איירבוס זפיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Airbus Zephyr)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איירבוס זפיר
מאפיינים כלליים
סוג כלי טיס בלתי מאויש חשמלי ארוך טווח

איירבוס זֵפִיר (באנגלית: Airbus Zephyr) היא סדרה של כלי טיס בלתי מאוישים קלים, המונעים על ידי אנרגיה סולארית.

פיתוח

הזפיר תוכנן ונבנה במקור בשנת 2003 על ידי קבלן ההגנה בריטי, QinetiQ.[1]

בהדגמה שנערכה בשנת 2008 עבור צבא ארצות הברית, גרסה קטנה יותר של הזפיר (זפיר 6) ביצעה שיא עולמי בלתי רשמי לטיסה בלתי מאוישת הארוכה ביותר, אולם הטיסה, שנמשכה 82 שעות בגובה 61,000 רגל (19,000 מטרים) לא קבעה שיא רשמי מכיוון שפקידי הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה לא היו מעורבים בטיסה.[2]

הזפיר 7 מחזיק בשיא הסיבולת הרשמי של כלי טיס בלתי מאויש ללא טייס. בטיסה בין התאריכים 9–23 ביולי 2010, שנמשכה 336 שעות, 22 דקות ו -8 שניות (14 יום, 22 דקות, 8 שניות).כלי זה יכול לטוס במשך חודשים בזכות האנרגיה הסולארית והסוללות הנטענות שלו.[3][4][5]

תביעות שיא אומתו על ידי הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה למשך טיסה[4] ולגובה, בגובה 21,562 מטר. שיא זה יותר מהכפיל את שיא הסיבולת הקודם בטיסה בלתי מאוישת.[6][7][8]

מערכת זפיר נמכרה ל-EADS Astrium (כיום איירבוס הגנה וחלל) במרץ 2013, שם הוטסה מחדש בהצלחה כחלק מתוכנית הפסאודו-לווינית בגובה רב (HAPS).[9][10]

בשנת 2014 המטוס טס במשך 11 ימים בחורף,[11] ומאוחר יותר בסמוך למרחב האווירי האזרחי.[12]

בנובמבר 2015, בבית הנבחרים, ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון בנאום הצהיר כי בריטניה אמורה להציב כלי טיס בלתי מאויש בפיתוח בריטי שיטוס בקצה האטמוספירה של כדור הארץ ויאפשר לפקח על יריבינו במשך שבועות ארוכים, ולספק מודיעין קריטי לכוחות המזוינים שלנו.

בפברואר 2016 דווח על רכישה של שני מטוסי זפיר 8.[13] באוגוסט 2016 אישר משרד הביטחון הבריטי את רכישת פלטפורמת זפיר 8 השלישית.[14]

בקיץ 2018 בטיסת הבכורה מאריזונה, זפיר S טס במשך 25 יום 23 שעות 57 דקות, כמעט כפליים מטיסת השיא הקודם- של 14 יום.[15]

המל"ט השתמש בסוללת Amprius ליתיום-יון עם סיליקון nanowire אנודות בחוזק 435 וואט שעה לק"ג אנרגיה לעומת 300–320 וואט שעה לק"ג עבור אנודות גרפיט קונבנציונלי.[16] יעילות גבוהה, קל משקל וגמיש מטאמורפי הפוך (IMM) מרובה צומת אפיטקסיאלי (ELO) GaAs גיליונות תאים סולאריים המיוצרים על ידי MicroLink Devices סיפקו לאנרגיה הסולארית כוחות ספציפיים העולים על 1,500 וואט/ ק"ג ועוצמות שטח הגדולות מ-350 וואט/מ"ר.[17]

בשנת 2018 תוכננה ל- זפיר 8, הידוע גם בכינויו זפיר S, בדיקת טיסה בקנה מידה מלא עבור גרסת זפיר T בעלת הזנב כפול שמטרתה יכולת מעקב ותקשורת ימית.[18]

עיצוב

ה-זפיר 6 בנוי מסיבי פחמן ומשתמש באנרגיה סולארית כדי להטעין סוללת ליתיום-גופרית במהלך היום, שמפעילה את המטוס בלילה. המטוס תוכנן לשימוש כממסר תצפית ותקשורת.[19]

הכטב"ם יכול לטוס באזור מסוים לתקופות ממושכות תוך דגש מיוחד על יישומיו האזרחיים והצבאיים הפוטנציאליים כפלטפורמת תצפית ותקשורת בכדור הארץ. במהלך היום, זפיר משתמש בתאים הסולארים הנפרשים על כנפיו כדי להטעין סוללות ליתיום-גופרית בעלות הספק גבוה ולהניע שתי מדחפים. בלילה, האנרגיה המאוחסנת בסוללות מספיקה כדי לשמור על הכטב"ם בשמיים. הגרסה הראשונה קיבלה סוללה של 3 קוט"ש.[20][21]

זפיר 7 היה גדול כבד ב-53 ק"ג[22] ומסוגל לטוס בגובה מרבי של בין 65,000 ל-70,000 רגל,[23] נדרשים חמישה אנשי צוות קרקעיים בשיגור, לעומת שלושה שנצרכו בעבר לזפיר 6.[24]

לזפיר 8 יהיו בערך 24 ק"ג סוללות ו-5 ק"ג מטען,[13] ויהיה קל יותר ב-30 אחוז וסוחב 50 אחוז יותר סוללות מאשר הזפיר 7.[25] מוטת כנפיו באורך 28 מטר.

מפרט

דֶגֶם
זפיר 6
זפיר 7
זפיר 8 (זפיר S)
צוות אין
מטען 2.5 ק"ג (5.5 ליברות) 5 11 ק"ג (11 ליברות)
סוללות 24 ק"ג (53 ליברות) סוללות ליתיום-יון
טכנולוגיה סולרית סיליקון אמורפי צומת טריפל

מטמורפי הפוך (IMM)

הרמה אפיטקסיאלית (ELO)

תאים סולאריים מבוססי GaAs

מוטת כנפיים 22.50 מטר (73 רגל ו-10 אינץ') 28 מטר (92 רגל)
משקל המראה מרבי 53 ק"ג (117 ליברות)
מנועים 2 × מנוע סינכרוני מותאם אישית של אוניברסיטת ניוקאסל
כוח 0.45 קילוואט (0.60 כ"ס) כל אחד
מהירות שיוט 30 קשר (56 קמ"ש)
סייג רום 21,562 מטר (70,741 רגל)
סיבולת 3.4 ימים 14 ימים 26 יום

תאונות ואירועים

נכון למאי 2020 דווחו שתי התרסקויות:

  1. מרץ 2019, ווינדהאם, וושינגטון[26]
  2. 28 בספטמבר 2019, ווינדהאם, וושינגטון, שהייתה הטיסה הראשונה לאחר האירוע הראשון במרץ 2019[27][28]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  2. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  3. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  4. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  5. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  6. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  7. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  8. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  9. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  10. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  11. ^ אתר למנויים בלבד Alan Tovey, ‏Fly 11 days non-stop? Now that's long-haul, The Telegraph, 31 August 2014
  12. ^ Bellamy, Woodrow III. "Airbus Zephyr Proves Value For Civil Operations in Middle East" Aviation Today, 1 October 2014. Accessed: 2 October 2014.
  13. ^ 1 2 " MoD to buy high-flying solar planes" Feb 2016
  14. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  15. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  16. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  17. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  18. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  19. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  20. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  21. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  22. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  23. ^ Andrew Chuter, British MoD Acquires Solar-Powered Zephyr UAV, Defense News, ‏2016-02-17 (ב־English)
  24. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  25. ^ Ministry of Defence places order for two solar-powered Airbus Zephyr 8s. Feb 2016
  26. ^ "Aviation safety investigations & reports: In-flight break-up involving Airbus Zephyr unmanned aerial vehicle, near Wyndham Airport, Western Australia, on 28 September 2019" ATSB, 28 September 2020. Retrieved: October 1, 2020.
  27. ^ Outback aviation incident linked to UK Ministry of Defence, www.9news.com.au
  28. ^ "Collision with terrain involving Airbus Zephyr unmanned aerial vehicle, near Wyndham Airport, Western Australia on 28 September 2019" ATSB, 02 December 2019. Retrieved: December 24, 2019.
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=איירבוס_זפיר&oldid=936849"