אסטרהזניקה
 | |
| משרדי אסטרהזניקה בקיימברידג' | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| שווי שוק | 225.65 מיליארד דולר (19 בפברואר 2025) |
אסטרהזניקה (באנגלית: AstraZeneca PLC) היא חברת תרופות בריטית-שוודית. משרדי המחקר והפיתוח שלה שוכנים בקיימברידג', אנגליה, במולנדל, שוודיה ובגייתרסבורג, מרילנד, ארצות הברית. החברה הוקמה בשנת 1999 באמצעות מיזוג של חברת "אסטרה" השוודית וקבוצת "זניקה" הבריטית והיא נסחרת בבורסה לניירות ערך בניו יורק ובבורסה לניירות ערך בלונדון. במשך השנים פיתחה החברה תרופות פורצות דרך בטיפול בתחומי הסרטן, לב וכלי דם, פסיכיאטריה ונשימה.
היסטוריה
החברות שקדמו לאסטרהזניקה
"אסטרה" נוסדה בשנת 1913 בסודרטליה, שוודיה, על ידי קבוצה של 400 רופאים ורוקחים. לאורך המאה העשרים היא גדלה להיות חברת התרופות הגדולה ביותר בשוודיה. בשנות ה-40 פותחו שתי משפחות מוצרים שהפכו לחשובות ביותר עבור החברה: פניצילין וחומרי הרדמה, בתחילה בצורת Xylocain, שהושק בשוק השוודי ב-1948. הרווחים ממשפחות מוצרים אלו מימנו פיתוח תרופות חדשות. רבות מהתרופות פותחו, החל מ-1954, במרכז פיתוח שהוקם בגטבורג, על מנת לאפשר שיתוף פעולה עם אוניברסיטת גטבורג והפקולטה לרפואה שלה. בין המדענים המעורבים בשיתוף פעולה עם החברה בגטבורג היה לימים חתן פרס נובל ארוויד קרלסון. מעבדת פיתוח נוספת נוסדה בלונד, סמוך לאוניברסיטת לונד. המחקרים של החברה הובילו לפיתוח מספר תרופות נגד מצבים קרדיו-וסקולריים, כולל Aptin ב-1967 ו-Seloken ב-1975. מוצר נוסף מוצלח ורווחי ביותר היה "לוסק"-"Losec" (שם גנרי אומפרזול) נגד מצבים קיבה-וופגיאליים (צרבת), שהושק ב-1988 והיה התרופה הנמכרת ביותר בעולם[1].
מקבילתה הבריטית "זניקה" הוקמה בשנת 1993 כאשר תאגיד הכימיקלים הבריטי "אימפריאל כמיקל אינדסטריז" (Imperial Chemical Industries או בקיצור ICI) פיצל את עסקי הביוכימיה והתרופות לחברה חדשה[2]. פעילותו במגזר התרופות של תאגיד ICI צמחה בין שנות ה-40 לשנות ה-70, אז פיתח מספר מוצרי מפתח בתחום, כולל: Paludrine (1940, תרופה נגד מלריה), halothane (1951, חומר הרדמה בשאיפה), פרופופול (1977, חומר הרדמה תוך ורידי), Inderal (1965, חוסם בטא), טמוקסיפן (1978, תרופה נפוצה לסרטן השד), ו-PEEK (1979, חומר תרמופלסטי עם ביצועים גבוהים).
בשנת 1999 התאחדו "אסטרה" ו"זניקה" ויצרו את AstraZeneca plc, תאגיד בריטי שהמטה שלו נמצא בלונדון, שהיה ליצרן התרופות הגדול באירופה באותה עת (מאז עקפו אותו "סאנופי" ו"הופמן לה רוש")[3].
לאחר המיזוג
לאחר המיזוג, בתחילת המאה ה-20 השיקה החברה מספר תרופות חדשות: קרסטור (רוזובסטטין), לטיפול בבעיות כולסטרול, אירסה (Iressa) לטיפול בסרטן הריאה, סרוקל (קווטיאפין) לטיפול בסכיזופרניה ונקסיום (אזומפרזול) לטיפול באולקוס[4]. אך במקביל החלה להתמודד בשוק מול חברות המייצרות גרסאות גנריות לתרופות שלה, שפג תוקף הפטנט שלהן[5]. בפברואר 2007 אף הודיעה על פיטורי 3,000 עובדים עקב תחרות זו[6]. בין יצרניות התרפות הגנריות איתן התמודדה הייתה חברת טבע תעשיות פרמצבטיות שהשיקה גרסה גנרית לנקסיום[7], לתרופה Seroquel בשחרור מושהה לטיפול בדיכאון חמור[8], ולתרופה Symbicort לטיפול באסתמה[9].
