ג'ון דנפורת'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ון דנפורת'
לידה סנט לואיס, מיזורי, ארצות הברית ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים)
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
שגיאת לואה ביחידה יחידה:WikidataBind בשורה 18<includeonly></includeonly>: אין יישות בוויקינתונים.

ג'ון קלאגט דנפורת' (באנגלית: John Claggett Danforth; נולד ב-5 בספטמבר 1936) הוא פוליטיקאי, עורך דין, דיפלומט וכומר אפיסקופלי אמריקאי שכיהן כתובע הכללי של מיזורי בין השנים 1969 ל-1976 וכסנאטור בין השנים 1976 ל-1995. כחבר במפלגה הרפובליקנית, שימש מאוחר יותר כיועץ מיוחד של משרד המשפטים האמריקאי בין השנים 1999–2000 וכשגריר ארצות הברית באו"ם בין השנים 2004–2005.

דנפורט נולד בסנט לואיס, מיזורי, בוגר אוניברסיטת פרינסטון ואוניברסיטת ייל. ג'ורג' בוש שקל לבחור בו כסגן הנשיא בשנת 2000.[1]

ביוגרפיה

ראשית חייו והשכלה

דנפורת' נולד ב-5 בספטמבר 1936 בסנט לואיס, מיזורי, בנם של דורותי (קלאגט) ודונלד דנפורט.[2] הוא נכדו של ויליאם ה. דנפורת', מייסד רלסטון פורינה. אחיו של דנפורת', ויליאם הנרי דנפורת', היה קנצלר לשעבר של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס.

דנפורת' למד בבית הספר המחוזי של סנט לואיס ובאוניברסיטת פרינסטון, שם סיים את לימודיו ב-1958 לאחר שהשלים תזה בת 111 עמודים בשם "משיח ומשמעות: פרשנות לכריסטולוגיה של ריינהולד ניבור".[3] הוא קיבל תארים מבית הספר למשפטים באוניברסיטת ייל ומהסמינר של ייל ב-1963.

קריירה

דנפורת' עסק בעריכת דין במשרד עורכי הדין בניו יורק דייוויס פולק אנד ורדוול בין השנים 1964 ל-1966. הוא היה שותף במשרד עורכי הדין בריאן, קייב, מק'פיטרס ומק'רוברטס בסנט לואיס מ-1966 עד 1968.[4]

לפני שדנפורת' נכנס לפוליטיקה הרפובליקנית, מיזורי הייתה מדינה דמוקרטית מהימנה, כאשר הסנאטורים והמושלים שלה היו בדרך כלל דמוקרטים. מושבו של דנפורת' בסנאט הוחזק בעבר על ידי הדמוקרטים תומאס הארט בנטון,[5] הארי ס. טרומן,[6] וסטיוארט סימינגטון.[7]

התובע הכללי של מיזורי

בשנת 1968, דנפורת' נבחר לתובע הכללי של מיזורי, הרפובליקני הראשון שנבחר לתפקיד זה 40 שנה,[8] והראשון ממפלגתו שנבחר לתפקיד כלל מדינתי מזה 22 שנים.[9] בסגל עוזרי התובע הכללי שלו היו מושל מיזורי והסנאטור לעתיד קיט בונד,[10] מושל מיזורי, הסנאטור והתובע הכללי של ארצות הברית לעתיד ג'ון אשקרופט,[11] שופט בית המשפט העליון לעתיד קלרנס תומאס,[12] ושופט פדרלי לעתיד ד. ברוק בארטלט.[13] דנפורת' נבחר מחדש ב-1972.[14]

הסנאט של ארצות הברית

דנפורת' מברך את הנשיא רונלד רייגן, 1981
בחירות

בשנת 1970, דנפורת' התמודד לראשונה לסנאט של ארצות הברית, נגד הסנאטורהדמוקרטי סטיוארט סימינגטון. הוא הפסיד במרוץ צמוד.[15]

