מדורת השבט (סרט)
| קובץ:Medurat.jpg | |
| בימוי | יוסף סידר |
|---|---|
| הופק בידי |
דוד מנדיל אייל שיראי דן שיראי |
| תסריט | יוסף סידר |
| שחקנים ראשיים |
מיכאלה עשת חני פירסטנברג מאיה מרון משה איבגי אסי דיין |
| חברה מפיצה | סינמה פרודקשן |
| הקרנת בכורה | 2 בספטמבר 2004 |
| משך הקרנה | 95 דקות |
| שפת הסרט | עברית |
| תקציב | ₪3,520,000[1] |
| הכנסות | ₪4,800,000[1] |
| פרסים | חמישה פרסי אופיר |
| דף הסרט ב־IMDb | |
מדורת השבט הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויו של יוסף סידר שיצא לאקרנים בשנת 2004. הסרט זכה להצלחה, הן על ידי מבקרי הקולנוע והן בקרב קהל הצופים, אך זכה גם ליחס שלילי בקרב הציבור הדתי לאומי, שבמרכזו עומדת העלילה, בטענה שציבור זה מצטייר כאליטיסטי, מתנשא, שמרן ומושחת[2]. בספטמבר 2004 גרף הסרט חמישה פרסי אופיר על העריכה, הבימוי, התסריט, המשחק המשני (עבור חני פירסטנברג) וכן עבור הסרט[3]. הסרט השתתף בפסטיבל ברלין ובפסטיבל הסרטים של שיקגו, ובשניהם גרף פרסים מיוחדים[4]. הסרט זכה ל-100 אלף צופים תוך ארבעה שבועות לאחר יציאתו לאקרנים[5]. בתחילת 2005 נמכר הסרט להפצה מסחרית בברזיל, קנדה, מקסיקו ותאילנד, ובמהלך אותה שנה השתתף ב-8 פסטיבלים בינלאומיים[6].
עלילה
העלילה מתרחשת בירושלים של שנת 1981, ומספרת על משפחה ציונית דתית, שבראשה עומדת רחל גרליק (מיכאלה עשת), אלמנה ואם חד-הורית לשתי נערות – תמי (חני פירסטנברג) ואסתי (מאיה מרון). רחל, אשר מנסה לבסס מעמד משפחתה, רוצה להתקבל לגרעין המייסד התנחלות בשומרון[2].
הסרט דן בשאלות בערכים מול נוחיות כמניע להתנחלות וליחסים רומנטיים בציונות הדתית. הגרעין בודק בציציות את כל מי שמבקש להצטרף אליו, ספק מתוך דאגה לעתיד ההתנחלות וספק מתוך רצון אנוכי להרחיק ממנו את מי שיזדקק לעזרת זולתו. הגרעין לוחץ על רחל להתחתן עם חזן ידוע בשם משה ויינשטוק (יהורם גאון) – אדם מפונק ואנוכי. התנהגותו עומדת בסתירה לערכיה של הציונות הדתית, כפי שהם מודגמים בסרט בו צופים בשבט בני עקיבא – מבצע יונתן בכיכובו של יהורם גאון[2].
רחל דואגת שבנותיה ישמרו על כללי הקהילה, ומנסה למצוא גבר, שישמש כחתנה, כדי לעבור את ועדת הקבלה של היישוב, שבראשה מוטקה קופפר (אסי דיין). במקביל לתהליך שעוברת רחל, שבמהלכו היא יוצאת עם נהג הסעות בשם יוסי (משה איבגי), המשנה את נקודת מבטה, עוברות בנותיה תהפוכות רגשיות. אסתי, אשר מתנגדת בכלל למעבר לגרעין, מנהלת מערכת יחסים מינית לפני החתונה עם חייל (יהודה לוי), למרות התנגדות אמה. התנגדותה של אמה נובעת מאותם ערכים שגרמו ליוסי להישאר בתול בשעה שלאחיותיו כבר יש נכדים. תמי מתחברת עם רפי (אושרי כהן) שחבריו, קבוצת עבריינים שהנהלת בני עקיבא לא מרחיקה ממסגרתה כדי לא לפגוע במוניטין של התנועה, תוקפים אותה מינית[2].
שיר נושא
שיר הנושא של הסרט, "חשמל בכפות ידיך" (מילים יורם טהרלב, לחן נורית הירש) מופיע פעמיים במהלכו. פעם בביצוע המקורי של רותי נבון משנת 1974, ופעם בגרסה חדשה של ריקי גל שעיבד והפיק מוזיקלית במיוחד לסרט יונתן בר גיורא. גרסה זו מופיעה במלואה על כותרות הסיום.
שחקנים ודמויות
| שחקנ/ית | דמות |
|---|---|
| מיכאלה עשת | רחל גרליק |
| חני פירסטנברג | תמי גרליק |
| מאיה מרון | אסתי גרליק |
| משה איבגי | יוסי |
| אסי דיין | מוטקה קופפר |
| עידית טפרסון | שולה קופפר |
| עופר סקר | יאיר קופפר |
| יהורם גאון | משה ויינשטוק |
| אושרי כהן | רפי |
| יהודה לוי | "החייל" |
| איתי תורג'מן | גוזלן |
| אבי גרייניק | עודד |
| דינה סנדרסון | ענבל |
| דני זהבי | אילן |
| ברק ליווריק | יניב |
קישורים חיצוניים
- "מדורת השבט" באתר קרן הקולנוע הישראלי
- "חשמל בכפות ידיך" בביצוע ריקי גל בעיבוד מיוחד לסרט של יונתן בר גיורא
ביקורות
- אורי קליין, לא משחק באש, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2004
- ניר קיפניס, נוסיף עוד קיסם למדורה?, באתר גלובס, 1 במאי 2007
הערות שוליים
- ^ 1 2 אברהם כרמלי, איריס רביד–ימין, קולנוע בישראל, סיכום פעילות שנתית 2004–2005, המרכז למידע ולמחקרי תרבות, פברואר 2008, אדר א' תשס"ח, עמ' 8
- ^ 1 2 3 4 גואל פינטו, מדורת השבט, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2004
- ^ גואל פינטו, "מדורת השבט" - הזוכה בטקס פרסי הקולנוע, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2004
- ^ גואל פינטו, לראשונה: סרט ישראלי פותח את המסגרת "פנורמה" בפסטיבל הקולנוע בברלין, באתר הארץ, 4 בפברואר 2004
- ^ גואל פינטו, 100 אלף צופים ב"מדורת השבט"; 130 אלף ב"האושפיזין", באתר הארץ, 12 באוקטובר 2004
- ^ שירות גלובס, סרטים, באתר גלובס, 12 בינואר 2005
| פרס אופיר לסרט העלילתי הטוב ביותר | ||
|---|---|---|
| שנות התשעים של המאה העשרים | שורו (1990) • מעבר לים (1991) • החיים על פי אגפא (1992) • נקמתו של איציק פינקלשטיין (1993) • שחור (1994) • חולה אהבה בשיכון ג' (1995) • קלרה הקדושה (1996) • עפולה אקספרס (1997) • קרקס פלשתינה (1998) • החברים של יאנה (1999) | |
| העשור הראשון של המאה העשרים ואחת | ההסדר (2000) • חתונה מאוחרת (2001) • כנפיים שבורות (2002) • האסונות של נינה (2003) • מדורת השבט (2004) • איזה מקום נפלא (2005) • אביבה אהובתי/אדמה משוגעת (2006) • ביקור התזמורת (2007) • ואלס עם באשיר (2008) • עג'מי (2009) | |
| העשור השני של המאה העשרים ואחת | שליחותו של הממונה על משאבי אנוש (2010) • הערת שוליים (2011) • למלא את החלל (2012) • בית לחם (2013) • גט - המשפט של ויויאן אמסלם (2014) • באבא ג'ון (2015) • סופת חול (2016) • פוקסטרוט (2017) • האופה מברלין (2018) • ימים נוראים (2019) | |
| שנות העשרים של המאה העשרים ואחת | אסיה (2020) • ויהי בוקר (2021) • סינמה סבאיא (2022) • שבע ברכות (2023) • קרוב אלי (2024) | |