מיי פירסט סוני
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תבנית {{תוכנית טלוויזיה}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.
מיי פירסט סוני הוא ספר מאת בני ברבש, שעובד לסדרת טלוויזיה ששודרה בערוץ 2, בסוף שנת 2002[1], ולאחר מכן עובד להצגת תיאטרון.
הספר מספר על התפוררות של משפחה תל אביבית הנקלעת למשבר מנקודת מבטו של יותם, ילד המתעד את משפחתו ברשמקול ביתי. בעיבוד הטלוויזיוני זה שונה מרשמקול למצלמת וידאו.
סדרת טלוויזיה
סדרת טלוויזיה הופקה על ידי זכיינית ערוץ 2 רשת מדיה, ועלתה לשידור ב-7 בדצמבר 2002. מפיקי הסדרה היו אורי סבג ועינת ביקל והבמאי היה אורי ברבש[2].
הסדרה התמודדה בפסטיבל הקולנוע ירושלים, וזכתה בפרס לסדרת הדרמה הטובה ביותר, בני ברבש זכה בפרס על התסריט הטוב ביותר[3].
שחקנים ודמויות
- אלמה לזר (דפנה רכטר): אשתו של אסף ואמם של שאול, יותם ונעמה.
- אסף לזר (יורם חטב): בעלה של אלמה ואביהם של שאול, יותם ונעמה. מחזאי.
- יותם לזר (לירון זייד)
- שאול לזר (רן בכור)
- נעמה לזר (אנני אהרוני)
- עמליה (אודיה קורן): חברתה הטובה של אלמה.
- יעל (מיטל דוהן): שחקנית איתה מנהל אסף רומן.
- מרים לזר (מרים זוהר): אמא של אסף.
- צבי לזר (אילן דר): אבא של אסף, ניצול שואה ולוחם אצ"ל.
- מיכל (שרית לארי)
ההצגה
"מיי פירסט סוני" עובד גם להצגת תיאטרון, במספר הפקות:
- כהצגת יחיד בתיאטרון תמונע, שרצה בין השנים 2000–2007. בימוי: דפנה וידנפלד-נגלר. משחק: רועי הורוביץ[4]. ההצגה עלתה שוב במסגרת פסטיבל הצגות יחיד בבית העם בירושלים, בפברואר 2010[5].
- בהתיאטרון הקאמרי, בבימויו של היהודי-גרמני סטפן ביטון ובהפקת התיאטרון הגרמני מונסטרום פרנקפורט, ביוני 2010[6].
קישורים חיצוניים
- ניר קיפניס, את, אני ומלחמת הקיום, באתר גלובס, 8 בדצמבר 2002
הערות שוליים
- ^ לוח שידורים בלי חידושים בעונת החורף של זכיינית ערוץ 2 רשת, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2002
- ^ רותה קופפר, בגידה לעולם חוזרת, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2002
- ^ אביבה קרול, פרס וולגין ל"חתונה מאוחרת", באתר גלובס, 22 ביולי 2001
- ^ אורלי פרום, עכבר העיר, סוני פליי, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2006
מערכת עכבר און-ליין, אתה קולט?, באתר הארץ, 17 ביוני 2007 - ^ אריאל פלקסין, עכבר העיר ירושלים, מיי פירסט סוני - גרסת הסולו, באתר הארץ, 15 בפברואר 2010
- ^ ציפי שוחט, "מיי פירסט סוני" של בני ברבש יועלה בהפקה גרמנית בתיאטרון הקאמרי, באתר הארץ, 3 ביוני 2010