הצגת המקור של הדף "שטרלזונד (סיירת, 1911)"

{{אונייה
| שם = {{מימין לשמאל|"שטרלזונד"}}
| שם בשפת המקור = SMS Stralsund
| תמונה =
| כיתוב =
| סוג = [[סיירת קלה]]
| צי = {{דגל|הצי הקיסרי הגרמני||+}} {{ש}} {{דגל|צרפת}} [[הצי הצרפתי]]
| סדרה = [[הסיירות מסדרת מגדבורג|מגדבורג]]
| תחילת הבנייה = [[1910]]
| הושקה = [[4 בנובמבר]] [[1911]]
| הוכנסה לשירות = [[10 בדצמבר]] [[1912]]
| הוצאה משירות = [[1935]]
| גורלה = נגרטה
| הדחק = סטנדרטי: 4,570 טון, מקסימלי: 5,587 טון
| אורך = 138.7 מ'
| רוחב = 13.5 מ'
| שוקע = 4.4 מ'
| מהירות = 27.6 [[קשר (יחידת מידה)|קשר]] (51.1 קמ"ש)
| צוות = 354
| טווח שיוט = 10,780 ק"מ
| הנעה = 16 דוודי קיטור, 25,000 כוחות סוס,{{ש}} המניעים 2 מדחפים
| שריון = שריון עיקרי – 60 מ"מ {{ש}} סיפון – 60 מ"מ {{ש}} מגדל הניווט – 100 מ"מ
| חימוש = 12 תותחים 105 מ"מ (4.1 אינץ') {{ש}} 2 צינורות טורפדו 500 מ"מ (19.7 אינץ') {{ש}} 120 [[מוקש ימי|מוקשים]]
}}
"'''שטרלזונד'''" (ב[[גרמנית]]: '''SMS Stralsund''') הייתה [[סיירת קלה]] מסדרת מגדבורג של [[הצי הקיסרי הגרמני]]. הסדרה שלה כללה שלוש אוניות נוספות: [[מגדבורג (סיירת, 1911)|מגדבורג]], [[ברסלאו (סיירת, 1911)|ברסלאו]] ושטרסבורג. היא נבנתה במספנת AG Weser ב[[ברמן]] מ-[[1910]] עד דצמבר [[1912]], כאשר נכנסה לשירות ב[[צי הים הפתוח]]. האונייה הייתה חמושה בסוללה ראשית של 12 תותחי 10.5 ס"מ SK L/45 ומהירות מרבית של 27.5 קשרים (50.9 קמ"ש).

שטרלזונד שובצה לכוחות הסיור של צי הים הפתוח במשך רוב הקריירה שלה. היא ראתה פעולות משמעותיות בשנים הראשונות של [[מלחמת העולם הראשונה]], כולל מספר מבצעים מול החוף הבריטי וקרבות [[קרב מפרץ הלגולנד|מפרץ הלגולנד]] ו[[קרב שרטון דוגר (1915)|שרטון דוגר]], באוגוסט [[1914]] ובנובמבר [[1915]], בהתאמה. היא לא נפגעה באף אחת מהפעולות. האונייה הייתה במספנה במהלך [[קרב יוטלנד]], ולכן היא החמיצה את הקרב. לאחר תום המלחמה היא שירתה לזמן קצר ב[[רייכסמרינה]] לפני שנכנעה ל[[מדינות ההסכמה]]. היא נמסרה ל[[הצי הצרפתי|צי הצרפתי]], שם שירתה כמילוז עד [[1925]]. היא הוצאה משירות רשמית ב-[[1933]] ופורקה לגרוטאות שנתיים מאוחר יותר.

== תכנון ==
שטרלזונד הייתה באורך כולל של 138.7 מטר (455 רגל), רוחב של 13.5 מטר (44 רגל) ו[[שוקע]] של 4.4 מטר (14 רגל) מקדימה. [[הדחק]] האונייה היה 4,570 טונות (4,500 טונות ארוכות) בתפוסה סטנדרטית ועד 5,587 טונות (5,499 טונות ארוכות) במעמס מלא. מערכת ההנעה שלה כללה שלושה סטים של טורבינות קיטור של ברגמן שהניעו שלושה מדחפים. אלה הופעלו על ידי שישה עשר דוודי צינור מים על בסיס פחם מסוג מארין, למרות שהם שונו מאוחר יותר לשימוש במזוט שרוסס על הפחם כדי להגביר את קצב השריפה שלו. הם תוכננו להספק של 25,000 [[כוחות סוס]] (19,000 [[קילוואט]]), ולהעניק לאונייה מהירות מרבית של 27.6 [[קשר (יחידת מידה)|קשרים]] (51.1 [[קמ"ש]]), אבל היא הגיעה ל-35,515 כוחות סוס (26,484 קילוואט) ולמהירות מרבית של 28.2 קמ"ש (52.2 קמ"ש) במהלך בדיקת המהירות הראשונית שלה. שטרלזונד נשאה 1,200 טון של פחם, ועוד 106 טון של נפט שהעניקו לה טווח של כ-5,820 [[מיל ימי|מיילים ימיים]] (10,780 [[ק"מ]]) במהירות של 12 קשרים (22 קמ"ש). היה לה צוות של 18 קצינים ו-336 מלחים.

האונייה הייתה חמושה בסוללה ראשית של 12 תותחי 10.5 ס"מ (4.1 אינץ') SK L/45 במעמדים בודדים. שניים הוצבו זה לצד זה קדימה על המצודה, שמונה מוקמו באמצע האונייה, ארבעה משני הצדדים, ושניים זה לצד זה מאחור. התותחים היו בעלי הגבהה מקסימלית של 30 מעלות, מה שאפשר להם לירות במטרות עד 12,700 מטרים (13,900 יארד). סופקו להם 1,800 פגזים של תחמושת, 150 פגזים לכל תותח. היא הייתה מצוידת גם בזוג צינורות טורפדו 50 סנטימטרים (19.7 אינץ') עם חמישה [[טורפדו]]ת; הצינורות היו שקועים בגוף האונייה ב[[מטח דופן|צד הרוחב]]. היא גם יכלה לשאת 120 [[מוקש ימי|מוקשים]]. האונייה הייתה מוגנת על ידי חגורת שריון ב[[קו טעינה|קו המים]] בעובי 60 מילימטרים (2.4 אינץ') באמצע הספינה. במגדל הניווט היו דפנות בעובי 100 מילימטרים (3.9 אינץ'), והסיפון היה מכוסה עם לוח שריון בעובי עד 60 מ"מ.

== היסטוריית שירות ==
שטרלזונד הוזמנה תחת שם החוזה "ארזאץ קורמוראן", הונחה במספנת AG Weser ב[[ברמן]] בספטמבר [[1910]] ו[[טקס השקת אונייה|הושקה]] ב-[[4 בנובמבר]] [[1911]], ולאחר מכן החלו עבודות האבזור. היא נקראה על שם הסקונר הקודמת שטרלזונד, ונכנסה לשירות ב[[צי הים הפתוח]] ב-[[10 בדצמבר]] [[1912]]. לאחר מכן היא ערכה ניסויים ימיים, שנמשכו עד [[15 בפברואר]] [[1913]]. שטרלזונד בילתה את רוב הקריירה שלה בכוחות הסיור של צי הים הפתוח.

=== מלחמת העולם הראשונה ===
ב-[[16 באוגוסט]], כשבועיים לאחר פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], שטרלזונד ושטרסבורג ערכו סריקה לתוך ההופדן כדי לחפש כוחות סיור בריטיים. שתי הסיירות נתקלו בקבוצה של שש עשרה [[משחתת|משחתות]] בריטיות וב[[סיירת קלה]] במרחק של כ-{{יחידות|10000|m}}. בשל הנחיתות המשמעותית, שתי הסיירות הגרמניות ניתקו מגע וחזרו לנמל.

הפעולה הגדולה הראשונה של האונייה הייתה [[קרב מפרץ הלגולנד]] ב-[[28 באוגוסט]] [[1914]]. [[סיירת מערכה|סיירות מערכה]] ו[[סיירת קלה|סיירות קלות]] בריטיות פשטו על מסך הסיור הגרמני ב[[מפרץ הלגולנד]]. בשעה 12:30, שטרלזונד, דנציג ו[[אריאדנה (סיירת, 1900)|אריאדנה]] הגיעו כדי לתגבר את [[קונטר-אדמירל]] [[לברכט מאס]], והפכו במהירות את הגאות נגד הסיירות הקלות הבריטיות. זמן קצר לאחר מכן, סיירות המערכה הבריטיות התערבו והטביעו את אריאדנה ואת [[אוניית דגל|אוניית הדגל]] של מאס, [[קלן (סיירת, 1909)|קלן]]. שטרלזונד ושאר הסיירות הקלות ששרדו נסוגו לתוך האובך ותוגברו על ידי סיירות המערכה של [[קבוצת הסיור הראשונה|קבוצת הסיור I.]] שטרלזונד ודנציג חזרו וחילצו את רוב הצוות של אריאדנה.

היא גם השתתפה ב[[הפשיטה על ירמות'|פשיטה על ירמות']] ב-[[2 בנובמבר|2]]–[[3 בנובמבר]] 1914, כמסך סיור של קבוצת הסיור I. בזמן שסיירות המערכה הפגיזו את העיירה ירמות', שטרלזונד הניחה שדה מוקשים, שהטביע ספינת קיטור ואת הצוללת אה"מ D5 שהתייצבה ליירט את הפושטים הגרמנים. לאחר השלמת ההפגזה חזרה השייטת הגרמנית לנמל מבלי להיתקל בכוחות בריטיים. שטרלזונד נכחה גם במהלך [[הפשיטה על סקרבורו, הרטליפול וויטבי]], שוב כמיסוך עבור קבוצת הסיור I. בנסיגה לאחר הפגזת העיירות, הגרמנים כמעט יורטו על ידי הכוחות הבריטיים; הסיירת [[אה"מ סאות'המפטון (1912)|אה"מ סאות'המפטון]] הבחינה בשטרלזונד ובכמה [[טרפדת|סירות טורפדו]], אולם בלבול על סיפון אוניית הדגל הבריטית אפשר לשייטת הגרמנית להימלט. ב-[[25 בדצמבר]] פתחו הבריטים בפשיטה על קוקסהאפן, התקפה אווירית על בסיס הצי הגרמני ב[[קוקסהאפן]] ובסיס האוויר נורדהולץ. שטרלזונד ירתה לעבר אחד ה[[מטוס ימי|מטוסים]] התוקפים, אך לא הצליחה להפיל אותו.

האונייה הייתה שוב חלק ממסך הסיור של קבוצת הסיור I ב[[קרב שרטון דוגר (1915)|קרב שרטון דוגר]] ב-[[24 בינואר]] [[1915]]. שטרלזונד וגראודנץ הוקצו לקדמת המערך ו[[רוסטוק (סיירת, 1912)|רוסטוק]] וקולברג הפליגו משני צידי המערך; כל סיירת נתמכה על ידי חצי שייטת של סירות טורפדו. בשעה 08:15, תצפיות על שטרלזונד וקולברג הבחינו בעשן כבד מאוניות מלחמה בריטיות גדולות שהתקרבו למערך. מכיוון שהצי הגרמני העיקרי היה בנמל ולכן לא היה מסוגל לתמוך בסיירות המערכה, החליט היפר לסגת במהירות גבוהה. אולם סיירות המערכה הבריטיות הצליחו להדביק את הגרמנים, ובקרב שלאחר מכן הוטבעה [[סיירת משוריינת|הסיירת המשוריינת]] הגדולה [[בליכר (סיירת, 1908)|בליכר]].