במאי 2006 רכשה את חברת הביוטכנולוגיה הגדולה בבריטניה "קיימברידג' אנטיבודי", לפי שווי שוק של 1.33 מיליארד דולר[10].
בשנת 2014 דחתה הצעת רכש בסך 106.5 מיליארד דולר מתאגיד "פייזר"[11]. בשנת 2020 שקלה החברה לבצע מיזוג עם "גיליאד סיאנסז" מארצות הברית, אך הגבר לא יצא לפועל[12].
בסוף 2020, רכשה את חברת התרופות האמריקנית "אלקסיון", תמורת 39 מיליארד דולר[13].
חיסון לקורונה
ערך מורחב – AZD1222
בשנת 2020 החלה אסטרהזניקה לפתח בשיתוף אוניברסיטת אוקספורד חיסון נגד קורונה. החיסון נקרא hAdOx1 והפיתוח מבוסס על גילוי נוגדנים מנטרלים לקורונה שבנויים מחלבון spike. לחיסון הגנה כפולה, העלאת רמת הנוגדנים והעלאת רמת תאי מערכת החיסון מסוג T[14]. במאי 2020 הודיעה החברה על תחילת השלב השני והשלישי של הניסויים[15]. באמצע יולי באותה השנה, נטען כי נוגדני החיסון תואמים את התגובה הנדרשת לצורך אישור החיסון. ובפרסום רשמי של החברה בכתב העת לאנסט פורסם כי תוצאות השלבים הראשון והשני של הניסוי הוכתרו בהצלחה, והחברה מעריכה כי החיסון יהיה זמין עוד בשנת 2020[16].
החיסון ממומן על ידי הממשל האמריקאי ב-1.2 מיליארד דולר, תמורת קבלה של 300 מיליון מנות חיסון[17] וכן באמצעות שני מיזמים שנתמכים על ידי ביל גייטס[18]. החברה הציבה לעצמה יעד לייצר 2 מיליארד מנות של החיסון. והחברה חותרת לאספקה שוויונית של החיסון, ולכן חתמה עם מכון סרום בהודו על אספקת מיליארד מנות חיסון למדינות העולם השלישי.
החברה הגיעה לסיכום עם ברית החיסונים האירופית (IVA) שהוקמה על ידי ממשלות צרפת, גרמניה, איטליה והולנד, לפיו, היא תספק להם 400 מיליון מנות של החיסון, זאת בנוסף לשני מיליארד המנות אותן היא מתכנת לייצר[19]. נכון לספטמבר 2020, יצרה החברה 30 מיליון מנות, זאת עוד בטרם אושר החיסון. בינתיים, משרד הבריאות בישראל הגיע להבנות עם החברה לקראת חתימה על הסכם לרכישת מיליוני חיסונים[20][21]. במקביל, הממשלה הבריטית הזמינה מהחברה כ-100 מיליון מנות, שמספיקות ל-50 מיליון בני אדם[22].
ב-8 בספטמבר 2020 הודיעה החברה שהיא משהה את הניסויים בבני אדם של החיסון, אחרי שאצל נסיין בבריטניה התפתחו תסמיני מחלה, והתעורר חשש שמדובר בתופעת לוואי של הזרקת החיסון. לא נמסר הסבר רשמי לחולי שהתפתח אצל הנסיין, אך נמסר מפי גורם המעורה בפרטים שמדובר בדלקת בחוט השדרה, תופעה שנגרמת במקרים רבים מזיהום נגיפי[23]. בהמשך ספטמבר אישרה הוועדה מטעם משרד הבריאות של בריטניה את המשך הניסוי. החברה הודיעה בנובמבר על תוצאות הניסוי של החיסון. היעילות הרבה ביותר (90%) נמצאה כשהחיסון ניתן בחצי מנה ולאחר כחודש במנה מלאה, ובסך הכול היעילות הממוצעת הייתה של 70%[24]. בשל טעות וסיבות נוספות, יבוצע ניסוי מחודש[22]. בפברואר 2021, המפתחים פרסמו מחקר לפיו החיסון לא רק מגן מפני הדבקה תסמינית, אלא גם מפחית הדבקה בצורה משמעותית (67%). המחקר שטרם עבר ביקורת עמיתים, היה המחקר הראשון שמוכיח צמצום בהדבקה בעקבות חיסון נגד COVID-19[25].
בדצמבר 2020 אישרה ממשלת בריטניה את השימוש בחיסון, עוד בטרם אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי, וזאת לאחר שתוצאות הניסוי הראו יעילות של כ־90%[26]. בינואר אישרה הודו[27] והסוכנות האירופית לתרופות[28].
