ג'ון ג'מפר
ג'ון מייקל ג'מפר (נולד ב-1985) הוא כימאי ומדען מחשבים אמריקאי. הוא מכהן כמנהל ב-DeepMind.[1] ג'מפר ועמיתיו יצרו את AlphaFold, מודל בינה מלאכותית לניבוי מבנה חלבון (אנ') מרצף חומצות האמינו שלהם בדיוק גבוה.[2] ג'מפר הצהיר שצוות AlphaFold מתכנן לפרסם 100 מיליון מבני חלבון.[3]
כתב העת המדעי Nature הכתיר את ג'מפר כאחד מעשרת "האנשים החשובים" במדע בשנת 2021.[4] ג'מפר ודמיס הסביס זכו במחצית מפרס נובל לכימיה לשנת 2024 על התחזיות שלהם לגבי מבני חלבון.[5][6]
השכלה
ג'מפר קיבל תואר ראשון במדעים עם מגמות בפיזיקה ומתמטיקה מאוניברסיטת ואנדרבילט ב-2007,[7] תואר שני בפילוסופיה בפיזיקה תאורטית של חומר מעובה באוניברסיטת קיימברידג' ב-2010,[8] תואר שני במדעי הרוח ב-2010. כימיה תאורטית מאוניברסיטת שיקגו בשנת 2012, ודוקטור לפילוסופיה בכימיה תאורטית מאוניברסיטת שיקגו בשנת 2017.[9]
קריירה
ג'מפר חוקר אלגוריתמים לחיזוי מבנה חלבון.
AlphaFold
ערך מורחב – AlphaFold
תמונה זו מייצגת את המוצר הסופי של AlphaFold והיא משווה את התוצאות שלה עם מתחרים אחרים בתחרות CASP.
AlphaFold הוא אלגוריתם למידה עמוקה שפותח על ידי ג'מפר וצוותו ב-DeepMind, מעבדת מחקר שנרכשה על ידי חברת האם של גוגל, אלפאבית. זוהי תוכנית בינה מלאכותית המבצעת חיזוי מבנה החלבון.[10]
פרסים והצטיינות
בנובמבר 2020, AlphaFold נבחרה לזוכה בתחרות ה-14 ה-CASP.[11][12][13] תחרות בינלאומית זו מודדת אלגוריתמים כדי לקבוע איזה מהם יכול לחזות בצורה הטובה ביותר את המבנה התלת-ממדי של חלבונים. AlphaFold זכתה בתחרות, תוך ביצוע ביצועים טובים יותר מאלגוריתמים אחרים שקיבלו ציון של מעל 90 עבור כשני שלישים מהחלבונים במבחן המרחק הגלובלי (GDT) (אנ') של CASP, מבחן המודד את המידה שבה תוכנית חישובית חזויה דומה למבנה שנקבע בניסוי המעבדה. 100 הוא התאמה מלאה, בתוך המרחק המשמש לחישוב GDT.[14][15]
בשנת 2021, זכה ג'מפר בפרס BBVA Foundation Frontiers of Knowledge (אנ') בקטגוריית "ביולוגיה וביורפואה".[16] בשנת 2022 קיבל ג'מפר את פרס ווילי (אנ') במדעי הביו-רפואה[17] ובשנת 2023 את פרס פריצת דרך במדעי החיים על פיתוח AlphaFold, החוזה במדויק את מבנה החלבון.[18] בשנת 2023 הוענק לו פרס קנדה גיירדנר הבינלאומי[19] ופרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי.[20]
בשנת 2024, ג'מפר ודמיס הסביס קבלו מחצית מפרס נובל לכימיה על מחקריהם, ואת החצי השני קיבל דייוויד בייקר עבור עיצוב חלבון (אנ') חישובי.[21][22]
קישורים חיצוניים
- גלי וינרב, בין זוכי פרס הנובל לכימיה: חוקר שהצליח ליצור חלבונים חדשים לגמרי, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2024
הערות שוליים
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Nature’s 10, www.nature.com (ב־English)
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ The Nobel Prize in Chemistry 2024, NobelPrize.org (ב־)
- ^ The Nobel Prize in Chemistry 2024, NobelPrize.org (ב־)
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ Robert F. Service, 'The game has changed.' AI triumphs at solving protein structures, Science, November 30, 2020
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
זוכי פרס נובל לכימיה | ||
---|---|---|
1901–1925 | ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925) | קובץ:Nobel Prize.png |
1926–1950 | סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950) | |
1951–1975 | מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975) | |
1976–2000 | ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000) | |
2001 ואילך | נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024) |