דריוס מיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית {{מוזיקאי}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

דריוס מיוצרפתית: Darius Milhaud;‏ 4 בספטמבר 189222 ביוני 1974) היה מלחין ומורה יהודי-צרפתי. מיו היה חבר ב"קבוצת השישה" ונמנה עם המלחינים הפוריים ביותר במאה ה-20.

קורות חייו ופועלו

מיו נולד למשפחה יהודית באקס-אן-פרובאנס והחל ללמוד בפריז אצל שארל וידור וונסן ד'אנדי. כיוון שהתיידד עם אריק סאטי שנים רבות לפני שנוצרה "קבוצת השישה", היה היחיד מחברי הקבוצה שלא היה מעולם במחלוקת עם מלחין זה. בצעירותו עבד זמן מה בפמליה הדיפלומטית של פול קלודל, המשורר והמחזאי החשוב, שכיהן כשגריר צרפת בברזיל.

בטיול בארצות הברית בשנת 1922 גילה את הג'אז, שהשפיע רבות על השקפתו המוזיקלית. בעקבות פלישת הנאצים לצרפת ברח מיו לאמריקה בשנת 1940. הוא עבד שם בהוראה במילס קולג' באוקלנד, קליפורניה.

משנת 1947 עד 1971 לימד לסירוגין במילס ובקונסרבטואר בפריז, עד שמחלה שהתגלתה אצלו בסביבות 1947 והביאה אותו לבסוף לכיסא גלגלים אילצה אותו לפרוש מעבודתו. הוא מת לבסוף בז'נבה.

בשנת 1952 חי זמן מה בישראל וכתב בה חלק מהאופרה שלו "דוד".

המוזיקה שלו נודעת במיוחד בהשפעה שקיבלה מן הג'אז וכן ממוזיקה דרום אמריקאית, וכן הוא ידוע על השימוש שעשה בפוליטונאליות (שימוש ביותר מסולם אחד בבת אחת).

מיו (כמו בני זמנו פאול הינדמית, בוהוסלב מרטינו והייטור וילה לובוס) הצטיין במהירות כתיבתו, יוצר שפעולת ההלחנה נראתה טבעית לו כמעט כנשימה. יצירותיו החשובות ביותר כוללות את "השור על הגג" (Le Boeuf sur le Toit) (בלט), "בריאת העולם" (ג'אז), "סקרמוש" (סוויטה לשני פסנתרים) ו-"Saudades do Brasil" (סוויטת מחול). את האוטוביוגרפיה שלו הכתיר בשם "תווים ללא מוזיקה", שם ששונה לאחר מכן ל"חיי המאושרים".

על שמו הוקם "תיאטרון דריוס מיו" בפריז (Théâtre Darius Milhaud). ו:קונסרבטוריון על שם דריוס מיו" באקס אן פרובנס.

דריוס מיו נפטר בז'נבה שבשווייץ בגיל 81. בהתאם לבקשתו נטמן בחלקה היהודית בבית הקברות סן-פייר (צר') בעיר הולדתו.

תלמידיו הנודעים של מיו


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דריוס מיו בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.