הצגת המקור של הדף "רפי רמון"

{{אישיות
| מקום לידה = [[מזרע]], [[פלשתינה (א"י)]] {{דגל|המנדט הבריטי}}
| פעילות בולטת = מייסד תערוכת "אגריטך" שהתקיימה בישראל עד שנת 2018, מנהל האגף למיכון וטכנולוגיה ב[[משרד החקלאות]] ויו"ר ה[[חברה ממשלתית|חברה הממשלתית]] "אגרידב"
| התחלת פעילות = [[1947]]
}}
'''רפי רמון''' (נולד ב-[[20 בפברואר]] [[1929]]) הוא מייסד התערוכה הבינלאומית לחקלאות וטכנולוגיה "[[אגריטך]]". כיהן כמנהל האגף למיכון וטכנולוגיה ב[[משרד החקלאות ופיתוח הכפר]] וכ[[יושב ראש]] החברה הממשלתית "[[אגרידב]]" לפיתוח חקלאות בארצות חוץ.

==קורות חיים==
נולד ב[[קיבוץ]] [[מזרע]] לעדה ופנחס רמון, ממייסדי קיבוץ מזרע ב[[עמק יזרעאל]]. למד בבית הספר היסודי והתיכון ב[[שומריה (מוסד חינוכי)|שומריה]] במשמר העמק.

בשנת [[1947]] הצטרף כחבר קיבוץ מזרע והחל בעבודתו בענף הפלחה וכמנהל המוסך לטרקטורים והמיכון החקלאי{{מקור|נושא=אישים|נושא2=ישראל}}. בשנת 1948 היה מראשוני הלוחמים בחטיבת גולני בגדוד 14 ובגדוד הפשיטה 19. לחם כמ"כ בקרבות משמר העמק, כיבוש מגידו, ומשטרת לג'ון, ב[[הגליל התחתון|גליל התחתון]] לחם בקרבות הכפר לוביה. ב[[מבצע חירם]] השתתף בשחרור הגליל העליון. פיקד על מחלקה בגדוד 19 בלחימה בגזרת עזה רפיח ב[[מבצע חורב]]. ב[[מבצע עובדה]] השתתף עם הכוח של "גולני" בכיבוש הערבה ו[[אום רשרש]] - אילת,<ref>{{צ-ספר|מחבר=רפי רמון|שם=בן ארץ ישראל|מקום הוצאה=תל-אביב|מו"ל=הוצאת "סער"|שנת הוצאה=2019|עמ=96 - 129}}</ref> בהמשך שירת כקצין בחיל השריון במילואים ולחם במבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום כיפור בה נפצע, שירת כמג"ד עד שחרורו בדרגת סגן-אלוף.

בשנת [[1951]] נישא לרותי לבית ברם והם הורים לסמדר, נטע ועוזי. בשנת 1962 התקבל לעבודה במשרד החקלאות בהדרכה בנושא המיכון החקלאי באזור רחובות וביישובי ההר ליד ירושלים. בשנת 1965 מונה למנהל המחלקה למיכון חקלאי במשרד החקלאות, ובשנת 1970 הקים וניהל את האגף למיכון וטכנולוגיה במשרד החקלאות. רמון היה המייסד של התערוכה הבין-לאומית לחקלאות וטכנולוגיה "אגריטך", שמטרתה קידום הייצוא הישראלי וקשרי החוץ בחקלאות. הוא שימש כיושב ראש ומנכ"ל התערוכה במשך 20 שנה בשנים 1976–1996.

במהלך שנות עבודתו השלים לימודי מיכון טכנולוגיה והנדסה חקלאית. בשווייץ ובאנגליה, במדרשה לחקלאות השתתף בהשתלמות מטעם "אורט העולמי" במיכון וטכנולוגיה בחקלאות.

