דז'ה סנקאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לא ידועלא ידוע שם זה נכתב במקור בהתאם לסדר המזרחי; שם המשפחה הוא Szenkár.
תבנית {{מוזיקאי}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

דז'ה סנקארהונגרית: Szenkár Dezső; בודפשט, 27 בינואר 1894[1] – בודפשט, 5 בדצמבר 1962) היה מנצח ומלחין יהודי-הונגרי, בנו של נאנדור סנקאר ואחיו הצעיר של אאוגן סנקאר.

ביוגרפיה

אביו, נאנדור סנקאר (18571927) היה מנצח מקהלה, מנהל המקהלה של כמה בתי כנסת, ואמו הייתה רחל רוטנשטרייך (18621935). הוא סיים את לימודיו בתיכון בעיר הולדתו, ואחר כך למד באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט והיה תלמידם של לאו ויינר, אלברט שיקלוש ושל אמן העוגב דזיה אנטלפי-ז'ירוש. בשנת 1923 הוא החל לעבוד בתיאטראות האוניאו. ב־1 בדצמבר 1926 התקבל להתאחדות השחקנים הארצית. ב-1927 הפך למנצח של ה"שטדאטתהאטר" (Stadtheater) באינסברוק, אך עבד גם בסטוקהולם, ברלין, הלסינקי ופריז. הוא התיידד עם המשורר הגדול אטילה יוז'ף, שעבורו חיבר את לחן לשירו של יוז'ף "מלכי בית לחם". הוא שב לבירת הונגריה בשנת 1939 ולאחר מכן יכול היה לעבוד רק במידה מוגבלת עקב החוקים יהודיים בעיקר החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי. בדצמבר 1942 הוא ליווה את "הקברט המיוחד" שארגנה האגודה אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך שרק במסגרתה הותר ליהודים לעבוד ורק בפני קהל יהודי. בדצמבר 1943 הוצגו השאנסונים שלו באולם הגדול של האקדמיה למוזיקה, בו השתתף כמלווה.[2] במהלך מלחמת העולם השנייה הסתיר אותו הפרופסור לרפואה פרידייש ורזאר.[3] לאחר המלחמה המשיך בפעילותו בניצוח ובהלחנה. הוא כתב בעיקר עבודות במה ומוזיקה קלילה. הוא זכה בפרסים על כמה מעבודותיו, היה אורח תכוף בבית הקפה היפני.

עבודותיו

מוזיקת הקולנוע שלו

  • פנטום טרנול (1933)
  • רכבת רפאים (1933)
  • פרח החיטה (1934)
  • מלכי בית לחם (1947, סרט קצר)

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים