מפלגת המרכז (נורווגיה)
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
מפלגת המרכז (בנורווגית: Senterpartiet, Sp) היא מפלגת מרכז אגררית בנורווגיה. המפלגה הוקמה ב-1920 בתור מפלגה נורדית אגררית וקראו לה בתרגום חופשי המפלגה הנורדית אגררית של החוואים (בנורווגית: Bondepartiet, Bp). בתקופת מלחמת העולם השניה ניתקה המפלגה את קשריה עם ארגוני האיכרים, וב1959 שינתה את שמה ל"מפלגת המרכז".[1]
המפלגה לא מצהירה על אידאולוגיה ספציפית, אך רואה בעצמה מפלגת מרכז-שמאל ומגינה על ערכים נוצריים והומניסטיים, על הדמוקרטיה, על קניין פרטי, על ריבונות מדינת הלאום ועל ביזור כלכלי.
מאז הקמתה ועד שנות ה-2000, מפלגת המרכז הצטרפה רק למפלגות שלא יושבות תחת מפלגת העבודה הנורווגית, אף על פי שתמכה באידאולוגיית העבודה ב-1930, אך דבר זה השתנה ב-2005 לאחר שהמפלגה הצטרפה לקואליציה האדומה-ירוקה שהייתה בשליטת מפלגת העבודה.
מפלגת המרכז מראה עמדה ברורה נגד חברות נורווגית באיחוד האירופי, והראתה זאת בקמפיין שלה ב-1972 וב-1994.
2021-2025
בבחירות 2021 לפרלמנט זכתה המפלגה ב־13.5% מן הקולות, וזינקה במספר המנדטים יותר מכל מפלגה אחרת: מ־19 ל־28 מנדטים. עם זאת מפלגת העבודה עדיין עלתה עליה עם 48 מנדטים, ולפיכך מפלגת המרכז תמכה במועמד מפלגת העבודה יונס גר סטיורה לראשות הממשלה[2]. בממשלה שהוקמה שימשו עשרה שרים ממפלגת העבודה ושמונה ממפלגת המרכז. מנהיג מפלגת המרכז, טריגווה סלאגספולד ודם (אנ'), מונה לשר האוצר.
ב-29.1.2025 החליטה המפלגה לפרוש מן הממשלה על רקע חילוקי דעות עם מפלגת העבודה בעניין מדיניות האנרגיה: מפלגת המרכז התנגדה לשלוש הנחיות שנכללו ב"חבילת האנרגיה הרביעית" של האיחוד האירופי, ושנוגעות לאנרגיה מתחדשת, ליעילות אנרגטית ולהנחיות אנרגיה לבניה[3], ודרשה לבחון את החבילה כיחידה אחת ורק לאחר בחירות 2025.[4]
שערוריות
- ב-2021 הגישה סגנית מנהיגת המפלגה לשעבר הילדה לנגאלי (אנ') תלונה שר ההגנה ממפלגתה אוד רוגר אנוקסן על נגיעה בלתי הולמת שאירעה 20 שנה לפני כן.[5] לאחר תלונה של אישה נוספת התפטר אנוקסן מתפקיד השר.[6]
- ב-2023 חשף המגזין E24 (אנ') כי שר המחקר וההשכלה הגבוהה וסגן ראש מפלגת המרכז אולה בורטן מואה (אנ') קנה מניות בחברת נשק ולאחר מכן השתתף בוועידה ממשלתית בה קיבל אותה חברה חוזה בעקיפין. בעקבות החשיפה התפטר מואה מתפקידי השר וסגן ראש המפלגה.[7]
- ב-2024 נתגלה כי 21.9% מעבודת המאסטר של סנדרה בורץ' (אנ'), שרת המחקר וההשכלה הגבוהה מטעם מפלגת המרכז, היא למעשה פלגיאט מעבודותיהם של סטודנטים שקדמו לה, ו-10,000 מילים נוספות הן פלגיאט מדו"ח של משרד העבודה וההכלה החברתית. בעקבות החשיפה התפטרה בורץ' מתפקיד השרה ב-19.01.2024, וב14.03.2024 ביטלה האוניברסיטה הארקטית של נורווגיה (אנ') (UIT) את עבודת הגמר שלה לתואר שני במשפטים.[8][9] ביולי 2024 החלה בורץ' בכתיבת עבודת מאסטר חדשה בתחום הביטחון הלאומי ומוכנות הרכש הציבורי לאוניברסיטה הארקטית של נורווגיה.[10]
יחס כלפי ישראל
ב-2019 פרסמה האסיפה השנתית של המפלגה החלטה שקוראת לנורווגיה ולקהילה הבינלאומית למצוא פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולהכיר בכך שישראל מפירה זכויות אדם באופן שיטתי. ההחלטה משווה את פעולות ישראל לאפרטהייד בדרום אפריקה.[11]
באסיפת המפלגה ב-17 בפברואר 2024, עם התארגנות ישראל לסיום התמרון הקרקעי ברצועת עזה וחילוץ שני חטופים בידי צה"ל, קיבלה אסיפת המפלגה החלטה בשם "מפלגת המרכז אומרת לא להפרות זכויות אדם וכן להגנה על ריבונות העם הפלסטיני" במסגרתה צייינה במפורש את מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, אך עם זאת גינתה את פעולות ישראל בלבד והחליטה[12]
- למנוע מחברות ייצור נשק בבעלות ממשלת נורבגיה ושותפיהן למכור נשק לישראל.
- ליזום העמדה לדין בגין הפרת זכויות אדם של פלסטינים.
- להימנע מסחר עם ישראל כדי שלא לתרום למלחמה בעזה.
- לפעול בתוך נאט"ו להפסקת שיתוף הפעולה עם ישראל.
- לפעול לפינוי ההתנחלויות.
ב-19 בספטמבר 2024, עם פעולות צה"ל ביהודה ושומרון להשמדת תשתיות טרור פלסטיני ועם התגברות הפיגועים נגד ישראלים, קראו נשות המפלגה לקרן הנפט הנורווגית למשוך את כל השקעותיה מחברות שתומכות בפעילות בשטחים כבושים על מנת להפעיל לחץ על ישראל לסיים את המלחמה ולעבור למשא ומתן עם הפלסטינים. לדבריהן מדובר ב־16 מיליון קרונות נורווגיות (כ-5 מיליון שקלים) המושקעות ב־77 חברות. לדברי נשות המפלגה המטרה היתה לגרום לראש הממשלה לחוש את ההשלכות הכלכליות של מלחמה עם הפלסטינים.[13]
ב-20.1.2025 מעט אחרי החתימה על העסקה השניה לשחרור החטופים פרסמה המפלגה החלטה הקוראת לשמור על הפסקת האש בעזה ולכבד את החוק הבינלאומי בה. בהחלטה מוזכרת מתקפת הטרור של 7 באוקטובר, אם כי מבלי לציין את הגורם שביצע אותה, וההיסטוריה של הסכסוך מסוכמת בצורה פחות פרו-פסטינית מאשר בהודעות קודמות של המפלגה. עם זאת ההחלטה דורשת מנורווגיה לראות בתקיפות ישראל בעזה רצח עם, ובקריאתה לשחרור בני הערובה טוען מסמך ההחלטה כי בני הערובה הם משני הצדדים.[14]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ Vedum peker på Støre som statsminister. NRK. Besøkt 14. september 2021.
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"