הפנתר הוורוד 2
| כרזת הסרט | |
| כרזת הסרט | |
| תסריט |
סקוט ניוסטאדטר מיכאל וובר סטיב מרטין |
|---|---|
| שחקנים ראשיים |
סטיב מרטין ז'אן רנו אמילי מורטימר ג'ון קליז |
| מוזיקה |
כריסטופר בק הנרי מנציני (נעימת נושא) |
| חברה מפיצה |
סרטי קולומביה מטרו גולדווין מאייר |
| הקרנת בכורה | 6 בפברואר 2009 ארצות הברית וצרפת |
| תקציב | 70,000,000 דולר |
| הכנסות | 75,946,615 דולר |
הפנתר הוורוד 2 הוא סרט קומדיה שיצא בשנת 2009, ומהווה סרט המשך ל"פנתר הוורוד" בכיכובו של סטיב מרטין.
עלילת הסרט
בסרט זה, יהלום "הפנתר הוורוד" נגנב שוב, ובזירת הפשע נמצא פתק חתום של "הטורנדו". המפקח קלוזו, וחבורת בלשים מקצועיים מארצות שונות, נקראים לפתירת התעלומה. ניסיונותיו של קלוזו לפתירת התעלומה מסתבכים, והמפקח הממונה עליו מגרש אותו מקבוצת הבלשים, שעליהם מוטלת המשימה לפתור את התעלומה.
לאחר שקבוצת הבלשים פתרה, כביכול, את התעלומה, מתקיים טקס פרסים שאליו מתגנב קלוזו וחושף את הפושעת האמיתית (מה שמעיד על הטעות המביכה של הבלשים). קלוזו פותח במרדף אחריה, שנגמר ביריית אקדח ביהלום היקר, אולם לאחר עצירת הפושעת, קלוזו נעצר לרגע של פלאשבק ומספר על כך שהחליף את היהלום האמיתי במוזיאון עם חיקוי שהיה ברשותו. זאת בטענה שלאחר מספר פשעים של ה"טורנדו", הוא הניח ש"הפנתר הוורוד" יהיה הקורבן הבא והלך להצילו. עובד הניקיון במוזיאון, שהוא גם חברו של קלוזו, עזר לו בהחלפת היהלום בסודיות על מנת לא לחשוף את המעשה.
הסרט מסתיים בחתונה של קלוזו וניקול, האישה שאותה חיבב מאז הסרט הראשון, אך לא הודה בכך.
שחקנים
- סטיב מרטין בתפקיד המפקח ז'אק קלוזו
- ז'אן רנו בתפקיד גילברט פונטון
- ג'ון קליז בתפקיד המפקח שארל דרייפוס
- אמילי מורטימר בתפקיד ניקול נובו דוראן
- אלפרד מולינה בתפקיד רנדל פפרידג'
- אישווריה ראי בתפקיד סוניה סולאנדרס
- אנדי גרסיה בתפקיד ויצ'נזו בארקליאונה
- לילי טומלין בתפקיד איווט ברנגר
- יוקי מצוזאקי בתפקיד קנג'י מזוטו
- ג'רמי איירונס בתפקיד אלונסו אוולאנדה
- ג'וני האלידיי בתפקיד לורנס מיליקין
- ג'פרי פאלמר בתפקיד ג'ובר
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הפנתר הוורוד 2- ניב שטנדל, "הפנתר הוורוד 2" היא קומדיה קלושה, באתר nrg, 20 במרץ 2009
- יאיר רוה, "הפנתר הוורוד 2", הביקורת, באתר סינסקופ, 7 במרץ 2009 (פורסם במקור בפנאי פלוס)
- נועם בוקסבאום, עכבר העיר, הפנתר הורוד 2: עוד קלאסיקה שנהרסה, באתר הארץ, 10 במרץ 2009
- צ'ארלס מקגראת, הניו יורק טיימס, אם הקהל לא צוחק, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2007