בתחילת שנות השמונים כיהן כנשיא האגודה להנדסה חקלאית - גוף שמטרתו קידום ופיתוח הקשרים בין העוסקים במחקר, פיתוח, הדרכה וייצור של טכנולוגיות חדשניות הקשורות בייצור החקלאי. בשנה זו מונה רמון ליו"ר איגוד יצרני המיכון החקלאי "כרמל מערכות" על ידי שר החקלאות אריאל שרון למטרת קידום יצוא מערכות המיכון החקלאי. במשך שמונה שנים היה מרצה לנושא הנדסה חקלאית בבית הספר להנדסאים "יד נתן". כעשר שנים היה חבר הדירקטוריון של החברה הממשלתית "אגרידב" לפיתוח חקלאי בארצות חוץ, ובשנת 1997 מונה ליו"ר החברה.{{הערה|{{גלובס|מאת מיכל רוה|שר החקלאות, רפאל איתן, פועל למינוי מקורביו ליו"ר ומנכ"ל אגרידב|149301|27 במאי 1997}}}}

בשנת 1997 פנה שר החקלאות דאז, [[רפאל איתן]], אל רמון וביקש ממנו להתמנות כיושב ראש צוות ההיגוי להקמת מרכז לחקלאות מתקדמת במקוה ישראל. היה חבר הוועד המנהל של [[המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל]] בהתנדבות בין השנים 2005–2016.{{הערה|1=[https://shimur.org/mpps/עיתון-אתרים-גיליון-55-אפריל-2015/ "אתרים", גיליון 55, אפריל 2015], ביטאון המועצה לשימור אתרים בישראל.}}

=== אגריטך - התערוכה הבינלאומית לחקלאות וטכנולוגיה ===
[[קובץ:הוקרה מייסד אגריטך רפי רמון.jpg|ממוזער|תעודת הוקרה שהוענקה למייסד תערוכת אגריטך בשנת 1999 לאחר עשרים שנות ניהול|טקסט=]]
רמון הוא המייסד והוגה רעיון התערוכה ומי שיישם אותה הלכה למעשה. בשנת 1970 הציע לבית הספר [[מקוה ישראל]] לקיים תערוכה וימי שדה למיכון וטכנולוגיה בחקלאות, אצלם ובשיתופם. בין השנים 1970–1973 התקיימו ימי שדה ותערוכה להם היו שותפים האגף למיכון וטכנולוגיה - [[משרד החקלאות]], [[ארגון עובדי הפלחה]] ומקוה ישראל. בפברואר שנת 1976 הוחלט להפוך את ימי השדה לתערוכה בינלאומית. רמון הציע כי שמה של התערוכה יהיה "אגריטך" (קיצור של אגריטכנולוגיה). הוא פנה ל[[מכון היצוא הישראלי]] והציע לו להצטרף לצוות ההיגוי וארגון התערוכה. אגריטך יצאה לדרך ב-13 בספטמבר 1976. זו הייתה התערוכה הבינלאומית הראשונה לחקלאות וטכנולוגיה בישראל.

"אגריטך 76", התערוכה הראשונה, נערכה במשך ארבעה ימים והחלה בטקס פתיחה במעמד ראש הממשלה דאז [[יצחק רבין]] ושר החקלאות דאז [[אהרן אוזן]]. בשנת 1979 עברה התערוכה למרכז הירידים בתל אביב ונפתחה במעמד שר החקלאות דאז [[אריאל שרון]]. בשנת 1983 הגיעו לישראל לתערוכת החקלאות לראשונה משלחות מ[[קליפורניה]], [[אריזונה]], ו[[טקסס]] ובראשן מושלים ומזכירי מדינה; שרי חקלאות ממדינות ב[[אירופה]] ו[[מנכ"ל]]ים של משרדי חקלאות התארחו אצל שר החקלאות דאז [[פסח גרופר]]. גם מספר האורחים גדל ל-4,500 אישה ואיש מ-80 מדינות.

