חוף ז'ריקואקוארה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוף ז'ריקואקוארה
Praia de Jericoacoara
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג חוף ים
מיקום
חוף ז'ריקואקוארה
מפה משנת 1629 המציינת את מיקומו של חוף ז'ריקואקוארה

חוף ז'ריקואקוארהפורטוגזית: Praia de Jericoacoara) הוא חוף ים הממוקם בעיר ז'יז'וקה דה ז'ריקואקוארה שבמדינת סיארה הממוקמת בצפון-מזרח ברזיל. החוף מרוחק כ-300 קילומטרים מפורטלזה, בירת מדינת סיארה. החוף הוא חלק מהפארק הלאומי ז'ריקואקוארה.

החוף נבחר בשנת 1994 על ידי הוושינגטון פוסט לאחד מעשרת החופים היפים ביותר בעולם,[1] ובשנת 2014 נבחר על ידי ההפינגטון פוסט לחוף הרביעי היפה ביותר בעולם.[2] החוף גם נחשב לאחד מהחופים הטובים בעולם לגלישת רוח.

אטימולוגיה

שמה של העיירה מורכב משני החלקים המרכיבים אותה. מקור השם ז'ריקואקוארה הוא בטופי-גוארני. יורוקו (Yuruco) פירושו "בור" וקוארה ("cuara") פירושו צב. חיבור השניים, "יוּרוּקוּקוּאַרַה", במשמעות "בור הצבים", מתייחס לכך שצבי הים נהגו לחפור בורות בחוף הים באזור זה, לשם הטלת ביציהם. לפי פירוש מקובל אחר, מקור השם נגזר מגבעה סמוכה, שנראית מהים כאליגטור (בטופי-גוארני: Jacarequara (זַ'קַארֵקוּאַרַה)). מקור השם ז'יז'וקה הוא ככל הנראה בצירוף Ji ("צפרדע") ו-Oca ("בית"), היוצר את המילים "בית הצפרדעים".[3][4]

היסטוריה

החוף נחשף ונרשם לראשונה בשנת 1629 על ידי הקרטוגרף ז'ואאו טיקסיירה אלברנאז הזקן (אנ').

עד שנת 1985 חיו באזור רק מספר קטן של דייגים, אך משנה זו הפך החוף לאתר פופולרי, ומבקר בו מדי שנה מספר גדול של תיירים. משנת 2002 הפך החוף לחלק מהפארק הלאומי ז'ריקואקוארה.

בשל יופיו, צולמו בו מספר סרטים וסדרות טלוויזיה.

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוף ז'ריקואקוארה בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

  1. ^ Jericoaquara, web.archive.org, ‏2012-01-10
  2. ^ The 40 Best Beaches on Earth, HuffPost, ‏2014-08-12 (ב־English)
  3. ^ [https://web.archive.org/web/20090927051516/http://www.filologia.org.br/revista/38/09.html PELOS VERDES MARES BRAVIOS: A TOPONÍMIA DAS PRAIAS DO CEARÁ], web.archive.org
  4. ^ NAVARRO, E. A. Método moderno de tupi antigo: a língua do Brasil dos primeiros séculos. Terceira edição. São Paulo. Global. 2005. p. 287-288.