שטרלזונד לא הייתה זמינה ב[[קרב יוטלנד]] ב-[[31 במאי]] – [[1 ביוני]] [[1916]] מאחר שחומשה באותה העת בתותחי 15 ס"מ SK L/45. השיפוץ הושלם במספנת Kaiserliche Werft ב[[קיל]], ובמהלכו 12 תותחי 10.5 ס"מ הוחלפו בשבעה תותחי 15 ס"מ ושני תותחי 8.8 ס"מ SK L/45. ב-[[2 בפברואר]] [[1918]] פגעה שטרלזונד במוקש שהונח על ידי ספינות בריטיות ב[[הים הצפוני|ים הצפוני]]. ה[[דרדנוט (סוג אונייה)|דרדנוט]] [[קייזרין (אוניית מערכה, 1911)|קייזר]] וכמה אוניות אחרות יצאו החוצה כדי ללוות את שטרלזונד בחזרה לנמל. האונייה לא הייתה זמינה למבצע הצי הגדול ב-[[23 באפריל|23]]–[[24 באפריל]] 1918 בניסיון ליירט שיירה בריטית ל[[נורווגיה]].

=== שירות לאחר המלחמה ובצרפת ===
[[קובץ:2006-03-xx_Schiffsglocke_kleinen_Kreuzers_S.M.S._Stralsund.jpg|ממוזער| הפעמון של שטרלזונד באנדרטת הצי לאבו]]
לאחר המלחמה, שטרלזונד שירתה לזמן קצר ב[[רייכסמרינה]] שאורגן מחדש בשנת [[1919]]. [[חוזה ורסאי|הסכם ורסאי]] קבע כי האונייה אמורה להתפרק מנשקה ולהימסר ל[[מדינות ההסכמה]] תוך חודשיים מרגע החתימה על האמנה. היא נמסרה ל[[צרפת]] כשלל מלחמה תחת שם העסקה "Z". האונייה נמסרה רשמית בשרבורג ב-[[3 באוגוסט]] [[1920]]. עם הגעתה לצרפת, היא עברה שיפוץ קל שכלל בעיקר החלפת תותחי 8.8 ס"מ בתותחי [[נ"מ]] 75 מ"מ (3 אינץ').

שמה של האונייה שונה ל'''מילוז''' והיא שירתה לזמן קצר ב[[הצי הצרפתי|צי הצרפתי]] בצי הים התיכון הצרפתי כחלק מהפלגה הקלה השלישית ביחד עם שאר הסיירות הגרמניות לשעבר [[רגנסבורג (סיירת, 1914)|סטרסבור]] ו[[קניגסברג (סיירת, 1915)|מץ]] והסיירת [[האימפריה האוסטרו-הונגרית|האוסטרו-הונגרית]] לשעבר [[נובארה (סיירת, 1913)|תיונוויל]]. מילוז נשארה בשירות עד שיפוץ בשנת [[1925]] ב[[ברסט (צרפת)|ברסט]]. בשלב זה, היא הייתה שחוקה לחלוטין ולכן הוכנסה למילואים זמן קצר לאחר השלמת השיפוץ. ב-[[15 בפברואר]] [[1933]], מילוז נמחקה מרשימות הצי ופורקה לגרוטאות בברסט ב-[[1935]]. פעמון האונייה הוחזר מאוחר יותר ל[[גרמניה]] והוא מוצג כעת באנדרטת הצי לאבו.

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:סיירות מלחמה]]
[[קטגוריה:אוניות מלחמה גרמניות במלחמת העולם הראשונה]]
[[קטגוריה:אוניות מלחמה צרפתיות]]