בשנת 1986 אופיינה אגריטך בשילוב בתי צמיחה וחקלאות סופר אינטנסיבית כאגף נוסף, ושולבו ביתנים מיוחדים למחקר ופיתוח חקלאי ולחינוך התיישבותי. התערוכה נפתחה במעמד שר החקלאות דאז [[אריה נחמקין|אריק נחמקין]].

לקראת תערוכת "אגריטך 90" הוקמה עמותה ציבורית. התערוכה נפתחה במעמד נשיא המדינה דאז [[חיים הרצוג]]. בשנה זו הוצגה גם לראשונה תערוכת הפרחים, בשיתוף מועצת הפרחים. האורחים יצאו לסיורים באתרי הגידולים החקלאיים בכל הארץ.

אגריטך אביב 93 שנערכה בחודש מאי נפתחה במעמד ראש הממשלה דאז [[יצחק רבין]] ושר החקלאות דאז [[יעקב צור (שטיינברג)|יעקב צור]]. לתערוכה הגיעו 7500 אורחים מ-120 מדינות ובהן משלחות רבות ממדינות ערב: [[ערב הסעודית|סעודיה]], [[מצרים]], [[ירדן]], [[מרוקו]], [[תוניסיה]], [[לבנון]] ו[[מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ|מדינות המפרץ]].

בשנת 1996 התארחו 7800 אורחים מ-125 מדינות, וכן רבבות מבקרים מישראל הפתיחה במעמד ראש הממשלה [[שמעון פרס]].

מאז שנת 1976 כל תערוכות אגריטך היוו מנוף רב חשיבות ומאיץ לקידום יצוא המיכון והטכנולוגיה ותשומות בחקלאות מישראל לרחבי תבל. לרבות מן החברות, התערוכה הייתה בבחינת מדרגה ראשונה לעולם הייצוא. אגריטך הייתה לתערוכה המפורסמת ביותר בעולם וחלון ראווה להישגי החקלאות הישראלית ולהאדרת שמה בעולם כולו.<ref>{{צ-ספר|מחבר=רפי רמון|שם=בן ארץ ישראל|מקום הוצאה=תל-אביב|מו"ל=הוצאת "סער"|שנת הוצאה=2019|עמ=223 - 248}}</ref>
לקראת תערוכת אגריטך 96 החליט רמון לפרוש מתפקידו לאחר עשרים שנות ניהול.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://kenes-exhibitions.com/agritech/history-of-the-agritech-exhibition-by-shimon-vilnai/|הכותב=שמעון וילנאי|כותרת=ההיסטוריה של תערוכות אגריטך|אתר=אגריטך 18|תאריך=30/04/2018}}</ref>

