בלכהמר
נתונים | |
---|---|
(למפת פולין רגילה)
|

בלכהמר (בגרמנית: Blechhammer) היה מחנה בשלזיה עילית (כיום בדרום-מערב פולין), כ-30 ק"מ ממערב לגליוויצה, בו התקיימו מפעלי כימיקלים תחת שלטונה של גרמניה הנאצית, וכן מחנות שבויי מלחמה ומחנות עבודת כפייה.
הקמת המחנה והגעת אסירים
אסירי מחנה העבודה החלו להגיע ב-17 ביוני 1942, וביולי 1944 הועברו 400-500 יהודים מגטו טרזין לבלכהמר. ב-1 באפריל 1944 החלו 4,000 אסירים בייצור שמן סינתטי בבלכהמר, ומחנה זה הפך באפריל 1944 למחנה לוויין של מחנה ההשמדה אושוויץ: Arbeitslager Blechhammer.[1]
ğ== מפעלי כימיקלים == שני מפעלים באזור, "בלכהמר צפון" שמדרום לסלאבייצ'יצ'ה (Sławięcice) ו"בלכהמר דרום" (8 ק"מ ממחנה הריכוז בלכהמר),[2] כונו "פטיש שחור" על ידי מטוסי בעלות הברית.[3] המתקנים היו בנויים במרחק כ-3 ק"מ זה מזה.[4] בדומה למפעלים בגלזנקירכן, גם במפעלי בלכהמר נעשה שימוש בפחם ביטומני בתהליך ברגיוס כדי לסנתז שמן חליפי.[5] ביוני 1944 החשיב חיל האוויר של צבא ארצות הברית את בלכהמר כאחד מארבעה "מפעלי השמן הסינתטיים העיקריים תחת גרמניה הנאצית". חיל האוויר האמריקני הטיל 7,082 טון פצצות על בלכהמר.[6]
פינוי
ב-25 בינואר 1945 הוצאו אסירים במחנה העבודה בצעדת מוות במשך חמישה ימים עד ברגן בלזן. כ-20% מתו בדרך. קבוצות קטנות הצליחו לברוח. במרץ 1945 פונו שבויים נוספים. אסירי מחנה אחד בבלכהמר הוצעדו לרגנסבורג[7] ואסירי מחנה אחר בבלכהמר הוצעדו ללנדסהוט (Landshut)[8].
לאחר המלחמה
מפעלי בלכהמר פורקו לאחר המלחמה בידי הסובייטים.[9]
קישורים חיצוניים
- בלכהמר באנציקלופדיה של השואה באתר יד ושם.
- פרנצ'ישק פיפר (אנ'), בלכהמר, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך I, חלק A, עמ' 227–228), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web" (הקישור אינו פעיל, October 2010)
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"