באפריל 2021 הודיעה הסוכנות האירופית לתרופות כי יש לציין הופעת קרישי דם כתופעת לוואי נדירה של החיסון עם זה ציינו בהודעתם כי היתרונות של החיסון עולים על הסיכון[29].
בספטמבר 2021 אישר משרד הבריאות הישראלי את קבלת חיסון אסטרהזניקה למנועי חיסוני פייזר ומודרנה ולאלה שסירבו להתחסן בתרכיבי ה-mRNA מטעמים אידאולוגיים[30].
ב-7 במאי 2024 הודיעה אסטרהזניקה שהיא מורידה מהמדפים באירופה את החיסון שפיתחה נגד קורונה, בשל "שיקולים מסחריים". ההחלטה הגיעה חודשים ספורים בלבד לאחר שהחברה הודתה כי החיסון עלול לגרום לתופעת לוואי נדירה מאוד, שגורמת לקרישי דם וספירת טסיות דם נמוכה[31].
פעילות בישראל
אסטרהזניקה הקימה בשנת 2007 סניף בישראל[32]. הסניף משקיע במחקר ופיתוח, מקדם ומעודד מחקרים קליניים בשיתוף פעולה עם ארגוני הבריאות הישראלים, במטרה לחזק את שירותי הבריאות בישראל[33].
במאי 2018 חתמה "אסטרהזניקה" על מזכר הבנות עם משרד הכלכלה ורשות החדשנות בו התחייבה להשקיע בתחומי הביוטק והבריאות הדיגיטלית בישראל, על ידי הגברת שיתופי-הפעולה עם גורמי תעשייה, אקדמיה וממשל בישראל[34]. בעקבות ההסכם יזמה החברה מספר שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות, בהן: הסכם שיתוף פעולה עם הסטארט-אפ C2igenomics להטמעת הטכנולוגיה שפותחה על ידי החברה לזיהוי שאריות של מחלת הסרטן; השקעה בסך 18 מיליון דולר עבור שימוש במערכת של הסטארט-אפ אימיונאיי (Immunai), שפיתון פתרון שמאפשר להתחקות אחרי מנגנוני הפעולה של מערכת החיסון[35]; ושיתוף פעולה עם חברת "אייבקס מדיקל אנליטיקס" (Ibex Medical Analytics), המוכרת תוכנה המסייעת לפתולוגים בעבודת האבחון[36].
קישורים חיצוניים
- מידע עסקי על חברת אסטרהזניקה באתרים
- אסטרהזניקה, בגוגל פיננסים
הערות שוליים
- ^ הדס מגן, אביק וחברת תרופות שבדית טוענות להפרת פטנט בידי קבוצת דקסון, באתר גלובס, 25 בפברואר 1999
- ^ זנקה מקדימה תרופה למכה, באתר גלובס, 14 בדצמבר 1998
- ^ אליהו חסין, סיכומי ענף התרופות העולמי ב-1999: המכירות עלו ב-12% הצמיחה תימשך, באתר גלובס, 21 במרץ 2000
- ^ סוכנויות הידיעות, עלייה של 30% ברווחי חברת התרופות אסטרה זנקה ברבעון השלישי, באתר TheMarker, 26 באוקטובר 2006
סוכנויות הידיעות, אסטרה זנקה רשמה זינוק של 19% ברווח הרבעוני ל-803 מיליון דולר; העלתה תחזית הרווח השנתית, באתר TheMarker, 23 באוקטובר 2003 - ^ סוכנויות הידיעות, ניצחון לחברות הגנריות: ביהמ"ש אישר גירסה גנרית לתרופת הנמכרת ביותר של אסטרה זנקה, באתר TheMarker, 13 באוקטובר 2002
סוכנויות הידיעות, בעקבות עתירה של יצרנית תרופות גנריות: בוטל פטנט של אסטרה זנקה על תרופתה הנמכרת ביותר, באתר TheMarker, 19 בדצמבר 2006 - ^ TheMarker digital, יצרנית התרופות הבריטית אסטרה זנקה תקצץ 3,000 משרות בחברה, באתר TheMarker, 1 בפברואר 2007
- ^ נתן שבע, טבע תובעת מאסטרה זנקה להצהיר על יתרת הפטנטים של התרופה נקסיום - בעלת מכירות של 5 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 7 במאי 2008
- ^ יורם גביזון, טבע גברה על אסטרה זנקה במשפט תקדימי על תרופה אנטי פסיכוטית, באתר TheMarker, 30 באפריל 2013
- ^ יורם גביזון, טבע גברה על אסטרה זנקה במשפט על תרופה רבת מכר לאסתמה, באתר TheMarker, 3 בספטמבר 2014
- ^ סוכנויות הידיעות, אסטרה זנקה תרכוש נתח בקיימברידג' אנטיבודי בעסקה המעניקה לחברת הביוטכנולוגיה שווי של 1.33 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 15 במאי 2006
