אנטוניו יניגרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנטוניו יניגרו
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 21 בינואר 1918
פטירה 1 במאי 1989 (בגיל 71)
כלי נגינה צ'לן

אנטוניו יניגרואיטלקית: Antonio Janigro;‏ 21 בינואר 19181 במאי 1989) היה צ'לן ומנצח איטלקי.

חייו

יניגרו נולד במילאנו. בגיל שש התחיל לנגן בפסנתר ובגיל שמונה בצ'לו. לאחר לימודים אצל ג'ובאני ברטי, נרשם לקונסרבטוריון ורדי במילאנו, שם למד אצל ג'ילברטו קרפאקס. בהמשך למד יניגרו אצל דיראן אלכסאניאן ופבלו קזאלס באקול נורמל בפריז. לאחר סיום לימודיו שם בשנת 1934, החל להופיע כסולן וברסיטלים עם דינו ליפאטי ופאול בדורה-סקודה.

חופשה שלא בעתה ביוגוסלביה הותירה את יניגרו תקוע שם למשך כל מלחמת העולם השנייה. הוא התמנה לפרופסור לצ'לו ומוזיקה קאמרית בקונסרבטוריון של זגרב, שם סייעה השפעתו לפיתוח נגינת צ'לו מודרנית ביוגוסלביה. כמו כן ניגן בשלישיית מאצ'ק - זולק - יניגרו, עם איוו מאצ'ק ושטייפאן זולק. עם תום המלחמה סייר ג'אניגרו כסולן בדרום אמריקה ובמזרח הרחוק. ב-1959 הסולן של פריץ ריינר, יחד עם מילטון פריבס וג'ון וייכר, בהקלטה מחודשת של התזמורת הסימפונית של שיקגו ל"דון קיחוטה" של ריכרד שטראוס.

יניגרו היה מורה מחונן, שלימד צ'לנים רבים ברחבי העולם. רובם למדו בבית הספר הגבוה למוזיקה בשטוטגרט ובאוניברסיטת מוצרטיאום של זלצבורג. בין תלמידיו היו יוליוס ברגר, מריו ברונלו, תומאס דמנגה, מיכאל פלקסמן, מיכאל גרוס, אנטוניו מנזס, אנדז'יי פטרץ, מריו דה סקונדי, ג'ובאני זולימה, גוסטבו טאבארס, אנריקו דינדו וכריסטוף תיינרט.

יניגרו היה מנצח מוערך, שניצח על תזמורת סימפונית לרדיו זגרב והופיע כמנצח אורח ברחבי אירופה. התזמורת הקאמרית סולני זגרב הייתה יציר כפיו של יניגרו, שחי את יתר חייו בזגרב, שם הלך לעולמו ב-1989.

הקלטות

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטוניו יניגרו בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.