מדעי החלום
מדעי החלום (בצרפתית: La Science des rêves) הוא סרט קולנוע מסוגת הדרמה הקומית, שיצא לאקרנים בשנת 2006. הסרט נכתב ובוים על ידי הבמאי מישל גונדרי.
מדעי החלום חוקר באופן קומי, הזוי ומפתיע, את עולם החלומות, ובוחן את מושג הסובייקטיביות ואת הגבול המטושטש שבין עולם הדמיון לבין המציאות. הסרט מלא באלמנטים חזותיים שהתגבשו במהלך הקריירה של גונדרי כבמאי קליפים.
סיפור העלילה
סטפן (השחקן גאל גרסיה ברנאל) הוא אמן צעיר ביישן וחסר ביטחון עצמי, שחוזר להתגורר בדירה נעוריו בפריז ועובד כמעצב גרפי. לדירה ממול עוברת שכנה חדשה: סטפאני (השחקנית שרלוט גינסבורג) וסטפאן מתאהב בה.
בעוד שבעולם המציאות אין לסטפן האומץ להתמודד עם רגשותיו, בעולם החלומות דמיונו עובד שעות נוספות. במהלך הזמן, ובאמצעות אימון עצמי הוא מתחיל לשלוט באירועים המתרחשים בתוך החלום. העניין הולך ומסתבך כאשר הדמויות מתוך החלום הולכות ומשתלטות גם על המציאות היומיומית.
במהלך הסרט מתפתחת מערכת יחסים מורכבת בין סטאן לסטפאני. ההיכרות הראשונה ביניהם נערכת במהלך סיטואציה מוזרה שבה סבלים מובילים פסנתר לביתה של סטפאני, וסטפן, שכנה החדש, עוזר להם להעלות אותו לקומה הנכונה. היא חושבת שהוא אחד הסבלים, והוא משתף פעולה עם השקר הזה, ואף משקר עוד ועוד כדי למנוע מהאמת להתגלות, אלא שמתוך אחד מחלומותיו ההזויים הוא הולך מתוך שינה ומשאיר לה פתק בו הוא מתוודה שהוא השכן מהדלת ממול ומבקש את הטלפון של זואי, שותפתה לדירה. מיד אחר כך סטפן מתעורר בבהלה, מגלה מה הוא עשה ולוקח בחזרה את הפתק שכתב, מבלי לדעת שסטפאני כבר קראה בו, וכך מתפתחת מערכת יחסים, בה היא יודעת את הסוד, אך הוא לא מבין שהיא יודעת אותו. כשהם מתקרבים הוא חושף בפניה את אהבתו אליה, אך נענה בשלילה.
סבלו של סטאן גדל כשהוא לא מצליח להפריד בין חלומותיו היפים עליה, לבין המציאות, בה הוא אינו אוזר די אומץ להיחשף בפניה. תסכולו מאהבתו שאיננה נענית משתלבת בחוסר שביעות רצונו מחייו המקצועיים והאינטנסיביות הרגשית הזו מאוירת היטב בנקודת הקליימקס של הסרט אשר בה החלום והמציאות משתלבים זה בזה עד לאין-הפרד והאהבה, שלא הספיקה עוד להתקיים, נעלמת. כאשר סטפן מתכנן לעזוב את העיר בשל אכזבותיו החלומיות מהקשר איתה, מהעבודה ומחייו, נראה שאין עוד סיכוי לקשר ביניהם, אך אימו משכנעת אותו ללכת להיפרד ממנה בפעם האחרונה. בפגישתם זו כל הגנותיו של סטפן נשברות בפניה והוא נחשף אל סטפאני באופן המשחרר גם מעט מהגנותיה שלה. הסרט מסתיים במחווה אופטימית כאשר סטאפני שלאורך כל הסרט נמנעה ממגע פיזי משמעותי עם סטפאן מלטפת את שערותיו על פי בקשתו אף על פי שלפני כן היא טענה שאיננה יכולה לעשות זאת.
קישורים חיצוניים
- רותם דנון, מישל קישקעס, באתר וואלה, 26 באוקטובר 2006
- אורי קליין, "חדר משחקים של ילדים מחוננים", באתר הארץ, 26 באוקטובר 2006
- "מדעי החלום", ביקורת על הסרט באתר "עין הדג"