=== שליחות וקשרי חוץ בחקלאות ===
* בתקופת עבודתו במשרד החקלאות, פעל רמון בשליחויות [[תה"ל]], אגרידב ואגריטך ויזם פרויקטים, וקשרי חוץ חקלאיים במדינות רבות, חלקן מדינות ללא קשרים דיפלומטיים עם ישראל ובכללן רוסיה בתקופת [[מסך הברזל]].{{הערה|1=גדעון רותם, [http://www.tmoshavim.org.il/uploadimages/yevuldec.pdf רפי רמון הוגה רעיון אגריטך], "יבול-שיא" דצמבר 2012 עמ' 35-37.}}
* ברעש האדמה ב[[איראן|אירן]] בחבל קאזווין בשנת 1966 נחרבו עשרות כפרים, רפי רמון יצא, בשליחות חברת [[תה"ל]], כיועץ למיכון חקלאי למנהל פרויקט השיקום. רמון פעל לשיפור דרכי עיבוד הקרקע והכנתה, לקראת זריעה של גידולי השדה, ולארגון מערך המיכון החקלאי. .
* סגן רוה"מ ושר התעשייה של [[אוסטרליה]] [[ג'ון מקיואן]] הזמין את רמון, בשנת 1970, לאזורי חקלאות באוסטרליה, לצורך יצירת קשרי ידע עם מדינת ישראל, בתחום המיכון והטכנולוגיה בחקלאות. רמון היה הנציג הראשון של המדינה בתחומים אלה. <ref>{{צ-ספר|מחבר=רפי רמון|שם=בן ארץ ישראל|מקום הוצאה=תל-אביב|מו"ל=הוצאת "סער"|שנת הוצאה=2019|עמ=186 - 188}}</ref>
*רמון יצא, בשנת 1972, בשליחות מיוחדת של [[תה"ל]] ו[[הבנק העולמי]] ל[[קוריאה הדרומית|דרום קוריאה]]. בעקבות השליחות הוכנסה לאזורים קומגנג ופיונטק טכנולוגיה מתקדמת בשטחי גידול גדולים. לראשונה בדרום קוריאה, הופעלו 40 טרקטורים חדישים מונעים בארבעה אופנים רתומים למכונות עיבוד מותאמות בשדות האורז במקום בהמות ומכונות ידניות.<ref>{{צ-ספר|מחבר=רפי רמון|שם=בן ארץ ישראל|מקום הוצאה=תל-אביב|מו"ל=הוצאת "סער"|שנת הוצאה=2019|עמ=197 - 203}}</ref>
*רמון השתתף בשנת 1980 במשלחת הראשונה למצרים להקמת פרויקטים חקלאיים לאחר חתימת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים|הסכם השלום]]. זו הייתה יוזמה המשותפת לשר החקלאות [[אריאל שרון|אריק שרון]] ושר החקלאות המצרי ד"ר דאווד. במצרים נערכו סיורים ודיונים להערכות מקצועיות ואופרטיביות לביצוע פרויקטים חקלאיים. בימי הביקור הוזמנה המשלחת לאירוע החתונה של בת שר החקלאות המצרי בביתו בקהיר. ושם בהפתעה רבה נפגשה עם הנשיא [[אנואר סאדאת|סאדאת]], שהדגיש את החשיבות המיוחדת שהוא רוחש לפעילות ישראל לפיתוח החקלאות במצרים. תקופה קצרה לאחר ביקור המשלחת וסיכומיה, החלה חברת "אגרידב" הממשלתית בביצוע הפרויקטים החקלאיים במצרים משך מספר שנים.<ref>{{צ-ספר|מחבר=רפי רמון|שם=בן ארץ ישראל|מקום הוצאה=תל-אביב|מו"ל=הוצאת "סער"|שנת הוצאה=2019|עמ=259 - 263}}</ref>
*בשנת 1981 יצא רמון כראש משלחת יצרני המיכון החקלאי "כרמל מערכות" וכיו"ר תערוכת "אגריטך" לתערוכה הבינלאומית של קליפורניה והיה אורח כבוד של יו"ר התערוכה. בביתן ישראל התקיימה פגישה עם מושל קליפורניה ג'רי בראון, ועם מזכירת המדינה גברת מארץ' פון יו. במעמד זה הוזמנה מזכירת המדינה להתארח בתערוכת "אגריטך 83", והיא אכן הגיעה לישראל.
*שלוש שנים טרם כינון היחסים הדיפלומטיים והקמת השגרירות הישראלית ב[[ספרד]], בשנת 1983, הוזמן רמון כאורח כבוד של נשיא התערוכה החקלאית הבין לאומית FIMA בסרגוסה ספרד. הזמנתו לתערוכה הייתה המשך למערכת הקשרים שנרקמו עם נשיא התערוכה הספרדית. בתערוכה השתתפו לראשונה יצרנים ישראלים כמציגים בביתן. בטקס השתתף גם [[שמואל הדס]] נציג משרד החוץ אשר ימונה בינואר 1986 לשגריר ישראל הראשון בספרד.
