אירום צ'אנו שרמילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אירום צ'אנו שרמילה
מדינה מניפור, הודו
כינויים נוספים אשת הברזל, מנגובי
פעילות בולטת פעילות למען זכויות אדם
ידועה בשל שביתת הרעב הארוכה בעולם, שניהלה נגד חוק הכוחות המיוחדים שניתנו לצבא הודו
תקופת הפעילות מ-2000

אירום צ'אנו שרמילה (נולדה 14 במרץ 1972),[1] ידועה גם בשם "אשת הברזל ממניפור"[2] או "מנגובי" ("הנאה")[3] היא פעילת זכויות האדם, פעילה פוליטית, ומשוררת ממניפור. ב-2 בנובמבר 2000,[4] היא החלה שביתת הרעב, שהסתיימה ב-9 באוגוסט 2016, כעבור 16 שנים של צום והאכלה בכפייה. מאחר שסירבה למזון ומים במשך יותר מ-500 שבועות, שביתת הרעב שלה נחשבת הארוכה ביותר בעולם.[5] ביום האישה הבינלאומי 2014 היא נבחרה לסמל האישה המובילה של הודו על ידי סקר MSN.[6][7]

בשנת 2014 שתי מפלגות הציעו שתעמוד איתם בבחירות הלאומיות, אך היא סירבה. באותו זמן, נשללה ממנה זכות ההצבעה מכיוון שהיא הייתה כלואה על האשמות של ניסיון התאבדות.[8][9][10] ב-19 באוגוסט 2014 בית המשפט הורה על שחרורה ממעצר, אך היא נעצרה שוב ב-22 באוגוסט 2014 בגין אותן ההאשמות, והוחזקה במעצר מנהלי במשך 15 ימים.[11] אמנסטי אינטרנשיונל הכריז עליה כעל אסירת מצפון.

רקע

שרמילה נולדה ומתגוררת במניפור, אחת מ"מדינות שבע האחיות" בצפון-מזרח הודו, אשר נמצאות במצב של מרד אזרחים מזה עשרות שנים; בין השנים 2005 ל-2015 נהרגו כ-5,500 אנשים במדינה.[12] ב-1958, הפרלמנט ההודי אישר את חוק הסמכויות המיוחדות של הכוחות המזוינים שחל על רק שבע המדינות, ומעניק לכוחות הביטחון אישורים לחיפוש ללא צו מעצר, לעצור אנשים ללא צו, ולהשתמש בכוח קטלני אם יש "חשד סביר" כי אדם פועל נגד המדינה; חוק דומה הוחל על ג'אמו וקשמיר.[12]

שרמילה כבר הייתה מעורבת בתנועת השלום המקומית בהקשר של הפרות זכויות אדם במניפור, כאשר ב-2 בנובמבר 2000, בעיירה בשם מלום, עשרה אזרחים נהרגו בזמן המתנה בתחנת אוטובוס.[13] האירוע, המכונה "הטבח במלום",[14][15] בוצע לכאורה על ידי צוות פארה-צבאי הפועל יחד עם הצבא ההודי.[16]}[17]

שביתת הרעב

שרמילה, שהייתה בת 28 בזמן הטבח במלום, החלה בשביתת רעב כמחאה.[13] הדרישה העיקרית שלה הייתה שהממשלה ההודית תבטל את חוק הסמכויות המיוחדות (הידועה גם כ-AFSPA).[4][13][18] שביתתה התחילה במלום ב-5 בנובמבר, כשהיא נשבעת לא לאכול, לשתות, לסרק את שיערה, או להסתכל במראה עד ש-AFSPA יבוטל.[19]

שלושה ימים לאחר תחילה השביתה, שרמילה נעצרה על ידי המשטרה והואשמה ב"ניסיון להתאבדות",[4] אשר היה בלתי חוקי על פי חוק העונשין ההודי באותו הזמן, והיא הוחזקה מאז במעצר מנהלי. מצבה הבריאותי הידרדר במהירות, ובעקבות כך החלו להאכיל אותה בכפייה באמצעות צנרור.[5][19]

מאז שהתחילה לשבות ברעב, שרמילה השתחררה ממעצר באופן קבוע בערך פעם בשנה, ואז נעצרה מחדש באותה עילה, מכיוון שלא הפסיקה את שביתתה.[18]

ב-2004, שרמילה כבר הפכה לסמל.[16]} כשהשתחררה מהמעצר המנהלי ב-2006, דאגה להנהיג ולהשתתף במגוון פעילויות מחאה, כולל עליה לרגל לגנדי סמריטי, ומחאה כללית שכללה פעילי זכויות אדם, סטודנטים, ותושבים מקומיים בג'נטר מנטר.[13] 30 נשים מחו בעירום בתמיכה לשרמילה מול מטה הקבוצה הפארה-צבאים (רובי אסאם) שביצעו את הטבח שהוביל למחאתה. הן החזיקו שלט בו כתוב "הצבא ההודי אונס אותנו". הנשים נעצרו וישבו במעצר שלושה חודשים.[13][20]

כשנעצרה שוב ב-6 באוקטובר באותה שנה, שוב על ניסיון התאבדות, היא נלקחה למכון ההודי למדעי הרפואה בניו דלהי, שם התחילה קמפיין מכתבים לראש ממשלת הודו מאנמוהאן סינג, נשיא הודו עבדול קאלאם, ושר הפנים שיברג' פטיל.[13] בתקופה זו, היא פגשה וזכתה לתמיכתה של פעילת זכויות האדם וכלת פרס נובל שירין עבאדי, שהבטיחה לקחת את מאבקה של שרמילה למועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם.[13]

ב-2011, היא הזמינה את הפעיל נגד שחיתות אנה הזארה[21] והוא שלח שני נציגים כדי להיפגש איתה.[22]

באוקטובר 2011, מפלגת טרינמול קונגרס של מניפור וארונאצ'ל פרדש הודיעה על תמיכתה בשרמילה ודרשו מראש המפלגה ממאטה בנרג'י לעזור בביטול חוק AFSPA.[23] המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית-לניניסטית) גם הצהירה על תמיכה בשרמילה עבור ביטול חוק AFSPA, וקראה למחאה כלל ארצית.[24] בנובמבר, לאחר אחת עשרה שנים של שביתת רעב, שרמילה שוב קראה לראש הממשלה מאנמוהאן סינג לבטל את החוק.[25] ב-3 בנובמבר 100 נשים יצרו שרשרת אנושית באזור אמברי בעיר גווהטי כדי להראות תמיכה בשרמילה, בעוד קבוצות חברתיות אחרות יזמו צום של 24 שעות לאות הזדהות.[26]

ב-2011 הושק "קמפיין הסולידריות להצלת שרמילה" (SSSC),[27] ובדצמבר באותה שנה, אוניברסיטת פונה הכריזה על תוכנית מלגות עבור 39 סטודנטיות ממניפור, לרגל יום הולדתה ה-39 של שרמילה.[28]

שרמילה הורשתה לראות את אמה רק פעם אחת במשך שנות השביתה שלה, בכוונה להפעיל עליה לחץ לוותר על המאבק. שרמילה אמרה בנושא, "ביום שיבוטל חוק AFSPA, אני אוכל אורז מידה של אימי".[29][30]

גם ב-28 במרץ 2016, שרנמילה שוחררה אחרי שבית משפט שקבע שהעילות המשפטיות נגדה אינן חוקיות,[31] אך כשהמשיכה לקיים את הנדר שלה לא להיכנס לביתה או לאכול עד שיבוטל AFSPA,[32] היא שוב נעצרה, ושוב באותן האשמות של ניסיון התאבדות.

סיום שביתת הרעב

ב-26 ביולי 2016, הודיעה שרמילה כי בכוונתה לסיים את שביתת הרעב שהיא נוקטת בה מאז שנת 2000 ב-9 באוגוסט 2016. היא גם הודיעה, כי בכוונתה להתמודד בבחירות על משרת ראש השרים של מניפור.[33][34]

בית המשפט ששמע את העתירה האמין לה שכוונותיה אמיתיות, והורה על שחרורה. ב-9 באוגוסט, שרמילה יצאה לחופשי. היא הצהירה: "מהיום, סיימתי את הצום שלי. לעולם לא אשכח את הרגע הזה... קראו לי 'אשת הברזל', ואני רוצה להצדיק את השם הזה. אני לא יודעת הרבה על פוליטיקה, והחינוך שלי לא מפואר. אבל אני ההתגלמות האמיתית של המהפכה, ואני רוצה לעזור לעם".[35]

ההחלטה לסיים את הצום באה כהפתעה לרבים מתומכיה, מכיוון שחוק AFSPA עדיין עומד על כנו במניפור. שרמילה טענה כי היא אינה מוותרת על מאבקה, אלא רק משנה טקטיקות, ותמשיך להילחם עבור צדק לתושבי מניפור בזירה הפוליטית.[36] בעקבות שחרורה, היו גם גורמים שהתנגדו מטעמים שמרנים, ותומכים לשעבר שהביעו אכזבה בה, והאשימו אותה שהיא בוגדת בעקרונותיה מכיוון שברצונה להינשא. היא גם קיבלה איומים על חייה, להם הגיבה, "אם אנשים רוצים להגשים את חלומותיהם על הדם שלי, אז אני מוכנה לזה... כמו מהאטמה גנדי... אני אדם פשוט, ככל האדם. אני לא קדושה. יש בי מן הטוב ומן הרע, וחסרונות רבים. למה אנשים רוצים להתייחס אלי כקדושה? למה רוצים לראות אותי דרך העדשות שלהם? מאסתי בחיים כאלה."[37]

