הצגת המקור של הדף "רמה ברומטרית"

{{מקורות|רמה=אין|נושא=מדעי הטבע}}
ב[[מטאורולוגיה]], '''רמה ברומטרית''' היא אזור שבו לחץ האוויר גבוה מסביבתו<ref>{{צ-ספר|מחבר=יואב יאיר וברוך זיו|שם=מבוא למטאורולוגיה - יחידות 1-4|מקום הוצאה=רעננה|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=2012|עמ=87|כרך=א'}}</ref>. כלומר, אזור בו [[לחץ אטמוספירי|הלחץ האטמוספירי]] (לחץ אוויר, ב[[כדור הארץ]]) הוא גבוה יחסית לאזור שסביבו. לצד רמה ברומטרית יימצא, בדרך כלל, [[שקע ברומטרי]].

הרמה הברומטרית מסומנת בדרך כלל באות '''H''' האות הראשונה במילה High, כלומר גבוה.

== זרימה ברמה ברומטרית ==
הזרימה ברמה ברומטרית היא אנטיציקלונית (נעה עם כיוון השעון). היא מאופיינת בעקמומיות בכיוון מחוגי השעון ובגזירת רוח אנטיציקלונית, כלומר הרוח חזקה יותר ככל שמתקרבים לאזור הלחץ הנמוך<ref>שם, עמ' 107</ref>. 

ללא השפעת חיכוך, זרימת האוויר מושפעת מכח גרדיאנט הלחץ,מהרמה החוצה, הכוח הצנטריפוגלי גם הוא פועל החוצה. מולם ככח שקול קיים כח קוריוליס שבחצי הכדור הצפוני יפעל ימינה מכיוון הרוח המקורי.  הדבר מוביל למהירות גבוהה יותר של הרוח. 

תחת השפעת חיכוך (כאשר זרימת האוויר סביב הרמה קרובה מתחככת בקרקע ולעיתים גם בשכבות אוויר) נחלשת הרוח, ונוטה (בחצי כדור הארץ הצפוני) שמאלה מכיוון האיזוברים כלומר זרמי הרוח סביב הרמה עוברים התבדרות, כלומר כמות האוויר היוצאת ממנה גדולה מזו שנכנסת אליה. התוצאה היא שאוויר שהתכנס ברום (לחץ גבוה) שוקע אל הקרקע, ובכך מייבש את האוויר ומונע היווצרות עננים. דבר זה מסביר את מזג האוויר הנאה המאפיין רמות. 

== רמות כחלק ממערכות הלחץ העולמיות ==
באזור [[קו המשווה]] קיים מאזן קרינה חיובי לאור קרבתו לשמש. אנרגיית החום הזו מועברת אל עבר הקטבים במנגנון הסרקולציה הגלובלית. באזור המשווה עולה אוויר מעלה ונע ברום לכיוון הקטבי, תנועת האוויר החם שעלה ונע לכיוון הקוטב יוצר ברום באור הסובטרופי חגורה אקלימית של רמות סובטרופיות בהן האוויר שוקע מתחם ומתייבש ולכן אזור זה הוא רצועה אקלימית מדברית<ref>שם, 249</ref>. תנועת האוויר מעלה באור קו המשווה, ומטה באזור הסובטרופי יוצרת תא סרקולציה ([[תא הדלי]]) שהוא חלק ממנגנון הסעת החום מקו המשווה לקטבים, המורכב מתאי הדלי משני צידי קו המשווה בהם כאמור אוויר חם מוסע לכיוון הקטבים ברום ואוויר קר מוסע לכיוון קו המשווה בשכבות האוויר הנמוכות, [[תא פרל|תאי פרל]] בהם אוויר חם מוסע לכיוון הקוטב בשכבות האוויר הנמוכות ואוויר קר מוסע לכיוון קו המשווה בשכבות הגבוהות, ותאים פולרים הדומי באופי זרימת האוויר בהם לתאי הדלי. חלוקה זו לתאי רקולציה נובעת מ[[כוח קוריוליס|אפקט קוריוליס]], שהוא כוח פיזיקלי מדומה כתוצאה מתנועה על גבי כדור.    

כמו תאי הדלי, בתא הפולרי אזורי הקטבים  קיימות רמות פולריות של לחץ גבוה- כיפות של אוויר קר. הרמות מונעות היווצרות עננים ומשקעים ומזרימות רוחות מזרחיות קרות.<ref>שם, 250</ref>  

== סוגי רמות ==
* [[רמה דינמית]]
* [[רמה תרמלית]]

== השפעותיה של הרמה הברומטרית ==
* [[רוח]] - האוויר, באופן כללי, זורם מן הרמה אל ה[[שקע ברומטרי|שקע]]. הוא לא עושה זאת בקו ישר, אלא בסיבוב. ברמה האוויר זורם עם [[כיוון השעון]] ב[[חצי הכדור הצפוני]] ונגד כיוון השעון ב[[חצי הכדור הדרומי]].
* [[התמוככות]] האוויר - ברמה ברומטרית האוויר נע למטה, תופעה זאת מדכאת התפתחות אנכית של [[ענן|עננים]]. תופעה זו גם גורמת בדרך כלל ל[[אינוורסיה (מטאורולוגיה)|אינוורסיה]] ו[[ערפל]].
* כאשר יש רמה ברומטרית (H) לא ירדו גשמים באותו מקום. הרמה הברומטרית היא כמו "מטרייה" לאותו אזור.

== רמות בעלות השפעה על ישראל ==

=== רמה טורקית ===
בחורף, הרי הקווקז ורמת אנטוליה מרכזים ביניהם לחץ אוויר. גוש אוויר קר באזור זה לאור המרחק מהים, ולכן נוטה להתפתח באזור טורקיה והקווקז רמה המכונה "רמה טורקית". הרמה עלולה להשפיע על ישראל והיא גורמת לרוח יבשה המגיעה מהמזרח כחלק מהתנועה האנטיציקלונית סביב הרמה. רמה זו גורמת למזג אוויר נאה בישראל בימי החורף<ref>{{צ-ספר|מחבר=יואב יאיר וברוך זיו|שם=מבוא למטאורולוגיה, יחידות 5-7|מקום הוצאה=רעננה|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=2015|עמ=29|כרך=ב'}}</ref>. 

=== רמה סיבירית ===
בחורף, רמה הנגרמת מגוש אוויר קר המתגבש באזור [[סיביר]] ומרכז אסיה מביאה איתה אוויר קר במיוחד המתבטא בישראל ברוחות צפון מזרחיות יבשות וקרות הישר ממרכז אסיה. גלי קור אלו, שאינם מופיעים מדי שנה עלולים לגרום לקור עז ולנזקים<ref>שם, עמ' 31</ref>.  

=== רמה אזורית ===
רמה שמרכזה ב[[האיים האזוריים|איים האזוריים]] ומתרחשת לאורך כל עונות השנה. הרמה מתפשטת לעיתים מזרחה ומביאה איתה רוחות צפון מערביות. רוחות אלו העוברות מעל הים הן לחות, וה גורמות למזג אוויר נאה אך לח. הלחות הגבוהה גורמת גם לערפילים בעמקי הצפון<ref>שם, עמ' 27</ref>.  

==ראו גם==
*[[מטאורולוגיה - מונחים]]
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=רמה ברומטרית}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|מדעי כדור הארץ}}
[[קטגוריה:סינופטיקה]]
[[קטגוריה:מטאורולוגיה]]

[[pl:Wyż baryczny]]