מינוטאור (ספר)
| קובץ:מינוטאור.jpg | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוגה | רומן |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת הקיבוץ המאוחד |
| תאריך הוצאה | 1980 |
| מספר עמודים | 151 |
מינוטאור הוא רומן שכתב בנימין תמוז. הספר יצא לאור בישראל בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 1980.
עלילה
מינוטאור הוא סיפור על סוכן חשאי בשנות הארבעים לחייו האוהב אהבה נואשת צעירה שראה בנסיעה באוטובוס בלונדון. הצעירה לא פגשה בו מימיה והקשר ביניהם הוא קשר של מכתבים שהסוכן כותב לה לביתה והיא כותבת לסניף הדואר למישהו בשם פרנץ קאפקא. השניים מנהלים חליפת מכתבים מסועפת.
אלכס אברמוב, המתגלה כסוכן החשאי, חניך בית ספר חקלאי, לוחם פלמ"ח ואיש המוסד. אלכסנדר בנו של יהודי ממוצא רוסי בעל חווה גדולה בשרון שהתחתן בגיל מבוגר עם אשה נוצרית ממוצא גרמני. אלכסנדר עורך מסע ארוך של כיסופים אל הרומנטיקה האירופאית, ותיאה, הנערה האנגלייה, היא מחוז הכיסופים הללו, הרחוק מחייו החיצוניים כרחוק מזרח ממערב.
אלכסנדר נורה ונפצע על ידי מתנקש במדריד ופעם שנייה בבית הקפה בלונדון מול ביתה של תיאה שם הוא מרבה לשבת ולצפות באהובתו. שתי היריות בבית הקפה בלונדון שמות קץ לחייו זמן קצר לפני שהוא מתכנן להציג עצמו, לאחר שנים של התכתבות, לפני תיאה אהובתו, תוך הבנה שבכך הוא מאבד את הקשר עם אשתו וילדיו בישראל וכנראה גם את ביתו ואת פרנסתו.
הספר כולל ארבעה פרקים המציגים את העלילה מנקודות ראייה שונות. דמותו של הסוכן החשאי המופיע ללא שם בתחילת הספר נגלית לעין הקורא ומוצגת במפורט בפרק הרביעי. פרקי הספר הם: סוכן חשאי, ג.ר., ניקוס טריאנדה, ואלכסנדר אברמוב. ג.ר. וניקוס טריאנדה מחזרים כל אחד בזמנו אחרי תיאה ומתחרים בכך באהבת המכתבים של אלכסנדר.
ג.ר. עומד להתחתן עם תיאה. אלכסנדר מחבל במכונית שלו, מתחרט מחזק חיבורים שרופף תחת מכסה המנוע אך כנראה לא הייטיב לתקן וגורם למותו של ג.ר. בתאונה. אלכסנדר, כאיש ביטחון פוגש את המחזר השני של תיאה הוא ניקוס טריאנדה כשבא לבקר בישראל שנים לפני שהכיר את תיאה. לימים, בלונדון הוא מזהה את האיש שפגש לפני שנים. הספר מסתיים בטרגדיה כפולה. אלכסנדר נורה ותיאה נרדמת לעולמים.
לאחר שנורה, אלכסנדר אברמוב ראה את עצמו מהצד "וכמו בהנף יד-מכשפת החל משתנה לאטו עד שהפך להיות חיה גדולה, אילמת, שראשה ענקי, ראש פר או איל, שמכתפיו ולמטה הוא אדם לכל דבר. כמו בתחריט של פיקאסו, מתוך הסוויט וולאר ... ראה אלכסנדר כיצד התכופפה תיאה מן היציע וידה מגששת וקרבה לגעת בראשו הגווע."
הרישום על עטיפת הספר הוא תחריט של פיקאסו מתוך "סוויט וולאר", 1933. המינוטאורוס היא דמות מפורסמת מהמיתולוגיה היוונית שחציה התחתון אדם וחציה העליון שוֹר. פירוש המילה מינוטאורוס הוא השור של מינוס. הוא נולד כשאשתו של מינוס שכבה עם פר לבן יפה שיצא מהים ומינוס הפר את הבטחתו לפוסידון להקריבו. המינוטאורוס שכן בלבירינת - מבוך נרחב ומשוכלל שנבנה עבור מינוס מלך כרתים על ידי דיידלוס כדי לכלוא את המפלצת. המינוטאורוס הומת על ידי הגיבור היווני תסאוס.
על בסיס הספר ביים בנו של המחבר, יונתן תמוז, סרט קולנוע בשנת 1997. בסרט מככבים מילי אביטל, דן תורג'מן וג'וש לוקאס.
