אלדורדו (ברלין)
 | |
|
(למפת ברלין רגילה)  <div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:14734.920151028%;"> |
אלדוראדו (גרמנית: Eldorado) היה מועדון לילה מפורסם, שפעל בברלין בתקופת רפובליקת ויימאר, לפני העידן הנאצי ומלחמת העולם השנייה .[1] מופע הקברט במועדון אלדורדו, הפך לחלק בלתי נפרד מהאיקונוגרפיה הפופולרית של רפובליקת ויימאר. המועדון, נודע כאחד מהיעדים המרכזיים של קהילת הלהט"ב בעיר. הוא הפך לאגדה בזכות האווירה הפתוחה והליברלית, היותו מקום מפגש הומוסקסואלי גלוי, ומופעי הדראג שהיו במקום.
התלבשות בבגדי המגדר השני, הייתה נסבלת במקום, למרות שהייתה אסורה באופן חוקי (הן בפומבי והן בפרטיות), ברוב מדינות המערב, כולל בברלין, באותה עת.
היסטוריה
אלדורדו נפתח בשנת 1926 בשכונת שנברג, שהייתה באותה תקופה מרכז החיים ההומוסקסואליים של ברלין. המקום היה ידוע בכך שאירח מופעי דראג שנמשכו אליהם תיירים רבים, וכן את אנשי האליטה של ברלין. המועדון הפך לסמל החופש התרבותי של רפובליקת ויימאר, והשמועות על קיומו הביאו אליו מבקרים מכל העולם.
אופיו ופעילותו
בתוך המועדון ניתן היה למצוא שילוב יוצא דופן של אנשי החברה הגבוהה לצד אנשי השוליים החברתיים, כולם חוו את האווירה המיוחדת ששררה במקום. מופעי הדראג כללו אמנים מפורסמים באותה תקופה, והתלבושות הנוצצות וההפקות התיאטרליות הפכו את אלדורדו למוקד תרבותי יוצא דופן. [2]
סגירת המועדון
עליית המפלגה הנאצית לשלטון בשנת 1933 שמה קץ לעידן החופש התרבותי של ברלין.
המשטר הנאצי ראה בהומוסקסואליות "איום על התרבות והגזע הגרמני", ומשנת 1933 החל לרדוף הומוסקסואלים באופן שיטתי. הרדיפה כללה מעצרים של מי שחשוד בהומוסקסואליות (ללא צורך ב"ראיות"), כליאה במחנות ריכוז, עינויים ולעיתים הוצאה להורג. סעיף 175 בחוק הפלילי הגרמני שנחקק לראשונה ב-1871, עם איחוד גרמניה, כבר אסר על יחסים הומוסקסואליים בין גברים, אך לא כלל רדיפה. לעומת זאת, תחת המשטר הנאצי, החוק הוחמר בשנת 1935, ופרשנותו הורחבה כדי להעניש מגוון רחב יותר של התנהגויות הומוסקסואליות, גם ללא מגע מיני בפועל. הרחבת הפרשנות אף עודדה הלשנות על אזרחים שיש חשד שהם הומוסקסואלים.
מועדון האלדורדו נסגר כחלק מהמאבק של הנאצים נגד חיי הלילה ההומוסקסואליים בעיר. המקום הפך למשרד מטעם המפלגה הנאצית. התרבות הלהט"בית בברלין נעלמה בתקופה זאת, וגם לאחר המלחמה נדחקה לשוליים במשך עשרות שנים.
חשיבות תרבותית
על אף סגירתו, אלדורדו נחשב היום לסמל חשוב בתולדות התרבות הלהט"בית העולמית. הוא תואר בספרים, סרטים, ותערוכות רבות כמקום שבו יכלה קהילה מודרת למצוא מקלט וחופש לביטוי עצמי.
אלדורדו מהווה עדות הן לכוח התרבותי של ברלין בתקופת רפובליקת ויימאר, והן לכוח הדיכוי שהופעל לאחר מכן.
הסרט הדוקומנטרי משנת 2023 "אלדורדו: כל מה שהנאצים שונאים" מתאר את המועדון והתקופה.
קישורים חיצוניים
- חנה מקקאן, תקווה בתוך האימה: מועדון הלהט"ב הנשכח ברפובליקת ויימאר
, מגזין New Histories, כרך 14, 14.4.2021 (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ A Peek Inside Berlin's Queer Club Scene Before Hitler Destroyed It, www.advocate.com (ב־English)