הכרה ופרסים

ב-2007 הוענק לשרמילה פרס גוונגג'ו לזכויות האדם, אשר ניתן ל"אדם או ארגון יוצא מן הכלל הפעיל בקידום והגנה על שלום, דמוקרטיה וזכויות אדם".[38] היא חלקה את הפרס עם לנין רגובנשי מארגון "ועדת משמר העם לזכויות אדם", ארגן זכויות מצפון-מזרח הודו.[38]

ב-2009 הוענק לה פרס מאילאמה הראשון מידי קרן מאילאמה עבור "הישגים באמצעות מאבקה הבלתי-אלים במניפור".[39]

ב-2010 היא זכתה בפרס מפעל חיים מוועדת אסיה לזכויות אדם.[40] באותה שנה, היא זכתה גם בפרס טאגור לשלום של המכון ההודי לתכנון וניהול, אשר כלל פרס כספי של 5,100,000 רופי,[41] ואת פרס "שלום והרמוניה" על שם סארווה גונה סמפנה, מאת Signature Training Centre.[42]

ב-2013 אמנסטי אינטרנשיונל הכריזו עליה כאסירת מצפון, וטענו שהיא "מוחזקת במעצר אך ורק על ביטוי האמונות שלה בדרכי שלום."[43]

ייצוג בתרבות

ספרה של דיפטי פריה מהרוטרה, Burning Bright: Irom Sharmila and the Struggle for Peace in Manipur, מתאר את חייה ומאבקה של שרמילה, וכן את הרקע הפוליטי לשביתת הרעב.[44] הסרט IronIrom: Two Journeys : Where the Abnormal is Normal יצא ב-2012, בהשתתפות מיני ואיד וטאינג'ם סינג.

אוג'ס אס וי, אמנית תיאטרון מפונה, ביצעה הופעת יחיד בכותרת Le Mashale ("שאי את הלפיד"), המבוססת על חייה ומאבקה של שרמילה, ואשר עובדה מהמחזה מאת סיביק צ'נדרן, Meira Paibi ("נושאות הלפידים"), אשר הוצג בתאטרונים במספר מדינות הודיות.[45][46]

ספרים

  • ניחוח של שלווה (2010), מאת אירום צ'אנו שרמילה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אירום צ'אנו שרמילה בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

  1. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  2. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  3. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  4. ^ 1 2 3 Suvojit Bagchi, Manipur woman's marathon fast, BBC News, Manipur, ‏19 בספטמבר 2006 (באנגלית)
  5. ^ 1 2 Andrew Buncombe, A decade of starvation for Irom Sharmila, ‏4 November 2010 (באנגלית) (ארכיון)
  6. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  7. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  8. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  9. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  10. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  11. ^ Irom Chanu Sharmila charged with attempted suicide, sent to judicial custody again, טיימס אוף אינדיה, ‏22 באוגוסט 2014
  12. ^ 1 2 Krishna Pokharel for the Wall Street Journal. 7 January 2015.
  13. ^ 1 2 3 4 5 6 7 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  14. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  15. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  16. ^ 1 2 Nilanjana S. Roy, Torchbearers for Victims in a Violent Land, הניו יורק טיימס, ‏8 בפברואר 2011
  17. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  18. ^ 1 2 Manipur Fasting Woman Re-arrested, BBC News, ‏9 במרץ 2009
  19. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  20. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  21. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  22. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  23. ^ Mamata's help sought for raising voice against AFSPA, The Times of India, ‏17 באוקטובר 2011 ([6Bbcd7nSj ארכיון])
  24. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  25. ^ PM should realize I am struggling for people: Irom, The Times of India, ‏4 בנובמבר 2011 (ארכיון)
  26. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  27. ^ Staff, The Hindu.
  28. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  29. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  30. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  31. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  32. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  33. ^ http://www.newindianexpress.com
  34. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  35. ^ "אשת הברזל" ההודית סיימה את שביתת הרעב שלה – לאחר 16 שנים, באתר וואלה, 10 באוגוסט 2016
  36. ^ Irom sharmila to end her fast of 16 years will fight polls, Tribune India
  37. ^ Am ready to die like Mahatma Gandhi, a disappointed Irom Sharmila tells her critics, India TV, ‏10 באוגוסט 2016
  38. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  39. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  40. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  41. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  42. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  43. ^ Manash Pratim Gohai, Irom Sharmila Chanu must be immediately released, Amnesty India says, טיימס אוף אינדיה, ‏2 באוקטובר 2013
  44. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  45. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  46. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=אירום_צ%27אנו_שרמילה&oldid=582498"