יחסי מצרים–תוניסיה
| יחסי מצרים–תוניסיה | |
|---|---|
|
|
| |
| מצרים | תוניסיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,001,450 | 163,610 |
| אוכלוסייה | |
| 117,611,425 | 12,319,154 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 395,926 | 48,530 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 3,366 | 3,939 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה |
היחסים בין מצרים לתוניסיה הם הקשר הארוך, ההיסטורי והלבבי בין מצרים לתוניסיה, שתי מדינות ערביות בצפון אפריקה.
היחסים בעבר
מצרים ותוניסיה היו שתי התרבויות הקדומות והוותיקות ביותר באפריקה, התרבות המצרית והתרבות הקרטגנית. בהיותן שתי מדינות קדומות, עסקאות בין קרתגו למצרים התלמיית נערכו בתדירות גבוהה. עם זאת, הייתה יריבות בין שתי המדינות, מכיוון שהמצרים לא סמכו על הקרתגים ולעיתים פנו נגד הקרתגים, מה שהפך את היחסים למורכבים יותר.[1] אופי מסובך זה בין שתי המדינות נשמר עד סוף העת העתיקה ותחילת תקופת ימי הביניים.[2]
פילי מלחמה רבים של חניבעל הובאו ממצרים, ואף השתתפו בניסיונותיו הכושלים של חניבעל לכבוש את רומא.[3]
גם מצרים וגם תוניסיה נפלו יחד תחת שלטונן של אימפריות שונות מאוחר יותר, האימפריה הרומית, הח'ליפות הערבית והאימפריה העות'מאנית. המשפיע ביותר היה הכיבוש הערבי בשתי המדינות, שגרם להן לאמץ את השפה הערבית במקום שפותיהן העתיקות, והגעת האסלאם.[4] השפעתם של האסלאם והתרבות הערבית גרמה גם לציוני דרך משמעותיים, להקמת כמה מהמוסדות הוותיקים בשתי המדינות, ובמיוחד אוניברסיטת אל-אזהר במצרים והמסגד הגדול של קירואן[5] בתוניסיה.
עם הכיבוש העות'מאני, מצרים ותוניסיה נשלטו יחד תחת הטורקים, אך השלטון העות'מאני בשתי המדינות נבדל בכמה דברים. מצרים העות'מאנית ותוניסיה העות'מאנית תפקדו שניהם כפרובינציות אוטונומיות של האימפריה, אך היחסים היו שונים להפליא. התוניסאים, ברובם, נותרו נאמנים למדינה העות'מאנית, והיו אחד האזורים הקדומים ביותר שתמכו בטנזימאט, כולל ביטול העבדות שהיה מהקדומים בעולם, בשנת 1846,[6] ואפילו היה בין כמה מהאזורים הליברליים ביותר באימפריה;[7] אך במצרים נערכו מספר עימותים עם הטורקים, שראשיתם במלחמות העות'מאנית–הממלוכית,[8] ואף מאוחר יותר מלחמת מצרים–האימפריה העות'מאנית.[9] באותה עת נהגה מצרים לתמוך בעות'מאנים במלחמות עות'מאניות שונות.[10] התנגשות זו בין היחסים בין מצרים לאימפריה העות'מאנית התפתחה עוד יותר עם השקפה שונה משלה שתסלים בסופו של דבר למאה ה-20 תחת שלטון גמאל עבד אל נאצר. בסך הכל, היחסים של תוניסיה עם העות'מאנים נחשבו לטובים ואילו קשריה של מצרים עם העות'מאנים היו מורכבים ברובם.
בסוף המאה ה-19 נפלו הן מצרים והן תוניסיה בידי המתיישבים האירופיים, האימפריה הבריטית וצרפת. שתיהן נהיו מדינות מאוד מודרניות והפכו למעשה לחלק מהמדינות הערביות הליברליות ביותר.[11] עם זאת, הפעילות האנטי-בריטית והאנטי-צרפתית במצרים ותוניסיה הייתה כה גדולה עד שהיא דחפה את הבריטים והצרפתים להחליט מחדש על עמדותיהם במושבותיהן.[12] שתי המדינות סבלו רבות במלחמת העולם השנייה, בהיותם מטרות של גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית; גם נקודות המפנה של המלחמה החלו בשתי המדינות, ובמיוחד המערכה בצפון אפריקה.[13]
יחסים מודרניים
.jpg)
לאחר שתוניסיה זכתה בעצמאות בשנת 1956, מצרים ותוניסיה כוננו יחסים הודות למאמצים של חביב בורגיבה, שבעבר אף למד במצרים.[14] תוניסיה ניתקה את יחסיה עם מצרים בשנת 1966 בעקבות הכרזתו של נשיא תוניסיה, בורגיבה, שיש לפתור את הבעיות במזרח התיכון במשא ומתן. בשנת 1967, כשבוע לאחר מלחמת ששת הימים, חידשו שתי המדינות את יחסיהן. מצרים ותוניסיה קיימו יחסים לבביים, כאשר מצרים ותוניסיה היו שותפות בחזית מול ישראל. עם זאת, לאחר שאנואר סאדאת חתם על הסכם השלום בין ישראל למצרים בשנת 1979, מערכת היחסים בין שניים הדרדרה, אם כי לא באופן ישיר, שכן תוניסיה נמנעה מלצאת נגד ישראל שלא כמו מצרים לפני סאדאת.[15] רק בשלהי שנות ה-80 חידשו מצרים ותוניסיה את הקשר, אך תוניסיה הצליחה לקיים יחסים עם מפתח מצרים.
בשנת 1985, ישראל פתחה במבצע רגל עץ ותקפה את מטה הארגון לשחרור פלסטין בתוניס, עוררה כעסים מתוניסאים.[16] מצרים הייתה אחת המדינות שגינו את המתקפה, מה שסייע לחימום היחסים ביניהן. לאחר תום המלחמה הקרה, מצרים ותוניסיה התקרבו מחדש והפכו לשותפות אסטרטגיות.
האביב הערבי
פרוץ האביב הערבי זכה לתמיכה חזקה הן בתוניסיה והן במצרים כאחד, מכיוון שהיו שתי המדינות הערביות שהושפעו ראשונות מהמהפכה.[17] למרות זאת, רק תוניסיה הצליחה להפוך ליותר דמוקרטית; מצרים, לעומת זאת, ראתה שינוי שני במשטר ואי שקט רב יותר, אם כי הצליחה להימנע לחלוטין ממלחמת אזרחים שלא כמו סוריה, תימן, עיראק ולוב.[18]
למרות אירועי האביב, שתי המדינות נותרות לא פתורות בכל הנוגע לסוגיות החברתיות שלה. הקצנה של צעירים ואסלאמיסטים כאחד,[19] יחד עם תנאים כלכליים לא יציבים, הביאו לשתי המדינות להישאר נגועות בשחיתות גם לאחר האירועים.[20]
שיתוף פעולה
בשנת 2019 הודיע עבד אל-פתאח א-סיסי על חיזוק היחסים ושיתוף פעולה במלחמה בטרור עם תוניסיה.[21] בעבר, שתי המדינות חתמו גם על 10 הסכמי שיתוף פעולה בשנת 2017.[22] בשנת 2017 היה צפוי כי מערכת היחסים המסחרית בין שניים תביא דחיפה.[23]
קיימים חילופי סטודנטים בין מצרים לתוניסיה בחזיתות רבות.[24]
נציגויות דיפלומטיות
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא יחסי מצרים–תוניסיה בוויקישיתוף המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.הערות שוליים
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ [1] (הקישור אינו פעיל, March 2019)