*חמש שנים טרם קשירת היחסים הדיפלומטיים עם [[הונגריה]], בשנת 1984, יצר רמון קשר עם בכירי הקואופרטיבים החקלאיים במדינה, ובעיקר עם נשיא הקואופרטיבים שהיה הדמות הבכירה ביותר בחקלאות ההונגרית. הונגריה הייתה עדיין תחת משטר קומוניסטי. המטרה הייתה יצוא טכנולוגיה ותשומות חקלאיות מישראל. בסודיות רבה משך מספר חודשים תוכננה תוכנית לביקור שר החקלאות של ישראל [[אריה נחמקין|אריק נחמקין]] כאורחו של עמיתו ההונגרי. ואכן בשלב מסוים הוזמנו נחמקין ורמון לביקור בן שבוע ימים להונגריה כאורחי שר החקלאות ההונגרי. כולל תוכנית ביקור בחקלאות המקומית. הביקור הווה תחילת יחסי סחר ויצוא תשומות חקלאיות מישראל להונגריה. בסודיות רבה נערכה פגישה מרגשת עם הרב הראשי של יהדות הונגריה בבית הכנסת בבודפשט.<ref>{{צ-ספר|מחבר=רפי רמון|שם=בן ארץ ישראל|מקום הוצאה=תל-אביב|מו"ל=הוצאת "סער"|שנת הוצאה=2019|עמ=273 - 275}}</ref>
*בשנת 1989 הוזמן רמון כאורח שר החקלאות הסובייטי לביקור בן שלושה שבועות בברית המועצות. המטרה שלהם הייתה להיעזר בידע המקצועי של רפי רמון בקולחוזים ולשמוע מרמון על דרכים לשיפור ולשיתוף פעולה מקצועי בתעשיית המיכון החקלאי ומכוני המחקר והפיתוח. בתום הביקור נערך דיון בראשות שר החקלאות וסוכם על ביצוע פרויקט לדוגמה: גידול 1000הקטר (10,000דונם) עגבניות לתעשייה בשיטות עיבוד ישראליות. הפרויקט בוצע ב[[מולדובה]] על ידי חברת אגרידב. שר החקלאות המולדובי אנדרי סנגלי, שנבחר כעבור שנה לרוה"מ, נפגש עם [[יצחק רבין]] בבואו כאורח תערוכת אגריטך 93. הפרויקט לווה ביצוא ציוד השקיה ומיכון חקלאי במיליוני דולרים.<ref>{{צ-ספר|מחבר=רפי רמון|שם=בן ארץ ישראל|מקום הוצאה=תל-אביב|מו"ל=הוצאת "סער"|שנת הוצאה=2019|עמ=276 - 287}}</ref>
*ממשלת ישראל החליטה להשתתף בשנת 1990 בביתן לאומי ישראלי בתערוכה העולמית אקספו שנפתחה בסביליה ספרד בשנת 1992. השר [[גדעון פת]] הזמין את רמון להתייעצות כדי לקבל חוות דעתו לאפשרויות הביצוע ולוח זמנים. שותף לכך היה גם שר החקלאות [[רפאל איתן]]. רמון הגיש לשר החקלאות הצעת מסגרת ונושאים עיקריים שיוצגו בביתן ישראל והיה מעורב בכל שלבי הפעלתו של הביתן הלאומי הישראלי. התקציב לבצוע וההפעלה היה 10 מיליון דולר. השתתפות ישראל סוכמה כהצלחה גדולה בהצגת ההישגים בתחומים הרבים שהודגשו והוצגו בביתן ובתערוכה, בפני מאות אלפי המבקרים בשבעת חודשי [[תערוכה עולמית|התערוכה העולמית]] "אקספו 92 סביליה" בספרד.<ref>{{צ-ספר|מחבר=רפי רמון|שם=בן ארץ ישראל|מקום הוצאה=תל-אביב|מו"ל=הוצאת "סער"|שנת הוצאה=2019|עמ=290 - 291}}</ref>
*בשנת 1996 נשלחו רפי רמון וד"ר יוסי ברץ ל[[רואנדה]] כנציגי משרד החוץ בעקבות הטבח של 800 אלף בני [[טוטסי|שבט הטוטסי]] על ידי שבט ה[[הוטו]]. המטרה הייתה לסייע בשיקום של כ-125 אלף ממשפחות הפליטים, ולשכנם בכפרים חדשים בשטחים שהוקצו לכך. הפליטים עצמם היו אמורים להקים בתי מגורים מלבני בוץ וקש. לסיור ההכנה הצטרף גם שלמה אביטל שגריר ישראל ב[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו|זאיר]] אשר לימים מונה לשגריר ברואנדה.
*שר החקלאות ההודי ביקר בתערוכת אגריטך בשנת 1996, בראש משלחת בת 300 חקלאים נבחרים. במהלך ביקורו סוכם לראשונה על ביצוע פרויקט לגידול כותנה בהודו בהיקף של 2500 הקטר (25,000 דונם) בשיטות העיבוד, ההשקיה והגידול הישראליות. הסיכום היה במעמד שר החקלאות של ישראל [[יעקב צור (שטיינברג)|יעקב צור]], שר החקלאות ההודי רדהקרישנה פטיל, ורפי רמון יו"ר חברת "אגרידב". הפרויקט שבוצע בשיתוף פעולה עם שתי אוניברסיטאות במדינת מהרשטרה זכה להצלחה רבה. במשך תקופת הגידול כבר בשנה הראשונה, ביקרו בשדות הכותנה אנשי המחקר, ההדרכה, וכ 100,000 חקלאים. את הפרויקט ניהל זאב הדני מגבעת ברנר. השקיית הכותנה בוצעה בציוד השקיה ומערכות בקרה מתוצרת חברת פלסטרו גבת ישראל, בהיקף של 1,500,000$ וכ-400,000$ מיכון חקלאי מישראל.<ref>{{צ-ספר|מחבר=רפי רמון|שם=בן ארץ ישראל|מקום הוצאה=תל-אביב|מו"ל=הוצאת "סער"|שנת הוצאה=2019|עמ=304 - 308}}</ref>

