"So laang we's du do bast" |
|
שיר אירוויזיון בביצוע קמילו פלגן |
|
מדינה |
לוקסמבורג לוקסמבורג |
|---|
|
כתיבה |
הנרי מוטס |
|---|
|
לחן |
הנרי מוטס |
|---|
כרונולוגיית שירי לוקסמבורג לוקסמבורג באירוויזיון|
|
|
|---|
|
|
שיר באירוויזיון |
|---|
|
מקום בגמר |
13 |
|---|
|
ניקוד בגמר |
1 |
|---|
לוקסמבורג השתתפה באירוויזיון 1960 עם השיר "So laang we's du do bast", שבוצע על ידי הזמר קמילו פלגן. זוהי השתתפותה הרביעית של לוקסמבורג בתחרות הזמר של האירוויזיון.
לפני האירוויזיון
ערוץ הטלוויזיה המרכזי בלוקסמבורג (Télé Luxembourg (צר')) בחר את האמן והשיר באופן פנימי לייצג את לוקסמבורג באירוויזיון 1960.
הערוץ בחר בקמילו פלגן לייצג את לוקסמבורג באירוויזיון עם השיר So laang we's du do bast.
באירוויזיון
ב-29 במרץ 1960 הופיע פלגן על בימת האירוויזיון. הוא שר שלישי בסדר ההופעות, לפני דנמרק ואחרי שוודיה. עם סיום ספירת הקולות הגיע פלגן למקום ה-13 (והאחרון) עם נקודה אחת בלבד.[1]
נקודות שהוענקו ללוקסמבורג
| שופטים
|
| ציון |
מדינות |
סך הכל
|
| 10 נקודות
|
|
0 נקודות
|
| 9 נקודות
|
|
0 נקודות
|
| 8 נקודות
|
|
0 נקודות
|
| 7 נקודות
|
|
0 נקודות
|
| 6 נקודות
|
|
0 נקודות
|
| 5 נקודות
|
|
0 נקודות
|
| 4 נקודות
|
|
0 נקודות
|
| 3 נקודות
|
|
0 נקודות
|
| 2 נקודות
|
|
0 נקודות
|
| נקודה אחת
|
 איטליה |
נקודה אחת
|
| סך הכל |
1 מדינות |
נקודה אחת
|
נקודות שהוענקו מלוקסמבורג
| שופטים
|
| ציון |
מדינות |
סך הכל
|
| 10 נקודות
|
|
0 נקודות
|
| 9 נקודות
|
|
0 נקודות
|
| 8 נקודות
|
|
0 נקודות
|
| 7 נקודות
|
|
0 נקודות
|
| 6 נקודות
|
|
0 נקודות
|
| 5 נקודות
|
 הממלכה המאוחדת |
5 נקודות
|
| 4 נקודות
|
|
0 נקודות
|
| 3 נקודות
|
|
0 נקודות
|
| 2 נקודות
|
|
0 נקודות
|
| נקודה אחת
|
איטליה,  דנמרק,  מונקו,  צרפת,  שווייץ |
5 נקודות
|
| סך הכל |
6 מדינות |
10 נקודות
|
הערות שוליים
| לוקסמבורג לוקסמבורג באירוויזיון
|
- 1956: מישל ארנו (Les amants de minuit) & (Ne crois pas)
- 1957: דניאל דופרה (Amours mortes (tant de peine))
- 1958: סולנז' ברי (Un Grand Amour)
1959- 1960: קמילו פלגן (So laang we's du do bast)
- 1961: ז'אן-קלוד פסקל (Nous Les Amoureux)
- 1962: קמילו פלגן (Petit bonhomme)
- 1963: ננה מושקורי (À force de prier)
- 1964: הוגו אאופריי (Dès que le printemps revient)
- 1965: פראנס גל (Poupée de cire, poupée de son)
- 1966: מישל טור (Ce soir je t'attendais)
- 1967: ויקי לאנדרוס (L'amour est bleu)
- 1968: כריס באלדו וסופי גארל (Nous vivrons d'amour)
- 1969: רומלד (Catherine)
- 1970: דוד אלכסנדר וינטר (Je suis tombé du ciel)
- 1971: מוניק מלסן (Pomme, Pomme, Pomme)
- 1972: ויקי לאנדרוס (Après toi)
- 1973: אן-מארי דוד (Tu te reconnaîtras)
- 1974: איירין שיר (Bye, bye, I love you)
- 1975: ז'רלדין (Toi)
- 1976: יורגן מרקוס (Chansons pour ceux qui s'aiment)
- 1977: אן-מארי בה (Frère Jacques)
- 1978: בקארה (Parlez-Vous Francais)
- 1979: ג'ין מנסון (J'ai déjà vu ça dans tes yeux)
- 1980: סופי ומגאלי (Papa Pingouin)
- 1981: ז'אן-קלוד פסקל (C'est peut-être pas l'Amérique)
- 1982: סווטלנה (Cours après le temps)
- 1983: קורין הרמס (Si la vie est cadeau)
- 1984: סופי קארלה (100% d'amour)
- 1985: מרגו, פרנק אוליבר, איירין שיר, דיאן סולומון, כריס רוברטס & מלקולם רוברטס (Children, Kinder, Enfants)
- 1986: שריס לורנס (L'amour de ma vie)
- 1987: פלסטיק ברטרנד (Amour Amour)
- 1988: לארה פביאן (Croire)
- 1989: פארק קפה (Monsieur)
- 1990: סלין קרזו (Quand je te rêve)
- 1991: שרה בריי (Un baiser volé)
- 1992: מריון ולטר וקונטיננט (Sou fräi)
- 1993: מודרן טיימס (Donne-moi une chance de te dire)
1994 עד 2023- 2024: טלי (Fighter)
- 2025: לורה ת'ורן (La poupée monte le son)
|
|
איטליה.svg){kind=small}
הממלכה המאוחדת
דנמרק, 
מונקו, 
צרפת, 
שווייץ
