ז'אן-לוק מריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית {{פילוסוף}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

ז'אן לוק מריוןצרפתית: Jean-Luc Marion; ‏נולד ב-3 ביולי 1946) הוא פילוסוף ותאולוג קתולי צרפתי. משנתו מתבססת על תאולוגיה פטריסטית ופנומנולוגיה. חלק ניכר מעבודתו האקדמית הוקדש לרנה דקארט, מרטין היידגר ואדמונד הוסרל, כמו גם לנושאים דתיים.

ביוגרפיה

מריון נולד במדון (אנ'), רמות הסן שבצרפת, ב-3 ביולי 1946. הוא למד באוניברסיטת נאנטר ובסורבון, ולאחר מכן באקול נורמל סופרייר שם למד אצל ז'אק דרידה, לואי אלתוסר וז'יל דלז. במקביל ללימודיו האקדמיים פיתח עניין אישי עמוק בתאולוגיה. בין השנים 19721980 למד לקראת דוקטורט ועבד בתור מרצה זוטר בסורבון. לאחר קבלת תואר הדוקטור בשנת 1980, החל ללמד באוניברסיטת פואטייה.

שימש כראש המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת נאנטר, וב-1991 מונה גם לתפקיד פרופסור אורח במכון הקתולי של פריז. בשנת 1996 ירש את מקומו של עמנואל לוינס כראש הקתדרה למטאפיזיקה בסורבון. בשנת 1994 היה פרופסור אורח באוניברסיטת שיקגו, ובין השנים 20042010 כיהן שם כפרופסור בקתדרה ע"ש ג'ון נובין לפילוסופיה של הדת ותאולוגיה. ב -6 בנובמבר 2008, נבחר מריון לחבר האקדמיה הצרפתית, שם תפס את מקומו של קרדינל ז'אן-מארי לוסטיז'ה.

בין הפרסים בהם זכה:

הגותו

משנתו הפנומנולוגית של מריון פרושה בטרילוגיה של ספרים. 'צמצום ומתן: חקירות על הוסרל, היידגר והפנומנולוגיה' (1989) הוא מחקר היסטורי על השיטה הפנומנולוגית בה עשו שימוש הוסרל והיידגר, מתוך כוונה להציע כיוונים עתידיים למחקר פנומנולוגי. 'היות ניתן: חיבור על הפנומנולוגיה של המתן' (1997) הוא חיבור העוסק במושג ההינתנות ובתופעות הרוויות. 'על העודפות' (2001) מפתח ומעמיק את הדיון בתורת התופעות הרוויות.[1]

ספריו שתורגמו לעברית

  • על העודפות: עיונים בתופעות הרוויות, תל אביב-יפו: רסלינג 2007. מצרפתית: סמדר בוסתן.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'אן-לוק מריון בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים