידה 101]].{{הערה|'''הר המריבה – המאבק על [[הר הבית]], יהודים ומוסלמים, דת ופוליטיקה''', ירושלים: הוצאת כתר, 1995. {{ISBN|9650705155}}. עמ' 203.}} שרון נהג מדי פעם להתגורר ולקיים בה כינוסים פוליטיים של חברי [[הליכוד]]. לאחר פטירתה של רעייתו, הוא השכיר את הדירה ל[[ישיבת עטרת כהנים]].

בליל [[פורים|פורים דפרזים]] תשנ"א - 28 בפברואר [[1991]] נרצח ברחוב {{לעד|38180|אלחנן אהרן אתאלי|מלא=לא}} בידי שני מחבלים. הרוצחים גררו את גופתו לבית סמוך, ושם התגלתה על ידי כוחות הביטחון הישראלים. אנשי [[עטרת כהנים]] נכנסו לשני המבנים שהופקעו ברחוב, אותם כינו בית אלחנן ובית אליהו, על שם הנרצח ועל שם אליהו עמדי, שנרצח בפיגוע ברובע המוסלמי ב־1986.{{הערה|שם=לבן}} במקום הרצח הוצבה מצבה ועמדת [[משמר הגבול]], ובבית שאליו נלקחה הגופה הוקמה [[תחנת משטרה]].{{הערה|[[שבתי זכריה]], '''ירושלים הבלתי נודעת''', ירושלים: הוצאת בית אל, 1998, עמ' 245.}}

במהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] שוקם [[בית הכנסת אוהל יצחק (הרובע המוסלמי)|בית הכנסת אוהל יצחק]], במימונו של ה[[נדבן]] [[ארווינג מוסקוביץ']].

ברחוב, כמו במרבית רחובות העיר העתיקה, ישנה היסטוריה של אלפי מקרי תקיפות מילוליות ופיזיות, שפחתו במידה ניכרת בעקבות פרויקט המצלמות [[מבט 2000]]. עם פרוץ [[גל הטרור הפלסטיני (2015–2016)]], ברחוב ובשער שכם הממוקם בסופו היו עשרות ניסיונות דקירה שרובם הסתיימו בפציעות בלבד. מאז גל הטרור, מוצבים במספר נקודות ברחוב שוטרי מג"ב באופן קבוע.

במוצאי שבת, ליל [[הושענא רבה]] תשע"ו - 3 באוקטובר 2015, נרצחו ברחוב אהרון בניטה כשהוא ומשפחתו הותקפו על ידי מחבל פלסטיני ב[[פיגוע דקירה|דקירות סכין]], והרב נחמיה לביא, ר"מ בישיבת עטרת כהנים אשר התגורר ב[[בית ויטנברג]] בסמיכות למקום האירוע, שניסה לחסל את המחבל בנשקו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.inn.co.il/News/News.aspx/307101|כותרת=הרב לביא ירד לסייע ונרצח|אתר=ערוץ 7|תאריך_וידוא=2017-06-15}}}}

בפיגוע דקירה שהתרחש ברחוב (בסמיכות לרחוב הברזל) בב' בניסן תשע"ח - 18 במרץ 2018 נרצח עדיאל קולמן.{{הערה|{{כיכר השבת|מערכת כיכר השבת|נרצח פיגוע הדקירה בי-ם: עדיאל קולמן הי"ד מכוכב השחר|271178|18 במרץ 2018}}}} הרצח נעשה במרחק של מטרים בודדים משוטרי מג"ב שהרגו את המחבל.

== ארכאולוגיה ==
{{להשלים|נושא=גאוגרפיה}}
בשנות השמונים של המאה ה-20 ערכו השלטונות הישראלים [[סקר ארכאולוגי]], כמו כן הועלו אז אבנים אחדות מהמפלס הקדום ונעשה בהם [[שימוש משני]] סמלי בריצוף הרחוב.
בחפירות שנערכו ברחוב התגלו כלים עתיקים עשויים חרס, שרידי [[בית בד]] מ[[ימי הביניים]].{{הערה|1=[http://www.houseinjerusalem.com/page.aspx?id=2 אטרקציות בעיר העתיקה]}} "מסעדת בין הקשתות" ברחוב מרוצפת באבנים מ[[תקופת בית שני]].{{הערה|1=[http://www.gojerusalem.co.il/article_1257/סיור-ארכיאולוגי-בירושלים- סיור ארכאולוגי בירושלים]}}

== אוכלוסייה וקהילות ==
מרבית תושבי הרחוב הם ערבים. לאורכו מתחמי מגורים ומוסדות ציבור, כגון ישיבות ובתי כנסת, של יהודים, בהם: [[בית ויטנברג]], [[בית דנון]], [[בית אלחנן]], [[ישיבת עטרת ירושלים]], [[בית הכנסת אוהל יצחק (הרובע המוסלמי)|בית הכנסת אהל יצחק]], [[בית הכנסת איגוד לוחמי ירושלים]], [[בית הכנסת אוהל בן ציון]] ו[[בית הכנסת חזון יחזקאל]].

ברחוב עוברת חלק מויה דולורוזה שמבקרים בה אלפי צליינים מדי יום. הרחוב משמש גם (בעיקר בשבתות) כמעבר מתפללים יהודים אל הכותל המערבי.

<gallery widths="200" heights="180">
קובץ:Al Wad street.jpg|[[כנסיית גבירתנו הדואבת]] ו[[האכסניה האוסטרית]] בקרן הרחובות הגיא וויה דולורוזה (דצמבר 2013)
קובץ:האכסניה-האוסטרית-נוף.jpg|קטע מרחוב הגיא ליד האכסניה האוסטרית
קובץ:Jerusalem, Old Town, Arab Quarter, porticus front.JPG|ה[[סביל]] הגדול באמצע הרחוב
</gallery>

== קישורים חיצוניים ==
* {{ויקישיתוף בשורה|Category:Al-Wad Street}}
* [[יהושע בן-אריה]], '''עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה''', ירושלים: הוצאת [[יד יצחק בן-צבי]], 1979, באתר "[[כותר (ספרייה דיגיטלית)|כותר]]"{{הבהרה|לא צורף קישור}}
* [[יהושע בן-אריה]], '''עיר בראי תקופה - ירושלים החדשה בראשיתה''', ירושלים: הוצאת [[יד יצחק בן-צבי]], 1979, באתר "[[כותר (ספרייה דיגיטלית)|כותר]]" {{הבהרה|לא צורף קישור}}
* [https://web.archive.org/web/20130320054749/http://www.oldcity-map.com/92584/רחובות-העיר רחובות העיר העתיקה - שמות ומשמעותם], באתר oldcity-map
* {{חדשות ארכאולוגיות|חיים ברבה ותאופיק דעאדלה|ירושלים, בית הכנסת אוהל יצחק|486|112|גיליון 119, 18 בפברואר 2007}}
* {{הארץ|ניר חסון|הגיא שמחלק את ירושלים|1.2765079|7 בנובמבר 2015|מנויים=לא}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{רחובות העיר העתיקה}}{{אתרי הרובע המוסלמי}}
[[קטגוריה:הרובע המוסלמי: רחובות]]