ב-1976 רץ דנפורת' להחליף את סימינגטון, שפרש.[16] הייתה לו התנגדות מועטה בפריימריז הרפובליקני.[17] לדמוקרטים היה קרב משולש בין בנו של סימינגטון, ג'יימס וו. סימינגטון, מושל מיזורי לשעבר וורן הרנס, והכוכב הפוליטי העולה ג'רי ליטון.[16] ליטון זכה בפריימריז, אבל הוא ומשפחתו נהרגו כשהמטוס שלקח אותם למסיבת הניצחון שלהם בקנזס סיטי התרסק בהמראה בצ'יליקוט, מיזורי.[18] הרנס, שסיים שני בפריימריז, נבחר להחליף את ליטון כמועמד הדמוקרטי.[16][18] בבחירות הכלליות, דנפורת' הביס את הרנס עם כמעט 57% מהקולות.[19]

בשנת 1982, המועמדת הדמוקרטית לסנאט האמריקני הייתה הרייט וודס, סנאטורית מדינה לא ידועה יחסית מפרבר סנט לואיס של אוניברסיטת סיטי. היא הייתה פעילה בארגוני זכויות נשים ואספה תמיכת איגודים והייתה בת דודתו של הסנאטור הדמוקרטי הווארד מצנבאום מאוהיו. נאומיה הוקיעו את מדיניותו של רונלד רייגן בצורה כה נמרצת, עד שהיא רצה על הכינוי "תן להם גיהנום, הרייט" (משחק על הביטוי המפורסם של טרומן). דנפורת' ניצח את וודס ב-51% עד 49%.[20]

ב-1988, דנפורט' ניצח את ג'יי ניקסון הדמוקרט, 68%–32%. הוא בחר שלא להתמודד לכהונה רביעית ופרש מהסנאט ב-1995. ירש אותו מושל מיזורי לשעבר, ג'ון אשקרופט. ניקסון נבחר מאוחר יותר לתובע הכללי של מיזורי, וב-2008, למושל מיזורי.[21]

בינואר 2001, כאשר הדמוקרטים של מיזורי התנגדו למועמדותו של אשקרופט לתפקיד התובע הכללי של ארצות הברית, הוזכר שמו של דנפורת'. הסנאטור האמריקני לשעבר טום איגלטון הגיב למועמדות באומרו: "ג'ון דנפורת' היה הבחירה הראשונה שלי. ג'ון אשקרופט היה הבחירה האחרונה שלי".[22]

כהונה

במהלך דיוני האישור בסנאט ב-1991 למועמד לבית המשפט העליון של ארצות הברית, קלרנס תומאס, השתמש דנפורת' בכוחו כדי לתמוך בתומאס, ששימש את דנפורת' במהלך שנות התובע הכללי שלו ומאוחר יותר כעוזר בסנאט.[4]

דנפורת' הציג את עצמו כמתון פוליטי, אך הצביע כמו עמיתיו הרפובליקנים הימניים, כולל קיום פיליבסטרים. פעם הוא צוטט כאומר שהוא הצטרף למפלגה הרפובליקנית "מאותה סיבה שלפעמים אתה בוחר איזה סרט לראות - [זה] הסרט עם הקו הקצר ביותר".[23]

דנפורת' הוא מתנגד ותיק לעונש מוות, כפי שהבהיר במליאת הסנאט ב-1994.[24]

בשנת 1988, מסע הבחירות של ג'ורג' ה. וו. בוש לנשיאות בדק את דנפורת' בתור חבר פוטנציאלי. בוש בחר במקום זאת בסנאטור דן קוויל (ששמו האמצעי הוא "דנפורת'").[25]

שגריר ארצות הברית באו"ם

השבעה של דנפורת' לשגריר ארצות הברית באו"ם על ידי השופט קלרנס תומאס, עוזרו לשעבר, 2004