- ^ ישראל פישר, למרות ההצעה המשופרת: אסטרהזנקה דוחה את הצעת הרכש של פייזר, באתר TheMarker, 2 במאי 2014
- ^ Guardian staff reporter, Covid-19 vaccine: AstraZeneca has 'approached Gilead over possible merger', The Guardian, 7 ביוני 2020
- ^ בלומברג, אסטרה-זנקה קונה ב-39 מיליארד דולר חברה שמייצרת תרופות למחלות נדירות, באתר TheMarker, 13 בדצמבר 2020
- ^ פריצת דרך בחיסון של אוקספורד: הגנה כפולה נגד נגיף הקורונה, באתר ynet, 19 ביולי 2020
- ^ AstraZeneca to supply Europe with up to 400 million doses of Oxford University’s potential COVID-19 vaccine, www.astrazeneca.com (ב־English)
- ^ שגיא כהן, העולם מנסה 170 דרכים לפיתוח חיסון לקורונה, למה ישראל מהמרת על מודרנה?, באתר TheMarker, 21 ביוני 2020
- ^ ארה"ב תשקיע 1.2 מיליארד דולר בפיתוח חיסון לקורונה בבריטניה - ותקבל 300 מיליון מנות, באתר כלכליסט, 21 במאי 2020
- ^ Advancing our discovery of novel coronavirus-neutralising antibodies against COVID-19, אסטרהזניקה (ב־English)
- ^ אסטרהזניקה תספק לאירופה את החיסון שלה נגד קורונה, באתר כלכליסט, 13 ביוני 2020
- ^ גלי וינרב, מ' הבריאות: קרובים להסכם לרכישת מיליוני חיסונים מאסטרהזנקה, באתר גלובס, 20 בנובמבר 2020
- ^ נעה לנדאו, ישראל צפויה לרכוש מיליוני חיסונים לקורונה מחברת אסטרה-זנקה, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2020
- ^ 1 2 יוסף ישראל, מאיר מרציאנו, נדב איל, בשל טעות בהליך: "אסטרהזניקה" צפויה לבצע ניסוי מחודש לחיסון, באתר חדשות 13, 26 בנובמבר 2020
- ^ הוקפא הניסוי בחיסון המוביל לקורונה של קבוצת אוקספורד: אחד המשתתפים חלה, באתר TheMarker, 9 בספטמבר 2020
- ^ מירב כהן, אסטרהזניקה: החיסון שפיתחנו יעיל עד 90%, באתר וואלה, 23 בנובמבר 2020
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בריטניה אישרה לשימוש את החיסון נגד הקורונה של חברת אסטרהזניקה, באתר וואלה, 30 בדצמבר 2020
- ^ Coronavirus India Live Updates: States gear up for vaccine dry run tomorrow; India to resume flight operations with UK from Jan 8, The Indian Express, 2021-01-01 (ב־English)
- ^ EU regulator OKs Oxford/AstraZeneca coronavirus vaccine for all adults, POLITICO, 2021-01-29 (ב־)
- ^ AstraZeneca’s COVID-19 vaccine: EMA finds possible link to very rare cases of unusual blood clots with low blood platelets, European Medicines Agency, 07-04-2021
- ^ איתי גל, משרד הבריאות אישר את רישום חיסון אסטרהזניקה בישראל - יינתן לסרבני פייזר, באתר ynet, 23 בספטמבר 2021
- ^ רון קריסי, לאחר התביעה על תופעת הלוואי: חיסון הקורונה של "אסטרהזניקה" יורד מהמדפים, באתר ynet, 8 במאי 2024
- ^ גלי וינרב, ענקית התרופות הבריטית אסטרה זניקה עומדת להקים סניף בישראל, באתר גלובס, 30 בספטמבר 2007
- ^ אסף לבנון, "הצלחת אסטרהזניקה היא תוצאה של שת"פים ומחקר בחזית המדע", באתר TheMarker, 17 במאי 2023
- ^ גלי וינרב, אסטרהזניקה חתמה על מזכר הבנות להשקעה בישראל, באתר גלובס, 16 במאי 2018
- ^ רותי לוי, עסקת ענק לאימיונאיי הישראלית: אסטרהזניקה תשלם לה עשרות מיליוני דולרים, באתר TheMarker, 26 בספטמבר 2024
- ^ רותי לוי, בינה מלאכותית לפתולוגים: אייבקס מדיקל גייסה 55 מיליון דולר עבור מערכת שמגלה מקרי סרטן שהעין מחמיצה, באתר TheMarker, 6 בספטמבר 2023