ביקורת
בנימין תמוז, כותבת נורית גוברין, חד חידה לקוראיו ב"מינוטאור" שבו הוא משלב עלילת מתח ומסתורין בתיאוריות אידיאולוגיות על הבנת העולם, האמנות ומשמעותו של הקיום הישראלי. גיבור הספר, אלכסנדר אברמוב, הסוכן החשאי הישראלי, הוא אחד משלושה גברים, שכל אחד מהם הוא נציג של תרבות שונה, המתחרים על אהבתה של תיאה, נערה שנותרת בלתי מושגת ובלתי נכבשת. כשמה, תיאה היא האלה, משאת הנפש, האידיאה הבלתי מושגת.[1]
ג.ר מייצג את הטכניקה, העושר, העסקים ותחומי הכלכלה והמשפטים של תרבות המערב. ניקוס טריאנדה הוא נציגה המובהק של התרבות הלבנטינית; תחיית עמי הים התיכון מפעמת בתוכו. אלכסנדר אברמוב הגיבור המרכזי, בנם של יהודי ציוני וגרמניה נוצריה, הוא נציגו של היהודי הישראלי - פרי מיזוגן של תרבות אירופה ותרבות המערב. לאברמוב היה מגע הדוק מילדותו עם הטבע, עם האדמה ועם הערבים. עם זאת הוא נאלץ להרוג את הבדואי הקם עליו להרגו. תמוז יונק השראה בספרו מהאידיאולוגיה הכנענית שהיה שותף לרעיונותיה. זוהי הגישה שקוראת למיזוג תרבויות בין זו היהודית הארץ ישראלית וזו הערבית, שהיא תרבותם של הערבים ילידי הארץ. הכנענים ראו את התרבות כרצף היסטורי ישיר החל מתקופת המקרא ועד ההתיישבות החדשה בארץ ישראל, תוך כדי התעלמות מוחלטת מהתרבות של חז"ל ושל הגולה לדורותיה. זו הרואה את הקיום הישראלי רק בהשתלבות בעמי האזור. בסופו של דבר, איש מהמחזרים אינו זוכה להשיג את תיאה.
הספר בנוי מארבעה פרקים, המוקדשים כל אחד לגיבור אחר בשיטת הראשומון. בשיטה זו מתואר כל אירוע מנקודת מבטו של גיבור אחר, ולכל גיבור גרסתו שלו. תמוז, גורסת גוברין, מעגן את ספרו על שלושת המעגלים, כשתיאה היא במרכזם ושלושת המחזרים חגים סביבה במעגלים השונים, שמהווים גם מעין גרסה ארס פואטית של יצירת אמנות.[1]
אבנר הולצמן מתאר את הספר כ"אידיאי-אלגורי יומרני במסווה של רומן בלשי, ובו רבדים רבדים של משמעות - החל בבחינה מחודשת של החזון הכנעני מול חזון אלטרנטיבי של זהות ים-תיכונית מאוחדת, וכלה בחתירה לפענח את חוקיות של העולם באמצעות האמנות, במיוחד בעזרת המוזיקה"[2]
יוסף אורן כותב שהספר הקריא בעל העלילה המרתקת מפגין את מיטבו של תמוז, שהוא בעל כישרון סיפורי המיטיב לשלוט בחוטי העלילה, תוך כדי שהם "נשזרים בריקמה מסובכת ומרהיבה". הספר, לדעתו של אורן, הינו בעצם משל למצב הישראלי החמור. זהו, למעשה, פרק נוסף, המורד בזרם הדקאדנטי שכבש את הסיפורת הישראלית, המשדר את תחושת התבוסה שפשטה, כביכול, בעם לאחר מלחמת יום הכיפורים. זהו רומן שבוחן את התרבות הישראלית העתיקה שהתפתתה לחדש את כוחות נעוריה באמצעות סוג של התיוונות והשתוות לחוקי ההתקיימות של ה"גויים" - מהלך שהתגלה, בסופו של דבר, כמוטעה ומנוון.[3]
הספר
- בנימין תמוז, מינוטאור, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1980.
- Benjamin Tammuz, Minotaur , translated from the Hebrew by Kim Parfitt and Mildred Budhy, New York : Europa Editions, c1989.
- Benjamin Tammuz, Il minotauro, Edizioni e/o, 1997
לקריאה נוספת
- נורית גוברין, "במבוך. בנימין תמוז: 'מינוטאור'", קריאת הדורות: ספרות עברית במעגליה, כרך ב, תל אביב: גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ב 2002, עמ' 156–166.
קישורים חיצוניים
- בנימין תמוז, "מינוטאור" בפרויקט בן-יהודה
- שגיאת לואה: bad argument #1 to 'getBestStatements' (string expected, got nil).
הערות שוליים
- ^ 1 2 נורית גוברין, "במבוך. בנימין תמוז: 'מינוטאור'", קריאת הדורות: ספרות עברית במעגליה, כרך ב, תל אביב: גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ב 2002, עמ' 156–166.
- ^ אבנר הולצמן, בנימין תמוז, לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
- ^ יוסף אורן, מינוטאור - בנימין תמוז, פרויקט בן יהודה