ב-1 ביולי 2004, הושבע דנפורת' לשגריר ארצות הברית באו"ם, והחליף את ג'ון נגרופונטה, שעזב את התפקיד לאחר שהפך לשגריר ארצות הברית בעיראק ביוני. הוא זכור בעיקר בשל הניסיונות להביא שלום לסודאן אך שהה באו"ם רק שישה חודשים. דנפורת' הוזכר כיורשו של שר החוץ קולין פאוול. שישה ימים לאחר ההודעה שקונדוליזה רייס עומדת להיכנס לתפקיד, הגיש דנפורת' את התפטרותו ב-22 בנובמבר 2004, החל מה-20 בינואר 2005. במכתב ההתפטרות שלו[26] נאמר: "לפני ארבעים ושבע שנים התחתנתי עם נערת חלומותיי, ובשלב זה בחיי, מה שהכי חשוב לי הוא לבלות איתה יותר זמן".[27]

קריירה לאחר הסנאט

דנפורת' משוחח עם עיתונאים על חקירתו של התקרית ב-1993 שבה היו מעורבים ה-FBI וה-Branch Davidians בווייקו, טקסס, 1999

קובץ:Danforthreport-final.pdf

פעילות פוליטית

ב-1999, התובעת הכללית של ארצות הברית הדמוקרטית, ג'אנט רינו, מינתה את דנפורת' להוביל חקירה על תפקידו של ה-FBI במצור בווייקו ב-1993.[28] דנפורת' מינה את פרקליט ארצות הברית הדמוקרטי אדוארד ל. דאוד הבן עבור המחוז המזרחי של מיזורי כסגן היועץ המיוחד שלו.[29] הוא גם שכר את שותפו ממשרד בריאן קייב, תומאס א. שווייץ' כראש הסגל שלו.[30] עוזרו של התובע הפדרלי ג'יימס ג'. מרטין שימש כמנהל פעולות החקירה של דנפורת' עבור מה שנודע כ"חקירת וייקו" ו"דו"ח דנפורת' שנבע מכך.[31][32]

ביולי 2000, שמו של דנפורת' הודלף כמי שהיה מועמד פוטנציאלי לסגן הנשיאות של המועמד הרפובליקני ג'ורג' וו. בוש יחד עם מושל מישיגן ג'ון אנגלר, מושל ניו יורק ג'ורג' פטאקי, מושל פנסילבניה טום רידג', ומזכירת התחבורה של ארצות הברית ונשיאת הצלב האדום האמריקאי לשעבר, אליזבת דול. שבוע לפני שהוועידה הלאומית הרפובליקנית 2000 התקיימה בפילדלפיה, מקורות בקמפיין אמרו כי דיק צ'ייני, האיש שהופקד על הובלת תהליך הבחירה למועמד, המליץ על דנפורת',[33] אך בוש בחר בצ'ייני בעצמו. בוש כתב בספרו Decision Points שדנפורת' היה הבחירה שלו אם צ'ייני לא היה מסכים.[34] בספטמבר 2001 מינה בוש את דנפורת' לשליח מיוחד לסודאן.[35] הוא תיווך בהסכם שלום שסיים באופן רשמי את מלחמת האזרחים בדרום בין הממשלה האסלאמית של סודאן לבין המורדים הנוצרים הנתמכים על ידי ארצות הברית, אך אלמנטים של הסכסוך הזה עדיין לא פתורים (כמו גם הסכסוך הנפרד בדארפור). העימות, הידוע כמלחמת האזרחים הסודנית השנייה, הסתיים בינואר 2005 עם חתימת הסכם שלום.[36]

ב-11 ביוני 2004, דנפורת' ניהל את הלווייתו של רונלד רייגן, שהתקיימה בקתדרלה הלאומית של וושינגטון.[37] דנפורת' גם כיהן בהלוויות של מנכ"לית וושינגטון פוסט קתרין גרהאם,[38] הסנאטור לשעבר של ארצות הברית הארי פלוד בירד הבן מווירג'יניה,[39] והמבקר של מדינת מיזורי, טום שווייץ'.[30]

ב-30 במרץ 2005, דנפורת' כתב מאמר ב"ניו יורק טיימס" בביקורת על המפלגה הרפובליקנית. המאמר התחיל: "באמצעות סדרה של יוזמות אחרונות, הרפובליקנים הפכו את המפלגה שלנו לזרוע הפוליטית של נוצרים שמרנים".[40] הוא גם כתב מאמר מ-17 ביוני 2005 שכותרתו "חיילים נוצרים מתונים קדימה".[41] בשנת 2015, דנפורת' הצטרף ל-299 רפובליקנים אחרים בחתימה על תקציר אמיקוס הקורא לבית המשפט העליון לאשר נישואים חד מיניים.[42]

בתרומה לאנתולוגיה Our American Story‏ (2019), דנפורט התייחס לאפשרות של נרטיב אמריקאי משותף והתמקד ב"מטרה האמריקנית הגדולה" של "להחזיק יחד בעם אחד עם מגוון ולעיתים קרובות שנוי במחלוקת". הוא עודד את המשך העבודה "לדרוש ממשלה מתפקדת שבה פשרה היא הנורמה, לשלב את כל עמנו לאומה אחת בלתי ניתנת לחלוקה, ולשלב פרטים מופרדים בשלמות הקהילה".[43] דנפורט הוא חבר בוועדת הרפורמים של גיליון ראשון.[44]

מאז אמצע שנות ה-2000, דנפורת' היה מנטור ותומך פוליטי של ג'וש האולי, שהפך לתובע הכללי של מיזורי ב-2017 ולסנאטור אמריקאי ב-2019 בעידודו של דנפורת'; דנפורת' גם תמך בשאיפות הנשיאותיות של האולי.[45] בעקבות מתקפת הקפיטול של ארצות הברית ב-6 בינואר והמאמצים של האולי לערער על ספירת הקולות של חבר האלקטורים של ארצות הברית ב-2021, דנפורת' אמר כי התמיכה בהאולי בבחירות 2018 "הייתה הטעות הגרועה ביותר שעשיתי בחיי".[46] במהלך הבחירות לסנאט של ארצות הברית במיזורי ב-2022, דנפורת' עמד בראש ארגון PAC שתמך במועמד העצמאי ג'ון ווד, שנחשב כניסיון סביר לנצח.[47] ווד אסף מספיק חתימות כדי לעלות לקלפי, אך נשר לאחר 50 יום כאשר אריק שמיט ניצח בפריימריז הרפובליקני. דנפורת' הוציא 6 מיליון דולר על המאמץ.[48]

המגזר הפרטי

ב-1995, בעקבות עזיבתו את הסנאט, דנפורת' שוב הפך לשותף במשרד עורכי הדין בריאן קייב.[4] החל משנת 2021 דנפורת' הוא שותף בדאוד בנט, משרד עורכי דין קלייטון ממש מחוץ לסנט לואיס.[49]

במאי 2012, קבוצה בראשות חתנו של דנפורת' ומנכ"ל Summitt Distributing, טום סטילמן,[50] שבה דנפורת' הוא משקיע מיעוט, לקחה את הבעלות על סנט לואיס בלוז של ליגת ההוקי הלאומית.[51] הקבוצה רכשה את הבעלות המלאה על הצוות ביוני 2019.[52] לדנפורת' יש כוכב בשדרת התהילה של סנט לואיס.[53] הוא חבר מועצת כבוד של הארגון ההומניטרי "כנפי תקווה".[54]

חיים אישיים

דנפורת' התחתן עם סאלי דובסון ב-1957.[37] יש להם חמישה ילדים ו-15 נכדים.[55]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון דנפורת' בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

  1. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  2. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  3. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  4. ^ 1 2 3 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  5. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  6. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  7. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  8. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  9. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  10. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  11. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  12. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  13. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  14. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  15. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  16. ^ 1 2 3 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  17. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  18. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  19. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  20. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  21. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  22. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  23. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  24. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  25. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  26. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  27. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  28. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  29. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  30. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  31. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  32. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  33. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  34. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  35. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  36. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  37. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  38. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  39. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  40. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  41. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  42. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  43. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  44. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  45. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  46. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  47. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  48. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  49. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  50. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  51. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  52. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  53. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  54. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  55. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=ג%27ון_דנפורת%27&oldid=223736"