דמוגרפיה של ניגריה
גודל האוכלוסייה בחלקי ניגריה | |
מדינה |
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים ![]() |
---|---|
נתונים לתאריך | תאריך אוכלוסייה |
נתונים | |
אוכלוסייה | אוכלוסייה |
צפיפות | צפיפות |
תוחלת חיים בלידה | אורך חיים |
דירוג תוחלת חיים | דירוג אורך חיים |
HDI | HDI |
דירוג HDI | דירוג HDI |
שיעור ילודה ל-1,000 | לידות |
שיעור תמותה ל-1,000 | פטירות |
שיעור פריון | פוריות |
תמותת תינוקות ל-1,000 | פטירת-יילודים |
שיעור הגירה נטו ל-1,000 | הגירה |
התפלגות גילאים | |
0-14 שנים | גילאי 0-14 |
15-24 שנים | גילאי 15-24 |
25-54 שנים | גילאי 25-54 |
55-64 שנים | גילאי 55-64 |
65+ שנים | גילאי 65 |
יחס גברים/נשים | |
יחס כללי | יחס-מגדר |
יחס בלידה | יחס-מגדר-0-14 |
יחס 0-14 שנים | יחס-מגדר-0-14 |
יחס 15-24 שנים | יחס-מגדר-15-24 |
יחס 25-54 שנים | יחס-מגדר-25-54 |
יחס 55-64 שנים | יחס-מגדר-55-64 |
יחס +65 שנים | יחס-מגדר-65- |
אוכלוסייתה של ניגריה מונה, נכון לשנת 2015, כ-181.56 מיליון נפש. כ-95 אחוז מהאוכלוסייה הם שחורי עור. היתר הם לבנים ממוצא ערבי או הודי, ומרכיב זניח של לבנים ממוצא אירופי.
ניגריה היא המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה, ואוכלוסייתה מהווה כחמישית מאוכלוסיית אפריקה. היא גם התשיעית בעולם במספר אוכלוסייה. ניגריה היא המדינה בעלת אוכלוסיות שחורי העור הגדולה ביותר בעולם.
כרבע מאוכלוסיית ניגריה היא עירונית, וכל היתר היא אוכלוסייה כפרית חקלאית. קיימות 24 ערים במדינה המונות למעלה מ-100,000 נפש.
אוכלוסייתה של ניגריה היא הטרוגנית מאוד. כאשר הקבוצות העיקריות הן האוסה (25% מהאוכלוסייה), יורובה (21% מהאוכלוסייה) ואיגבו (18% מהאוכלוסייה). ההערכה של ה-CIA משנת 2018 היא שכ-54% מהאוכלוסייה היא מוסלמית וכ-46% מהאוכלוסייה היא נוצרית (בעיקר פרוטסטנטיים).
אנגלית היא השפה המדוברת ביותר בניגריה, המדוברת על ידי כשליש מהאוכלוסייה. והיא השפה העיקרית בתקשורת, בפוליטיקה ובכלכלה הניגרית. האנגלית נפוצה בעיקר בערים, כאשר באזורים הכפריים השליטה של המקומיים בשפה היא מוגבלת.
קבוצות אתניות
שלוש הקבוצות הגדולות ביותר בניגריה הן האוסה-פולאני (קבוצה מוסלמית), יורובה (קבוצה נוצרית בעלת מיעוט מוסלמי) ואיגבו (קבוצה נוצרית-אלילית) והן מהוות כ-60% מאוכלוסיית ניגריה.
האוסה-פולאני היא הקבוצה הגדולה והדומיננטית בצפון המדינה. קבוצות בולטות נוספות בצפון המדינה הן נופה, טיב וקאנורי.
בדרום המדינה הקבוצה הדומיננטית היא היורובה. מחצית מבני קבוצה זו הם נוצרים, רבע מהם הם מוסלמים, והיתר פגאנים.
בדרום מזרח המדינה שוכנת קבוצת איגבו (igbo) אשר חבריה טוענים שהם צאצאי עשרת השבטים. קבוצות שונות באזור זה הן נוצריות קתוליות, אנגליקניות ואוונגליסטיות. קבוצות אחרות באזור דרום מזרח ניגריה הן אפיק (efik), איביביו, אנאנג ואיז'או שהיא הקבוצה הרביעית בגודלה הניגריה.
סך הכול קיימות בניגריה כ-250 קבוצות אתניות או שבטים.
גידול

הגידול הטבעי העצום חייב את הממשלה לנקוט אמצעים. בשנת 1988 יצאה הממשלה בתוכנית לעידוד השימוש באמצעי מניעה, וצמצום הילודה, תחת הסיסמה: "ארבעה ילדים זה מספיק". נעשו צעדים לעידוד השכלת נשים ויציאתן לעבודה, שופרה מערכת הבריאות ועודדו צעירים להינשא מאוחר יותר. הצלחת התוכנית הייתה נמוכה, ורוב האוכלוסייה אינה רואה בעין יפה פיקוח על מספר הילדים[דרוש מקור].
בשל הילודה הגבוהה ותוחלת החיים הנמוכה, 44% מהאוכלוסייה הם בני הגילאים 0–14. 53% הם בגילאי 14–65, ורק שלושה אחוזים הם מעל גיל 65.
תוחלת החיים בניגריה היא מהנמוכות בעולם. 61 שנים לגברים, ו-63 שנים לנשים.
מספר הילדים הממוצע לאישה הוא 5.1[1]. הביגמיה מותרת ומקובלת בניגריה, ואף איננה אסורה בדת המוסלמית.
צפיפות אוכלוסייה

ניגריה היא אחת המדינות הצפופות באפריקה עם צפיפות של 238 אנשים לקמ"ר.
קישורים חיצוניים

הערות שוליים
- ^ ממוצע ילודה בעולם 2020 מאתר worldpopulationreview