==לקריאה נוספת==
*'''1986 הייתה שנת מיתון ברכישת טרקטורים וציוד חקלאי''', רפי רמון, [[השדה (כתב עת)]] מ"ח, 1988.
* '''"אגריטך אביב - 93", חלון ראווה לטכנולוגיה חקלאית-תעשייתית:''' ריאיון עם רפי רמון, מנהל האגף למיכון וטכנולוגיה במשרד החקלאות, יו"ר "אגריטך", [[יוסף גלילי]], [[השדה (כתב עת)]], ע"ג, 1993.
* '''בן ארץ ישראל''', רפי רמון, תל אביב: הוצאת "סער", 2019.

== קישורים חיצוניים ==
* {{למרחב||עשור דינמי במיכון החקלאות|19700916|54}}
* {{מעריב||נפתחה התערוכה למיכון וטכנולוגיה בחקלאות|19760913|221}}
* {{דבר|א. סדומי|מכונות וטכנולוגיה בחקלאות יצוא ממדרגה ראשונה|19810910|145}}
* {{דבר||מבזקים - שרים מאמריקה הלטינית באגריטך 81|19810625|151}}
* {{דבר||אגריטך 83|19831003|179}}
* {{מעריב|אהרן פריאל|חקלאות - הונגריה תשתתף בתערוכה הבינלאומית לטכנולוגיה חקלאית אגריטך 86 שתיערך בספטמבר בגני התערוכה בתל אביב|19860428|136}}
* {{מעריב|אהרן פריאל|כי מ"אגריטך" יצאו חידושים|19860916|267}}
* {{מעריב|אהרן פריאל|"המטרה יצוא ב-2.25 מיליארד דולר"|19861014|205}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:רמון, רפי}}
[[קטגוריה:מנכ"לים ישראלים]]
[[קטגוריה:לוחמי חטיבת גולני]]
[[קטגוריה:חברי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל]]
[[קטגוריה:מזרע: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי המוסד החינוכי שומריה]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1929]]